בתשובה לרון בן-יעקב, 01/01/06 15:31
משורר וצייר מטילים צל על המים 358415
לא, אתה לא מתקטנן. נדמה לי שזאת הייתה ההצעה של לוק להסתמך על ההמשכיות בזכרונות האישיים. אבל אני לא בטוח עד כמה ההצעה הזאת רלוונטית היום. בכל מקרה, אין לי משהו מעניין לומר בנושא. השתמשתי בנקודה רק כדי להדגיש את ההבדל (הקיים לדעתי) בין האדם כאידאה לאדם הממשי.
משורר וצייר מטילים צל על המים 358421
(נדמה לי שזה היה כבר אריסטו, דנו בזה במאמר שלי על ה"אני"). אבל ניקח דוגמא יותר ממשית. עכש"י, טיפוסים שגונבים ולא מתחשבים באחרים ומגיעים בסוף לכלא, יכולים גם "לסבול" מהפרעה נפשית "אנטי חברתית," שסיכויי ההצלחה ב"ריפויה" הם מאד נמוכים. אלא מאי, מסתבר שההפרעה הזו דועכת ובגיל 50 לערך יש סיכוי שההפרעה תשכך. האם אפשר להישתמש בנתון הזה בשיקולי כליאה?
משורר וצייר מטילים צל על המים 358423
לא יודע. תלוי מה אנחנו מחפשים - יעילות או נקמה.
משורר וצייר מטילים צל על המים 358425
עזרה.
משורר וצייר מטילים צל על המים 358429
לא הבנתי. עזרה למי? לחברה, לקרבן, לקרבנות העתידיים, לפושע?

אגב, התהליך שאתה מתאר מחריף את הבעייתיות של הנחת ההמשכיות האישית.
משורר וצייר מטילים צל על המים 358431
עזרה לכולם, כמובן (בסופו של דבר). מערכת המשפט מתעניינת אולי בחברה ובקרבנות העתידיים, והמערכת המטפלת בפציינט. כשההגדרה מגיעה לכדי ''פושע,'' זו אולי הנקודה בה נקודת המישקל עוברת למערכת המשפטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים