|
||||
|
||||
אני לא מודד קלות של מקצוע לפי הציונים שאפשר לקבל בו. |
|
||||
|
||||
אז לפי מה אתה מודד קלות של מקצוע? |
|
||||
|
||||
מר אלכסנדרוביץ' כתב קודם שלדעתו לא פשוט להשוות "דרישות אינטלקטואלית" בין מקצועות שונים. אני ניסיתי להציע דרך השוואה והנחתי בטבעיות שדרישה פירושו-דרישה הדרושה להשגת ציון טוב.ולכן מקצוע קל יותר הוא מקצוע שבו קל יותר להשיג ציון טוב. אני מניח שכשאתה כותב "קלות שאפשר לעסוק בו" אתה מתכוון משך הזמן הדרוש ללימוד המקצוע ולהכשרה (שברפואה הוא ארוך). אבל לא דיברתי כלל בתגובתי על מספר השנים הדרוש ללימוד רפואה. כפי שכבר כתבו לפני:"כל זאת בלי לקחת בחשבון את פרק הזמן עד להכשרה מקצועית".דיברתי רק על "דרישות אינטלקטואליות". |
|
||||
|
||||
לא. התכוונתי שמי שמקבל ציונים טובים במקצועות הרפואה לא חייב להיות גם רופא טוב. בוגר מצטיין של הטכניון הוא גם לא בהכרח יהיה ארכיטקט טוב. לכן מה שמגדיר דרישה "אינטלקטואלית1" זה לא ציון הגמר שלך, אלא כמה אתה טוב במקצוע. 1 אני בכלל לא בטוח שאנחנו מדברים פה על אינטלקט. אני די בטוח שהרבה דוקטורים לפיסיקה יתקשו במקצועות רפואיים. מה שמזכיר לי שידידי שלמדו משפטים נהגו לספר שהם נהנים מ"האתגר" שבלימודים. אני שלמדתי מדעי הטבע, בחרתי את המקצוע משום שהוא היה לי יותר *קל* ממקצועות אחרים2. אני מניח שהייתי מוצא את לימודי הספרות ההשוואתית יותר מאתגרים. 2 פעם נשאלתי על קורס מסויים (פלזמה, אאל"ט): "חומר קשה, אבל מה? משעמם". |
|
||||
|
||||
אני מודה,זה פגם בטיעון שלי,וגם אני שמתי לב אליו. (כאמור,הנחתי בטבעיות שהכוונה לציונים). על כל פנים,אוסיף ש: 1)הרבה פעמים(אולי אפילו בדרך כלל) מי שמקבל ציונים טובים במקצוע מסוים-הופך גם לבעל מקצוע טוב. 2)למרות שאין לי הוכחה רצינית,אני עדיין חושב שיותר קשה להיות בעל מקצוע טוב בתחום של מדע מדויק מאשר בעל מקצוע טוב בתחום של מדע שינוני.וכן קשה יותר ללמוד מדע מדויק. (מתוך תקווה שכותב תגובה 420773 הוא יוצא מן הכלל). |
|
||||
|
||||
אני חושב שאנשים מסוגי הם לא מאוד נפוצים (מותר להשתחצן קמעא אם אתה אלמוני, נכון?) - אני מכיר שניים או שלושה כאלו בלבד. לכן קשה לדעת מי הוא היוצא מן הכלל ומי הוא הכלל. מניסיוני הדרישות והכישורים הם אכן שונים מאוד בלימודי מדעים מדוייקים ולימודי רפואה. אני לא מבין מה זה "יכולות אינטלקטואליות" - זו הגדרה מעורפלת ומאוד לא ברורה. אגב - גם בלימודי מדעים מדויקים מעורב הרבה שינון (אני מתקשה להאמין שכל אחד מפתח בעצמו את כל הטריקים לסכימת טורים אינסופיים, לדוגמה). |
|
||||
|
||||
ברור שגם במקצועות מדויקים יש דברים שצריך לזכור ובאותו אופן גם במקצועות שרובם שינון יש דברים אחרים שדורשים יכולות אחרות. העובדה הזו הוזנחה במהלך הדיון ודיברנו על המקצועות באופן כללי.כלומר עיקר הקושי בלימוד מדע מדויק אינו שינון ועיקר הקושי ברפואה,למשל, הוא כן שינון. בנוגע ל''יכולות אינטלקטואליות'' מצד אחד (למשל ברפואה) מדובר בשינון. מצד שני (המדעים המדויקים) אני מודה שזה מעורפל. |
|
||||
|
||||
אני קצת מתקשה להבין. הבה נעבור לדוגמאות (אני משתמש במילה הנייטרלית "לדעת" במקום "להבין" או "להסיק" או "לזכור"): 1. לדעת מהו מקור הרצועה המחברת בין אבי העורקים וה-pulmonary trunk (קשור להתפתחות העובר), אילו בעיות יכולות להווצר כשתינוק נולד עם כלי דם במקום רצועה שם ולמה, ואיך מזהים את זה בתינוק שזה עתה נולד. 2. לדעת שהדרך היעילה ביותר לסכום טור אינסופי של פונקציית חלוקה מסוימת הוא על ידי גזירה אבר-אבר. 3. לדעת כיצד זרימת היונים בתא עצב משפיעה על האותות אותם הוא מעביר. 4. לדעת לחשב את מקדמי קלבפש-ג'ורדן (שאלה בבחינה שהיתה לי). איך היית מסווג את היכולות האינטלקטואליות השונות הנדרשות כדי ללמוד את הדברים לעיל. שים לב - את כולם ניתן פשוט "לשנן". |
|
||||
|
||||
גם אני מתקשה קצת להבין ולכן אני מדבר באופן כללי. אבל אני אנסה להסביר מה הכוונה לדעתי. בדוגמאות שציינת כאן אין שום סיווג מובהק (לדעתי). למשל:1)אם בספר הלימוד/בהרצאה היה משפט כזה: אם תינוק נולד בלי הרצועה הנ"ל עלולות להתפתח הבעיות הבאות: אז זה משהו שהייתי מחשיב אותו כשינוני. מצד שני: אם למדתם בהרצאה על תכונות הרצועה הנ"ל ועל,נניח,הדברים שלהם תינוק רגיש.ומטרת השאלה היא שתחשוב ותסיק על סמך הנתונים איזה בעיות יפתח התינוק-אז זה לא יקרא דבר שינוני.(כלומר בהנחה שהסקת המסקנות היא לא פשוטה ומיידית). במילים אחרות:אני חושב שלהסיק ולהבין הן יכולות לא שינוניות בשונה מלזכור שהיא יכולת שינונית. הערות: 1)אני לא מבין כלום ברפואה. 2)לא אני טענתי שרפואה היא מקצוע שינוני,אלא אנשים לפני,ואני לא לוקח אחריות על הדעה הזאת. |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי היתה שכמעט כל דבר ניתן ללמוד בדרך ''שינונית'' כפי שאתה קורא לה. אבל חלק גדול מהדברים יותר נוח ויעיל ללמוד דרך הקשרים והבנה. כמות החומר שצריך ''לדעת'' ברפואה היא, לטעמי לפחות, גדולה מדי מכדי שניתן יהיה סתם לזכור את כולה. מובן מאליו, לפחות מבחינתי, שרפואה דורשת יותר זכרון מאשר פיזיקה. אבל מכאן ועד להסיק מסקנות כמו זו שבלימודי רפואה קל לקבל ציונים גבוהים (כפי שאתה הסקת) נראית לי דרך ארוכה ורצופת הנחות שגויות. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי דווקא על רפואה אלא על מקצועות שינוניים באופן כללי. מה שטענתי היה שאם כל/רוב/עיקר הקושי בלימוד מקצוע מסוים(וליתר דיוק-בקבלת ציון גבוה) הוא היכולת לזכור כמות חומר רבה אז לדעתי הוא יהיה קל (יחסית למקצועות שבהם אין זה כך). כפי שאמרתי:_אני_ לא טענתי שמקצוע מסוים (למשל רפואה) הוא שינוני.מישהו כתב זאת לפני ולכן השתמשתי ברפואה כדוגמא למקצוע כזה. |
|
||||
|
||||
ייתכן שעיקר ההישג בציון טוב בבחינות ברפואה בנוי על שינון, אבל עיקר ההישג בלהיות רופא טוב זה עניין שונה לגמרי. אבחנה מדויקת דורשת הרבה יותר משינון. כך גם החלטה על הטיפול הנכון, היכולת לתקשר היטב עם הפציינט ועוד. ודאי שאתה צריך זכרון מצוין כדי להפעיל את כל אלה, אבל זכרון לבדו לא יעזור. |
|
||||
|
||||
מסכים,ולכן כתבתי:"וליתר דיוק-בקבלת ציון גבוה" |
|
||||
|
||||
כבר כתבתי למעלה שתי הצעות - פרק הזמן הנדרש ללימודים, ותנאי העבודה במקצוע אחרי תום הלימודים. מעבר לכך, אני חושב שיש מדד ברור לקושי - מידת המאמץ שהסטודנט היה משקיע במקצוע א' לעומת המאמץ שהיה משקיע במקצוע ב'. הבעיה היא שזה מדד לא מדיד. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי,אני התייחסתי רק ל"דרישות האינטלקטואליות"(שלדעתך קשה להשוות) ולא לשאר דבריך שאיתם אני מסכים. גם המדד שלך לקושי הוא לא ברור. מידת המאמץ שסטודנט צריך להשקיע...כדי: להשיג ציון עובר? להשיג ציון מצטיין? להפוך לבעל מקצוע טוב? אחר? בתגובותי קודם הנחתי שהכוונה לציון וייתכן שטעיתי. |
|
||||
|
||||
כדי לשלוט במקצוע - מה שאולי אליו אתה מכוון ב''להפוך לבעל מקצוע טוב''. לא בכדי אמרתי שזה מדד לא מדיד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |