בתשובה ל., 23/03/06 9:51
''הצמאה לקראת הרעלה'' 373997
אני מכיר ''מי יתנני תלמיד חכם ( ואקרעהו כדג)''
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374002
צריך להיות ''ואנשכנו כחמור''.
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374014
ואללה. אז מי אמר "קרעו כדג"?
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374030
אמר ר' יוחנן: "עם הארץ מותר לקרעו כדג". אמר רבי שמואל בר יצחק: "ומגבו".
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374033
אלה רוצים לנשוך תלמידי חכמים ואלה רוצים לקרוע עמי ארצות. פלא שנמשלו לדגים ולחמורים?
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374040
זה עוד כלום. תקרא למשל את זה:
תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן.
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374041
אין דין הפרויקציה של חז''ל לגבי שנאת עמי הארץ אותם, כדין העדויות הישירות.
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374058
נו, כמובן.
יושבים הבטלנים, לומדים תורה כל היום, מקבלים פטורים ממיסים -אז מה הפלא?
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374059
מכאן אנו למדים על הזהירות בהם חייבים תלמידי חכמים כשהם לומדים תורה, שהרי התורה ניתנה לכל עם ישראל. גם לפחות שבטיפשים אותו חלק בה כמו לגדול הדור ומצווה היא עבורו להגות בה. אסור לו לחכם שיראה כאילו יש לו יתרון או בעלות על התורה.
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374063
חוששתני כי לא זו כוונת הדברים, אלא כוונתם בהחלט להפגין בדלנות של המעמד העליון כלפי פשוטי העם, כמקובל וכנחשב כראוי באותם זמנים (ולפעמים גם כיום, אם כי כיום זה נעשה בצורות יותר מתוחכמות ופחות מפורשות).
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374080
זה פירוש שבזמנו קראתי לפסוק.
דווקא ביהדות לא היה נסיון לבדל את המעמד המשכיל, שבד''כ לא היה עשיר מאוד אלא נסמך על פרנסי הקהילה והיה מעורב בכל הנעשה בה.
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374062
ואם מישהו בועל ארוסתו לא לפני עם הארץ אלא לפני תלמידי חכמים וגדולי תורה - זה כן בסדר?
''הצמאה לקראת הרעלה'' 374065
ודאי. תלמידי חכמים וגדולי תורה מיד יבחינו שהעניין הוצא מהקשרו...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים