|
||||
|
||||
אני מניח שהשאלה היא מתי משהו הופך להיות ''מנותק לגמרי מהמציאות''. אני מוצא חלק גדול מאד ממה שנהוג לכנות ''מדע בדיוני'' כמנותק לגמרי מהמציאות. אסימוב, ניבן, היינליין, קלארק ורבים אחרים שנחשבים לסופרי מד''ב ''קשה'' (דהיינו מנסים לשמור על קשר עם חוקי הפיזיקה אלא במקומות בהם הם לא מסתדרים עם העלילה שברצונם לרקוח) מעולם לא נשמעו לי קשורים למציאות. היחיד שעולה בדעתי כעונה על ההגדרה שלך הוא גרגורי בנפורד. (האמת היא שלא קראתי שום מד''ב כבר כשני עשורים, כך שיש להניח שאינני מעודכן). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהיינלין מנותק מהמציאות באותו סדר גודל של ''מלחמת הכוכבים'', אבל כנראה גם זו שאלה של טעם. |
|
||||
|
||||
תלוי על איזה ספרים מדובר. |
|
||||
|
||||
עוד לא קראתי את המאוחרים שלו. שמעתי ששם זו חגיגה. אני מדבר על גר בארץ נוכרייה, עריצה היא הלבנה, לוחמי החלל, השליטים, שטויות כאלו. |
|
||||
|
||||
תן לי לנסות: מד"ב "קשה" (או "אמיתי") משתמש בעולם הדמיוני שהוא טווה ככלי לחקור מה יכול להיות או יכול היה להיות אפשרי. זו ההגדרה שלי. "מלחמת הכוכבים" לא עונה עליה _בכלל_. מה שכן: אפשר להשתמש בעולם אפשרי או כמעט-אפשרי מבחינה מדעית כדי לחקור מה יכול להיות או יכול היה להיות (בהתאמה) מבחינה מדעית או טכנולוגית. בוא נקרא לזה "מד"ב טכנולוגי", עם ניבן ואסימוב כדוגמאות די קלאסית. אפשר להשתמש בעולם לא-אפשרי או אפשרי בקושי מבחינה מדעית כדי לחקור מה קורה לחברה או לאנשים בתנאים שלא קיימים היום. יש המון דוגמאות אבל מה שקופץ לי לראש כרגע זה "הכרונוליתים". אני מוכן גם להוסיף את "מסע בין כוככים". בוא נקרא לזה "מד"ב חברתי רך". אפשר ליצור חברה במבנה שפשוט לא קיימת כיום, כדי לחקור מה אפשרי עבור חברות אנושיות, כשהשאלה אם המדע של הסיפור אפשרי כבר לא כל-כך רלבנטית. נקרא לזה "מד"ב חברתי קשה". דוגמא: הרבה מאורסולה לה-גוין (המנושל). אפשר לנסח קריטריון לביקורת מד"ב שמתייחס לעד כמה הכרחיות ומינימליות הן ההנחות הבסיסיות של היצירה. למעשה זה מה שאני עושה בפועל, ולכן אני מחלק את "המוסד" לדטרמיניסטית וקוואנטית, למשל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |