בתשובה לPixie, 07/10/06 15:44
צוענים אקדמים 414249
צב מעבדה • בתשובה לPixie שבת, 7/10/2006, 17:37
לא אמרתי שכל הצוענים האקדמים סובלים, בהחלט יכול להיות שיש כאלו שממש נהנים מאורח החיים הזה.

אני מכיר את הנדידה הזאת גם קצת מנסיון אישי (ph.d בחו"ל) ובעיקר בגלל הכרות אישית עם עשרות אנשים במצב הזה. מעט מתוכם אהבו את הסיטואציה. למעשה רק אחד, שקיבל ירושה יפה והיה פטור מטרדות כלכליות.

מה שכן, אני לגמרי מסכים איתך שמבחינה מחקרית לצוענים אקדמים יש יתרון מובנה בגישה לפתרון בעיות כי הנדידה בין מעבדות מביאה אותם ללימוד מתמיד של נושאים וטכניקות חדשות.
צוענים אקדמים 414255
Pixie • בתשובה לצב מעבדה שבת, 7/10/2006, 19:21
אז בעצם הבעייה היחידה שלך עם אורח החיים הזה הוא ההיבט הכלכלי?

לדעתי הגזמת כשכתבת לעיל "אלו הם חיים קשים". קצת פרופורציות. מי שחי בצנעה יכול לחסוך הרבה ממשכורת של פוסט דוקטורט, אפילו שהיא נמוכה.
צוענים אקדמים 414260
קהלת • בתשובה לPixie שבת, 7/10/2006, 20:31
מה סדר הגודל המדובר (ארה"ב) ? ממה שידוע לי המשכורות (במיוחד במקומות נחשבים) הינן סבירות בהחלט והחסכון הוא גבוה בהתחשב בעובדה שעובדים שם אבל חוסכים לפנסיה כאן.
צוענים אקדמים 414492
הלגה הצועניה האקדמית • בתשובה לPixie יום ב', 9/10/2006, 8:59
אלה חיים קשים לא רק מההיבט הכלכלי. בוודאי שיש פוסט-דוקטורנטים שההרפתקאות וחוסר השגרתיות מדליקים אותם - אני לא אחת מהם; אני רוצה כבר להגיע למקום שאוכל לקרוא לו "שלי", לגינה שאוכל לשתול בה ירקות ופירות וליהנות מהם שנים, לקהילה שבה יהיו לי חברים קרובים שאוכל לראות כל יום ולא להצטער להיפרד מהם. אני מניחה שזה עניין של אופי.
צוענים אקדמים 414700
Pixie • בתשובה להלגה הצועניה האקדמית יום ג', 10/10/2006, 1:53
אני מזדהה עם כמיהתך, ולעתים ובאופן חלקי גם אני מעוניין בדברים שציינת. אני מאוד מתחבר למקום בו אני גר, ותוך שבועיים אני מגלה כל פינה סודית שגם ותיקי המקום לא שמעו עליה, וגם אני אוהב לשתול ירקות; ובכל זאת אחרי כמה שנים המקום ממצה את עצמו ופתאום אני רוצה שינוי דרסטי. מוזר.
צוענים אקדמים 414968
צב מעבדה • בתשובה לPixie יום ה', 12/10/2006, 12:53
הנדידה היא יפה וכיפית גם לי, אולי בגלל שאני לא מכיר דבר אחר, אבל כמה פוסטים אתה מכיר בני 55?
צוענים אקדמים 415211
Pixie • בתשובה לצב מעבדה שבת, 14/10/2006, 2:07
שאלה קשה. זה כמו השאלה "מה יש יותר, חדשות טובות או חדשות רעות?" החדשות הרעות (המומשלות כאן, באופן אירוני, לפוסטים הצעירים) זוכות לכל הכותרות, והטובות לא מעניינות. ייתכן ויש המון פוסטים קשישונים במוסדות אלו ואחרים, אני באמת לא יודע.

מה בעצם רע בלהיות פוסט בן 55? אם המחקר בו אתה עוסק מעניין אותך, הרי שזו נחמה גדולה. האם שתי האפשרויות הקיצוניות הן או להיות פוסט או להיות פרופסור באוניברסיטה ולהשתקע לכל החיים במקום אחד? אני לא בטוח, כאמור, שאעדיף את האפשרות השנייה.

(האפשרות השלישית היא לגלות המון דברים ולהיות מצטיין ואז כל מוסד שבעולם מחזר אחריך ומוכן לתת לך הרבה יותר ממשרת פוסט).
צוענים אקדמים 415283
עוזי ו. • בתשובה לPixie שבת, 14/10/2006, 23:59
כמעט כל המוסדות מגבילים את משרות הפוסט-דוקטורט ל-‏5-7 השנים שאחרי קבלת התואר, כך שהתוכנית לצאת לפנסיה מתוך מסלול של משרות פוסט-דוקטורט קצת מפוקפקת.
צוענים אקדמים 415316
דורון הגלילי • בתשובה לעוזי ו. יום א', 15/10/2006, 10:30
הם גם מגבילים את גילם של הדוקטורנטים?
צוענים אקדמים 415333
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 15/10/2006, 12:51
של הדוקטורנטים לא, אבל אולי של הפוסט.
צוענים אקדמים 415466
עוזי ו. • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 15/10/2006, 20:12
אולי בארץ. בארצות-הברית, אני די בטוח שהגבלה כזו היתה מוכרזת לא חוקית.
צוענים אקדמים 415540
דורון הגלילי • בתשובה לעוזי ו. יום ב', 16/10/2006, 8:37
גם בארץ הגבלה כזאת היא בלתי חוקית‏1.
אם כך זה לא בלתי אפשרי להמתין לגיל 60, ואז להתחיל לעבוד על הדוקטורט, ולפרוש לפנסיה ממשרת פוסט...

___
‏1 אין בכך כדי לטעון שאינה קיימת בפועל.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות