![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שימו לב לעושר החקלאי של השפה העברית : במקום הHarvest הפשוט, אנחנו קוצרים, בוצרים, מוסקים, גודדים, בולסים ואורים; החיות שלנו פועות, נובחות, מיללות, מקרקרות, גועות, נוהמות ואפילו חונבות - ולחקלאות מסורתית אין לנו מילה עברית טובה ? הוגת המילה המצטיינת תזכה בגויאבה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אין לי הצעה, אבל יש לי משימה יותר דחופה. הזכרת לי שלא מזמן חשבתי על כל השפע הראוותני הזה של פעלים שאומרים כמעט אותו דבר - קטיף, בציר, מסיק, גדיד וארייה - כולם ניתוק של פרי מענפי עץ או שיח, ויכלו להתסדר מצוין עם פועל אחד - ואילו לפעולה הבסיסית של הוצאת ירקות שורש מתוך האדמה אני מתקשה לחשוב ולו על פועל אחד הולם. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שליפה? :-) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שירוש, בשי"ן צרויה. אנחנו רגילים לפוליטיקאים המשתמשים במובן המושאל - "יש לשרש את המנהג הציבורי הנפסד!...", וכולי, אבל אין שום סיבה מיוחדת שלא להשתמש במשמעות המקורית שהיא, אכן - עקירת שורש. זה זכור לי מן הילדות המוקדמת מבטאונים חקלאיים ישנים ומצהיבים (הסתדרותיים, אולי) שהתגלגלו בבית סבתי. בהם הופיע הפועל הנ"ל, אא"ט, בעיקר בנושא המלחמה ביבלית. אבן שושן מאשר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בילדות המוקדמת קראת בטאונים חקלאים מצהיבים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא, היא קראה צהובונים חקלאיים.:) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ולעיתים אנו רגילים לקציני צבא המשתמשים בבבנין השגוי: "יש להשריש את המנהג הציבורי הנפסד!..." אינני זוכר מה היה המנהג הנפסד במקרה זה אבל מובטחני שנהנינו להשרישו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמו לומר :השכרתי דירה (הכוונה ששכרתי דירה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הטעות הזו באמת כה נפוצה, שכשאני אומרת ''השכרתי דירה'' במשמעותה המקורית אני נדרשת לא מעט להסביר למה הכוונה... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הבנין אינו שגוי. המלה "להשריש" קיימת, רק שמשמעותה הפוכה: להכות שורשים, ולא לעקור משורש. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לפעמים קשה לדעתי לתפוס איך הודעות כמו ההודעה הזאת והודעה מהסוג של למשל תגובה 336441 עם ה "גסויות", שיש בה, איך הודעות כאלה באות מאותה אישה. זה בהנחה שבאמת זאת אישה ולא איזה ליצן כאן שמתחזה | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה כל כך קשה? יש אנשים מורכבים בעולם. והכושר הלשוני המופלא של החשמנית בולט בשתי התגובות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"תנו רבנן התולש את הכנף והקוטמו והמורטו ... א"ר שמעון בן לקיש תולש חייב משום גוזז קוטם חייב משום מחתך ממרט חייב משום ממחק" (שבת, עד:) "החורש ...המנכש והמקרסם והמזרד ... המלקט עשבים ..." (משנה, שבת, פרק י"ב) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מקרסם? לא ידעתי שגם הצורה הזו היתה נהוגה. דווקא הגיוני יותר - מזכיר "קרס". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז מה מאלה מתאים לצרכינו? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לפחות יש כאן כמה שורשים לגזום מהם מלים חדשות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מציעה לגזור גזרים, לבטט בטטות, לתפד תפוחי אדמה... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הערב בכוונתי לאמץ אומצה ואולי אארוז מעט אורז לצידה, אלא אם כן אפנה לאפונה או אשעה לשעועית. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
*תשעע* שעועית. נא להקפיד על טוהר השפה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למי שמתעניין, שמעתי מישהו שהציג את ''קלליני ואשקלך'' כחלופה מודרנית ל''גזזיני ואגרשך'' במובן של תני לי קולה ואתן לך שקל תמורתו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שני הביטויים אינם מוכרים לי כלל ועיקר. מהם ומי משתמש בהם? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נחמד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חקלאות מסורתית איננה חקלאות? (מקסימום, קח יגיבה בתמורה לגויאבה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי חקמאות ? גם חקלאות, גם קיימות, וגם קמאות; ולרשעים זה ישמע דומה לחלמאות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחלה רעיון. אם כי עדיין לא ברור לי מדוע צריך שם נפרד לחקלאות מסורתית.:) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
משום שנראה לי שחקלאות מסורתית אינה תרגום מספיק טוב למינוח הלועזי דנן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איזה מינוח לועזי? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Permaculture.
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל פרמה קולטורה איננה סתם חקלתאות מסורתית, אלא שילוב שלה עם טכנולוגיה חדישה. לפי התיאור במאמר, השם המתאים בעיניי הוא פשוט "כפריות גלובלית"...:) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה רע בחקלאות ברת קיימא ? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ארוך מדי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז אולי חבר"ק ? חב"ק ? חקב"ק ? סחב"ק ? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם כבר, *בת* קיימא. אבל זה לא כל כך קשור לתיאור של פרמה-קולטורה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את טוענת ש"ברת" היא טעות באופן כללי, או שרק במקרה דנן? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה, השכלתי קצת. עכשיו אני איכר קצת פחות נבער. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נבער מזל שכמותך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נצחקלאות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יפה! אבל השורש מחומש (נ.צ.ח.ק.ל.) ... (חצי גויאבה). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חק-ללא-לאות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מתפתה לפסול גם את ההצעה הזאת, רק כדי לקבל עוד כמה מילים יפות. te amo.
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ושוב, te amo, balatro ! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא שזה יעזור לי בעניין הגויאבה, אבל ספין קטן מהקודם: איך נקראת עצלותם המתמשכת של חברי כנסת שאינם מופיעים לעבודה? ח"כלֵאוּת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דיברת על ספין. מי שהתעייף מלעשות ספינינג הוא פדל-לאה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואיך נקרא השכ"ג? יעקב פרוינד. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |