|
||||
|
||||
"הארץ" ממשיך במאמר נוסף. האם מתפתח כאן קמפיין? ציטוט נבחר (בתקווה שזה לא גובל כבר בהפרת זכויות יוצרים): "למה הדבר דומה? למקרה של יחזקאל, העובד כבר 17 שנה ככספר בסניף בנק קטן. לפני שנתיים רכש שמונה דונם בקיסריה ובנה וילה בת 400 מ"ר, מגרש טניס, שתי בריכות שחייה ואורווה של סוסי מרוץ. הדבר עורר את חשדם של שלטונות המס, אשר שלחו חוקר לבדוק את העניין. שאלתו הראשונה של החוקר ליחזקאל היתה פשוטה: מנין לך הכסף? תשובתו של יחזקאל באה מיד וללא היסוס: במוצאי תשעה באב תשס"ב נגלה אלי אליהו הנביא בחלום ואמר לי: יחזקאל בני, קום, קח את חפירה, ולך לך אל קבר אסתר המלכה בגליל. בחצות ליל ראש חודש עמוד ליד מצבת הקבר וצעד 613 פסיעות לכיוון צפון, ו-49 צעדים לכיוון מזרח. בנקודה זו תחפור שבע אמות באדמה ותמצא שם תיבה עתיקה. פתח את התיבה, אחוז בה, ואמור שלוש פעמים: נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן. וכאן עלה אליהו בסערה השמימה. עשיתי כמצוותו ובעודי עומד בליל ראש חודש אלול והתיבה הפתוחה בידי, החלה זו להתמלא בעשרה מיליון שקלים בשטרות חדשים של 200 שקל. החוקר לא התרצה ושאל: יש לך ראיה כלשהי לסיפור? בוודאי, השיב יחזקאל, וכי הווילה בקיסריה איננה הוכחה מספקת? וכך ממש אומרים חסידי התכנון התבוני. אנו רואים עולם מופלא. ההסבר למורכבותו הוא בישות תבונית שתיכננה אותו. ואם תשאלו מנין אנו יודעים שישות כזאת קיימת, נענה לכם מיד: וכי קיומו של עולם פלאי כזה איננו הוכחה מספקת?" |
|
||||
|
||||
השתכנעתי. אני רצה להכין נרות לשבת. |
|
||||
|
||||
אל תחשדי באסטרונום הישראלי, הפרופ' אליה ליבוביץ', הבן של, שיביא אותך לידי מסקנות יהודיות שפויות שכאלה... |
|
||||
|
||||
לא חשדתי לרגע. אם כי ''מסקנות יהודיות שפויות'' נראה לי כמו אוקסימורון... |
|
||||
|
||||
אופס, סליחה, התכוונתי ל''מסקנות ישראליות שפויות''... |
|
||||
|
||||
הטיעון של לייבוביץ'1 כושל לדעתי. הוא מציג ככשל את המהלך: א. יש לנו תופעה X. ב. ההסבר לה הוא שקיים Y (ו...). ג. איך יודעים שקיים Y? ד. תופעה X היא הראייה. אבל כך הרי עובד כל הסבר מדעי. למשל, האבולוציה. ובדוגמה שלו: לאחר שהחוקר הנבון (ואנחנו הקוראים) פוסלים את הסברו של יחזקאל, אנו ממהרים להסיק שכספו הגיע ממקור לא כשר. איך אנחנו יודעים? וכי הווילה בקיסריה אינה הוכחה מספקת? 1שכמאמר משחק מילים נושן, לא מגיע לרמת אביו. |
|
||||
|
||||
אבל במדע יש המשך למהלך: המבקר: -אהא! אבל אם קיים Y, אז צריך להיות גם Z! ואין Z! המדען: -אופס! טוב, אז אני אשנה את Y ל-YY, ואז זה מסביר את X, וגם מראה שלא יהיה Z. הסטודנט: -וואו, אם YY, אז גם צריך להיות W, וזה בדיוק מה שקיבלנו בניסוי שלנו! המדען: -יש! קביעותי מובטחת! |
|
||||
|
||||
לא מסכים. החוקר לא יכול לעצור את יחזקאל על סמך זה שהוא פתאום עשיר - הוא ילך ויחפש עוד עדויות. העושר רק גורם לחשד שלו להתעורר. גם המדע, כשהוא מנסה להסביר תופעה אחת, לא יכול להסתפק בכך שהוא המציא הסבר יפה לקיומה - ההסבר אמנם יפה ואפשר לקבל אותו בערבון מוגבל, אבל כל עוד הוא לא עובר כמה מבחנים שלא נובעים ישירות מתוך הנתונים שסביבם נבנתה התיאוריה, הוא נשאר בערבון מוגבל (וגם אחרי המבחנים הוא נשאר בערבון מוגבל, למען האמת). |
|
||||
|
||||
בוודאי - אבל מצא לי דתי שחושב שמורכבות הטבע היא ההוכחה *היחידה* לקיום האל ונכונות התורה. הרי יש גם מעמד הר סיני (שמוכח בדרך בלתי-תלויה, באמצעות שרשרת המסירה), ויש העליונות האינטלקטואלית המוכחת של בני עם הברית, ובל נשכח את הדג הזה עם (או בלי?) הקשקשים הזעירים. כדי להסיר ספק - אני כמובן לא חושב שהדברים האלו שקולים למדע, אבל ליבוביץ' בפסקה הזו פספס את הכשלים שכן קיימים; במקום זאת הוא תוקף מבנה טיעון שלדעתי דווקא כן תקף, ואפילו משותף עם המדע. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה זה משנה. הבעיה היא עם שימוש בטיעון הזה, בלי קשר ל"הוכחות" אחרות לקיום האל. אם יבקשו מדארווין להביא אישושים לתיאוריה שלו, לא משנה כמה אישושים הוא יביא, להגיד "תראו כמה בעלי החיים מתוחכמים, זה חייב להיות תוצר של תהליך מגניב כמו שלי" לא יהיה שווה כלום. תוכל להביא מדען שמשתמש בטיעונים שכאלו? יתר על כן, אם לדעתך אין לטיעון קיום בזכות עצמו אבל כן יש לו קיום עם "אישושים" כמו שרשרת המסירה וכו', אתה בעצם אומר שבשיעורים שבהם מלמדים את "התכנון התבוני" ילמדו גם הוכחות נוספות לקיום האל כמו ה"הוכחות" שעליהן אתה מדבר. אם יעשו את זה, השיעורים הללו יהיו פשוט שיעורי החזרה בתשובה בוטים. אם לא יעשו את זה, הטיעון שהבאת כאן לא תקף עליהם (ועליהם יצא הקצף במאמר). בכל מקרה אני מנצח. |
|
||||
|
||||
תיאוריה מדעית טובה היא תיאוריה שהיא ההסבר הטוב ביותר הקיים לתופעות הנצפות. נחמד אם תיאוריה מסבירה כל מיני סוגים של תופעות, ומתחברת למכלולי ידע מדעי מגוונים; אבל זה לא הכרחי. ייתכן שיש רק תופעה אחת שעבורה נבנתה התיאוריה, אבל אין שום תיאוריה אחרת שמסבירה את אותה עובדה, והתיאוריה הזו יפה כלשעצמה ולא סותרת שום ידע קיים אחר. אז התיאוריה הזו בהחלט יכולה להתקבל, ואינך יכול לפסול אותה בטענה שאין לה אישושים אחרים. (האנלוגיה לווילה בקיסריה בעייתית קצת, כי נכנס כאן העניין של חזקת החפות, שלא שייך לנמשל. אם אין לחוקר ראיות לפשע מחוץ לקיום הוילה, אז אולי הוא לא יוכל לעצור את יחזקאל עד תום ההליכים, אבל הוא יישאר משוכנע, וגם אנחנו, שפשע הוא ההסבר הסביר ביותר - וזו כן אנלוגיה תקפה למדע. |
|
||||
|
||||
"תיאוריה מדעית טובה היא תיאוריה שהיא ההסבר הטוב ביותר הקיים לתופעות הנצפות". מה המשמעות של ההצהרה הזאת ללא החיבור למכלולי ידע מדעי מגוונים? כיצד אתה מחליט מה עושה הסבר מסוים ל"הסבר הטוב ביותר"? |
|
||||
|
||||
אפשר כמובן להכניס את התער של אוקהם לסיפור, והוא תמיד מגלח את התכנון התבוני כי בשבילו צריך להניח קיום של יישות יותר מורכבת מכל דבר שהתכנון התבוני מנסה להסביר את קיומו. אבל אני עדיין לא מסכים איתך - תורה מדעית צריכה להיות כזו שניתן להעמיד אותה למבחן. את ההסבר של בעל הוילה אי אפשר להעמיד למבחן - והחוקר שלנו לא יכול להאשים אותו בכלום אם אין לו ראיות שכן יכולות לעמוד במבחן. |
|
||||
|
||||
להגיד שתורה מדעית היא תורה רק אם ניתן להעמיד אותה במבחן זה קצת משעמם, לא? לא ברור שתורה צריכה להיבחן? לעומת זה אולי צריך לראות שתורה מדעית נבחנת כזו אם בין השאר יש לך ערך לימודי פורה ואפשר לצאת ממנה לרעיונות חדשים, או אולי אם היא תואמת לא רע לתורות אחרות. |
|
||||
|
||||
שאלת המפתח היא "למה" בתגובה על "ההוכחה האמריקאית לקיום האל" מאת אליה ליבוביץ ("הארץ", 19.9) אליה ליבוביץ כותב על המאבק המתרחש בארצות הברית בין "תמונה דרוויניסטית-אבולוציונית" ובין "התכנון התבוני", כאשר לדידו הראשונה היא הרציונלית. סבורני, שקיימת אי הבנה בבסיסה של הנחת היסוד של הדיון. בהכללה, בניסיון להבין את המציאות, האדם עוסק בשתי שאלות: הראשונה - איך מתרחש דבר כלשהו? השנייה - למה מתרחש הדבר? אלו שאלות שונות בתכלית. למשל, ההסבר בנוגע למסלול האבן שנזרקת - זהו הדבר האחד; מניעיו של הזורק הם הדבר השני. שאלות מתחום הראשון הן מתחום המדע. שאלות מתחום השני הן מתחום האמונה. בעתיד, הלא נראה לעין, ייתכן שהתחומים יתאחדו. לא כך המצב עדיין. עם זאת, התפתחות המדע תלויה בשאיפת האדם לאחדות זו. לכן, תורת האבולוציה, לפי שעה, היא התיאוריה המדעית מכל אלו המספקות הסבר על ההתפתחות בעולם החי. "תכנון תבוני" הוא אמונה, ואין לו כלל קשר ישיר למדע - פרט לכך שהוא מספק למדענים דחף להמשיך לחפש "איך" חדש. זה המקרב אותנו, בפסיעה קטנה נוספת, לתשובה לשאלת המפתח: "למה?" יאלו מורסטין הרצליה הארץ, מכתבים, 25 בספטמבר 2005 |
|
||||
|
||||
אבל אני מבזבזת אנרגיה על מי שנאחז בקש כמו מכתבים למערכת של הארץ, עיתון שאתה משמיץ על ימין וסמול מתי שהוא כותב משהו נגד הדת בבת עינך |
|
||||
|
||||
מכיוון שלרוב מכתבים ל''הארץ'' הם מכתבי נאצה זועמים שיוצאים נגד הקשקשת המרובה שבעיתון (שגדלה להחריד בשנה האחרונה), אני דווקא מבין את אורי. אבל כן, לא ברור מה בין מניעיו של הזורק והאמונה. |
|
||||
|
||||
היה לי את הכבוד לפרסם מספר מכתבים ב"הארץ" ואין דרכי לקטול את כותבי העיתון על ימין ועל שמאל, כפי שאת מייחסת לי ברישעות. הביקורת שלי היא עניינית בלבד, הנובעת מהשקפת עולמי הלגיטימית – ובעצם כך אינה שונה מהביקורת של אחרים. ברור שמניעיו של הזורק *לא-בהכרח* מתחום האמונה, אלא אם קוראים יותר את מאמריו וספריו של הפרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח על "מדע וערכים" ומקבלים קצת פרופורציות ומגיעים לסדר במחשבה – על-פי רוב, פועלים מניעיו הערכיים של הזורק, שאינם ניתנים למדידה מדעית במעבדות מכון ויצמן. |
|
||||
|
||||
חולשת הדארוויניזם בתגובה על "ההוכחה האמריקאית לקיום האל" מאת אליה ליבוביץ ("הארץ", 19.9) אמנם אין לנו כל ידיעה מוקדמת על קיומה של תבונה "שמסוגלת לתכנן את עולם הטובע", ואולם אין גם אפשרות לשלול זאת. במאמר ב"סיינטיפיק אמריקן" באוקטובר 1994 כתב מרווין מינסקי - מאבות האיטליגנציה המלאכותית - כי לא ירחק היום ונוכל באמצעות הננו-טכנולוגיה להרכיב אטום מולקולה למולקולה כרצוננו. ומהי ביצית מופרית אם לא צבר של אטומים ומולקולות? יצירת רחם מלאכותי תהיה קלה אף יותר. בעוד אלף או עשרת אלפים שנה, כאשר אפשרות כזאת אולי תתקרב לוודאות, ילמדו עליה בבית הספר. אז יצביע "הנודניק של הכיתה" וישאל: "ואולי אנחנו היצורים האלה? ואולי מישהו שלח אותנו ארצה לעבדה ולשמרה?" חולשת הדארוויניזם ידועה כבר למדענים רבים. איך להסביר, למשל, את האבולוציה של העין, כפי שנהגו פעם? התפתחות העין בעובר תלויה בשילובם של גנים רבים. אין כל דרך לתאר את האבולוציה של הגנים האלה. הסיכוי להצטרפותם המקרית נמוך לאין שיעור מהסיכוי ללידתם של שני אחים זהים שאינם תאומים זהים. חולשות אלה לא יימצאו בספרי האבולוציה מפחד הפונדמנטליסטים הנוצרים בארצות הברית. באקדמיה האמריקאית למדעים מודעים לכך ואף מפרסמים זאת, אבל לא בפרסומים המגיעים לקהל הרחב. כל המתעניין ילך אצל העיתונות המקצועית. משם נעלמה כבר הנחת מהדארוויניזם. שלמה גוברין תל אביב הארץ, מכתבים, 2 באוקטובר 2005 |
|
||||
|
||||
על התפתחות העין האנושית: |
|
||||
|
||||
ההודעה הזו לא מכילה שום טיעון חדש. בוודאי שלא ניתן לשלול לחלוטין קיום של תבונה שתכננה את הטבע, כמו שלא ניתן לשלול את היתכנות העובדה שכולנו תוכננו על ידי ספגטי מעופף. טיעון ה"אולי מישהו שלח אותנו" הוא מצוין, רק שהוא בוחר להתעלם במפגיע מכך שאותו "מישהו" היה צריך להיווצר בעצמו, ובסופו של דבר מגיעים למישהו שלא ייתכן שנוצר בידי יישות תבונית אחרת, ואז שוב "נתקענו" עם אותה בעיה. לכן הטיעון לא שווה כלום, בעצם. לטיעונים על "חולשת הדארוויניזם" אין הרבה מה להתייחס (כליל כבר התייחס), מאותם טיעונים שהיו במאמר של דוקינס: יש איזו תפיסה שגויה לפיה או שתורת האבולוציה נכונה לחלוטין, או שתיאורית "התכנון התבוני" נכונה לגמרי. זה, כמובן, לגמרי לא נכון. לכן השאלה המעניינת היא איזו תיאוריה, למרות הבעיות שבה (ובכל תיאוריה מדעית יש בעיות, אחרת אני מתחיל לחשוש שמשהו דפוק בה) יותר אמינה: תיאורית "התכנון התבוני" שלא פותרת כלום, כי היא מניחה קיום של יישות הרבה יותר מסובכת מבני האדם, ולא מסבירה כיצד היא נוצרה (ופותרת זאת לעתים עם טיעונים כמו "היא תמיד הייתה קיימת"), או תורת האבולוציה. עוד דבר שחסר במכתב הוא פירוט מה הופיע בעיתונות המקצועית במקום הדארוויניזם שהוא טוען שנעלם. האם העיתונות המקצועית מלאה עכשיו במאמרים בזכות התכנון התבוני? אם לא, מה הקשר? |
|
||||
|
||||
טוב, אצלך הרי הכול זה מניפה במחי יד כשטויות ולא שווה כלום ושאר אמירות מתנשאות ונבובות. |
|
||||
|
||||
כן, ואולי גם תתייחס למה שכתוב בהודעה. |
|
||||
|
||||
רק בשביל הספורט, מתוך גוף ההודעה המהוללת שלך: "לא שווה כלום" "אין הרבה מה להתייחס" "כמובן, לגמרי לא נכון" "שלא פותרת כלום" אכן, אמירות מתנשאות ונבובות, שמרוב התנשאותן אינן שוות כל תגובה עניינית רצינית. ועדיין, וכי למה לא? כי גם לאחר שתבוא כזאת - במלוא רצינותה העניינית ותסביר פנים לקשי-הבנה המתביישים להודות באי-הבנתם - מניסיון העבר, תימשך הצגת הקרקס המתנשאת על המתדיין, נוסח: "לא שווה כלום", "אין מה להתייחס", "לגמרי לא נכון" (כאילו שמונופול הרציונל והלוגיקה בידו הגאונית למופת), וכיוצ"ב. <אין זה אישי, כמובן, אלא לגופו של העניין כאן>. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה קרה שבגללו אתה יורד לרמה הזו של דיון. הבאת דברים ללא הקשרם אינה ראויה להתייחסות של ממש. האם לדעתך טיעון ה"מישהו שלך אותנו" שווה משהו? האם לדעתך יש הרבה מה להתייחס אליו בטיעון של "חולשת הדארוויניזם"? האם לדעתך התפיסה הדיכוטומית לפיה או שתורת האבולוציה נכונה או שתורת התכנון התבוני נכונה היא נכונה? האם לדעתך תיאורית התכנון התבוני פותרת את השאלה שעליה מנסה תורת האבולוציה לענות? הדרך לענות לי היא להתייחס לשאלות הללו. לצטט אמירות שלי ללא ההקשר זה קל מאוד, אבל אני עומד מאחורי כל אחת ואחת מהן, ואתה מוזמן להראות למה הן שגויות. אם אין לך "רצינות עניינית" לענות בה, אולי כדאי שלא תענה, וחסל. |
|
||||
|
||||
נו, שויין. אחרי שחזרת לשפיות וסיימנו עם הספורט המתנשא על המתדיין האחר, נשתדל לדבר לעניין עד כמה שהזמן יאפשר בידי בימים נוראים שכאלה, תרתי משמע. אם אתה שואל את דעתי, שבניגוד אליך לא תמיד אני רואה עצמי כאחד שצריך להצדיק כל דעה אישית בכבלי הרציונל המוגבל לא פחות מהרגש הקמאי, הרי ש: א'. הטיעון לפיו לכל אדם ישנה שליחות בעולם הזה הינו טיעון לא רק תיאולוגי אלא אפילו חילוני למהדרין, ואני מפנה לשם כך את תשומת ליבך לספרון של הפילוסוף הישראלי, הפרופ' אסא כשר, בשם: "ספר קטן על משמעות החיים" (הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז, המהדורה שברשותי משנת תשס"ב 2002, ראשונה) שהוא למעשה הרחבה מועטה של המסה הפותחת את הקובץ הגדול על "משמעות החיים" (אף הוא באותה הוצאה לאור ומספר שנים קודם לכן, שאין כרגע כוח לשלוף אותו מגובה המדפים). בפרק השישי של המסה מפורט על שליחותו של האדם, חילוני ככל שיהיה. כמו כן, אסא כשר מרחיב בנידון בספר השיחות המרתק בין תלמידתו ורד לוי-ברזילי, כתבת "הארץ" ("17 שיחות עם אסא כשר", כנרת-זב"מ, 2005), הן בפרק "חיי אדם" (עמ' 91 ואילך) והן לאורך "השער השני" של הספר. ב'. גם לעניות דעתי הבלתי-מוכשרת-מוסמכת-מדעית, יש הרבה מה להתייחס ברצינות לטיעון של "חולשת הדארוויניזם" מן הבחינה המדעית. החל מ"החוליות החסרות" וכלה בהתפתחות העין האנושית והיד עודנה נטויה. בימים אלה אני קורא את סקירתו המאוזנת והמרתקת של הפרופ' אדוארד לרסון מאוניברסיטת ג'ורג'יה, "קיץ לאלים" (ידיעות אחרונות, 2005, 318 עמ', זוכה פרס פוליצר). המביא את מלוא הסיפור של השתלשלות פרשת משפט סקופס והוויכוח המתמשך בארה"ב על דת ומדע. דווקא לך הייתי מציע להתוודע אל צדדי הטיעונים של הצד השני, מדענים מתנגדי האבולוציה על-גופם-המתה, במקום להתבצר באמונה עיוורת לחסידיה השוטים של התיאוריה ההזויה וההרסנית לחלוטין. ג'. הינך שואל: "האם לדעתך התפיסה הדיכוטומית לפיה או שתורת האבולוציה נכונה או שתורת התכנון התבוני נכונה היא נכונה?" והלא כבר הבאתי על כך מדבריו של הפרופ' ישעיהו ליבוביץ', בעל תואר לביולוגיה ולמחשבת ישראל מבין שמונת תאריו האקדמיים (בפרופסורה!) באתרי (ראה: "אבולוציה או בריאה"), ולפיו "גם אם אין בתיאורית האבולוציה היום משום הסבר למערכת החיים, אין בכך משום אסמכתא לתורת 'הבריאה': שגיאה לוגית חמורה היא ההנחה שאם A אינה מסבירה תופעה מסוימת יש בזה משום עדות לאמיתותה של B". ד'. תיאורית התכנון התבוני פותרת את השאלה שעליה מנסה תיאוריית האבולוציה לענות, רק שהיא מציבה עצמה במקום שבו לאבולוציה אין מקום לדריסת רגל: בהסבר הפילוסופי "למה" ולא בהסבר המדעי "איך". ויחי ההבדל התהומי שביניהן. מה עוד שלמיטב הבנתי תיאורית התכנון התבוני הרבה יותר עמוקה ומורכבת מן הבחינה הלוגית משחסידי האבולוציה מייחסים לה כאן ועל כל במה אחרת ותחת כל מיקרופון רענן הנעמד לרשות החילונים. |
|
||||
|
||||
א. אסא כשר - עם כל הוד פרופסוריותו - איננו מורה הלכה לחילונים. הוא מביע את דעתו בלבד. לו, כנראה, יש שליחות בעולם. טוב ויפה. לי, למשל, אין - עד כמה שידוע לי. |
|
||||
|
||||
אסא כשר פסק עם הזמן להיות אדם דתי והפך להומניסט חילוני. אינני יודע איך ולמה, אולי בגלל ששכל את בנו יהורז. אין לי מושג ואין זה משנה. האיש מהווה היום אחד מדובריה הבולטים של קבוצת ההוגים החילונים-הומניסטים בישראל וככאלה המיוצגים ברחבי העולם מטעם ישראל. ולדידי, כל מורה וותיק (והוא מזמן בפנסיה) באוניברסיטאות בארץ ובעולם ובפרט אם הוא משתתף עם תעודת קבע בפאנלים ובסימפוזיונים לקהל הרחב והמרבה לפרסם ספרים ומאמרים הרבה – הרי שהוא בגדר "מורה הלכה לרבים" ובמקרה של פרופ' כשר, קהל היעד הוא בעיקר חילוני משוכנע/מתלבט. לטענו, באחת השיחות שקיים עם העיתונאית ורד לוי-ברזילי, לרוב רובם ככולם של בני האדם ישנה שליחות בחייהם. שליחות סמויה מעין זרים. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שכשר דתי, אמרתי רק שהוא איננו מורה הלכה לחילוניים. בעיקרון, *אין* מורי הלכה לחילוניים, כיוון שאין הלכה לחילוניים. במקרה של כשר, לא הייתי לוקחת אותו כמורה לא שום דבר אחר. |
|
||||
|
||||
נכון, בהגדרה אין מורי הלכה לחילונים, אבל למעשה יש סגידה חילונית עיוורת למשוררים, לסופרים, לפילוסופים ולשאר ירקות. ע"ע האוטוריטה של עמוס עוז. ובמקרה של אסא כשר לא הייתי לוקח אותו בתור מורה לחיים. אז מה? מה קשור? |
|
||||
|
||||
מי סוגד בצורה עיוורת למשוררים, לסופרים, לפילוסופים ולשאר ירקות? אולי תוכל להצביע על מישהו ספציפי? |
|
||||
|
||||
בלי נדר, מניסיון העבר, עוד יהיו הזדמנויות למכביר להביא לך כראיה מוחשית לסגידה החילונית כלפי כל מוצא הבלי-פיהם של עמוס עוז וא''ב יהושע, יהודה עמיחי ז''ל ויצחק רבין ז''ל, וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
עמוס עוז וא''ב יהושע יבדל''א, יהודה עמיחי ויצחק רבין זצ''ל |
|
||||
|
||||
אכן, הנה לך דוגמא חיה לסגידת החילונים... |
|
||||
|
||||
ספר ספר תמונה של מי אתה תולה בסלון?? |
|
||||
|
||||
תתפלא, של מפלי הניאגרה והחמניות של ואן-גוך. טוב, אני זה אולי לא ראיה, כי לא היה כסף לקנות תמונות דיוקן היקרות יותר מאלה... |
|
||||
|
||||
אה, וגם קנינו לאחרונה איזה פורטרט של נוף קסום ב"איקאה" השוכנת בעיר מגורתי: נתניה. |
|
||||
|
||||
אסא כשר ממליץ לכל אדם *לעצב לעצמו* משמעות לחייו ולחיותם עפ"י הבנתו. זוהי גישה שונה מאוד מן הגישה הדתית של "שליחות" המוטלת על האדם מימים ימימה, שלא מתוכו עצמו אלא מכוח חיצוני הנעלה עליו, כביכול. |
|
||||
|
||||
א. תודה על ההפניה, אבל הטיעון בכלל לא היה "לכל אדם יש שליחות בעולם". ב. האם קראת את כל הפסקה שבה אמרתי שאין הרבה מה להתייחס ל"חולשת הדארוויניזם"? כזכור, הבעיה היא שהדיון עוסק ב"תכנון התבוני" והטענה היא שגם אם יתפורר הדארוויניזם לגורמים, זה לא יצדיק את "התכנון התבוני" או יהפוך אותו לתיאוריה שראוי ללמד. בסעיף ג' אני רואה שאתה מסכים איתי בכך. ד. אבל איך תורת התכנון התבוני פותרת את הבעיה שנובעת מכך שהיא מניחה קיום של משהו יותר מסובך ממה שהיא מנסה להסביר? אגב, לא כל כך ברור *למה* להסבר הפילוסופיה "למה" יש כוח שבגללו היא פותרת את הבעיה שבה תורת האבולוציה נתקעת. |
|
||||
|
||||
א'. הטענה המקורית שלך היתה כדלהלן: "האם לדעתך טיעון ה"מישהו שלך אותנו" שווה משהו?". תשובתי היתה ועודנה: כן, ולא רק מנקודת ראות דתית, אלא אפילו חילונית מוצהרת ומתריסה. ב'. קראתי רק את ההתנשאות הנבובה שלך שם. לא מצאתי שם כל טיעון ענייני המטיל ספק על הצורך להתייחס ברצינות ל"חולשות הדארוויניזם". ג'. טוב שאנחנו מסכימים על דברים שהחלטת להתקיפני עליהם מבלי שטענתי אותם כלל. כמה שהסטריאוטיפים עובדים עליכם בעיניים. כן, בפרט על "המדענים הרציונליים" שכמותכם. ד'. ה"משהו" שתיאוריית התכנון התבוני מניחה את קיומו הוודאי אינו יותר מסובך מקשקושי האבולוציה בשכל, כפי שדוקינסים-גולדנים וחסידיהם השוטים מתיימרים לשטוף ת'מוח. ושוב אתה חוזר על דרכיך הנילוזות, הלא הכחשתי בתוקף בסעיף ג' את הטענה של המשפט האחרון שלך. קלי דעת, זה לא מילה, זאת המציאות. |
|
||||
|
||||
א. זה טוב שהתשובה שלך היא "כן", אבל תוכל לנמק? כזכור, הטענה שלי היא שהטיעון בעייתי שכן אפשר לשאול מי שלח את השולח, ובסופו של דבר יקרה אחד משניים: או שנסכים שיש מישהו שאף אחד לא שלח אותו (ואז נשאלת השאלה למה לא ייתכן שכך המצב עם בני האדם) או שנסכים שיש מישהו ששלח את עצמו (ואז נשאלת השאלה למה לא ייתכן שכך המצב עם בני האדם). בכל מקרה שים לב שלא מדובר על שליחות במובן הרוחני, אלא על יצירה פיזית. ב. לא אמרתי שלא צריך להתייחסות ברצינות ל"חולשת הדארוויניזם", אלא לדרך שבה הוצגה במכתב, כאילו להראות את "חולשת הדארוויניזם" מחזק במשהו את טיעוני "התכנון התבוני". ג. אם תקפתי אותך אני מתנצל, אבל איפה זה היה? ד. למה לדעתך הוא לא יותר מסובך? הרי אנחנו מניחים קיום של משהו שהוא כל כך מורכב שאיננו מסוגלים לתפוס את כולו (דומני שאתה בעצמך אמרת זאת פעם). זה בוודאי יותר מסובך מהאבולוציה, שאנחנו לא פוסלים את האפשרות שנבין אותה לא רע יום אחד. לא ברור לי איפה בסעיף ג' הייתה הכחשה של הטענה לפיה לא ברור לי למה ההסבר "למה" יש כוח שפותר את הבעיות שבהן האבולוציה נתקעת. הרי די קשה להכחיש את העובדה שאני לא מבין משהו. |
|
||||
|
||||
א'. ישנה גם אפשרות ג' שלא לקחת בחשבון שלך. והיא שמושגי זמן ומרחב כפי שנתפסים בהווי עולמנו הפיזי אינם חלים או מכפיפים את השולח, שהוא מעצם מהותו מעבר לטבע ומעל הזמן וההיסטוריה. שכן, הוא היוצר של כל אלה. מה, הנגר כפוף ל"חוקי הכפיפה" של רהיטיו? ב'. הלא הסכמנו בנידון. אז מה בדיוק אתה רוצה כעת ממני? סתם לטחון מים ולהראות שצדקת במשהו שאותו כלל לא טענתי?! ג'. איפה שזה היה למעלה. עצה טובה: אל תתעצל לקרוא את עצמך בשנית מידי פעם. ד'. נכון שאיננו מבינים את כולו, אבל משהו אנחנו מבינים. להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם באבולוציה לא את כולה מבינים חסידיה השוטים*, אולם הם מתיימרים להפיץ חדשים לבקרים את פרסומיהם כפטריות לאחר איזה גשם סמוי מן העין... (כל שנה מופיע לו עוד איזה ספר מקומצ'ט של סטיבן גולד בעברית בהוצ' דביר הכפרנית. אין זו דוגמא, אני יודע. אבל שים לב למכבסת המלל של הביולוגים בכתבי העת הפופולריים ובכלי התקשורת, על האבולוציה). אז מה? אין זה יותר מסובך מהבנת האבולוציה, שאתם לא פוסלים את האפשרות שתבינו אותה לא רע יום אחד. גם המאמינים לא פוסלים את האפשרות של ביאת משיח גואל-צדק, שיאיר את עינינו בדבר מהותו של הא-ל. לא רק שהם לא פוסלים, אלא אף מייחלים לכך בכל רגע נתון כאחד מעיקרי האמונה. מישהו מבין הקהל עוד יתנדב להסביר לך במקומי כנראה, איפה בסעיף ג' וכו'? יותר סביר שחסידי האבולוציה יבואו לטפוח לך על השכם מרוב צדקנות אובייקטיבית במסווה... ------------ אגב, אין זהו מונח שלילי במקור, אלא מונח המעיד על אדיקות עיוורת במושא. |
|
||||
|
||||
א. הבעיה בתיאור הזה היא הבעיה שבסעיף ד': בזה אנחנו הופכים את היישות שעליה אנחנו מתבססים למורכבת בכמה וכמה רמות מהתהליך שמתארת האבולוציה, שאינו מעבר לטבע ומעל הזמן וההיסטוריה מעצם מהותו. ב. אם אנחנו מסכימים, מה טוב. ג. אני כל פעם קורא את עצמי מחדש. למרבה הצער, לא ראיתי ועדיין איני רואהץ ד. כאן עדיף שנסכים שלא להסכים כי אני לא חושב שדיון בנושא יקדם אותנו לאיפה שהוא. אסתפק במה שכתבתי בסעיף א'. |
|
||||
|
||||
א'=ד'. נו, טוב. בעל ההנהגה עצמה אמנם מעל ומעבר לזמן ולמקום, אולם ההנהגה של העולם הינה ההנהגה הטבעית של העולם, המרחב והזמן, כפי שנקבעה בראשית. ובדיוק אודות טבעה של ההנהגה הזאת עוסקת תיאוריית התכנון התבוני. הרי אף אחד מחסידי התיאוריה, שאגב איני נמנה עמם, לא מתכחש לטבעו של העולם המוחשי והריאלי. השאלה היא רק: כיצד מפרשים את שאנו רואים בשתי עינינו המוגבלות? על דרך הארעיות המקרית לחלוטין (אבולוציה) או על דרך כוונת המכוון מראש (התכנון התבוני). |
|
||||
|
||||
וכאן הבעיה: אם אנחנו מניחים קיום של מתכנן, אנחנו לא פטורים מהשאלה עד כמה הגיוני שמתכנן כזה יהיה קיים בכלל, והאם זה יותר הגיוני מכך שמתקיימת "ארעיות מקרית לחלוטין" (אני לא בטוח בכלל שאבולוציה היא "מקרית לחלוטין" - מה לדעתך המונח הזה אומר?). |
|
||||
|
||||
האם אנחנו גם לא פטורים מהשאלה הילדותית אם לרכב החדש שלנו ישנו מפעל מייצר? אויש, איך בכלל שכחתי! הרי עשינו לקראת הופעתו הוקוס-פוקוס ואברא-קדברא והופס, הוא הופיע לו! היית מאמין? אז לעומתך, אני כבר לא נחשב ל"מאמין" ואתה לא נחשב כבר ל"חילויני". (למשל, מרק אורגני) |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה ניסית לומר בהודעה הזו. |
|
||||
|
||||
שאלה לא אישית אלא עניינית: כאדם נורמלי מן היישוב, האם שאלת את עצמך פעם האם יש לך אבא ואמא? האם מלכתחילה הטלת ספק בקיומם? ברור שלא. אז מה כאן המקום לתהות על קנקנו של יוצר העולם ואת חיי האדם בתוכו? ואל תבוא אלי בטיעון כמו בעבר בהתדיינות בינינו, שהורים מוחשיים יש לי וא-לוהים אינו מוחשי. עבורי הא-ל מוחשי בעיני מבחינה רוחנית באותה המידה שהוריי מוחשיים בעיני מבחינה פיזית ורוחנית. (והמדע כבר שפך המון דיו על הבעיה הפסיכו-פיזית, לאחרונה אף היתה איזו עדנה לסוגייה בשפה העברית, כמו שהמלצתי לקריאה כאן בסוף): |
|
||||
|
||||
מאז שאני זוכר את עצמי אמרו לי שיש לי אבא ואמא ואפילו ראיתי אותם, כך שהשאלה "האם יש לי אבא ואמא" לא הטרידה אותי. זה נחמד שעבורך אלוהים מוחשי - אף אחד לא מנסה לשכנע אותך לשנות את האמונה שלך. הבעיה היא שעבורי אלוהים לא מוחשי. באופן כללי, אני לא אוהב את הגישה של "יש לך אבא ואמא?" כי מתחבאת בה ההנחה שאם לבני האדם יש הורים, גם לעולם כולו צריך להיות "הורה". הרי יש הרבה דוגמאות בטבע לדברים שאין להם הורים, למשל הרים. |
|
||||
|
||||
גם עבור אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, קיומו של א-לוהים הוא מוחשי מן הבחינה ההיגיונית. בכלל לא צריך להיות דתי בשביל זה, מספיק להיות אדם שמוחו בקודקדו. ראה למשל את ספרו של הפרופ' יובל שטייניץ, "טיל לוגי לא-לוהים ובחזרה" (זב"מ, 1998). ולאחרונה קראתי קצת מספרו של הפרופ' יקיר שושני, "בקשר לא-לוהים" (אוניברסיטה משודרת, 2005, 170 עמ'). דווקא להרים יש אבא: * "יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה" (תהילים פרק מו, פסוק ד). * "מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה" (תהילים פרק סה, פסוק ז). * "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵ-ל" (תהילים פרק צ, פסוק ב). * "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ" (תהלים פרק קד, פסוק לב). |
|
||||
|
||||
במיוחד בשבילך. מה אתה אומר עכשיו?! |
|
||||
|
||||
אין לי כסף לרכוש תוכנת צפיה כזאת. |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי את הספר של שושני, והוא לא שכנע אותי שקיים אלוהים (למרות שהוא היה מעניין למדי) אפילו במובן שבו הוא הגדיר אלוהים (שהוא די פילוסופי ומופשט). אם זה בגלל שאין לי מוח בקודקוד, לא נורא. (תוכל לתת לי דוגמה ל*משהו* שאלוהים הוא לא אבא שלו?) |
|
||||
|
||||
גדי, מבחינה לוגית, הטיעון "לא השתכנעתי" אינו מהווה תחליף הולם לטיעון העדר מציאות הא-ל. בדיוק כשם שהטיעון "לא מצאתי" אינו מעיד כלל על העדר מציאות המושא. מה, גם את יובל שטייניץ קראת ולא השתכנעת? כי בעיני הוא דווקא היטיב לטפל כהלכה בסוגיה הטעונה (הרבה יותר משושני, ששני ספריו הקודמים בהוצ' האוני' המשודרת: "מחשבות על התבונה" ו"מחשבות על המציאות" מחכים לי בסבלנות רבה על מדף ארוך של ספרי ההוצאה). (אה, חזרנו לרמת הבדיחה/הבדיה הפילוסופית: "האם א-לוהים יכול לברוא אבן שאינו יכול להרימה?"?) |
|
||||
|
||||
תראה, אתה לקחת את הדיון לכיוון של תחושות אישיות עם השאלה שלך לגבי אבא-אמא. אני לא מתעניין כל כך בדיון בשאלה ''האם האל קיים או לא'' כי לא ברור לי איך אפשר להעמיד אותו למבחן אמפירי ולא מבוסס אמונה, ולכן יותר מעניינת אותי השאלה ''האם הסבר להתפתחות האדם שמניח את קיום אלוהים מניח הנחות פחות מורכבות מאשר תורת האבולוציה''. את שטייניץ לא קראתי. (לא, זה בכלל לא קשור ל''בדיה'' הזו שגם אני חושב שהיא מטופשת. זה קשור לכך שהנחת היסוד שלך היא שלכל דבר קיים אבא ולכן אי אפשר בכלל לדבר על האפשרות שזה לא כך). |
|
||||
|
||||
את שאלת קיומו/אי-קיומו של הא-ל ניתן להעמיד במבחן ההיגיון האנושי הצרוף, שאגב, אמונתי בקיומו אינה מתבססת רק על *ההיגיון* כמו על *ההתגלות* (אבל זה כבר נושא לדיון בפני עצמו, כידוע לך). ברגע שקיום הא-ל יוכח מבחינה מדעית-אמפירית (נוסח "הוכחה של מדעי הטבע") – לא תהיה עוד כל משמעות לאמונה הדתית כמו שלא תהיה כל משמעות לכפירה החילונית. לא יהיה גם כל מקום לדבר על שכר ועונש, על מצוות ועבירות, על שיעבוד וחופש, על עוול וצדק, על טוב ורע, ועוד. מעניינת אותך השאלה "האם הסבר להתפתחות האדם שמניח את קיום הא-לוהים מניח הנחות פחות מורכבות מאשר האבולוציה?". האם כבר לא הסכמנו למעלה שלשתי הגישות ישנן הנחות יסוד מורכבות (פחות-או-יותר)? (התוכל לתת לי דוגמה ל*משהו* שאין לו אבא ו/או אימא?) |
|
||||
|
||||
אני מסכים שברגע שאפשר להוכיח את האל אמפירית אין משמעות לאמונה הדתית. לדעתי מעצם הגדרתו אי אפשר להוכיח את קיום האל אמפירית. לכן שאלת האמונה הסובייקטיבית חשובה מאוד כשמדברים על האל. לכן האמירה "לא השתכנעתי" היא דווקא כן טיעון תקף. לא ראיתי שהסכמנו למעלה שלשתי הגישות יש הנחות יסוד מורכבות באותם סדרי גודל. לדעתי הגישה של אמונה באל מניחה משהו מורכב בסדרי גודל רבים מההנחות שעומדות בבסיס תורת האבולוציה. (כבר נתתי משהו ש*לדעתי* אין לו אבא ואמא: הרים. העניין הוא שאני חושד שלא משנה איזו דוגמה אביא של משהו שאינו יצור חי - תגיד עליו שאלוהים הוא אביו). |
|
||||
|
||||
זאת באמת שאלה, האם ניתן בכלל *להשתכנע סובייקטיבית*? מה מקומן של *דעות קדומות* ומשקעי החינוך החברתי על תפישת עולמו של האדם. לדעתך הגישה של אמונה בא-ל מניחה משהו מורכב בסדרי גודל רבים מההנחות שעומדות בבסיס האבולוציה. ועדיין, גם אם זה נכון, שתי הגישות מנסות (מתיימרות?) להשיב על שאלת השאלות. (נו, שוין. בדרך כלל, זה מאוד טוב שיש אבא ואימא.) |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח מהי "שאלת השאלות". האבולוציה לא מנסה בכלל להסביר מאיפה הגיעו החיים, אם אני לא טועה, אלא רק איך התפתחו (שאלת היווצרות החיים היא משהו שבו מתעסקים כימאים ולא ביולוגים, דומני). לכן, אגב, אין שום סתירה בינה ובין אמונה באלוהים - למרות שנחמד לחשוב על אלוהים שמכוון עם האצבע את האבולוציה (ומשמיד מינים שלא מוצאים חן בעיניו, למשל הדינוזאורים שעליהם הוא הפיל מטאור קטן) כמו במשחק SimEarth שכזה, עדיין אפשר גם לחשוב שהוא סתם שתל את הזרע הראשוני ומשם נתן לעניינים להתפתח בלי שהוא יתערב. אלא שכשאנחנו מנסים להסביר משהו, לרוב אנחנו מנסים להניח כמה שפחות הנחות שרירותיות. ולכן, למרות שקיום האלוהים לא סותר את האבולוציה, מאמיני האבולוציה אומרים "אין לי צורך בהנחה הזו" על אלוהים. כלומר, אז מה אם שתי הגישות מתיימרות להשיב על שאלת השאלות? מה שחשוב זה *איך* הן משיבות. |
|
||||
|
||||
התיאור הזה שלך מוכר לי. שוב אטען שהנחת הבסיס של הקיום הא-לוהי אינה שרירותית, בוודאי שלא שרירותית באותה מידה של שרירותיות תיאור ההתפתחות האבולוציונית. מאמיני האבולוציה אומרים "אין לי צורך בהנחה הזו" על א-לוהים מאותן תחושות סובייקטיביות אליהם נגרר הדיון הזה בינינו. כבר הבאתי כאן מדבריו של האבולוציוניסט אלדוס האקסלי: תגובה 245870 אני תוהה האם הקדשת את אותה כמות של זמן וניסיון להבנה לגישת הבריאתנים כמו שהקדשת ללימודי האבולוציה? |
|
||||
|
||||
גישת ה"הקדשת אותה כמות של זמן" דומה לטיעון של תומכי "התכנון התבוני" שדורשים שהלימודים יהיו "חצי חצי". זו גישה בעייתית: למה אני לא צריך להקדיש לאלו שטוענים שהעולם נברא בידי ספגטי מעופף את אותה כמות של זמן וניסיון להבנה כמו שהקדשתי לאבולוציה? עוד דוגמה: לא מזמן התווספו בערך 2,000 תגובות לדיון על "טרחנים כפייתיים במתמטיקה". קראתי את רוב מה שהלך שם, ובכל זאת אני פוסל על הסף את הגישה השונה שהוצעה שם, וזאת למרות שלא הקדשתי לה את אותה כמות של זמן וניסיון כפי שהקדשתי ללימודי המתמטיקה ה"סטנדרטית". האם אני צריך להקדיש את כמות הזמן הזו (שנתיים, בערך) לפני שאוכל להכריע שאין טעם לנסות? |
|
||||
|
||||
למה אדם צריך להקדיש כמות דומה של השקעה וזמן-לימוד ורמת עיון לתיאור הבריאה המקראית כמו לתיאור האבולוציה? כי איכשהו, העולם מתחלק לחצי: לחסידי התנ"ך ולחסידיה השוטים של האבולוציה. ויש גם מעט חלקים אפורים המאגדים בין שתיהן. |
|
||||
|
||||
המממ? חצי מהעולם הוא חסיד של התנ"ך, והחצי השני של האבולוציה? בכל מקרה, אני לא חושב שטיעון שמתבסס על כמות המאמינים הוא רלוונטי. אגב, למה לתנ"ך יש חסידים ואילו לאבולוציה יש "חסידים שוטים"? זה טוב שאתה מתריע על עלבונות שאני משלב בהודעות שלי, אבל קיוויתי שאתה נגמלת. |
|
||||
|
||||
הטיעון רלוונטי רק לשם הקדשת לימוד טיעוני והסברי שני הצדדים בהשקעה שווה של זמן, עמל ועומק העיון. אל תנסה להסיט את דבריי לכיוונים שברור כי אליהם לא התכוונתי, טוב? והלא כבר הסברתי למעלה שמבחינת המשמעות, "חסידים" ו"חסידים שוטים" אינם מונחים שליליים. |
|
||||
|
||||
סליחה, פספסתי את המקום שבו הסברת ש''שוטה'' אינו דבר שלילי. |
|
||||
|
||||
אחרי מציאת המקום, הרשה לי לשנות את ניסוח השאלה: אגב, למה לתנ"ך יש חסידים ואילו לאבולוציה יש "חסידים שוטים"? האם האמונה של חסידי האבולוציה עיוורת יותר מהאמונה של חסידי התנ"ך? |
|
||||
|
||||
(על שאלה 2 שלך:) בהחלט שלא פחות עיוורת, גם אם ניקח בחשבון את חסידיה השוטים של האבולוציה כאן באייל... פשוט מיהרתי וחסכתי במילים. לא משהו מיוחד ששווה את כל הפתיל הזה, ראבאק. |
|
||||
|
||||
משמעות ''ראבאק'' בערבית (או אולי בעצם ראבכ) היא (כפי שדובר עברית יכול לנחש) ''אדונך'', כאשר הכוונה היא לאדון-האדונים שלך. משום כך, ראוי אולי שלא להשתמש בביטוי זה, כדי להימנע מנשיאת שמו לשווא חו''ח. |
|
||||
|
||||
הו, לא ידעתי. טוב לדעת, והרבה תודה על העידכון ועל הלימוד של משמעות הסלנג הזה. |
|
||||
|
||||
זה לא ברור מאליו? |
|
||||
|
||||
לא מהעדויות באתר זה.:) |
|
||||
|
||||
האם אתה מקדיש מחצית מזמנך ללימוד ביולוגיה? |
|
||||
|
||||
ציפיתי לשאלה הטבעית הזאת שבוא-תבוא לה. התשובה היא *כן* רבתי. כלומר, אני לפחות משתדל כמה שיותר ללמוד, עד כמה שהזמן וצרכי הקיום מאפשרים בידי. מה שעדיין לא הופך אותי למומחה לביולוגיה, כן. האם יש צורך לפרט לך את שמות כל ספרי הביולוגיה שבביתי? |
|
||||
|
||||
השלמה: ורק בשביל הספורט תשאל את גדי מה שם הספר היהודי שקרא בחודש האחרון. |
|
||||
|
||||
(לא כשאבא מגרש אותך ואת אחותך מהבית כשאתם בני שנתיים בגלל ששברתם את הכד האהוב עליו. לא סתם מתגולל סיפור גן העדן בפרקים בג''ד.) |
|
||||
|
||||
שאני אבין, אשמת החטא היא באבא או בילד שהוזהר, חטא ונענש? |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שילד בן שנתיים באמת מודע מספיק למעשיו על-מנת שיהיה זה סביר מצד כל הורה _לגרשו מביתו_ כעונש על איזה מעשה שלו. אבל זה בדיוק מה שה"אב" התנכ"י עושה לילדיו, אדם וחווה, שעשו את הרע לפני שידעו טוב ורע מהם. אני אישית הייתי כולא אב כזה בבית משוגעים, אתה, לעומת זאת, מעדיף לסגוד לו. |
|
||||
|
||||
הבורות שלך מה זה מרקיעה שחקים... האדם הראשון נולד כבן 20 בימינו וכל מעשה בראשית בצביונם נבראו. |
|
||||
|
||||
הבורות שלי? אני זה שכתבתי על איסור אכילת עץ הדעת _טוב_ _ורע_? אולי כדאי שתלמד את כותב בראשית כמה פרקים ביהדות, הוא כנראה בור ועם הארץ. |
|
||||
|
||||
הבורות שלך היא אודות *גיל האדם הראשון*, לא על עצם הציווי המקראי, שגם אותו אינך מתחיל להבין בכלל. אין לך ולשכמותך שמץ של מושג מה היה באמת בכל הסיפור הזה ולמה זה עד עצם היום האנושות משלמת מחיר על החטא הקדמון של אביה ואימה: בעצב תלדי בנים (רפואה) ובזיעת אפיך תאכל לחם (כלכלה) והוא ימשול בך (פסיכולוגיה, פיסיולוגיה ועוד) וכו'. |
|
||||
|
||||
שום דבר כאן לא מסביר מדוע הענישו גם את חווה, שהציווי לא הגיע אליה כלל. הרי אלוהים הזהיר את אדם לפני שחווה בכלל נוצרה. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, הכלל הוא ש"אשתו של אדם כגופו", כלומר, חלים על הבעל כל עינוגי וכיבודי אשתו כאילו היה הוא עצמו האגואיסטי. ומאחר וחווה נוצרה מגופו של האדם הראשון שצוּוה על האיסור של אכילת עץ הדעת, והיא אף פיתתה אותו לאכול מפירותיו, צפוי שתיענש (מבחינה משפטית). |
|
||||
|
||||
זה נראה לי לחלוטין לא הוגן. הרי היא עדיין לא ידעה טוב ורע "מעצמה", וגם לא ידעה על האיסור. יותר מזה, אם הרעיון הוא שהיא נוצרה מגופו של אדם, הרי זה הוא שהיה צריך להיענש גם במקומה, לא? |
|
||||
|
||||
קצת סדר בבלגן: 1. גם האדם הראשון לא ידע טוב ורע בשעת האכילה האסורה, שהרי טרם טעם מ"עץ הדעת טוב ורע" (ומכאן השאלה התיאולגית הגדולה: הכיצד זה עליו להיענש אם נעדר בחירה חופשית היה? והרבה דיו רציונלי וגם דיו רגשי נשפך כמענה על שאלה זו). 2. מניין לך שחווה לא ידעה על האיסור מאדם שסיפר לה? אין לנו כל עדות ליומני הרשת שלהם... ולמה לו לאדם שלא לספר לה על האיסור? על מה כבר היה להם לדבר ביניהם (יחסית למושגינו אנו, במצב של דעת טוב ורע, עירום ומלבוש, ובכלל מציאות שונה לחלוטין)? 3. למה הוא שצריך להיענש בלבד? הלא היא ש*החטיאה אותו*, ועל עצם ההחטאה שלה נענשה (ספק אם על עצם חטא האכילה שלה עצמה). |
|
||||
|
||||
ודאי שגם אדם לא ידע טוב ורע, אבל הוא שמע את האיסור באופן אישי לוחץ היישר מפי ה...א-ל, לא? ומשום מה לא מדווח שהוא דיווח עליו לחווה. אז בעיניי, מה לעשות, זה מאוד לא הוגן. |
|
||||
|
||||
דווקא כן מדווחת התורה בפרשת "בראשית" (בתחילת פרק ג') מה בדיוק היה ידוע לאישה על איסור האכילה מעץ הדעת: (א) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ-לֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה: אַף כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן; (ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ: *מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל; (ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן *אָמַר אֱ-לֹהִים* *לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן*; (ד) וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה: לֹא מוֹת תְּמֻתוּן: (ה) כִּי יֹדֵעַ אֱ-לֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּא-לֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: (ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל *וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל*: (ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת: (ח) וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱ-לֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם *וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם *וְאִשְׁתּוֹ** מִפְּנֵי ה' אֱ-לֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. |
|
||||
|
||||
לפי מה שכתוב כאן הנחש מדבר עם חוה והיא עונה לו, לא צריך להיות מומחה בתאוריית האבולוציה כדי לדעת שנחשים לא מדברים. |
|
||||
|
||||
הטפשות שלך היא אפילו יותר נוראה מן הבורות של כליל, המתוארת בתגובה 337051. מפיקי הסרט George of the Jungle הצליחו לברוא קוף שמדבר אנגלית בקול ובהיגוי המזכירים להפליא, משום מה, את אלו של ג'ון קליז. בנוסף על כך מבשל הקוף הנ"ל מתכוני גורמה, מצייר להנאתו, מנגן, אא"ט, בכינור, ולסיום גם מככב ושר בברודווי. אז אם מפיקים עלובים הצליחו כל כך יפה - מה הבעיה בשביל בורא עולם, שהוא מורכב פי כמה וכמה מהטמבלים האלה - לברוא נחש חד-פעמי שידע לדבר? אם לא היית כל כך טפש/ה היית מבין אל"ף בי"ת מדעי פשוט שכזה! תתבייש/י! |
|
||||
|
||||
הנחשים כפי שהם מוכרים לנו היום מהזואולוגיה אינם מדברים, אבל זוהי תוצאה של החטא הקדמון. כפי שקודם לכן הנחשים הילכו על שתיים ולא על גחונם, כפי שנתקללו, כמתואר בפרשת בראשית. ואם כבר בהבדלי הדיבור והלשון עסקינן, הרי שקודם בניית מגדל בבל האנושות כולה שוחחה ב''שפה אחת ודברים אחדים'' ולאחר מעשה היהירות, הא-ל בילבל את לשונם והנה לנו אנגלית ויפנית, עברית ורוסית, לטינית וצ'רקסית וכו' וכו'. |
|
||||
|
||||
מהסיפור הזה עולה שאלה מסקרנת: הרי אף בעל חיים חוץ מהאדם אינו מדבר. מכיוון שלא שמעתי על חטאים שחטאו שאר בעלי החיים, אני מסיק שבעל החיים היחיד חוץ מהאדם שידע אי פעם לדבר היה הנחש. למה ניתנה לו הפריווילגיה הזו מלכתחילה בזמן שלשאר החיות לא ניתנה? |
|
||||
|
||||
רוצה תשובה? נחש! |
|
||||
|
||||
על פי המסורת היהודית, האדם הראשון קרא בשמה של כל חיה וכל בהמה עלי ארץ, ע"פ שורש מהות חייה (כלומר, תפקידיה האינסטנקטיביים, מי תוקפניים יותר ומי פחות וכיו"ב). כלומר, הוא הראשון שהעניק את הכינוי לחיה ממין מסוים: "דוב" ולחיה ממין אחר: "אריה" ולציפור ממין כזה "עורב" וכיו"ב. כמו כן, שלמה המלך, "החכם מכל אדם", ידע את שידעו האדם הראשון והאם חווה: להבין ולדבר את שפת החיות כולן. כך שסביר בהחלט שחווה שוחחה עם הנחש בשפתו-הוא והוא מצידו היה משיב לה ומדובב אותה לחטוא באכילה מפירות "עץ הדעת" בשפת אימו (בעצם, שלו כנחשון, ראשון מסוגו). ההסבר הזה נראה לי יותר מתקבל על הדעת מההסבר הקודם שהבאתי. |
|
||||
|
||||
באמת הסבר מוצלח למדי, תודה. אגב, אם השמות ניתנו לחיות על פי מהותן, האם לא נובע מכך שהשפה של האדם צריכה להיות עשירה למדי כבר כשהאדם רק מתחיל לדבר בה? והאם המשמעות המקורית של המילים אבדה? למשל, אם הדוב נקרא "דוב" בגלל מהותו, מה היה הפירוש המקורי של המילה (או השורש של המילה) "דוב"? |
|
||||
|
||||
איך שאני מבין את התיאוריה (המופרכת) הזו, אין ל''דוב'' פירוש מקורי, אלא שרצף הצלילים או הסימנים הזה תואם איכשהו את החיה הזו, מעין אונומטופיאה מטאפיזית. |
|
||||
|
||||
אה... טוב. |
|
||||
|
||||
מכיוון ש"לשון הקודש" היא הלשון הטבעית, הרי שהביטויים מכוונים במדויק אל משמעויותיהם. כמובן שאין אנו יודעים כיצד המילה "דוב" מכילה את כל הדוביות לענפיה, אבל אדם הראשון ידע וזו היתה גדלותו כשאמר הא-ל למלאכי השרת: ראו בריה שבראתי בעולמי שחוכמתו מרובה משלכם, נוכח נתינת השמות על-ידי האדם; חכמה משמעותה: כח-מה היכולת לרדת למהותו של כל דבר, ואכן ירד האדם הראשון למהותו של כל נברא, ומכיוון שעם בריאתו גם הושתלה במוחו ידיעת השפה הכול מבואר. |
|
||||
|
||||
הסבר מוצלח למדי? אתה מקבל הסבר שנחש מדבר בשפתו ואישה מבינה אותו? שמה שמעניין נחש זה האם האישה תאכל או לא תאכל את התפוח, נחש שעוסק בעיניינים תאולוגיים פילוסופים ופסיכולוגים , (" כִּי יֹדֵעַ אֱ-לֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּא-לֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע"), מה דעתך על הסבר אלטרנטיבי? : (מתוך האנציקלופדיה העיברית) "התפתחות פילוגנטית ומוצא - הנחשים נחשבים לקבוצה הצעירה ביותר מכל הזוחלים. הם הופיעו בסוף הקרטיקון והתרבו במיאוקן ובפאלאוקן- תקופת פריחתם של היונקים והעופות המשמשים להם טרף עיקרי. משערים שאבות הנחשים התפתחו מזוחלים בעליי גפיים דמויי לטאות. הנחשים הקיימים דומים בהרבה מסימניהם ללטאות. במאובנים המעטים שנמצאו מסוף הקרטיקון כבר ניכרת צורת הנחשים ללא דרגות מעבר" או הסבר אחר: "בכנען כבדתות שונות בעולם הקדום, היו אלים נחשים, ונחשים כסמלי אלים, ובינהם הנחשים כהתגלמות של חכמה, פריון וכח חיים, כפי שעולה מהמימצא הארכיאולוגי בא"י מהאלף ה-2 לפנה"נ לפי הסיפור המקראי היה הנחש בתחילה, זקוף כאדם ואולי גם דומה לו במאכלו, ורק לאחר שנתקלל היה לחיה שפלה, ואפשר שיש בסיפור זה גם העמדת ניגוד בולט להערצת הנחש אצל עמי הקדם" דרך אגב, חז"ל הזכירו לא מעט את הנחשים ואת הרגליהם , מוזכר ש"הרבה עצות נאמרו ע"י חכמים בקשר לכך , אך לרובן אין ממש בטבע הנחש"... לא בקשר לתאוותם לבצל ושום, הטלת ארס לתוך סוגים שונים של משקאות, עויינות לחתולים, מידת הנקימה והנטירה שיוחסה להם ועוד, גם בקשר להכשת הנחש נחלקו החכמים, יש להם יופי של תיאורים ציוריים אבל הקשר להוכחות אימפיריות, (שזה כזכור מה שחשוב, לא משנה אם אתה מקבל פרס נובל או אסיר עולם), פשוט לא קיים. |
|
||||
|
||||
מעניינת אותי הקוהרנטיות הפנימית של הסיפור (בכל הנוגע לשאלת "למה רק הנחש מדבר?") ולכן ההסבר שלך לא רלוונטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |