|
||||
|
||||
"על תורמים אלמונים דורכים לפעמים בבריונות של ממש"? נראה לי שזאת השמצה לא מבוססת, אלא אם "לפעמים" זה ג'וקר שאפשר להסתיר מאחריו כל דבר. יש פה ושם עושי-צרות שנהנים לפזר פסולת, וכשמנקים אחריהם הם מגלגלים עיניים לשמיים ומספרים שלדעתם זה דווקא פסל סביבתי מאד יפה ומי יודע, אולי בדיוק יעבור מישהו בסביבה ויהנה מהיצירה שלהם. עד שייכתב המדריך הגלקטי לאבחנה בין פסל מפסולת, המחיקות ימשיכו להיות "שרירותיות". |
|
||||
|
||||
אני מדבר על מקרים שבהם אנשים שאינם עושי צרות *שיפרו* ערכים, ובאו ויקיפדים מבוססים ומחקו אותם בלי להשאיר נימוק (או גרוע יותר, בנימוק *שקרי* של "העתקה"). אם תרצה אפשר להביא דוגמאות, אבל אני לא בטוח שזה המקום. |
|
||||
|
||||
"מקרים", ברבים? אני לא רואה הרבה טעם בדוגמאות כאלה. צריך להשוות את שני סוגי הטעויות (false positive ו- false negative). איזה אחוז של התוספות המועילות נמחקות, ואיזה אחוז של התוספות המזיקות נשארות? ואם תיצור אווירה (או כללים, חלילה) שבה כל מחיקה מצריכה דיון והסברים ארוכים, מה תהיה ההשפעה על שני סוגי הטעות? |
|
||||
|
||||
יש עוד מקרים, הבאתי את הקיצוני שבהם. אתה באמת רוצה שנתחיל לחפש בייחד עוד? ואתה באמת מאמין שלא נמצא? הייתי מסכים עם גישת ההשוואה שלך אם לדעתי היה קשר בין שתי השיטות, אבל לדעתי אין שום קשר. יש מחיקות שברור שלא צריך דיון בשבילן, ויש מחיקות שבהן ברור שהמוחק הספציפי לא צריך דיון בשבילם (אתה למשל יכול לתקן ללא דיון שגיאות שהתווספו לערך על טופולוגיה אלגברית, ואני לא יכול). לא על תיקונים כאלו אני מדבר בכלל, אלא על מקרים שבהם המתקן מבצע את התיקון ללא סיבה ברורה, כנראה מתוך אינסטינקט. מקרים שבהם מוחקים מידע בלי שאחר כך ניתן יהיה להצדיק את המחיקה בכלל. אני לא חושב שאם מחמירים בגישת המחיקות המוצדקות, זה גורר גם שצריך להחמיר בגישת המחיקות הלא מוצדקות. כלל האצבע הוא פשוט: אתה לא צריך לקיים דיון על כל מחיקה, אבל אתה צריך להיות מסוגל לנמק את המחיקה אם יתפתח דיון עליה (ולא ב"היה נדמה לי"). כרגע יש מחיקות שלא עומדות בכלל הזה. לא מזמן התרעמת בצדק על הברנש (האלמוני) שמחק את "הפרדוקס של גיל היקום" (אחלה ערך, אגב) מרשימת הפרדוקסים בנימוק של "אני לומד פיזיקה ולא שמעתי על הפרדוקס הזה". המחיקות שעליהן אני מדבר נראות לי מבוססות עוד פחות - אבל הן לא מתבצעות בידי אלמונים, אלא בידי ויקיפדים שמסוגלים לחסום את מי שיתלונן על המחיקה. |
|
||||
|
||||
אני מוכרחה להבין מנין בא הביטוי הזה (מנין הוא בא בכלל, באנגלית הוא מוכר לי) "מגלגל עיניים לשמיים". מי כבר עושה את זה בפועל? |
|
||||
|
||||
אני, אבל קרוב לודאי שבהשפעת הביטוי. |
|
||||
|
||||
אתה ממש מגלגל אותן? |
|
||||
|
||||
לא כמו בבאולינג. |
|
||||
|
||||
<משמיעה אנחת רווחה>. |
|
||||
|
||||
לפולניות זה יוצא טבעי. |
|
||||
|
||||
נחשי באיזה אתר עברי פופולרי דנו בשאלת מקורו של הביטוי הזה 1. תגובה 318629 נענתה בדיוק באותה תמיהה: מה פירוש הסיסמה הנפוצה:"מגלגל עינים לשמים ..". ונשאר שם בצ"ע. 1 ואין תימה, שהרי בגלגול עיניים עסקינן, ולא בגלגול קרוניות במורד המסילה |
|
||||
|
||||
מה זה בצ"ע? תאוות בצ"ע? ואני עדיין רק עם מחצית תאוותי בידי: מימי לא ראיתי גלגול עיניים של ממש... |
|
||||
|
||||
בחזקת צריך עיון? שנו רבנן: מי שלא ראה את חנן פורת בטלביזיה לא ראה גלגול עיניים מימיו. |
|
||||
|
||||
גלגול עיניים פיזי? ממש? ואגב, רבנן ראו אותו בטלוויזיה? חשבתי שהם היו חרדים, לא? |
|
||||
|
||||
נשאר בצ"ע - נשאר ב"צריך עיון". דוגמא: קשה דבשבת משמע דפתילין אסורים, וכ"כ התוס' ד"ה תנו רבנן ונשאר שם בצ"ע, וצע"ג. (קושיה, שבמסכת שבת משמע שאסור לפתל פתילים שלא לצורך (נניח), וכן-כתב התוספות בדיבור-המתחיל1 "*תנו* רבנן" ונשאר שם בצריך עיון (כלומר, לא הציע פתרון לבעיה, מה שבוודאי לא עוזר לנו - ולכן) צריך עיון גדול). 1 שם עברי קדום ל"כותרת"; מורכב, לפי שיטת אשד, משתיים או שלוש המלים הראשונות של ההודעה |
|
||||
|
||||
חסר לי משהו. מה הבעייה בדיוק? במסכת שבת נותנים (כדוגמה) איסור על פיתול פתילים שלא לצורך - יפה. איפה הקושייה? עם מה זה מתנגש? |
|
||||
|
||||
כתוב ''(נניח)''. |
|
||||
|
||||
אבוי, טרם הוכרע אם אסור לפתל פתילים שלא לצורך בשבת קודש? אני הייתי הולך בדרכו של המרנובדיה ואוסר על הפעילות המסוכנת הזאת, שמא ייקרעו מי מן הפתילים הדקיקים יותר אגב פיתולם משל היו זקיקי שיער באפו של החטטן, ככתוב "כאשר יינתק פתיל הנעורת בהריחו". לפסק הזה הייתי קורא "קריעת שמא" או שמא "שמא קריעה". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |