|
||||
|
||||
אני משתעמם מספרות מקור בעברית, משום שהיא חסרת דמיון והיא תמיד ממריאה לגבהים ספרותיים של כותרת בידיעות אחרונות ו/או לאישה. היא תמיד נוברת (עד מיאוס) רק בשלושה נושאים: הסכסוך הישראלי ערבי (מנקודת מבט של סופרים שמאלנים), מעמד האישה בחברה והתפוררות מוסד הנישואין, בד"כ בו זמנית. יש דרכים מוצלחות יותר מהנ"ל להגיד "מה אני לא אוהב" וגם אני לא חושב שהן חייבות להיות תזה של 20 עמודים. |
|
||||
|
||||
סבא שלי לא אוהב מד"ב. למה? שאלה טובה. בתור ילד הוא קרא ז'ול ורן ואהב אותם מאוד, אבל זה, הוא אומר, "לא מד"ב, כי מה שהוא כותב עליו התגשם במציאות". באמת? יורים אנשים מקנה של תותח והם מגיעים לירח? יורדים אל בטן האדמה ומוצאים שם דינוזאורים חיים? הקיצור, לעת פרישתו ניסיתי לחשוף אותו לתחום, ולא בהצלחה יתרה. לפני כמה זמן הבאתי לו ולסבתא את פונטנלה של מאיר שלו, שהוא לא ספר מדע בדיוני לכל הדיעות. סבתא אהבה. סבא לא. למה לא? "כי אין שם רצף סיפורי, וכל העניין של הפונטנלה וזה שהוא יכול לחזות את העתיד באמצעותה הוא לא מציאותי". |
|
||||
|
||||
אם כך, אני ממליץ לסבא (ולך) לקרא את הספר הנ"ל של ג'יי. בי. פריסטלי. |
|
||||
|
||||
נחמד מאור לקרוא כאן המלצה על פריסטלי, שהוא סופר מאוד אהוב עליי ומאוד זנוח, לדעתי, בין חובבי הקריאה בציון. |
|
||||
|
||||
תן לי לנחש, זה לא יצא בעברית, נכון? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |