בתשובה לאסתי, 07/02/07 12:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתפלאת עלייך, אסתי. ניתוח פולשני, עניינים - זה הכל בראש שלך. מדובר בסך הכל בפרוצדורה קוסמטית אלקטיבית (או כמו שניסחו כאן "דבר שבשגרה, שמיליונים עוברים אותו בהצלחה מדי יום הן מכורח והן מבחירה" [וכמה מיליונים עוברים אותו שלא בהצלחה?]). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מליונים עוברים ניתוחים ''פולשניים'' כלשהם, לא דווקא פלסטיים, הייתה כוונתי. אבל כן, כנראה היה עדיף להוריד אפס או שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איך ניתוח רפואי, שהיה בעבר פרוצדורת ה"אין ברירה" (ברפואה פרופר הולכים היום לכיוון של רפואה זעיר-פולשנית או לא פולשנית כלל!), הפך ברפואה הקוסמטית כמעט לפרוצדורת "ברירת מחדל". ייתכן שזה קשור לחלחול תפיסת הסייבר והגוף הטכנו-הומני. חומר למחשבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שנים של ניסיון מוצלח הוביל אנשים להפסיק לראות בניתוחים משהו מסוכן במיוחד. כמובן, לא משהו לעשות באותה תדירות וקלות כמו שימוש בקיסם שיניים ("I'm having surgery right now, and loving it!"), אבל סיכון משתלם לגמרי כשמדובר בהסרת כאב מטריד. או משהו שונה מכאב ומטריד גם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת, זה סותר את המגמה העכשווית - נטייה להעדיף פרוצדורות כמה שפחות פולשניות, ונכונות לחפש הרבה עד שמוצאים פרוצדורות חדשות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הסתירה בדיוק? ניתוח הוא סיכון מחושב. לפעמים שווה לקחת אותו, לפעמים לא, ותמיד שווה לחפש דרכים להקטין אותו. איפה הסתירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תאיין גם את הטענות שלי. עד לפני כעשור היתה נטייה ''לחתוך ומייד''. כעת נכנסות לשוק טכנולוגיות חדשות שמאפשרות לחתוך פחות, לצנתר או לטפל בפנים מבחוץ, והתעשייה הרפואית מאמצת אותן בהתלהבות (וגם משלמת עליהן הרבה כסף). יש נטייה רשמית של מערכות הבריאות, בתי החולים וחברות הביטוח הרפואי בארה''ב להעדיף פרוצדורות פחות פולשניות, גם בגלל שהן חוסכות זמן בהחלמה ובאשפוז. זה לא קשור כלל לתזה שלך על ''סיכון מחושב'' (שאומרת הכל ולא אומרת כלום, ושעושה בדיוק אותו אנאכרוניזם וא-היסטוריזציה שדיברתי עליהם קודם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מזכירה לי איזו אמנית מטורפת, שכחתי את שמה, שניתוחים כאלה הם עיקר אמנותה. אצלה זה לא עניין של יופי - לא נראה לי לפחות, היא עשתה גם ניתוחים שכיערו אותה ביותר - אלא של מסר או משהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לזה, האם ניתוח מבצעים כדי "להסיר כאב מטריד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאבא שלי יש כאב מטריד ברכיים והאורתופדים שבדקו אותו הגיעו למסקנה שהבעיה היא במפרק הירך ואם הוא מעוניין, אפשר לנתח אותו ובסיכוי טוב לפתור את הבעיה. אבא שלי ויתר על התענוג ומטפל בבעיה ע"י Club-Car ומשככי כאבים כשנדרשת ממנו הליכה ממושכת, אבל יש לא מעט שהולכים על ניתוח. ניתוחי שבר (בקע הטבור, במפשעה) הם אפילו יותר נפוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסבתא שלי יש משהו דומה בירך, והיא מסרבת להתנתח. מצד שני, היא גם מסרבת לנסות אפילו מכשירי שמיעה. במשקפי קריאה, שאותם היא צריכה פחות לדעתי, אין לה בעיה להשתמש. למה? כי זה לא מביש לדעתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופא הציע לי פעם לעשות ניתוח לתיקון המחיצה באף. מסתבר שאני נושם בעיקר מנחיר אחד. בכלל לא שמתי לב לזה לפני (או אחרי) שהגעתי אליו לבדיקה שלא הייתה קשורה בכלל. שאלתי אותו למה עושים את זה, והוא אמר שאם הייתי ספורטאי, הייתי מבין. כלומר, אם הייתי רוצה לרוץ מעט מהר יותר את הקילומטר העשרים של המירוץ, הוא היה שמח לחתוך אותי לשם כך... זו סתם דוגמה קיצונית, דוגמאות אחרות של טיפול בכאבים אני בטוח שלא חסר... רגע, נזכרתי גם במישהו שלמד איתי ביסודי, היה מנוזל כל הזמן, ועשה ניתוח בגלל זה. אפילו יותר טוב, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה לא מתאר שום כאבים - לדבריך, בכלל לא שמת לב לבעיה! איפה פה הכאבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שנתתי לך דוגמה יותר טובה משביקשת, לא פחות טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתת תטל"א. תגובה 432494 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 29250 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |