 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגנבה עצמה הרבה יותר מפריעה לי מחסרון האובייקט עצמו. פסל אפשר לשחזר, ואם לא, אז לשם אחד חדש, עם הזמן גם אליו יתפתחו רגשות. הרעיון של גנבה מרגיז אותי הרבה יותר. ראיתי על הורי מה פריצה לביתך יכולה לגרום לתחושת הביטחון גם שנים אחרי שהפורץ יצא ושכח בכלל מאותו לילה. מעבר לחוסר הביטחון האישי, זאת תחושת חוסר האונים, שאין דין ואין דיין, ושקול דאלים גבר. לפעמים ברגעי כעס (עובר לי כשאני נרגע), כשנודע לי על עוד גניבה/פריצה לבית אני אומר/חושב שצריך להתחיל לגדוע ידיים לגנבים, אולי זה ישכנע כמה מהם לעזוב את המקצוע. אחר כך אני נרגע ומבין שאולי הגזמתי, אצבע או שתיים בתור התחלה גם יכולות להספיק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו בתור בדיחה זאת בדיחה נוראה. אפשר להחמיר את העונשים הקיימים (מאסר, עבודות שירות) או למצוא עונשים אחרים, אבל לא כאלה שיגרמו נזק בלתי הפיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאל גנב אם הוא יעדיף להיות עשרים שנים בכלא או לאבד את הזרת. אני לא בטוח שכולם יעדיפו את האופציה הראשונה (שכמובן, בדרכה שלה היא בלתי הפיכה). ואם כך, כמו שאמר ג'ורג' ברנארד שאו, אנחנו מסכימים על העיקרון ומתמקחים על המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מסכים על העיקרון? לא יעקב תכנן את החוק והעונש אינו חוזה בין הגנב למעניש. אנחנו כחברה מאמינים בערך של הזכות לשלמות גופנית, וזה בכלל לא משנה מה הפושעים היו מעדיפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקרון הוא שיש פושעים שיעדיפו את הענישה הפיזית על פני זו ה"כליאתית". מה חשבת שהוא העיקרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כחברה מאמינים גם בערך של הזכות לרכוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם. לא רק ולא בעיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם חופש התנועה? וחופש העיסוק? וכל שאר החירויות שנפגעות בכלא? למה השלמות הגופנית חשובה יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מחזירים זמן אבוד1? 1חוזרים עם הספר של פרוסט לספריה כמובן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה הזאת לא מחזירים זמן אבוד, אלא רק את החיפוש אחריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהבסיס להעדפתן של זכויות כאלא או אחרות הוא לוגי אלא תרבותי. אבל בעיקרון אפשר לחשוב שהשלמות הגופנית והנפשית הן אלו שיוצרות את האדם, ולכן כל שאר זכויות-האדם האחרות מותנות בהן ומשניות להן. אנחנו מוכנים לקבל שענישה מוסדית תפגע בתנאי-חייו של האדם ובזכויותיו אבל לא בהווייתו הבסיסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ? כליאה למשך עשרים שנים לא גורמת לגוף האדם יותר נזק (שלא לדבר על הנפש) מאשר כריתת אצבע? ההוויה הבסיסית של האדם נפגעת פחות אם זורקים אותו לצינוק לשארית חייו מאשר אם כורתים לו יד? אני בכלל לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השלכה לצינוק לזמן ארוך אסורה במדינות הנאורות, מטעמי בריאות נפשית. אני חושב על זה ככה: לא מדובר על מה עונש מסוים עושה לאדם זה או אחר. מדובר על "אידאה" של דמות האדם שאנחנו מחזיקים בה. היא כוללת את הרעיון שיש שלמות נפשית וגופנית שהכרחית לקיומו של האדם כמכלול, ושהיא נמשכת לאורך חייו. השלמות הזאת כמכלול לא מושפעת מהגבלת הזכויות, כי אנחנו לא מדברים על אנשים ממשיים אלא על האידאה של אדם. החברה שמה לה גבולות בהשפעה על עצם מה שעושה את האדם ל"מה שהוא". ברור שבתור הנחה אונטולוגית הנחת ההמשכיות הגופנית והנפשית היא בעייתית: הגוף שלנו משתנה כל הזמן והנפש שלנו משתנה. אותו אדם שפשע לפני מספר חודשים הוא במובנים רבים לא אותו אדם שניצב בפני בית-המשפט היום, ואדם אחרי עשרים שנה בכלא הוא לא אותו אדם שנכנס לכלא. דווקא מכך, לדעתי, אפשר להבין שאנחנו עוסקים ב"אידאה" של מה שהחברה רואה כ"אדם" ולא בחישוב ההשפעות על אנשים ממשיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער. כשאתה מגיע ל''אידאות'', כמו גם להסכמים עם אנשים מטאפיזיים, אני מסוגל לעקוב אחרייך עוד פחות משאני מסוגל לעקוב אחרי חבורות הומוטופיה. אולי הבעיה היא שאני כולל ב''שלמות'' שעליה אתה מדבר גם את החופש של האדם, שנראה לי אידאי לא פחות מאשר הזרת שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין, כי אני לא מצליח לראות את החופש של האדם כאידאה קוהרנטית. חופש לעשות מה, בעצם? לעשות מה שהוא רוצה? ברור שחופש כזה לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוח להיגרר לעוד דיון על הגדרות. האם לדעתך החופש של אדם כלוא לא מוגבל ביחס לחופש של אדם לא כלוא? אם אתה מסכים שיש הבדל, אז על החופש שמתבטא בהבדל הזה דיברתי. אם אתה לא מסכים שיש הבדל, נראה לי שאין טעם להמשיך בדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש הבדל בין חופש של אדם כלוא לבין חופש של אדם לא כלוא או בין חופש של אדם מהעשירון העליון לחופש של זה מהעשירון התחתון. אבל אוקיי. עזבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אדם שפשע לפני מספר חודשים הוא במובנים רבים לא אותו אדם" הממ, לקרוא ממך את הרדוקציה (החומרית?) הזו (משל הספינה וכו')? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא בהכרח רדוקציה חומרית. מבחינה נפשית הוא ודאי יכול להיות שונה לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאומרת התגובה מעליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי חשבתי שהתכוונת לזה שכל התאים מתחלפים אל מה שנים. ובכל זאת אני לא בטוח שאחרי עשרים שנה אפשר להיות "שונה לגמרי נפשית." דוגמא - האם הוא שכח לדבר עברית או את כל זכרונות הנערות שלו? (אני יודע שאני סתם מתקטן, אז אתה יכול פשוט להתעלם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה לא מתקטנן. נדמה לי שזאת הייתה ההצעה של לוק להסתמך על ההמשכיות בזכרונות האישיים. אבל אני לא בטוח עד כמה ההצעה הזאת רלוונטית היום. בכל מקרה, אין לי משהו מעניין לומר בנושא. השתמשתי בנקודה רק כדי להדגיש את ההבדל (הקיים לדעתי) בין האדם כאידאה לאדם הממשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נדמה לי שזה היה כבר אריסטו, דנו בזה במאמר שלי על ה"אני"). אבל ניקח דוגמא יותר ממשית. עכש"י, טיפוסים שגונבים ולא מתחשבים באחרים ומגיעים בסוף לכלא, יכולים גם "לסבול" מהפרעה נפשית "אנטי חברתית," שסיכויי ההצלחה ב"ריפויה" הם מאד נמוכים. אלא מאי, מסתבר שההפרעה הזו דועכת ובגיל 50 לערך יש סיכוי שההפרעה תשכך. האם אפשר להישתמש בנתון הזה בשיקולי כליאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. תלוי מה אנחנו מחפשים - יעילות או נקמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. עזרה למי? לחברה, לקרבן, לקרבנות העתידיים, לפושע? אגב, התהליך שאתה מתאר מחריף את הבעייתיות של הנחת ההמשכיות האישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזרה לכולם, כמובן (בסופו של דבר). מערכת המשפט מתעניינת אולי בחברה ובקרבנות העתידיים, והמערכת המטפלת בפציינט. כשההגדרה מגיעה לכדי ''פושע,'' זו אולי הנקודה בה נקודת המישקל עוברת למערכת המשפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם אחרי עשרים שנה, לא משנה איפה, הוא לא אותו אדם שהיה לפני 20 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא אותו אדם שפשע נראה לי שאנחנו סתם מבזבזים את משאבי המדינה ויעקב יתעצבן נורא. למה שלא נתפוס סתם אדם ברחוב ונעניש אותו על הפשעים האלה? יותר חסכוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פחות מרתיע, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרות שתענש אם תפשע מרתיעה אותך פחות מהאפשרות שתתפס ככה סתם ברחוב ותושלך לכלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איזה סוג רתיעה אתה רוצה ליצור, כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתיע את מי? את האדם המוענש או את משלמי המסים של יעקב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המדינה לא נתנה דעתה על כך בקביעת חוק ההתיישנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזאת אחת הסיבות לחוק ההתיישנות. אבל השאלה בעינה עומדת - למה דווקא התקופות הללו? אם האדם הוא "לא אותו אדם" בתוך תקופה זאת, זהו אי-צדק מוחלט. אם האדם נשאר "אותו אדם" לאחר התקופה המצויינת זהו גם אי צדק. האם המחוקקים יודעים בעניין עובדות שנסתרות ממני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הענין הזה עם התאים בגוף שמתחלפים כל שבע שנים? העבד שמשחררים בשנה השביעית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהמחוקק לקח את הרעיונות האלה בחשבון, אבל הם מוצאים חן בעיניי (במיוחד השני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי חסכוני להתחיל להעניש אנשים רק מגיל 50 ומעלה. כך הסיכוי שהבן אדם ישתנה באופן דרסטי (חוץ מעניין פעוט של השתנות לגוויה) יורד להפליא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, המטרה היא להעניש אשמים ולא לשנות אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם גנבים באמת היו יושבים בכלא 20 שנה, אולי היה מקום לשאלה. כרגע, הם יושבים מספר נמוך מאוד של שנים, וכך מושגת גם הרחקתם מהציבור. בכל מקרה גרמת לי להסתכל על הנושא מנקודת מבט טיפה שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הרחקתם מהציבור? יכול להיות שהם פראיירים, כי הם רק מתחלפים. 2. מתי בפעם האחרנה גנב מתכות מצוי קיבל עונש של "כמה שנות מאסר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, גניבת מתכות היא ענף חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים - לכן לדעתי לא צריך עכשיו לכרות זרתות לגנבים. בסך הכל הצבעתי על כך שלדעתי, הויכוח הוא על מחיר, ולא על עקרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואובדן של שנות חיים בכלא הוא לא נזק בלתי הפיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מזדהה. אליי פרצו פעמיים, ולמרות שלא לקחו שום דבר (לא ממש היה מה לקחת, וגם סביר שהם הופתעו באמצע) זה באמת יוצר תחושת חוסר בטחון איום ונורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שלמשטרה אין אמצעים לחקור מקרי פריצה וגניבה, לא רק שאם במקרה נתפס פורץ וגנב, אז במקרה החמור ביותר הוא משתחרר בערבות ואחרי 5-6 שנים, בשל עינוי הדין הוא מקבל כמה חודשי עבודות שירות וקנס מגוחך, לא רק שבזמן השחרור בערבות, עבודות השירות ולאחריהן הוא ממשיך לפרוץ ולגנוב, הרי שאם תתפוס אותו אתה, הוא עלול לתבוע אותך על תקיפה (אחזת בו בניגוד לרצונו), איומים (אל תזוז או שאני לא יודע מה אני אעשה לך), כליאת שוא (למשטרה לוקח שעתיים להגיע אליך), הטרדה מינית (כוס אמאש'ך), ועוגמת נפש (פגעת לו בגאוה המקצועית). מישהו אמר לי, שאם אתה מתעורר באמצע הלילה ומוצא פורץ בבית, בשום מקרה אל תנסה לתפוס אותו ולחכות למשטרה, כי במקרה הטוב הוא יפגע בך ויברח ובמקרה הרע הוא יתבע אותך ויסבך אותך בהליכים משפטיים ארוכים שבסופם יהיה לך עבר פלילי וחור בכיס. כבר עדיף לחזור לישון ולקוות שהביטוח יכסה את הנזק או להרוג את הפורץ ולטעון להגנה עצמית (סכין, אולר או מברג ביד של הפורץ עשויים לשכנע את הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום). בכל מקרה, עדיף מאשר לקבל תביעת נזיקין מהפורץ עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשחזר את המשוריינים בבאב-אל-וואד, או לשים חדשים, אבל אני בספק אם גם כלפיהם יתפתחו אצלי רגשות עם הזמן (ותודה למיקי רוזנטל, שבזכות תוכניתו אני יודע על הבעייה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שגנבו את המשוריינים? אתה רציני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי בטלוויזיה. נראה לי שתשע נשמות יותר מעודכן ומצוי בפרטים (תגובה 357183). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז הגזמתי קצת. אבל בוא נגיד שהפגיעה מגניבת תמרור מצייתת למה שכתבתי למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשוריינים המוכרים לנו בכביש 1 אינם המשוריינים המקוריים שנסעו בשיירות לירושלים, אלא משוריינים מעודפי צה"ל שהוצבו שם בראשית שנות החמישים כמזכרת למשוריינים המקוריים. אתה יכול להתבונן בהם בקפידה (רובם, לפחות, עדיין שם), לא תמצא עליהם אף סימן קל של שריטת כדור, פיצוץ מוקש או שריפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן העבירו את המקוריים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שעשו בהם שימוש נוסף, או לפחות בחומרי הגלם, כבר באותן השנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, לפני שמתווכחים על העונש שנותנים לגנבים, כדאי להתחיל בלתפוס אותם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |