|
||||
|
||||
לא, אתה לא מתקטנן. נדמה לי שזאת הייתה ההצעה של לוק להסתמך על ההמשכיות בזכרונות האישיים. אבל אני לא בטוח עד כמה ההצעה הזאת רלוונטית היום. בכל מקרה, אין לי משהו מעניין לומר בנושא. השתמשתי בנקודה רק כדי להדגיש את ההבדל (הקיים לדעתי) בין האדם כאידאה לאדם הממשי. |
|
||||
|
||||
(נדמה לי שזה היה כבר אריסטו, דנו בזה במאמר שלי על ה"אני"). אבל ניקח דוגמא יותר ממשית. עכש"י, טיפוסים שגונבים ולא מתחשבים באחרים ומגיעים בסוף לכלא, יכולים גם "לסבול" מהפרעה נפשית "אנטי חברתית," שסיכויי ההצלחה ב"ריפויה" הם מאד נמוכים. אלא מאי, מסתבר שההפרעה הזו דועכת ובגיל 50 לערך יש סיכוי שההפרעה תשכך. האם אפשר להישתמש בנתון הזה בשיקולי כליאה? |
|
||||
|
||||
לא יודע. תלוי מה אנחנו מחפשים - יעילות או נקמה. |
|
||||
|
||||
עזרה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. עזרה למי? לחברה, לקרבן, לקרבנות העתידיים, לפושע? אגב, התהליך שאתה מתאר מחריף את הבעייתיות של הנחת ההמשכיות האישית. |
|
||||
|
||||
עזרה לכולם, כמובן (בסופו של דבר). מערכת המשפט מתעניינת אולי בחברה ובקרבנות העתידיים, והמערכת המטפלת בפציינט. כשההגדרה מגיעה לכדי ''פושע,'' זו אולי הנקודה בה נקודת המישקל עוברת למערכת המשפטית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |