|
||||
|
||||
מה בדיוק ההגדרה שלך ל"מבינים"? נכון שאושוויץ לא היתה פלנטה אחרת, כמאמרו של כ.צטניק, ונכון שאנחנו יכולים לנתח כיום את רוב הגורמים שהביאו להתרחשות השואה. אבל גם אחרי כל זה, הקונספט של רצח מסחרי נראה לי די בלתי נתפס ובלתי מובן. אני מאמין שאני לא צדקן מעמיד פנים. |
|
||||
|
||||
האם אתה מבין איך ייתכן שבני האדם אכזריים כל כך עד כדי כך שינהגו בתרנגולות כפי שהם נוהגים? |
|
||||
|
||||
איך נהגו בתרנגולות לפני 65 שנה? |
|
||||
|
||||
ברוב המקומות? הרבה יותר טוב. |
|
||||
|
||||
קראתי איפשהו שהשלטון הנאצי בצרפת נחרד מהמנהג המקומי של האיכרים לקשור תרנגולות חיות ברגליהן לידיות האופניים שלהם, כשראשיהן כלפי מטה, ולדווש כך מהחווה אל השוק. והם אסרו על שיטת שינוע זו. [יהודי בקרון חתום: לו הייתי עוף]. |
|
||||
|
||||
והיטלר היה כידוע צמחוני. אכן, נפתלות דרכי ההסטוריה. |
|
||||
|
||||
ויקיפדיה טוענת שהצמחונות שלו הייתה מטעמי בריאות, לא מוסר. |
|
||||
|
||||
נראה שזה קשור להריגת תינוקות כלבי ים במכות מקל על הראש. שאלה פילוזופית-משפטית: האם אפשר לקרא לזה רצח? |
|
||||
|
||||
''מי יתנני עוף'', כפי שניסח זאת הלאומי. |
|
||||
|
||||
הלאומי? דוד שמעוני, עכש"י. אולי בעקבות זכריה אלצ'אהרי בשיר "קריה יפהפיה": "מי יתנני נא, אעוף כמו יונים". |
|
||||
|
||||
בימים אלה השילוב של ''עוף'' ו''נא'' אינו מומלץ. נקוה שזאת רק עופנא חולפת. |
|
||||
|
||||
אני זוכר מאיפהשהו את הנוסח "מי יתנני אבר כיונה". מי מחז"לינו אמר זאת? |
|
||||
|
||||
אני מכיר ''מי יתנני תלמיד חכם ( ואקרעהו כדג)'' |
|
||||
|
||||
צריך להיות ''ואנשכנו כחמור''. |
|
||||
|
||||
ואללה. אז מי אמר "קרעו כדג"? |
|
||||
|
||||
אמר ר' יוחנן: "עם הארץ מותר לקרעו כדג". אמר רבי שמואל בר יצחק: "ומגבו". |
|
||||
|
||||
אלה רוצים לנשוך תלמידי חכמים ואלה רוצים לקרוע עמי ארצות. פלא שנמשלו לדגים ולחמורים? |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום. תקרא למשל את זה: תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן. |
|
||||
|
||||
אין דין הפרויקציה של חז''ל לגבי שנאת עמי הארץ אותם, כדין העדויות הישירות. |
|
||||
|
||||
נו, כמובן. יושבים הבטלנים, לומדים תורה כל היום, מקבלים פטורים ממיסים -אז מה הפלא? |
|
||||
|
||||
מכאן אנו למדים על הזהירות בהם חייבים תלמידי חכמים כשהם לומדים תורה, שהרי התורה ניתנה לכל עם ישראל. גם לפחות שבטיפשים אותו חלק בה כמו לגדול הדור ומצווה היא עבורו להגות בה. אסור לו לחכם שיראה כאילו יש לו יתרון או בעלות על התורה. |
|
||||
|
||||
חוששתני כי לא זו כוונת הדברים, אלא כוונתם בהחלט להפגין בדלנות של המעמד העליון כלפי פשוטי העם, כמקובל וכנחשב כראוי באותם זמנים (ולפעמים גם כיום, אם כי כיום זה נעשה בצורות יותר מתוחכמות ופחות מפורשות). |
|
||||
|
||||
זה פירוש שבזמנו קראתי לפסוק. דווקא ביהדות לא היה נסיון לבדל את המעמד המשכיל, שבד''כ לא היה עשיר מאוד אלא נסמך על פרנסי הקהילה והיה מעורב בכל הנעשה בה. |
|
||||
|
||||
ואם מישהו בועל ארוסתו לא לפני עם הארץ אלא לפני תלמידי חכמים וגדולי תורה - זה כן בסדר? |
|
||||
|
||||
ודאי. תלמידי חכמים וגדולי תורה מיד יבחינו שהעניין הוצא מהקשרו... |
|
||||
|
||||
"ואומר מי יתן לי אבר כיונה, אעופה ואשכונה", תהילים נה 7. ("אבר", במובן כנף, או במובן הנוצות הגדולות, הארודינמיות, שבכנפי העופות המעופפים) |
|
||||
|
||||
את בטוחה שזה לא משיר אשכונה? |
|
||||
|
||||
שכ"גינקה חמודי, שכחתי להשאיר לך פתק: הדבר הכתום-בהיר הזה שהוצאת מהמקרר בבוקר, אממ... זה לא היה בדיוק מיץ תפוזים. זותומרת, אמממ... *היה* שם גם מיץ תפוזים, בערך שתי כפיות, אבל כל השאר היה וודקה. אוי, אוי ואבוי, מי יודע מה אתה מעולל שם עכשיו, במקום ההוא שאתה קורא לו - "העבודה". שלא נדע. |
|
||||
|
||||
אה, ואני חשבתי שהחתול התחיל לאהוב מיץ תפוזים. |
|
||||
|
||||
אה, ושכחתי להשאיר לך עוד פתק: אם זה היה שיר השכונה, היו שרים שם - "מי יתנני אבר כחמור". (לא, אני לא באה אליך בשום טענות. בשבילי מה שחשוב זה רק גודל הנפש וגדלות הרוח) |
|
||||
|
||||
אכן דוד שמעוני. תודה וסליחה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה רק מפני שאני חושב שאין בהמתה המונית מסיבות של זהירות, גם אם מופרזת, כל ביטוי לאכזריות. |
|
||||
|
||||
גם הנאצים נזהרו שהיהודונים לא יזהמו להם את טוהר הגזע. |
|
||||
|
||||
האם אתה מצדד במתן זכות בחירה לתרנגולות? |
|
||||
|
||||
ודאי שלא. גם להמתה אני לא מתנגד, אבל אני לא חושב שהיא לא אכזרית. |
|
||||
|
||||
ודאי שההמתה אכזרית. יותר מזה, ממה שהבנתי יש לולים שבהם לא התגלתה כלל המחלה, ובכל זאת משמידים את התרנגולות שנמצאות שם - מה שלי קשה מאוד להבין. ועדיין, גודווין מאוד לא מתאים כאן. |
|
||||
|
||||
אם מפריע לך הגודווין קח את מה שקורה בסודן לאחרונה ואת ההתעלמות היחסית של העולם מזה. אפשר לחשוב שההבדל גדול. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בהחלט, אבל זה בדיוק מדגים מדוע יש הבדל - גדול אפילו - בין האופטימיות המוצדקת (לדעתי) ביחס לעופות בעתיד ובין הגודווין. כי כל הסיפור הזה הוא עניין של רייטינג ולובי וכאלה. להתנגדות לשואה יש "רייטינג" גבוה מאוד בזכות הלובי העצום שיש לה. גם לצער בעלי חיים יש רייטינג עולה כל הזמן. לסודן אין: זו הסיבה שהכל מתעלמים ממנה. גם לתרנגולות, במצב הזה של היסטריית שפעת העופות, אין לובי די חזק. |
|
||||
|
||||
אני עדיין טוען שאין שום בעיה להבין מהו המנגנון שחבוי בתוך המין האנושי ומאפשר לו לבצע מעשים אכזריים. אפשר לקרוא לו ''היעדר לובי'' אם תרצה. |
|
||||
|
||||
רן, אבל ''אפשר להבין'' זה עניין שונה מאוד מ''מבינים'', או מ''מבינים אלא אם כן צדקנים''. |
|
||||
|
||||
למה המרכאות סביב "אפשר להבין"? לא אמרתי שום דבר כזה. אמרתי "אין שום בעיה להבין", שלדעתי די קרוב ברוחו ל"מבינים אלא אם כן צדקנים". |
|
||||
|
||||
אם אין שום בעיה להבין, אז מה הבעיה עם אפשר להבין? ואיזו קרבה רוחנית אתה מוצא בין "אין שום בעיה להבין" ל"מבינים אלא אם כן צדקנים"? |
|
||||
|
||||
אפשר להבין גם פיזיקה אטומית אם אתה מנסה ללמוד, אבל זו בכל זאת בעיה ללמוד את זה. אם משהו הוא ברור, אז מי שטוען שהוא לא מבין אותו, אני חושד שהוא מנסה בכוח לא להבין מסיבה מסויימת. |
|
||||
|
||||
ראשית, אם אין שום בעיה להבין - קל וחומר שאפשר להבין. ושנית, לדעתי אתה טועה בטענה הראשונה: הייתי אומרת שקשה מאוד להבין. קשה ביותר. אנשים משמידים ג'וקים כעניין של שגרה. ואוכלים חיות גדולות יותר, גם זה כעניין של שגרה. ודאי שיש כאלה שלא, אבל הם עדיין המיעוט. לעומת זאת, לא הרבה אנשים רוצחים אנשים אחרים. יש יותר מדי כאלה, כמובן, אבל עדיין - הם לא הרוב. ולא בשיטות שבהן רוצחים חיות או - להבדיל - בשיטות שהשתמשו בהן הנאצים. ולדמיין את האפשרות לעמוד, נניח, מול קבוצת אנשים ולפקד עליהם לכרות לעצמם קבר - או להיכנס למשרפות - או איזו זוועה איומה אחרת? את זה אין בעיה להבין? לי, לפחות, יש. |
|
||||
|
||||
נראה לי שפספסת את מה שאני מנסה לומר (שה''אכזריות'' היא בעצם ביטוי של אדישות). אין לי חשק להמשיך את הויכוח המיותר הזה. |
|
||||
|
||||
בהשוואה לאלטרנטיבה של הובלה לבית מטבחיים שם הן תחכנה שעות ותראנה את המוות מתקרב אליהן מבלי יכולת לעשות דבר, אז מוות בהרעלה מתחיל להראות כפיתרון לא כל כך רע. |
|
||||
|
||||
"ותראנה את המוות מתקרב אליהן מבלי יכולת לעשות דבר" הגזמת בהאנשה, לא? טוב שלא כתבת "כצאן לטבח". נדמה לי שהביקורת המקורית של אסתי היתה (בעיקר) נגד ההצמאה. |
|
||||
|
||||
כן, הייחוס של יכולת חיזוי לעופות האומללים קצת מוגזם. אבל נראה לי שמספיק שהן "יראו את המוות", כלומר ישהו בסביבה שבה נשחטים בני מינם (צווחות, מאבק, נוצות עפות, ריח דם וכולי), כדי להכניס אותם ל-stress לא נורמלי. |
|
||||
|
||||
זה נכון. |
|
||||
|
||||
הגזמתי בהאנשה או שאתה הפחתת באופן דרסטי ביכולת של תרנגולת להבין מה קורה איתה. לדעתי גם תרנגולת או פרה שלא סיימה התמחות בפסיכולוגיה קליני מבינה שהיא נמצאת במקום לא טוב כשהיא רואה ושומעת אותות מצוקה נוראיים מבני מינה. האסימון נפל לי אחרי שקראתי (לא זוכר באיזה אתר נגד התעללות בבע''ח) על מחקרים שמדדו אותות מצוקה אצל בעלי-חיים בבית מטבחיים וגם כשראיתי את ההתנהגות של החולדות שאיתן האכלתי את הנחשים שלי (מהר מאוד עברתי לחולדות קפואות). |
|
||||
|
||||
מעניין מה היתה התנהגות הנחשים כשהם גילו שהם קיבלו חולדות קפואות. |
|
||||
|
||||
רק חולדות מופשרות, לא מחוממות במיקרו. מומלץ לא להפשיר אוכל לנחשים במיקרו כי לפעמים החימום במיקרו הוא לא הומוגני ועלולים להיווצר חלקים שיהיו חמים או קרים יותר משאר חלקי הפגר באופן ניכר. בשני המקרים זה לא טוב לנחש. בקיצור צריך להשאיר את החולדות להפשיר בחדר או להכניס אותן מתחת לבית השחי ;o) כנראה שנחשים מהסוג שגידלתי אוכלים גם פגרים, כי הנחשים תקפו את החולדות המתות, לפחות לפי התרשמותי, באותה ההתלהבות. זה, דרך אגב, מפריך את התאוריה שאומרת שהנחש חנק מפסיק את החניקה רק כאשר לב הקורבן מפסיק לפעום, לפחות במקרה של בואות. |
|
||||
|
||||
כשאתה מציג את זה ככה, זה פשוט נושא מרתק. אולי אפשר להפשיר מעט במיקרו ואז עוד קצת בטמפרטורת החדר כדי להאיץ את ההפשרה? |
|
||||
|
||||
אולי, אבל במשך אותן ארבע שנים במילא לא היה לי מיקרו. |
|
||||
|
||||
פשוט אני חייב לצאת, והנחשים רעבים. |
|
||||
|
||||
כן, כבר היו לי אי אילו פדיחות כי שמרתי את החולדות במקרר במטבח המשותף. |
|
||||
|
||||
או לחילופין אולי אפשר לשכנע את הבואה הטמבל הזה שיאכל פעם קצת ארטיק. |
|
||||
|
||||
התכוונתי (וגם אמרתי) שהצמאה לקראת הרעלה היא רק ביטוי /נוסף/ ל א כ זר י ו ת כ ו ל ל ת ו מ ק יפ ה בגידול ה"תעשייתי" של בעלי חיים. יצא לי פעם לשמוע חקלאי מתלונן שהוא איבד 150 קילו בשר הודו בדרך למשחטה. (כי בשר-עופות שמתו בדרך, במשלוח, אינו כשר ואי אפשר למכרו). [בוחן פתע: תרנגולת ממוצעת שוקלת X קילו. החקלאי מקטר שבמשלוח מסויים הוא הפסיד 150 קילו בשר. כמה תרנגולות מתו מצפיפות-חום-צמא בדרך למשחטה?] |
|
||||
|
||||
את כמובן צודקת, מה שמזכיר את הדיון של איציק עם גדי על מתי מספר הוא מספר קר. |
|
||||
|
||||
ומתקשר גם לדיון עם הצב על מתי עכבר הוא עכבר קר. |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל אם אותן מאה אלף תרנגולות יבלו את חייהן העלובים בני 4 החודשים בסיבובים בחוץ לפני שתעלה עליהן הסכין, זו תהיה פחות אכזריות? |
|
||||
|
||||
אם ל''סיבובים בחוץ'' אתה מתכוון לטיולים בחצר, אז לדעתי כן. פעולת השחיטה עצמה לא נראית לי כשיא האכזריות שהתרנוגולות חוות בחייהן העלובים. |
|
||||
|
||||
האכזריות נראית לי בכך שאנו לא חושבים בכלל כמה תרנגולות מסיימות את חייהן בשנה ע"מ שיהפכו לשניצל/חזה עוף/כנפיים בצ'ילי על שולחננו ושבסוף השנה נעשה דיאטה כדי להיפטר מהן. |
|
||||
|
||||
למה להיות נגטיבי? חשוב כמה תרנגולות מתחילות את חייהן בשנה ע"מ שיהפכו בהמשך לאותם מאכלים. |
|
||||
|
||||
בערך 100 בשנה לאדם. זאת אומרת שאתה אחראי לאיזה +2000 תרנגולות. אותך להאג של העופות. |
|
||||
|
||||
יותר קרוב ל40 יום מארבעה חודשים |
|
||||
|
||||
אם היית תרנגולת, מה היית מעדיף: א. להיות כלוא בכלוב צר כל כך שאתה לא יכול אפילו לפרוש כנף, וכל מה שאתה עושה זה לאכול בקצה האחד ולחרבן ולהטיל ביצים מהקצה השני, או ב. לשוטט בחופשיות בחצר משק, לנקר מזון כשבא לך, לעופף קצת בשטח, ולחיות חיים טבעיים פחות או יותר. ואז יום אחד להישחט במהירות ובמקום קרוב, בלי להישלח במשלוח קשה-תנאים למשחטה מרוחקת ומדיפת ריח דם ופחד. לדעתי האפשרות השניה היא אכן פחות אכזרית. (שכ"ג- אם אתה חובב שניצלים, לפחות תאכל כאלה שבאו מתרנגולות מהסוג השני. ואגב, זה גם יותר בריא). |
|
||||
|
||||
אם אורך החיים של תרנגולת לצרכי בשר הוא 4 שנים , שזה בערך 1500 יום, ובמקום זה היא חיה 40 יום כפי שנטען כאן, אז זה לא משנה אם היא מסתובבת או לא. אממה, נראה לי שה40 יום הם לא כל כך 40 יום, אלא שנה במקרה של מטילות, ואז יכול להיות שאת צודקת. אם יש פה עכבר כפר ולא עכבר עיר כמוני - נא תקן. |
|
||||
|
||||
הבעיה בתגובה שלך היא בעצם החלוקה ליעוד של "מטילות" מול "בשר". תרנגולת היא יצור חי, ולא מכונת הטלה מחד, או כך וכך קילו בשר מאידך. במשק קטן מסורתי (לפחות לפי המתואר בספרים) התרנגולת זוכה לחיות כמה שנים חיים סבירים יחסית, שבמהלכם היא מטילה ביצים, ואז מתישהו גם שוחטים אותה לבשר. והשחיטה היא ע"י המשפחה עצמה- [הכומר בא לסעודה היום, צא ושחוט לי את התרנגולת הקשישה שכבר שבועיים לא הטילה ביצה- אמרה מריה לבנה הקטן איבן, בעודה מקצצת בצלים בשצף קצף. וכאלה]. |
|
||||
|
||||
והבעייה בתגובה שלך היא הסתמכות על עבר רומנטי שאינו מתאים למציאות. בני האדם של תקופתנו צורכים כמויות גדולות של חלבון מן החי (יחסית לאיבן איבנוב שחי לפני 100 שנה). הבעייה היא שיש יותר מדי בני אדם... |
|
||||
|
||||
ולא בהכרח אנחנו זקוקים לכמויות הללו של חלבון מן החי. בטח שלא בארץ. |
|
||||
|
||||
זה תהליך חינוכי. את יכולה להתחיל למשל בנסיונות שכנוע של משפחה ישראלית ממוצעת בחג המנגלים הקרוב. (רק עצה טובה: קחי איתך כמה בריונים מגודלים בתור סיוע טקטי) |
|
||||
|
||||
נושא כאוב. ניסיתי. נכשלתי. כל מה שהצלחתי להשיג זה ניג'וסים מסבתא שלי, למה את לא אוכלת מהחצילים? לא בא לי. אבל את צמחונית, לא? |
|
||||
|
||||
האם ניסית לצרף אלייך כמה בריונים מגודלים? |
|
||||
|
||||
כן, היא ניסתה. אבל סבתא ראתה שהבריונים מחסלים לה את כל הסלט חצילים, ואז היא הכניסה בהם כאלה מכות רצח שהם ברחו ולא חזרו יותר. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לבעיה הדמוגרפית בעזה בלבד, או שבעולם הערבי באופן כללי? |
|
||||
|
||||
או לחילופין, הגרסא העברית: סבא בא היום, קח את התרנגולת הקשישה שכבר שבועיים לא הטילה ביצה אל השוחט - אמרה מרים לבנה הקטן יוחנן, בעודה מקצצת בצלים בשצף קצף. |
|
||||
|
||||
לסבא לא צריך להכין כלום, הוא מביא איתו משלוח של סירי ענק מסבתא, עם מספיק אוכל לשבועיים. |
|
||||
|
||||
השחיטה מצד המשפחה עצמה לא נראית לי ממין העניין. גם אתה, ברוטו? ובשביל הכומר שוחטים כבש, לא תרנגולת. |
|
||||
|
||||
נוחרים חזיר. אין יותר מדי כבשים ברוסיה. |
|
||||
|
||||
אימי גדלה בארץ, במושב, במשק מעורב נוסח הימים ההם. בתקופה ההיא גידול עופות ובקר לבשר עוד לא היה ברמה תעשייתית כמו היום. בקיצור - במשק שלהם היו עופות לביצים ופרות לחלב, ובשלב מסויים היו העופות והבקר מובלים לשחיטה. כשזה היה קורה, כך סיפרה לי אמא - הם עצמם, הילדים, היו נמנעים מיזמתם, למשך תקופה מסויימת, מאכילת בשר עוף ו/או בקר - מחשש שמא יאכלו את "שלהם". אימי אף נעשתה צמחונית לגמרי לכמה שנים בגיל העשרה - מאותה סיבה עצמה - ע"מ שלא תאכל, בטעות, את חיות המשק המוכרות לה (אינני יודעת אם הצמחונות הופיעה גם אצל אחיה ואחותה, דודיי). מובן שזהו עניין לגמרי סנטימנטלי, ובכל זאת.. |
|
||||
|
||||
"הנה האוטו של "מרבק", שלום עיניים יקרות, סליחה, יסלח לי אלוהים, זאת לא תקופה בשביל פרות." |
|
||||
|
||||
אכזרים! רק הגיעה לגיל הבלות וכבר רוצים להיפטר ממנה? ____________ ברקת, רואה את הסוף. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר לפחות, בתור התחלה, להמציא לגיל הזה איזה שם יותר סימפטי? יהיה נחמד לשמוע רעיונות, ממך ומעוד איילות. |
|
||||
|
||||
גיל הב(ש)לות! |
|
||||
|
||||
אני מציעה להישאר עם "בלות", ולומר "זקן" במקום אימפוטנט. "אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן" בראשית י"ח 12 |
|
||||
|
||||
גיל הבילויים. |
|
||||
|
||||
No More War
No More Bloodshed |
|
||||
|
||||
LOL
|
|
||||
|
||||
נדמה לי שאי אפשר לגרום לכך שאוכלוסיית העולם תעבור את ששת המיליארדים ולנהוג כמו שאת מתארת בסביבתו של הכומר. האמת היא שלהקת תרנגולות לבשר היא קו תעשייתי לייצור בשר. את יודעת כמה זמן הן חיות? |
|
||||
|
||||
אחוזים רבים, כמה עשרות, כנראה, מתוך אותם שישה מיליארד - חיים באזורי עולם בהם עדיין לא נפוץ ייצור הבשר התעשייתי כמתואר כאן. ובכלל זה מיליארד ההודים, שרמת חייהם (ובמידה מסויימת - השתייכותם הדתית) אינה מאפשרת קרניבוריות מן הסוג המערבי. מה זה מראה? אינני יודעת. אולי זה מראה שהחיים, כוחם רב פי כמה מן התיאוריות המקובלות בנושא איכות התזונה ובשאלת תפקידם המרכזי(?) של החלבונים מן החי באיכות זו. |
|
||||
|
||||
יש לי חדשות בשבילך; ייצור עופות תעשייתי הולך ומתפשט בהודו וגם בסין. |
|
||||
|
||||
בסין הולך ומתפשט גם ייצור שפעת העופות התעשייתית. |
|
||||
|
||||
גם אצלנו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי (ומקווה שלא אתבדה) שכאן, לפחות, היא עוד לא עוברת לאנשים. |
|
||||
|
||||
בסין כן. לסינים אין בעייה לאכול כל דבר שזז והם היו בשלים לזה, וגם הכלכלה שלהם בכלל מתפתחת בשנים האחרונות בכל מיני תחומים, אבל בהודו? יש על זה קישורים בגוגל? |
|
||||
|
||||
בארץ מגדלים תרנגולות בעיקר לארבע מטרות, לבשר, לביצים, לרביה לבשר ולרביה לביצים. אורך החיים של כל סוג גידול הוא אחר לגמרי. |
|
||||
|
||||
מצטער, אין כאלה בסופר שלי. קשה לי לראות את עצמי מתחיל לגדל תרנגולות ומוציא אותן לטיול בכל בוקר וערב רק כדי להשקיט את המצפון שלי, שהוא ממילא די רדום בעניין סבלן של הכוניפות המכונפות. אם זה פוגע בדימוי שלי כאדם נאצל ויפה נפש זה בסדר, כי אני לא. לעומת זאת אני משתדל לקנות ''ביצי חופש'' כשהן במצאי. כל עוד לא מדובר במאמץ גדול, אין לי התנגדות לתת לפתיות המנוצות ליהנות מהספק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |