|
||||
|
||||
אם ישתילו למישהו עיניים בעורף, זו תהיה השתלה של עיניים בעורף. אם מישהו יפתח עיניים בעורף כתוצאה משהיה באיזור מזוהם רדיואקטיבי או משהו בסגנון, והשינוי ישפיע גנטית וילדיו יוולדו עם עיניים בעורפם - זו מוטציה. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו - אבל הרי ברור שאני משתמשת במושג "מוטציה" במובן רחב ומחופף, לא? |
|
||||
|
||||
מובן כל כך מחופף שקשה להבין מה את רוצה דווקא ממד"ב. "מוטציות" כאלה אפשר למצוא כמעט בכל סוג סיפורת - מסיפורי עמים, פולקלור, פנטזיה וסיפורי ילדים, עד "ספרות יפה". בכל מקרה, אני לא מבין את הפוביה הזאת מהגיבור הלא ריאליסטי. אז הוא לא אדם במובן הרגיל של המילה ויש לו איזו תכונה פנטסטית או שתיים. סו פאקינג וואט? ה"מוטציות" האלה הן בסה"כ כלי (מוצלח) של הסופר1 להגיד לנו משהו על בני אדם "רגילים" לגמרי. זה שיש בסיפור "מוטציות", זה לא אומר שהסיפור הוא לא על בני אדם רגילים או על האנושות כפי שאנו מכירים אותה *היום*. אפילו סיפורי הרובוטיקה של אסימוב לא מנסים להגיד לנו שום דבר על התנהגות של רובוטים (בדיוק כמו שפינוקיו לא מלמד אותנו שום דבר על התנהגות של בולי עץ). _______________ 1 תלוי מי הסופר, כמובן. |
|
||||
|
||||
"זה שיש בסיפור "מוטציות", זה לא אומר שהסיפור הוא לא על בני אדם רגילים או על האנושות כפי שאנו מכירים אותה *היום*". נו, בדיוק. מי רוצה שיסתכלו עליו כל כך מבחוץ? |
|
||||
|
||||
קוראי ספרות. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. קוראי ספרות רבים רוצים שיסתכלו עליהם מבפנים דווקא. |
|
||||
|
||||
נשמע שהסופר החביב עליהם הוא הנוסע השמיני. כתיבה על האדם ''מבפנים'' קיימת גם במד''ב. אפילו בכזה שיש בו ''מוטציות''. אפשר לא לאהוב מד''ב ואפשר להסביר מדוע. ההסבר למעלה של ה''כי אני לא אוהבת מוטציות'' הוא פשוט חסר תוכן. זה כמו להגיד ''אני לא אוהב משחקי כדורגל משום שלובשים שם חולצות אדומות''. |
|
||||
|
||||
מה מגדיר, לדעתך, את ז'אנר המד"ב? |
|
||||
|
||||
"סו פאקינג ווט"? אני חושבת שאתה ונועה לוקחים קצת יותר מדי ללב. האלמונית האומללה בסך הכל ביטאה העדפה אישית. זה שהיא לא מסוגלת/מעוניינת להסביר אותה באמצעות תזה בת 20 עמודים עם סימוכין לסדרת מאמרי הנוירומנטיקה של ג. שמעון, זה באמת לא אשמתה. |
|
||||
|
||||
חובבי מד''ב, כמיעוט נרדף, די רגישים לביקורות לא מוצדקות על הז'אנר. |
|
||||
|
||||
מכירה. אבל לא ראיתי כאן ביקורת לא מוצדקת על הז'אנר אלא ביטוי של רתיעה אישית מתופעה שקיימת במד''ב. |
|
||||
|
||||
פעם אמרתי למישהו שמצעד הגאווה מגעיל אותי. הוא פירש את זה בתור ביקורת שלי על הומוסקסואליות. (אף אחד לא אומר שאת תגובת הנגד של חובבי המד''ב אפשר להסביר בעזרת תזה). |
|
||||
|
||||
כן, ראיתי שגם לך נגמר הרציונל. _________ ברקת, שוקלת מתי אפשר להכניס כבר את גודווין ודי. |
|
||||
|
||||
נגמר? מתי היה לי? (איך אפשר להכניס לכאן את גודווין, באמת?) |
|
||||
|
||||
לדעתי גודווין ממש מתבקש כאן. הרי הודיתי שאני קסנופובית. |
|
||||
|
||||
האם זה מיעוט? |
|
||||
|
||||
הרושם שלי? כן. לא ביצעתי מחקר בתחום. אפשר לעשות סקר בקרב קוראי האייל, אבל לא נראה לי שזה יחזק את הטיעון שלי. (כדאי גם לזכור שבציבור הרחב "מלחמת הכוכבים" נחשב מדע בדיוני, אז לא כל מי שאומר שהוא חובב מד"ב הוא באמת מהסוג שעליו אנחנו מדברים כאן). |
|
||||
|
||||
אני מתרשמת אחרת, אבל אין לי מושג בעצם. והאם אתם נרדפים? |
|
||||
|
||||
עוד לא מעלים באש את בתי הכנסת שלנו. מצד שני, מעניין לשמוע כמה "חוקרי" ספרות מתייחסים ברצינות למדע הבדיוני, ולא משתפים אותו בדיכוטומיה של "ספרות יפה"/"ספרות בלשית, ספרות פנטזיה, ספרות מד"ב, וכו' וכו' וכו"'. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה אם אין התייחסויות רציניות לספרות מד''ב גם במסגרות אקדמיות. בכל אופן, בסימסטר הקודם של האוניברסיטה המשודרת היה קורס שלפחות רוב - אם לא כל - הדוגמאות בו היו ממד''ב. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי ש*כולם* מתייחסים בזלזול למד"ב. אפילו בשואה היו חסידי אומות עולם. אני גם לא יודע אם יש אמת סטטיסטית מאחורי מה שאני אומר - אני פשוט מביע את ההתרשמות האישית שלי, שייתכן מאוד שהיא שגויה, אבל התרשמויות אישיות לא מנומקות זה הטרנד כאן בזמן האחרון, לא? |
|
||||
|
||||
כל הכבוד. היית מוכרח למצוא גודווין משלך, מה? שלי לא טוב? |
|
||||
|
||||
אינני יודעת אם פריט המידע המעורפל שאתרום יוסיף משהו לעניין. מכל מקום, זכורני שלפני למעלה מעשר שנים נעשה מחקר, או סקר (אא''ט, הדבר לא נעשה בדיוק במסגרת אקדמית מבוקרת, ובפועל נוהל ע''י הספרניות בספריות הציבוריות או בספריות בתיה''ס התיכוניים) לגבי העדפות קריאה אצל הנוער ולגבי המלצות הצוותים החינוכיים בתחום זה. נמצא כי הז'אנר החביב על תלמידי התיכונים (בנים, כנראה) הוא המד''ב, וכי המורות, לא זו בלבד שאינן ממליצות על הז'אנר, אלא שהן מתעבות אותו ומתייחסות אליו כאל מוקצה ובלתי חינוכי - מבלי שקראו ומבלי לדעת דבר על תוכנם של הספרים. |
|
||||
|
||||
הולי שיט. "מלחמת הכוכבים" אינה מדע בדיוני? אתה מנסה להגיד לי שמדובר בכלל במשהו דוקומנטרי ואני מנותק מהמציאות עד-כדי כך? ______________ לדבר עם הפסיכיאטר על החלפת הכדורים. יש גבול. |
|
||||
|
||||
תודה על השאלה המנחה. כל העניין הוא בזה שדווקא *מדע בדיוני* הוא זה שאינו מנותק לגמרי מהמציאות. "מלחמת הכוכבים" זה סרט הרפתקאות על רקע של קרבות חלל. |
|
||||
|
||||
אא"ט, יש שם קרבות חלל מן הסוג שעדיין אינו אפשרי, לא לפי ההתפתחות הטכנולוגית הקיימת כיום ולא בשום מובן אחר - אז למה זה לא מוגדר כמד"ב, לשיטתך? |
|
||||
|
||||
השאלה היא איך אתה מגדיר מד"ב. חלק מהדברים שקורים שם בכלל לא אפשריים, למיטב ידיעתי (חללית שמתפוצצת בחלל אמורה להשמיע קול? ולהתפוצץ כלפי חוץ? אני לא בטוח), ואי אפשר לראות שום קשר בין העולם שמוצג בסרטים ובין העולם שלנו, חוץ מזה שבמקרה הדמויות הראשיות נראות כמו בני אדם. |
|
||||
|
||||
כאשר חללית נפגעת בחלל, הגזים הלוהטים שבוקעים מהפיצוץ עפים בקו רדיאלי ישר מהחללית ולא מתנהגים כמו להבות באטמוספרה. אני *בטוח* שלזה כיון גדי. וכאן עלי לשוב ולשאול שאלה ששאלתי כבר מליון פעם: למה, לכל הרוחות, יושבי החללית אינם חוגרים חגורות בטיחות בשעה שהם סופגים את חבטות הפייזרים, גייזרים, טילי הנויטרונים ושאר פגעי מלחמת חלליות? |
|
||||
|
||||
למה הם לא חוגרים חגורות בטיחות? כי משטרת החלל עדיין איננה מפותחת כיאות, כמובן. |
|
||||
|
||||
אני מניח שהשאלה היא מתי משהו הופך להיות ''מנותק לגמרי מהמציאות''. אני מוצא חלק גדול מאד ממה שנהוג לכנות ''מדע בדיוני'' כמנותק לגמרי מהמציאות. אסימוב, ניבן, היינליין, קלארק ורבים אחרים שנחשבים לסופרי מד''ב ''קשה'' (דהיינו מנסים לשמור על קשר עם חוקי הפיזיקה אלא במקומות בהם הם לא מסתדרים עם העלילה שברצונם לרקוח) מעולם לא נשמעו לי קשורים למציאות. היחיד שעולה בדעתי כעונה על ההגדרה שלך הוא גרגורי בנפורד. (האמת היא שלא קראתי שום מד''ב כבר כשני עשורים, כך שיש להניח שאינני מעודכן). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהיינלין מנותק מהמציאות באותו סדר גודל של ''מלחמת הכוכבים'', אבל כנראה גם זו שאלה של טעם. |
|
||||
|
||||
תלוי על איזה ספרים מדובר. |
|
||||
|
||||
עוד לא קראתי את המאוחרים שלו. שמעתי ששם זו חגיגה. אני מדבר על גר בארץ נוכרייה, עריצה היא הלבנה, לוחמי החלל, השליטים, שטויות כאלו. |
|
||||
|
||||
תן לי לנסות: מד"ב "קשה" (או "אמיתי") משתמש בעולם הדמיוני שהוא טווה ככלי לחקור מה יכול להיות או יכול היה להיות אפשרי. זו ההגדרה שלי. "מלחמת הכוכבים" לא עונה עליה _בכלל_. מה שכן: אפשר להשתמש בעולם אפשרי או כמעט-אפשרי מבחינה מדעית כדי לחקור מה יכול להיות או יכול היה להיות (בהתאמה) מבחינה מדעית או טכנולוגית. בוא נקרא לזה "מד"ב טכנולוגי", עם ניבן ואסימוב כדוגמאות די קלאסית. אפשר להשתמש בעולם לא-אפשרי או אפשרי בקושי מבחינה מדעית כדי לחקור מה קורה לחברה או לאנשים בתנאים שלא קיימים היום. יש המון דוגמאות אבל מה שקופץ לי לראש כרגע זה "הכרונוליתים". אני מוכן גם להוסיף את "מסע בין כוככים". בוא נקרא לזה "מד"ב חברתי רך". אפשר ליצור חברה במבנה שפשוט לא קיימת כיום, כדי לחקור מה אפשרי עבור חברות אנושיות, כשהשאלה אם המדע של הסיפור אפשרי כבר לא כל-כך רלבנטית. נקרא לזה "מד"ב חברתי קשה". דוגמא: הרבה מאורסולה לה-גוין (המנושל). אפשר לנסח קריטריון לביקורת מד"ב שמתייחס לעד כמה הכרחיות ומינימליות הן ההנחות הבסיסיות של היצירה. למעשה זה מה שאני עושה בפועל, ולכן אני מחלק את "המוסד" לדטרמיניסטית וקוואנטית, למשל. |
|
||||
|
||||
מאמר שמתאר ומתמצת בצורה נאה את הז'אנרים השונים במד"ב: http://forums.ort.org.il/scripts/forum.asp?forum=190 |
|
||||
|
||||
את יכולה לתת קישור ישיר למאמר? |
|
||||
|
||||
אופסי, סליחה - הקישור הלא נכון. הנה: http://www.blipanika.co.il/?p=1174 |
|
||||
|
||||
אני משתעמם מספרות מקור בעברית, משום שהיא חסרת דמיון והיא תמיד ממריאה לגבהים ספרותיים של כותרת בידיעות אחרונות ו/או לאישה. היא תמיד נוברת (עד מיאוס) רק בשלושה נושאים: הסכסוך הישראלי ערבי (מנקודת מבט של סופרים שמאלנים), מעמד האישה בחברה והתפוררות מוסד הנישואין, בד"כ בו זמנית. יש דרכים מוצלחות יותר מהנ"ל להגיד "מה אני לא אוהב" וגם אני לא חושב שהן חייבות להיות תזה של 20 עמודים. |
|
||||
|
||||
סבא שלי לא אוהב מד"ב. למה? שאלה טובה. בתור ילד הוא קרא ז'ול ורן ואהב אותם מאוד, אבל זה, הוא אומר, "לא מד"ב, כי מה שהוא כותב עליו התגשם במציאות". באמת? יורים אנשים מקנה של תותח והם מגיעים לירח? יורדים אל בטן האדמה ומוצאים שם דינוזאורים חיים? הקיצור, לעת פרישתו ניסיתי לחשוף אותו לתחום, ולא בהצלחה יתרה. לפני כמה זמן הבאתי לו ולסבתא את פונטנלה של מאיר שלו, שהוא לא ספר מדע בדיוני לכל הדיעות. סבתא אהבה. סבא לא. למה לא? "כי אין שם רצף סיפורי, וכל העניין של הפונטנלה וזה שהוא יכול לחזות את העתיד באמצעותה הוא לא מציאותי". |
|
||||
|
||||
אם כך, אני ממליץ לסבא (ולך) לקרא את הספר הנ"ל של ג'יי. בי. פריסטלי. |
|
||||
|
||||
נחמד מאור לקרוא כאן המלצה על פריסטלי, שהוא סופר מאוד אהוב עליי ומאוד זנוח, לדעתי, בין חובבי הקריאה בציון. |
|
||||
|
||||
תן לי לנחש, זה לא יצא בעברית, נכון? |
|
||||
|
||||
גם שיער בלונדיני ועיניים כחולות הם מוטציה. שמא תתנזרי מקריאת ספרים שבהם מופיעים כחולי עיניים וזהובי שיער? |
|
||||
|
||||
מעודך לא ראית/שמעת על בן אדם עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות? כי אני כן, שניהם. והאם שמעת על/ראית אי פעם אדם עם עיניים בעורפו? אני ממש לא. |
|
||||
|
||||
זה ששמעת וראית, עוד לא אומר שזו לא מוטציה. בנוגע לעיניים בעורף, לא יודעת. כל המורות שהיו לי אמרו שיש להן עיניים בגב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |