 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בעקבות ערך שגוי שפורסם באנציקלופדיה החופשית, הודיע מייסדה כי מעתה ניתן יהיה לפרסם ערכים חדשים באתר רק לאחר הרשמה מוקדמת. המטרה: להפחית את מספר הפרסומים היומיים ולהקל על המתנדבים המפקחים על איכות ואמינות הקטעים" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3180118,00.h... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"סיגנת'אלר, אחד מהעורכים המייסדים של העיתון USA Today ונשיא לשעבר של אגודת עורכי העיתונים בארה"ב, אמר כי בעקבות פרסום הטור, שונתה הביוגרפיה בוויקיפדיה שונתה, והוסרו ממנה האשמות השווא. אולם, לדבריו באתר עדיין מופיעים פרטים שגויים, ככל הנראה מכיוון שכמה ממתנדבי וויקיפדיה מבלבלים בינו לבין בנו, עיתונאי ברשת NBC News." הדבר שהכי מטריד אותי בכל הסיפור הזה הוא למה, אם האיש רואה שיש עליו פרטים שגויים, הוא לא מתקן אותם בעצמו? הרי זה כל הרעיון של ויקיפדיה. התחושה המצערת שמתקבלת מכך היא שעדיין קיימת תפיסה של "אנחנו" - הצרכנים של ויקיפדיה - מול "הם" - היוצרים של ויקיפדיה. והרי הרעיון היה שזו אנציקלופדיה שבה *כולם* הם העורכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, האנציקלופדיה פירסמה מידע שגוי במשך יותר מארבעה חודשים. לך תדע כמה עוד סיגנת'אלרים כאלה יש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה. אני לא חושב שזה בא בהפתעה למישהו מאלו שמכירים את ויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עצוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה עצוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצוב שבאנציקלופדיה הכי פופולרית בגוגל יש ערכים לא נכונים. עצוב שפרוייקט כזה יפה נכשל בגלל נאיביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בכלל עצוב שבחיפוש בגוגל עולות תוצאות שבהן לא תמיד כתובה האמת. מה שכן, אני חושב שאתה טיפה מגזים כשאתה אומר שהפרוייקט ''נכשל''. גם באנציקלופדיות מכובדות מויקיפדיה היו ערכים שהכילו מידע שגוי, וקשה לומר שהן ''נכשלו''. אני לא מסכים שצריך לבחון את ויקיפדיה בתור שרשרת שלא חזקה מהחוליה החלשה ביותר, ובטח שאני לא עצוב אם אחת מחוליות נשברות (ותמיד יש אחת שבורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני מקווה שאנציקלופדיות מכובדות מכילות מידע שגוי בשגגה, ולא מתוך זדון. אני לא חושב שזו חוכמה לבחון אנציקלופדיה לפי החוליות החזקות שלה, אמינות של אנציקלופדיה נבחנת לפי המידע שלא ידוע לרבים, ונראה שבזה בדיוק יש לוויקיפדיה בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב ש"נכשל" זאת מילה חזקה מידי. קודם כל, עצם העניין שאי דיוקים בוויקי מהווים עילה לכתבות ודיונים מעיד על החשיבות של וויקי כמקור. חוץ מזה, אני נוהג להשתמש בכמה כללי אצבע כשאני נעזר בוויקיפדיה: 1) השתמש בוויקי בתור נקודת פתיחה, לא נקודת סיום- וויקי יכולה לתת לך רושם על הערך, עם מילות מפתח נוספות רלוונטיות, שאפשר להעזר בהם להצלבות. בדרך כלל רצוי להסתכל על רשימת המקורות והלינקים שהיא נותנת. 2) מגמתיות: בחן את עצמך- האם הערך הזה עשוי להיות כתוב במגמתיות? קצת שכל ישר יעזור כאן- אישים פוליטיים, היסטוריה קרובה, ותאוריות סוציולוגיות, כולם חשודים. למד את עצמך לזהות סופרלטיבים מוגזמים ("תאוריה פורצת דרך", "מהמוצדקות שבמלחמות" "משיכמו ומעלה"). 3) מחלוקות: בחן את ההיסטוריה של הערך. האם יש פינגפונג של תיקונים ואנטי תיקונים? האם יש הרבה מאוד גרסאות קודמות ( נניח למעלה מ20) אפשר לעשות בוויקי השוואת גרסאות- זה מאוד מועיל. 4)קראנקים ואגנדיסטים: האם הערך נכתב על ידי ויקפדיסט מוכר או על ידי IP עלום? מה ההיסטוריה הויקיפדית של כותב הערך? אם ערך על אבולוציה נכתב על ידי אותו אדם שכתב ערך על אוונגליסטים נוצריים, יש סיכוי טוב שלפחות אחד משני הערכים יהיה מוטה. אם הערך על פילוסוף צרפתי כתוב על ידי אדם שאין לו היסטוריה וויקיפדית, והוא מלא בתאורי שיתוף פעולה עם הנאצים, שווה לחשוב פעמיים. 5) מבוגר אחראי: בחן את ההיסטוריה של הערך ( ואת דפי השיחה)- האם ויקיפדיסט מוכר ביקר כאן לאחרונה? מה היו פעולותיו?האם לערך היו *מעט* מאוד גרסאות קודמות? יש לציין שחלק מהכללים האילו הם טובים לכל דבר שאתה מוצא באינטרנט, רק שבוויקי יש לך *יותר* אפשרויות לבדוק את מהימנות הכותב ( דף הכותב, וההיסטוריה שלו). מצד שני, אני מאמין שמיעוט נחוש יכול לעשות המון נזק לוויקפדיה, למזלינו המיעוט הנחוש הזה עוד לא הופיע, ובידי הוויקיפדיסטים הקיימים יש מספיק כלים טכנולוגיים כדי לזהות מתקפה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להסביר את הסברים האלה לתלמיד בבית ספר יסודי, ודווקא בשבילו הייתי שמח אם היתה אנציקלופדיה כמו וויקיפדיה, אם פחות בעיות אמינות. בכלל, אין לי בעיה עם אי דיוקים, זה שכתבתו שמרדכי התפטר ולא פוטר (תגובה 350634), זה בהחלט נסלח וודאי שלא מעיד על כשלון. יש, לדעתי, הבדל בין שקרים, לטעויות. ויש בעיה עם אנציקלופדיה שמאפשרת לשקר במזיד (להבדיל מלטעות). מצד שני, ה"אשם" הוא לא בוויקיפדיה, אלא באופי האנושי. כשיעקב או שלי יחימוביץ יצילחו לשנות אותו, נוכל להקים פרוייקט כזה מבלי שיכשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה יכול להסביר לתלמיד יסודי ששרית המגניבה מהאי-סי-קיו עשויה להיות מנחם הפדופיל, תוכל גם את זה להסביר לתלמיד יסודי. מכיר את הסיפור עם נגן הטרומבון בבית הזונות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר, ספר בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, חיפוש חפוז על "נגן טרומבון" העלה שהבדיחה לא סופרה באייל, אבל אולי היא מופיעה בגירסא אחרת, עם המספר המקורי הסליחה: בכיתה א המורה מנהלת שיעור על מקצועות, היא מבקשת מהילדים שיגידו מקצועות שהם מכירים: "רופאה, שוטר, נהג מונית", צועקים הילדים, "פקיד, מורה, מכונאי" ממשיכים הילדים בחתך סוציולוגי לא רע. "נגן טרומבון בבית זונות" צועק גם דני הקטן. "מה!" מתפלאת המורה. "אבא שלי" מתגאה דני. המורה מבקשת מדני להגיע עם אביו לבית הספר. למחרת מופיע האב- איש מקריח, לבוש בסולידיות. "אדוני, הבן שלך..." פותחת המורה במבוכה. "כן, אני יודע" שבר האב את הדממה "הוא אמר לך שאני נגן בבית זונות". "כן" הסמיקה המורה. "אז ככה. למעשה אני פיסיקאי תאורטי, אבל לכי תסבירי את זה לילד בן שש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אז אני מכיר (פעם זה היה תופים, לא?). מה הקשר? מה המקור של הסיפור הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קשה להסביר את הסברים האלה לתלמיד בבית ספר יסודי,'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגירסה המקומית: "פקיד שומה, אבל התביישתי לספר לו". ובאסוציאציה חופשית עם הומאז' לברקת: כשמוישלה שמע שאמא שלו חטפה סיפיליס מהאינסטלטור הוא שאל מה זה אינסטלטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם גירסה עם קונדום, אבל אני לא מצליח להיזכר בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוישל'ה קרא על נזירה שהתחשמלה מויברטור, אז הוא שאל את אבא שלו מה זה ''נזירה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני ילדים קטנים מדברים. - שמעתי את אמא שלי אומרת שהאינסטלטור שלנו משתמש בויאגרה. - מה זה אינסטלטור? שני ילדים קטנים מדברים. - מצאתי אצלנו ויברטור בפאטיו. - מה זה פאטיו? עוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה זה אומר עלי, אבל את המלה ''פאטיו'' הכרתי אחרי ''ויברטור'', הרבה אחרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעיקר מוזר. ''פאטיו'' זו מלה הרבה יותר פתיינית מוויברטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הייתי צעיר, לאינסטלטור היה סיפיליס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שברור הוא, שהאינסטלטורים תמיד נתקלים בקשיים. האם זה יכול להסביר את העובדה שהם כולם מתחילנים אובססיביים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא תמיד, מסתבר שיש אינסטלטורים שדוקא הולך להם, תגובה 234216, תגובה 265455. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גדמת לי לעבור על קיצוק תולדות הסקס האיילי... נראה שהימים הטובים שהיו כאן נעלמו... <הוסף אנחה כאן>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתכן שהיה לנו אותו אינסטלטור? תגובה 352133 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת הקונדום בכלל מצאו בגזוזטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה בוחר להתייחס לתלמיד היסודי בתור אהבל, אז עד הסוף: מכיוון שכפי שציינת, הבעיות האמיתיות של האמינות באות לידי ביטוי רק בערכים זניחים יחסית ("המידע שלא ידוע לרבים"), לא סביר שתלמיד בבית ספר יסודי ייתקל בערכים הללו. אבל אני לא חושב שתלמיד היסודי הוא אהבל, ולפחות על הכלל הראשון, שהוא הבסיסי והחשוב מכולם, הוא יכול להשתלט בקלות. אם הוא כבר יודע לחפש בויקיפדיה, הוא מסוגל גם לחפש בעוד מקומות. אגב, לדעתי המדד האמיתי להצלחה/כשלון של ויקיפדיה צריך להיות כמות האנשים שנעזרים בה, או יותר במדוייק, כמות הפעמים שבהן ויקיפדיה מצליחה לעזור למישהו (לספק לו ידע נכון ומדוייק שלא היה לו קודם) בהשוואה לכמות הפעמים שבהן היא מפשלת (לא מצליחה לספק את הידע, או מספקת ידע שגוי). מה לדעתך מצב המדד הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי עבודות מסטודנטים שהשתמשו בהגדרות שמצאו בויקיפדיה. הבהרתי להם שיש נושאים בויקיפדיה שעיני המומחים לא הגיעה אליהם, כך שגם אם הם לא כתובים בצורה שגויה, הם לעיתים כתובים בצורה לא מדוייקת. לכן הם צריכים להתרחק מויקפדיה בעברית. ואם כבר אז עדיפה זו שבאנגלית. סטודנטים רבים לא מכירים את מהות החופש הויקפדי. אני לא חושב שעולה בדעתם שערכים באנציקלופדיה יכולים להיות שגויים. ולמה שיחפשו הגדרה בעוד מקומות אם מצאו אנציקלופדיה (!). בקיצור, המצב בינתיים לא טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית לשלוח סטודנטים *לכתוב* ערכים בויקיפדיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. רשמתי לפניי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך למרות האזהרה שלך הסטודנטים ימשיכו להסתמך על ויקיפדיה העברית כמקור בודד? אם לא, מה הבעיה? אגב, באיזה תחום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה מדובר בקורס שמשתתפים בו סטודנטים מכמה חוגים במדעי החברה. לאחר האזהרה אני לא דואג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בעייתי שהם משתמשים במקור בודד כלשהו (לאו דווקא וויקיפדיה)? כשהייתי ילדה לימדו אותי שצריך תמיד לחפש ביותר מאנציקלופדיה אחת (וזה היה לפני עידן האינטרנט, כשהיה צריך ללכת לספריה). היום כבר לא נוהגים ככה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר רק על הגדרות. הם בודאי צריכים לכתוב עבודה על סמך כמה וכמה מקורות. וככל שיותר הרבה זה משובח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל הכח שלה, וויקיפדיה נהפכה למקור להרבה מקורות אחרים. תלמיד שינסה להצליב מקורות, ויגלה שמתוך חמישה מקורות, ארבעה מדברים על אותו הדבר, אחד מהם הוא "אנציקלופדיה", יניח שהם הנכונים, ולא הרביעי. המדד שלך לדעתי הוא בעייתי. נגיד שאני כותב "ערך" על נושא לא כל כך מוכר, ובו אני כותב 75% עובדות נכונות, ו25% עובדות שקריות. ונניח שהעובדות הנכונות הן העובדות הטריויאליות, והשגויות הן הלא מוכרות. יווצר מצב בו כל מי שיקרא את הערך, יהיה בטוח שהוא נכון (בגלל שהעובדות המוכרות לו נכונות, ולכן הוא יסיק שגם השאר נכון). לכאורה, לפי המדד שלך, מדובר על "הצלחה" (75 גדול מ 25). לדעתי, מדובר על כשלון, ועובדת היותם של ה75% היא בעייתית יותר מאשר אילו הם לא היו קיימים, משום שקיומם רק מגדיל את ההטעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן מאמר רלוונטי שעוסק בעניין מאד דומה למה שאתם מדברים עליו: איך תלמידי בית ספר יכולים להעזר בויקיפדיה. המאמר מופיע בויקיפדיה והוא משוחד כמובן. והנה עוד אחד שעוסק ספציפית בבעיות של איכות מאמרים בויקיפדיה (כולל ערבוב של עובדות נכונות ושקריות וכיוצ"ב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אגב, נראה שynet לוקחים את וויקיפדיה באופן אישי. אחרי המאמר הראשון שהעלה טענות הגיוניות, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3180118,00.h... הם הוסיפו עוד מאמר http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3180710,00.h... שכבר נראה די מגוחך, והיום http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3182505,00.h... הם ממליצים על אתר שהוקם כנגד וויקיפדיה http://uncyclopedia.org/wiki/Main_Page |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להגיד שהאתר הזה הוקם ''נגד'' ויקיפדיה. אם הוא באמת היה רוצה להיות זדוני לא היה כל כך קל להבין שמה שכתוב בו לא נכון (והלוגו שלו היה נראה בדיוק כמו זה של ויקיפדיה). יותר נכון לומר שהאתר הזה הוא פארודיה, ומשעשעת למדי. לטעמי הקיום שלו די נחוץ בתור אתר משלים לויקיפדיה - יש הרבה אנשים שמשתוקקים לכתוב שטויות ''אנציקלופדיות'' לכאורה (גם לי יש חשק כזה לפעמים) ועדיף שהם יעשו את זה באתר שמיועד לכך ולא בויקיפדיה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואם חשבתם שמיזמים חשובים כמו וויקיפדיה זוכים רק לעידוד, הנה אתר ענק ומושקע, שנועד בעיקר לנגח את התפיסה של אנציקלופדיית קוד פתוח, ועושה את זה באופן הכי אפקטיבי שאפשר" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3182505,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו פרשנות של אילן יצחייק (או של גדעון נח). נדמה לי שזה העמוד הרציני שם שמסביר מה ומי: http://uncyclopedia.org/wiki/Beginner%27s_Guide | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהכתבים של ווינט כותבים לפעמים שטויות זו לא הפתעה לאף אחד, אבל כשדיברת על "אתר שהוקם כנגד ויקיפדיה" לא דיברת על Ynet. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי דברים בשם אומרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזהר לא להסתמך על מקור בודד, אפילו אם יש לו קרדיט של אמינות גדולה מזו של ויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מדבר על מה שכתוב במקור, אין שום בעיה להסתמך על המקור בלבד. למעשה, גם אין ממש ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. על פי המדד שלי מה שתיארת הוא כשלון, שכן ה-75% הנכון כבר היה מוכר לו, ולכן לא נחשב כ"לספק לו ידע נכון ומדוייק שלא היה לו קודם". גם הטיעון לפיו מי שיקרא חלק מהעובדות ויראה שהן נכונות יסיק שהשאר נכון נראה לי מופרך מיסודו (לפחות אני לא עובד כך, ואני מהמאמינים הגדולים בויקיפדיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיצינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי האיש לא מעוניין להכנס למלחמת שינויים עם משמיץ/ים אלמוניים, ויותר מעניינת אותו הבעיה הכללית שצפה ועולה. (תאר לעצמך שמישהו היה מתחיל לשנות ערכים במתמטיקה, כך שיתאימו יותר לרוח המתמטיקה האורגנו-מונאדית, ובאותה דבקות במטרה שאנחנו מכירים על בשרנו, כולל שינוי כינוי וכתובת IP לפי הצורך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, מאוד מצער שהרושם שמתקבל הוא שאדם לא יכול לתקן את הביוגרפיה שלו מבלי שמפעילי המערכת ימנעו מלחמת שינויים, כשזה פחות או יותר התפקיד שלו. למרות זאת, לפחות לשנות פעם אחת הייתי מצפה ממנו לפני שהוא הולך ומזדעק. (אני מתאר לעצמי וזה מטריד אותי וכבר היה טרול מעצבן מהסוג שאתה מתאר, אם כי לא מתמטי, בויקיפדיה העברית. אבל מה הקשר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הוא שאם מישהו היה משנה את הערך ''שוטה הכפר הגלובלי'' לאמור ''פטפטן צמרת ואפס נפוח'' לא הייתי טורח לתקן אותו יותר מכמה אלפי פעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם היית מתקן אותו פעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמו המכירה הפומבית ההיא שגם המכריז הלפני אחרון צריך לשלם. אם הייתי מעריך שהצד השני הוא מסוג הטרחנים העיקשים, האיסטרטגיה הטובה היא לא להכנס למשחק בכלל. (אגב, הערך ''שוטה הכפר הגלובלי'' החזיק מעמד בויקי במשך כמה שעות. אני מתנצל על הטירחה שגרמתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא כמו המכירה הפומבית. אני לא מבין למה לדעתך זה כן. איך בדיוק אתה משלם? אתה מתקן פעם אחת (רצוי תוך כדי הזדהות), ואחר כך שהויקיפדים מפעילי המערכת ישברו את הראש מה לעשות, ואפשר יהיה לבוא אליהם בטענות אם לא יעשו כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משלם בזמן, במאמץ ובצורך אובססיבי לבדוק מה התרחש שם בהיעדרי. מה שחמור יותר הוא שלא כל האנשים בעולם ירוצו לויקיפדיה אם יראו את השכנים שלהן מחוירים כשהם נפגשים במעלית. רק אחרי שנים של בידוד חברתי הם עלולים לשמוע שהם חשודים שם ברצח קנדי, רבין וארלוזורוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה לא. אתה "משלם" רק בזמן של לבצע שינוי אחד. עם "מה שחמור יותר" אני מסכים. לכן לדעתי הכותבים (*והקוראים*) בויקיפדיה צריכים להיות מאוד ביקורתיים כשהם רואים ערך שעוסק באיש כלשהו ומציג אותו באור שלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, בהתייחס להערה שלך במקום אחר: אינני שולל את ויקי כלל ועיקר, ולא היה עולה בדעתי לכתוש אותה, לרמוס אותה, לשפד אותה או לאבד אותה. בסך הכל תועלתה מרובה מנזקה ואני אפילו מופתע מכמות הזבל הקטנה למדי שמוצאת את דרכה לשם. בתחילה הייתי בטוח שכותבי "היי לימור" ו"אדם רודברג שולתתתת!!!!1" ינצחו חיש קל את הדוִד שיים והגדי אלכסנדרוביצ'ים, ולו רק בגלל עדיפותם המספרית המוחצת. אולי מוקדם מדי לפסוק, אבל בינתיים נראה שהפסימיזם שלי היה מוגזם (אולי אנחנו צריכים להכיר תודה לטוקבקים למיניהם, בהיותם מוקד משיכה חלופי לסייבר גרפיטי כזה). ולעניין: ברגע שטרחתי לתקן את הערך שכ"ג - עניין של כמה אלפי מלים אם רוצים לעשות עימו צדק - אני כבר מושקע רגשית וחבל לי לנטוש את המערכה שניה אחת לפני שהארכי-נבל מנגד מתייאש. השווה לאי אילו פתילונים קטנים שהיו לך עם אבי המתמטיקה האורגזמית וחסידו בוגר הגן, פתילונים שאחרי לידתם היה די קשה לצדדים המעורבים להניח להם לגווע בשקט בערבות השלג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריני להודיעך שהערך השכ''ג מופיע בוויקיפדיה באופן סמוי בלבד. קוראים אקראיים לעולם לא ייפלו עליו, כנראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה קצת מגזים בדיבורים על ''השקעה רגשית'', אבל בשורה התחתונה הצדק איתך - אנשים צריכים להרגיש שאם הם מתקנים בויקיפדיה משהו שגוי שנכתב על עצמם, הם לא יגררו בשל כך למלחמות נגד טרולים. (כשדיברתי במקום אחר על ה''כתישה'' לא התייחסתי אלייך אלא על אלו שמדברים על כך שויקיפדיה ''נכשלה'', אמירה שנראית לי הגיונית בערך כמו לומר שהמתמטיקה ''נכשלה'' ומשפט אי השלמות של גדל הוא ההוכחה לכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהקוראים צריכים להיות ביקורתיים גם כשמציגים מישהו באור חיובי. סך הכל, זה יכול להיות אותו אדם עצמו או קרוב משפחתו שכתבו את הערך. והבעיה שלי עם הוויקיפדיה (ובבי''ס יסודי למדתי לפני... ולפנים...) היא שרק לאחרונה, אחרי שקראתי חלק מהפתילים באייל בנושא זה, הבנתי בכלל שכשאני רואה שם טעויות גסות עליי לקחת בחשבון שייתכן שאלה טעויות גסות. לפני זה הייתי קוראת ערכים מסוימים וחושבת שאולי אינני רואה טוב, משהו השתבש סופית בזכרוני, אני לוקה בהבנת הנקרא וכיו''ב מרעין בישין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אמצעי הגנה שהופעל היום הוא "הגנה-למצה" - ערכים מסוימים יהיו ברי עריכה רק עבור משתמשים רשומים שחשבון המשתמש שלהם בן ארבעה ימים לפחות: http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Semi-protecti... סלשדוט: http://slashdot.org/article.pl?sid=05/12/24/0843220&... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אמצעי ההגנה" האלו גובלים בפתטי. על מי הם חושבים שהם עובדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כששומעים על וויקיפדיה בפעם הראשונה, יש את התפיסה הזאת שמיליון אנשים מוסיפים משפט כל אחד, ואיכשהו זה הופך לאנציקלופדיה, אבל זה לא באמת עובד ככה. הדרך בה זה עובד באמת היא שיש קבוצה של כמה מאות אנשים מאחורי הקלעים, שנמצאים בתקשורת רציפה ודנים בסטנדרטים ובמדיניות, חולקים מידע על מה קורה באתר, ובסופו של דבר יוצא שהם ממלאים את התפקיד המסורתי של גוף עריכתי, למרות שזה לא פורמלי". "וויילס אומר במוצהר שפרקטית יש אנשים שהם עורכים בפועל של וויקיפדיה – 10% מהוויקיפדים כותבים 80% מהתוכן",...אז הם מתפקדים למעשה כסוג של עורכים. כסלוגן זה מאוד יפה להגיד 'free encyclopedia', אבל אני חושב שאם תשאל וויקיפדים, הם מודעים לזה שזו לא באמת אנציקלופדיה חופשית". "מחר ירצה דוד שי, הבירוקרט של וויקיפדיה העברית, על "וויקיפדיה: אנרכיה מסודרת היטב" במרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. ההרצאה תתחיל ב-12:00, ותתקיים בחדר 570, בניין חינוך (ברזיל) באוניברסיטה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה בהחלט תלוי בשאלה מה זה בדיוק "אנציקלופדיה חופשית". אני חייב להודות שויקיפדיה העברית פחות חופשית משהייתי מקווה, והרבה פעמים ערכים נמחקים משם בצורה שנראית לי די שרירותית. מצד שני, מי שבא בגישה חיובית ולא כדי להתנגח, קרוב לודאי שיצליח להשתלב בקהילת הכותבים ללא בעיות של ממש, *כל עוד הוא לא תורם כאלמוני*, כי למרבה הצער, על תורמים אלמונים דורכים לפעמים בבריונות של ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"על תורמים אלמונים דורכים לפעמים בבריונות של ממש"? נראה לי שזאת השמצה לא מבוססת, אלא אם "לפעמים" זה ג'וקר שאפשר להסתיר מאחריו כל דבר. יש פה ושם עושי-צרות שנהנים לפזר פסולת, וכשמנקים אחריהם הם מגלגלים עיניים לשמיים ומספרים שלדעתם זה דווקא פסל סביבתי מאד יפה ומי יודע, אולי בדיוק יעבור מישהו בסביבה ויהנה מהיצירה שלהם. עד שייכתב המדריך הגלקטי לאבחנה בין פסל מפסולת, המחיקות ימשיכו להיות "שרירותיות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על מקרים שבהם אנשים שאינם עושי צרות *שיפרו* ערכים, ובאו ויקיפדים מבוססים ומחקו אותם בלי להשאיר נימוק (או גרוע יותר, בנימוק *שקרי* של "העתקה"). אם תרצה אפשר להביא דוגמאות, אבל אני לא בטוח שזה המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מקרים", ברבים? אני לא רואה הרבה טעם בדוגמאות כאלה. צריך להשוות את שני סוגי הטעויות (false positive ו- false negative). איזה אחוז של התוספות המועילות נמחקות, ואיזה אחוז של התוספות המזיקות נשארות? ואם תיצור אווירה (או כללים, חלילה) שבה כל מחיקה מצריכה דיון והסברים ארוכים, מה תהיה ההשפעה על שני סוגי הטעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד מקרים, הבאתי את הקיצוני שבהם. אתה באמת רוצה שנתחיל לחפש בייחד עוד? ואתה באמת מאמין שלא נמצא? הייתי מסכים עם גישת ההשוואה שלך אם לדעתי היה קשר בין שתי השיטות, אבל לדעתי אין שום קשר. יש מחיקות שברור שלא צריך דיון בשבילן, ויש מחיקות שבהן ברור שהמוחק הספציפי לא צריך דיון בשבילם (אתה למשל יכול לתקן ללא דיון שגיאות שהתווספו לערך על טופולוגיה אלגברית, ואני לא יכול). לא על תיקונים כאלו אני מדבר בכלל, אלא על מקרים שבהם המתקן מבצע את התיקון ללא סיבה ברורה, כנראה מתוך אינסטינקט. מקרים שבהם מוחקים מידע בלי שאחר כך ניתן יהיה להצדיק את המחיקה בכלל. אני לא חושב שאם מחמירים בגישת המחיקות המוצדקות, זה גורר גם שצריך להחמיר בגישת המחיקות הלא מוצדקות. כלל האצבע הוא פשוט: אתה לא צריך לקיים דיון על כל מחיקה, אבל אתה צריך להיות מסוגל לנמק את המחיקה אם יתפתח דיון עליה (ולא ב"היה נדמה לי"). כרגע יש מחיקות שלא עומדות בכלל הזה. לא מזמן התרעמת בצדק על הברנש (האלמוני) שמחק את "הפרדוקס של גיל היקום" (אחלה ערך, אגב) מרשימת הפרדוקסים בנימוק של "אני לומד פיזיקה ולא שמעתי על הפרדוקס הזה". המחיקות שעליהן אני מדבר נראות לי מבוססות עוד פחות - אבל הן לא מתבצעות בידי אלמונים, אלא בידי ויקיפדים שמסוגלים לחסום את מי שיתלונן על המחיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרחה להבין מנין בא הביטוי הזה (מנין הוא בא בכלל, באנגלית הוא מוכר לי) "מגלגל עיניים לשמיים". מי כבר עושה את זה בפועל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, אבל קרוב לודאי שבהשפעת הביטוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממש מגלגל אותן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כמו בבאולינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<משמיעה אנחת רווחה>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפולניות זה יוצא טבעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחשי באיזה אתר עברי פופולרי דנו בשאלת מקורו של הביטוי הזה 1. תגובה 318629 נענתה בדיוק באותה תמיהה: מה פירוש הסיסמה הנפוצה:"מגלגל עינים לשמים ..". ונשאר שם בצ"ע. 1 ואין תימה, שהרי בגלגול עיניים עסקינן, ולא בגלגול קרוניות במורד המסילה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בצ"ע? תאוות בצ"ע? ואני עדיין רק עם מחצית תאוותי בידי: מימי לא ראיתי גלגול עיניים של ממש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחזקת צריך עיון? שנו רבנן: מי שלא ראה את חנן פורת בטלביזיה לא ראה גלגול עיניים מימיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלגול עיניים פיזי? ממש? ואגב, רבנן ראו אותו בטלוויזיה? חשבתי שהם היו חרדים, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאר בצ"ע - נשאר ב"צריך עיון". דוגמא: קשה דבשבת משמע דפתילין אסורים, וכ"כ התוס' ד"ה תנו רבנן ונשאר שם בצ"ע, וצע"ג. (קושיה, שבמסכת שבת משמע שאסור לפתל פתילים שלא לצורך (נניח), וכן-כתב התוספות בדיבור-המתחיל1 "*תנו* רבנן" ונשאר שם בצריך עיון (כלומר, לא הציע פתרון לבעיה, מה שבוודאי לא עוזר לנו - ולכן) צריך עיון גדול). 1 שם עברי קדום ל"כותרת"; מורכב, לפי שיטת אשד, משתיים או שלוש המלים הראשונות של ההודעה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר לי משהו. מה הבעייה בדיוק? במסכת שבת נותנים (כדוגמה) איסור על פיתול פתילים שלא לצורך - יפה. איפה הקושייה? עם מה זה מתנגש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב ''(נניח)''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי, טרם הוכרע אם אסור לפתל פתילים שלא לצורך בשבת קודש? אני הייתי הולך בדרכו של המרנובדיה ואוסר על הפעילות המסוכנת הזאת, שמא ייקרעו מי מן הפתילים הדקיקים יותר אגב פיתולם משל היו זקיקי שיער באפו של החטטן, ככתוב "כאשר יינתק פתיל הנעורת בהריחו". לפסק הזה הייתי קורא "קריעת שמא" או שמא "שמא קריעה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>על תורמים אלמונים דורכים לפעמים בבריונות של ממש מזל טוב לי. הרחבתי ערך קיים (כאלמוני). תרומתי הראשונה לויקיפדיה, בנושא שאני מחזיק מעצמי מומחה בו. עכשיו אני צריך לחזור ולבדוק שלא מחקו לי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יזיק, אם כי אני מקווה שלא יקרה כלום. אם תראה שלדעתך שחזרו לא בצדק, כתוב בדף השיחה למה זה לא היה מוצדק (אבל כנראה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא להירשם). אגב, אם אתה רשום, הרבה יותר קל לעקוב אחרי השינויים שמתבצעים לערכים שאתה כותב (או לערכים בכלל) כי יש לך מה שמכונה ''רשימת מעקב''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, נרשמתי, והוספתי כמה פסקאות פה ושם. תחביב חמוד! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |