בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 22/11/06 15:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מזל שהסיפור לא נגמר בספר השלישי. יהיה לי מאד עצוב אם הסיפור יסתיים בשלישי. סיפור טוב, אתה רוצה לקרוא עוד ועוד. מי רוצה שינעצו מסמרים בארון שלו? הניחוש שלי -זה ההוא שכותב על הדרקון והגיע לספר מס' 200268... אני לא יודעת אם אתה כבר מכיר את הספר אבל אמליץ בכל זאת - "השתנות" של קרול ברג. מאד יפה ושונה מכל השאר. יש גם ספר שני ושלישי, אבל השלישי עוד לא יצא לאור בעברית. אתה יכול להמליץ לי על ספר פנטזיה טוב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שמעתי המלצות על ''השתנות''. אני מניח שאנסה. אני לא מכיר הרבה ספרי פנטזיה טובים שלא נחשבים כבר לקלאסיקות או ידועים ממילא (''שר הטבעות'', ''נרניה'', ''הארי פוטר'') והם לא ''עולם הדיסק'' של פראצ'ט. רוב מה שקראתי (ולא קראתי כל כך הרבה) בינוני מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''טיגאנה'' של גאי גבריאל קיי. וגם ''הפסיפס הסרנטיני'' (בשני כרכים) ו''אריות אל ראסן''. לפי הסדר הזה. אבל בשום פנים ואופן לא את טרילוגית ''עץ הקיץ'' שלו, שהיא פשוט איומה ונוראה. קיי עסק בתחילת דרכו הספרותית בעריכת עזבונו של ג'. ר. ר. טולקין (יחד עם כריסטופר טולקין, הבן), והיה צריך כנראה לכתוב פלגיאט טולקיני מזויע בכדי ''לנקות'' את המערכת. אבל לשמחתי זה עבר לו תוך טרילוגיה אחת בלבד, ומאז הוא סופר גדול באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר קראתי את טיגאנה ואת הפסיפס הסרנטיני (בטיגאנה - בכיתי בכי מר על הסוף הכל כך לא פיירי ובפסיפס -הקיסרית השאירה עלי רושם גדול, לא ידעתי מה זה "שחקנית" עד אז), אבל דווקא אהבתי יותר את עץ הקיץ. הקטע עם הבחור שהרג בתאונה את חברתו, ואת ההשלמה עם העובדה בעץ הקיץ, נראה לי מלא תובנה בזמנו (קראתי לפני מספר שנים). למה את חושבת שהיא איומה ונוראית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הדמויות שיטחיות, הפאתוס עובר כל גבול, הרמיזות למיתוסים קדומים מעודנות כמו גרזן של גמד, הקטעים המפחידים מעוררי בחילה והקטעים המרגשים מביכים. אבל זה באמת עניין של טעם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי רק זכור שנהנתי ממנו. למה כולם מדברים על פלגיאט, לא היה בספר שום דבר דומה לספריו של טולקין, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו הרבה פלגיאטים. חוץ מגניבת גאנדלף הסטנדרטית, הפלגיאט הבולט ביותר (לטעמי) היה העתקה של האלפים תוך שינוי שמם ל"ליוס אלפר" אבל שמירה על רוב המאפיינים האחרים, כולל חיי הנצח והמסע מערבה מעבר לים (אלמנטים שלא זכורים לי גם בספרי D&D למיניהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אלפים שחיים חיי נצח התקיימו במיתולוגיה הגרמאנית ובפולקלור הצפון אירופי מאות שנים לפני טולקין. ''ליוס אלפר'' מופיעים בספרות מיתולוגית סקנדינבית (אני כמעט בטוחה שנתקלתי בהם באדות בפרוזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות, את עוד עלולה להפוך את גדי לפיל עגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. והמסע מערבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שידוע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור שמיטת הקרקע מהאלפים, נזכרתי בעוד "גניבה" שהפריעה לי מאוד, ונמצאת ממש בתחילת הספר - יש אל מרושע ("הפורם" אצל קיי) וכוחות הטוב מתאספים לקרב נואש אחרון כנגדו (שמתרחש על יד הר געש ענקי), ומצליחים לנצח כנגד כל הסיכויים. התוצאה? הפורם נלכד ונכלא (ומאבד איבר, נדמה לי שאת ידו, כשהוא נמלט). לי זה מצלצל כמו טולקין, אבל אני מודה שייתכן ששוב זה שאוב ממיתוס משותף קדום יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פתאום מתחשק לי לקרוא את הסדרה שוב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרילוגיית ''מארג פיונבאר''. ''עץ הקיץ'' הוא הספר הראשון. בגלל הטרילוגיה הזו אני לא רוצה לקרוא את הברנש, כי הפלגיאט שלו (שהיה די קריא ומעניין, האמת, כל עוד הייתי באבט''ש) גבל בחוצפה שלא תאומן (עד היום אני בטוח ש''ליוס אלפר'' זו אנגרמה מתוחכמת למשהו בסגנון ''טולקין, גנבתי לך את האלפים ואני משתין עלייך בקשת''). ...אבל אם אומרת שעבר לו, אני אנסה את ''טיגאנה'' (זה כבר היה בתכנון, למען האמת). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |