בתשובה לדורון הגלילי, 20/11/06 8:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דיברתי על לימודי רפואה ספציפית, כי ממה שהבנתי, מדובר בלימודים קשים יותר מאשר, למשל, הנדסת חשמל (גם מבחינת זמן נטו, לימודי רפואה ארוכים יותר, וגם התנאים בעבודה אחרי הלימודים לא משהו ממה ששמעתי, נניח, בדיון 2359). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שאתה צודק. יצא לי להכיר סטודנטים לרפואה, כמו גם ללמוד חלק (מצומצם) מהתכנים שהם מקבלים; לדעתי, מדעים מדוייקים הוא תחום קשה בהרבה מבחינת הדרישות האינטלקטואליות, בעוד שרפואה דורשת זיכרון טוב יותר ושינון רב. כל זאת בלי לקחת בחשבון את פרק הזמן עד להכשרה מקצועית, שהוא ארוך בהרבה ברפואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדעים מדויקים קל יותר: פחות פרובלמטי לעשות שם טעויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את מהנדסת בנין או מכונות, למשל, הטעויות שלך עלולות להיות מסוכנות יותר משל רופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופאים, את הטעויות שלהם - קוברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה משותף לארכיטקט ולרופא? על הטעויות של שניהם מכסה הצמחיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקושי לא התכוונתי בהכרח לדרישות האינטלקטואליות (שלטעמי לא פשוט להשוות - שינון יכול להיות דבר קשה מאוד גם אם אתה חכם), אלא לכמות ההשקעה הנדרשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אפשר להשוות בין מקצועות הדורשים שינון לבין מקצועות אחרים (כמו מדעים מדויקים)-שבהם הדרישות העיקריות שונות באופן הבא: שינון חומר (גם אם זכרונך חלש) הוא פשוט עניין של השקעה.אם השקעת מספיק זמן,ושיננת היטב את החומר-תצליח. (באופן כללי בלבד,ברור שתמיד ניתן למצוא דוגמאות מועטות שבהן אין זה כך). במדעים מדויקים לעומת זאת,השקעה רבה אמנם עוזרת,אבל היא אינה ערובה להצלחה(לפחות על סמך היכרותי הדלה את התחום). לכן,בהנחה שמקצוע קל הוא מקצוע שבו מצליחים לקבל ציונים גבוהים (בלי להתיחס לכמות ההשקעה הנדרשת)-מקצוע שינוני יהיה בדרך כלל קל יותר ממקצוע אחר(לעניות דעתי). הערה:אני לא מנסה לטעון שבמדעים מדויקים צריך להשקיע פחות מאשר במקצועות אחרים אלא שאפילו אם צריך להשקיע בהם פחות-אלו מקצועות יותר קשים ממקצועות שינוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מודד קלות של מקצוע לפי הציונים שאפשר לקבל בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לפי מה אתה מודד קלות של מקצוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אלכסנדרוביץ' כתב קודם שלדעתו לא פשוט להשוות "דרישות אינטלקטואלית" בין מקצועות שונים. אני ניסיתי להציע דרך השוואה והנחתי בטבעיות שדרישה פירושו-דרישה הדרושה להשגת ציון טוב.ולכן מקצוע קל יותר הוא מקצוע שבו קל יותר להשיג ציון טוב. אני מניח שכשאתה כותב "קלות שאפשר לעסוק בו" אתה מתכוון משך הזמן הדרוש ללימוד המקצוע ולהכשרה (שברפואה הוא ארוך). אבל לא דיברתי כלל בתגובתי על מספר השנים הדרוש ללימוד רפואה. כפי שכבר כתבו לפני:"כל זאת בלי לקחת בחשבון את פרק הזמן עד להכשרה מקצועית".דיברתי רק על "דרישות אינטלקטואליות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. התכוונתי שמי שמקבל ציונים טובים במקצועות הרפואה לא חייב להיות גם רופא טוב. בוגר מצטיין של הטכניון הוא גם לא בהכרח יהיה ארכיטקט טוב. לכן מה שמגדיר דרישה "אינטלקטואלית1" זה לא ציון הגמר שלך, אלא כמה אתה טוב במקצוע. 1 אני בכלל לא בטוח שאנחנו מדברים פה על אינטלקט. אני די בטוח שהרבה דוקטורים לפיסיקה יתקשו במקצועות רפואיים. מה שמזכיר לי שידידי שלמדו משפטים נהגו לספר שהם נהנים מ"האתגר" שבלימודים. אני שלמדתי מדעי הטבע, בחרתי את המקצוע משום שהוא היה לי יותר *קל* ממקצועות אחרים2. אני מניח שהייתי מוצא את לימודי הספרות ההשוואתית יותר מאתגרים. 2 פעם נשאלתי על קורס מסויים (פלזמה, אאל"ט): "חומר קשה, אבל מה? משעמם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה,זה פגם בטיעון שלי,וגם אני שמתי לב אליו. (כאמור,הנחתי בטבעיות שהכוונה לציונים). על כל פנים,אוסיף ש: 1)הרבה פעמים(אולי אפילו בדרך כלל) מי שמקבל ציונים טובים במקצוע מסוים-הופך גם לבעל מקצוע טוב. 2)למרות שאין לי הוכחה רצינית,אני עדיין חושב שיותר קשה להיות בעל מקצוע טוב בתחום של מדע מדויק מאשר בעל מקצוע טוב בתחום של מדע שינוני.וכן קשה יותר ללמוד מדע מדויק. (מתוך תקווה שכותב תגובה 420773 הוא יוצא מן הכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנשים מסוגי הם לא מאוד נפוצים (מותר להשתחצן קמעא אם אתה אלמוני, נכון?) - אני מכיר שניים או שלושה כאלו בלבד. לכן קשה לדעת מי הוא היוצא מן הכלל ומי הוא הכלל. מניסיוני הדרישות והכישורים הם אכן שונים מאוד בלימודי מדעים מדוייקים ולימודי רפואה. אני לא מבין מה זה "יכולות אינטלקטואליות" - זו הגדרה מעורפלת ומאוד לא ברורה. אגב - גם בלימודי מדעים מדויקים מעורב הרבה שינון (אני מתקשה להאמין שכל אחד מפתח בעצמו את כל הטריקים לסכימת טורים אינסופיים, לדוגמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שגם במקצועות מדויקים יש דברים שצריך לזכור ובאותו אופן גם במקצועות שרובם שינון יש דברים אחרים שדורשים יכולות אחרות. העובדה הזו הוזנחה במהלך הדיון ודיברנו על המקצועות באופן כללי.כלומר עיקר הקושי בלימוד מדע מדויק אינו שינון ועיקר הקושי ברפואה,למשל, הוא כן שינון. בנוגע ל''יכולות אינטלקטואליות'' מצד אחד (למשל ברפואה) מדובר בשינון. מצד שני (המדעים המדויקים) אני מודה שזה מעורפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מתקשה להבין. הבה נעבור לדוגמאות (אני משתמש במילה הנייטרלית "לדעת" במקום "להבין" או "להסיק" או "לזכור"): 1. לדעת מהו מקור הרצועה המחברת בין אבי העורקים וה-pulmonary trunk (קשור להתפתחות העובר), אילו בעיות יכולות להווצר כשתינוק נולד עם כלי דם במקום רצועה שם ולמה, ואיך מזהים את זה בתינוק שזה עתה נולד. 2. לדעת שהדרך היעילה ביותר לסכום טור אינסופי של פונקציית חלוקה מסוימת הוא על ידי גזירה אבר-אבר. 3. לדעת כיצד זרימת היונים בתא עצב משפיעה על האותות אותם הוא מעביר. 4. לדעת לחשב את מקדמי קלבפש-ג'ורדן (שאלה בבחינה שהיתה לי). איך היית מסווג את היכולות האינטלקטואליות השונות הנדרשות כדי ללמוד את הדברים לעיל. שים לב - את כולם ניתן פשוט "לשנן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מתקשה קצת להבין ולכן אני מדבר באופן כללי. אבל אני אנסה להסביר מה הכוונה לדעתי. בדוגמאות שציינת כאן אין שום סיווג מובהק (לדעתי). למשל:1)אם בספר הלימוד/בהרצאה היה משפט כזה: אם תינוק נולד בלי הרצועה הנ"ל עלולות להתפתח הבעיות הבאות: אז זה משהו שהייתי מחשיב אותו כשינוני. מצד שני: אם למדתם בהרצאה על תכונות הרצועה הנ"ל ועל,נניח,הדברים שלהם תינוק רגיש.ומטרת השאלה היא שתחשוב ותסיק על סמך הנתונים איזה בעיות יפתח התינוק-אז זה לא יקרא דבר שינוני.(כלומר בהנחה שהסקת המסקנות היא לא פשוטה ומיידית). במילים אחרות:אני חושב שלהסיק ולהבין הן יכולות לא שינוניות בשונה מלזכור שהיא יכולת שינונית. הערות: 1)אני לא מבין כלום ברפואה. 2)לא אני טענתי שרפואה היא מקצוע שינוני,אלא אנשים לפני,ואני לא לוקח אחריות על הדעה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי היתה שכמעט כל דבר ניתן ללמוד בדרך ''שינונית'' כפי שאתה קורא לה. אבל חלק גדול מהדברים יותר נוח ויעיל ללמוד דרך הקשרים והבנה. כמות החומר שצריך ''לדעת'' ברפואה היא, לטעמי לפחות, גדולה מדי מכדי שניתן יהיה סתם לזכור את כולה. מובן מאליו, לפחות מבחינתי, שרפואה דורשת יותר זכרון מאשר פיזיקה. אבל מכאן ועד להסיק מסקנות כמו זו שבלימודי רפואה קל לקבל ציונים גבוהים (כפי שאתה הסקת) נראית לי דרך ארוכה ורצופת הנחות שגויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי דווקא על רפואה אלא על מקצועות שינוניים באופן כללי. מה שטענתי היה שאם כל/רוב/עיקר הקושי בלימוד מקצוע מסוים(וליתר דיוק-בקבלת ציון גבוה) הוא היכולת לזכור כמות חומר רבה אז לדעתי הוא יהיה קל (יחסית למקצועות שבהם אין זה כך). כפי שאמרתי:_אני_ לא טענתי שמקצוע מסוים (למשל רפואה) הוא שינוני.מישהו כתב זאת לפני ולכן השתמשתי ברפואה כדוגמא למקצוע כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שעיקר ההישג בציון טוב בבחינות ברפואה בנוי על שינון, אבל עיקר ההישג בלהיות רופא טוב זה עניין שונה לגמרי. אבחנה מדויקת דורשת הרבה יותר משינון. כך גם החלטה על הטיפול הנכון, היכולת לתקשר היטב עם הפציינט ועוד. ודאי שאתה צריך זכרון מצוין כדי להפעיל את כל אלה, אבל זכרון לבדו לא יעזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים,ולכן כתבתי:"וליתר דיוק-בקבלת ציון גבוה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי למעלה שתי הצעות - פרק הזמן הנדרש ללימודים, ותנאי העבודה במקצוע אחרי תום הלימודים. מעבר לכך, אני חושב שיש מדד ברור לקושי - מידת המאמץ שהסטודנט היה משקיע במקצוע א' לעומת המאמץ שהיה משקיע במקצוע ב'. הבעיה היא שזה מדד לא מדיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי,אני התייחסתי רק ל"דרישות האינטלקטואליות"(שלדעתך קשה להשוות) ולא לשאר דבריך שאיתם אני מסכים. גם המדד שלך לקושי הוא לא ברור. מידת המאמץ שסטודנט צריך להשקיע...כדי: להשיג ציון עובר? להשיג ציון מצטיין? להפוך לבעל מקצוע טוב? אחר? בתגובותי קודם הנחתי שהכוונה לציון וייתכן שטעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לשלוט במקצוע - מה שאולי אליו אתה מכוון ב''להפוך לבעל מקצוע טוב''. לא בכדי אמרתי שזה מדד לא מדיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מישהו שלמד גם וגם - _לי_ לימודי הרפואה היו קשים יותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מישהו שעבד פעם גם כפועל בניין, זה היה *הרבה* יותר קשה מכל הלמודים שהתנסיתי בהם. (אם כי, אני חייב להודות, מעולם לא התנסיתי בלימודי רפואה.) __ כאשר יש לי תקופות של לחץ בעבודה (ויש) שואלים הסובבים אותי האם אני עובד קשה. התשובה הסטנדרטית שלי לשאלה זאת היא "לא, אני עובד *הרבה*". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך לחלוטין - וזה עוד בלי שעבדתי בתור פועל בניין! אם כי עבדתי בתור גנן (בלע"ז gardener) וזו באמת היתה עבודה יותר קשה מאשר ללמוד כל מני דברים. זו גם אחת הסיבות שאני חושב שכל העניין הזה של השוואת קשיים של לימודים, או "דרישות אינטלקטואליות" (מה זה הדבר הזה בדיוק?) בין לימודים היא קצת מצחיקה - לאנשים שונים יש כישורים שונים ויכולות שונות. _לי_ היה יותר קשה לזכור ולדמיין בתלת מימד את מהלכו של התריסריון בבטן מאשר לחשב את העובדה שאם מסובבים פונקצית גל של חלקיק בעל ספין חצי סיבוב מלא (2-פאי) סביב כיוון הספין, אזי כיוון הספין מתהפך. ככה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל האנטרופיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמץ הפיזי והאינטלקטואלי חשובים להערכת הקושי של העבודה, אבל לדעתי ללחץ הנפשי הבא עם העבודה גם כן יש משקל רב בהערכת הקושי של העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקשה בלימודי רפואה זה להתקבל ללימודי רפואה... הי וסתם בלי קשר, אני זוכרת שאמרת שקראת את שיר של אש ושל קרח, יש ספר רביעי? הוא יצא כבר לאור בעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושד שהקושי לא נגמר שם. יצא ספר רביעי כבר לפני שנה, ואפשר להשיג אותו אפילו בכריכה רכה ובמחיר זול (באנגלית) בארץ. לא ברור לי מתי יצא התרגום. אני עכשיו לקראת הסוף שלו, ונהנה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבאמת רוצה ללמוד רפואה ואוהב את כל מה שקשור למקצוע(גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית) לא אמור לסבול מקושי כלשהו. הבעיה היא, כמו שכבר העירו פה, זה שבוחרים במקצוע זה מהסיבות הלא נכונות - בעיקר משום שהמקצוע נחשב יוקרתי. מה שהם לא יודעים (או שמתעלמים ממנו) זה השעות המטורפות, הדאגה למטופלים והסינג'ורים (בעיקר כשאתה עוד ירוק). הספר הרביעי הוא האחרון? אני לקראת סיום הספר השני (פעם שנייה) ועוד לא קראתי את השלישי. אני מקווה שהם טובים כמו השניים הראשונים. נראה לך שהסופר "מדריך" את הקורא לחבב את טיריון לאניסטר או שזו רק אני? זה בעצם מה שאני אוהבת בספר הזה, אין צד טוב או רע. כולם לא צודקים או צודקים בחלקם, בכל מקרה פשוטי העם נדפקים בסוף (מה שקצת מזכיר לי את המציאות כיום...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר השלישי הכי טוב, לטעמי. הרביעי רחוק מלהיות האחרון (כנראה יהיו שבעה לפחות), ובספר הרביעי פשוטי העם ממשיכים להידפק ועוד פחות ברור מי הטובים והרעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה מכבודכם, באיזה ספר מדובר? מי כתב? למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדרת ספרי פנטזיה, שנחשבים חריגים יחסית בז'אנר כי הם לא פועלים על פי הנוסחה הרגילה של כוחות האור נגד כוחות החושך/החבורה שכוללת לוחם, קוסמת, גנב, אלף, גמד וכו'. העולם שמתואר שם מזכיר בעיקר את ימי הביניים אצלנו (ולא את הצדדים היפים שלהם), והאלמנטים העל טבעיים נמצאים בעיקר ברקע, בתור משהו שנתפס כעל-טבעי גם אצל הדמויות. עיקר ההתעסקות הוא דווקא בפוליטיקה והתככים, ולא ב"כמה גובלינים נהרוג היום במסע להשגת המטה הקדוש שאליו נשלחנו בידי הכוהנת העיוורת". (כתב סופר בשם ג'ורג' ר. ר. מרטין. אין קשר לזה מהחיפושיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו צדדים יפים בימי הביניים? (חוץ מדרקונים, מכשפות ומכשפים, שדים ושטנים,אבירים ונסיכות, כוונתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיו שבעה בדיוק על פי תכניתו המוצהרת של הסופר. החמישי עתיד לצאת עוד מעט קט באנגלית (אם כי בכריכה קשה). הרביעי יצא כבר בכריכה רכה ואף עומד על סף הוצאה לאור בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שעד כמה שזכור לי הסופר עצמו נאלץ ''לפצל'' את הספר הרביעי לשני ספרים - האחד, מה שיש כרגע (ואין בו את כל הדמויות) והשני מצורף לספר החמישי שהיה ממילא בתכנון. מה גם שבמקור כל העסק תוכנן להיות טרילוגיה. בקיצור - נחיה ונראה. (לפחות הוא מציב לעצמו כל הזמן קו סיום, בניגוד לסופר פנטזיה אחר ששמו לא יוזכר כאן, שמתכנן לכתוב את הסדרה שלו עד ש''ינעצו את המסמרים בארון שלו'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שהסיפור לא נגמר בספר השלישי. יהיה לי מאד עצוב אם הסיפור יסתיים בשלישי. סיפור טוב, אתה רוצה לקרוא עוד ועוד. מי רוצה שינעצו מסמרים בארון שלו? הניחוש שלי -זה ההוא שכותב על הדרקון והגיע לספר מס' 200268... אני לא יודעת אם אתה כבר מכיר את הספר אבל אמליץ בכל זאת - "השתנות" של קרול ברג. מאד יפה ושונה מכל השאר. יש גם ספר שני ושלישי, אבל השלישי עוד לא יצא לאור בעברית. אתה יכול להמליץ לי על ספר פנטזיה טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שמעתי המלצות על ''השתנות''. אני מניח שאנסה. אני לא מכיר הרבה ספרי פנטזיה טובים שלא נחשבים כבר לקלאסיקות או ידועים ממילא (''שר הטבעות'', ''נרניה'', ''הארי פוטר'') והם לא ''עולם הדיסק'' של פראצ'ט. רוב מה שקראתי (ולא קראתי כל כך הרבה) בינוני מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''טיגאנה'' של גאי גבריאל קיי. וגם ''הפסיפס הסרנטיני'' (בשני כרכים) ו''אריות אל ראסן''. לפי הסדר הזה. אבל בשום פנים ואופן לא את טרילוגית ''עץ הקיץ'' שלו, שהיא פשוט איומה ונוראה. קיי עסק בתחילת דרכו הספרותית בעריכת עזבונו של ג'. ר. ר. טולקין (יחד עם כריסטופר טולקין, הבן), והיה צריך כנראה לכתוב פלגיאט טולקיני מזויע בכדי ''לנקות'' את המערכת. אבל לשמחתי זה עבר לו תוך טרילוגיה אחת בלבד, ומאז הוא סופר גדול באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר קראתי את טיגאנה ואת הפסיפס הסרנטיני (בטיגאנה - בכיתי בכי מר על הסוף הכל כך לא פיירי ובפסיפס -הקיסרית השאירה עלי רושם גדול, לא ידעתי מה זה "שחקנית" עד אז), אבל דווקא אהבתי יותר את עץ הקיץ. הקטע עם הבחור שהרג בתאונה את חברתו, ואת ההשלמה עם העובדה בעץ הקיץ, נראה לי מלא תובנה בזמנו (קראתי לפני מספר שנים). למה את חושבת שהיא איומה ונוראית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הדמויות שיטחיות, הפאתוס עובר כל גבול, הרמיזות למיתוסים קדומים מעודנות כמו גרזן של גמד, הקטעים המפחידים מעוררי בחילה והקטעים המרגשים מביכים. אבל זה באמת עניין של טעם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי רק זכור שנהנתי ממנו. למה כולם מדברים על פלגיאט, לא היה בספר שום דבר דומה לספריו של טולקין, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הרבה פלגיאטים. חוץ מגניבת גאנדלף הסטנדרטית, הפלגיאט הבולט ביותר (לטעמי) היה העתקה של האלפים תוך שינוי שמם ל"ליוס אלפר" אבל שמירה על רוב המאפיינים האחרים, כולל חיי הנצח והמסע מערבה מעבר לים (אלמנטים שלא זכורים לי גם בספרי D&D למיניהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אלפים שחיים חיי נצח התקיימו במיתולוגיה הגרמאנית ובפולקלור הצפון אירופי מאות שנים לפני טולקין. ''ליוס אלפר'' מופיעים בספרות מיתולוגית סקנדינבית (אני כמעט בטוחה שנתקלתי בהם באדות בפרוזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות, את עוד עלולה להפוך את גדי לפיל עגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. והמסע מערבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שידוע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור שמיטת הקרקע מהאלפים, נזכרתי בעוד "גניבה" שהפריעה לי מאוד, ונמצאת ממש בתחילת הספר - יש אל מרושע ("הפורם" אצל קיי) וכוחות הטוב מתאספים לקרב נואש אחרון כנגדו (שמתרחש על יד הר געש ענקי), ומצליחים לנצח כנגד כל הסיכויים. התוצאה? הפורם נלכד ונכלא (ומאבד איבר, נדמה לי שאת ידו, כשהוא נמלט). לי זה מצלצל כמו טולקין, אבל אני מודה שייתכן ששוב זה שאוב ממיתוס משותף קדום יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פתאום מתחשק לי לקרוא את הסדרה שוב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרילוגיית ''מארג פיונבאר''. ''עץ הקיץ'' הוא הספר הראשון. בגלל הטרילוגיה הזו אני לא רוצה לקרוא את הברנש, כי הפלגיאט שלו (שהיה די קריא ומעניין, האמת, כל עוד הייתי באבט''ש) גבל בחוצפה שלא תאומן (עד היום אני בטוח ש''ליוס אלפר'' זו אנגרמה מתוחכמת למשהו בסגנון ''טולקין, גנבתי לך את האלפים ואני משתין עלייך בקשת''). ...אבל אם אומרת שעבר לו, אני אנסה את ''טיגאנה'' (זה כבר היה בתכנון, למען האמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופוס טוענים שהתרגום יצא בעיברית ב 30.11.06 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |