|
||||
|
||||
"דמו-קרטיה" מתיחס ל"דמוקרטיה" כמו ש"א-לוהים" מתיחס ל"אלוהים", כמו ש"א-פוליטי" מתיחס ל"אפוליטי" או כמו ש"7-2" מתיחס ל"5"? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזאת בדיחה: "דמו" כמו תוכנת "דמו" (demonstration-הדגמה). |
|
||||
|
||||
לא :) זו הייתה בדיחה של חנונית מחשבים לשעבר. אפלטון דיבר על מונרכיה<-->טירניה, אריסטוקרטיה<-->אוליגרכיה פוליטאה<-->דמוקרטיה לא אומרת שהפוליטאה שהוא תווה אפשרית... זו הבעייה עם כל אוטופיה שהוצעה עד כה: היא מעגלית. מהבחינה שמושגים(לא הכרחיים לקיומה) שיכולים לגרום להתממשותה נוצרים רק מתוך המצב האוטופי.(אם לא כשלתי בלשוני) ובכן, צריך ליצור את המושגים, את המוסר, את המדינה המתוקנת, לדעתי, מתוך שיחות ודיונים עם אנשים. משכילים ולא משכילים, טיפשים וחכמים, אפאטיים ואמפתיים... רעים וטובים. לא רוצה מוסר של אדונים. רוע אני מגדירה: חוסר אמפתיה ואטימות למול כאב הזולת. מישהו מעוניין לעזור לי לשפץ את ההגדרה? ועוד משהו שמטריד אותי(בכוונה מנוסח בלשון ילדותית): למה אנשים הם רעים? |
|
||||
|
||||
אנשים הם לא רעים. הם נהיים רעים כי השלטון המושחת מצפר את הרעים על חשבון הטובים. |
|
||||
|
||||
אבל נאמר שיצר לב האדם הוא רע מנעוריו. |
|
||||
|
||||
זו הקללה והברכה שבלהיות בן אדם; תמיד נהיה גם חיה, תמיד נצטרך לבקר את עצמנו לבחור כל יום מחדש מי אנחנו, איך נתנהג, מה נעשה, מי אנחנו רוצים להיות בחיים של אחרים, מהו החותם שאנו רוצים להשאיר בעולם. גם חיה מפחדת,רוצחת, מרגישה אגרסיות, עושה סקס, אוכלת... אנושי זה לאהוב, לחשוב בצורה רפלקטיבית, לבקר את עצמך, לחוש אמפתיה, חמלה ואפילו שנאה. ולמשול בעצמך, בשד הרע שבתוך כל אחד ואחד מאיתנו זו משמעות החופש. |
|
||||
|
||||
''וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'' (בראשית א) - אמרו חז''ל זה יצר הרע. יצר הרע כולל את האינסטינקטים שלנו. אותם אינסטינקטים אשר דוחפים אותנו. ללא חיברות ושליטה שכלית הם אכן רעים, ולכן הם נקראים יצר הרע. אולם חלילה לנו לראות באדם עצמו רע. אם היחברות שאנו עושים לאדם אינו נכון (או שאין חיברות כלל), למשל כשאנו אומרים לו שכל עוד אתה לא מפריע לאף אחד אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך, או כאשר אנו אומרים שמותר לשדוד אם מתאגדים למאפיה בניהול המדינה, אז אנו הופכים את האדם לרע. |
|
||||
|
||||
אחת התשובות היותר טובות שקיבלתי, אם נוריד את הדברים שקשורים בכוחות מיסטיים עליונים. |
|
||||
|
||||
''כשאנו אומרים לו שכל עוד אתה לא מפריע לאף אחד אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך... אז אנו הופכים את האדם לרע'' - הלואי שכל האנשים היו רעים כאלה. רע הוא מי שחושב אחרת מהציטוט. |
|
||||
|
||||
אני הסכמתי עם החלק שאומר שחוקי המוסר שחלים על הפרט, מן הראוי שיחולו(עם סייגות) גם על המדינה. נדמה לפעמים כאילו שוב, כמו שקורה הרבה מאוד פעמים לאורך ההיסטוריה, בשם ה''מדינה'' עושים פשעים חמורים. לאומניות לא פחות גרועה מפנאטיות דתית משיחיסטית |
|
||||
|
||||
אני אתקן את השאלה(אני הומניסטית, ההנחה היא שהם לא נולדים רעים) למה אנשים בוחרים להיות רעים?(ונוציא את התשובות הטריוויאליות, אפאטיות, חוסר תשומת לב, חוסר ביקורת עצמית, אגוצנטריות, נפוטיזם, גנים אנוכיים וכו) אני מבקשת תשובות כנות, נסו להזכר בפעם האחרונה שמישהו באמת פגע בכם או שאתם פגעתם במישהו. |
|
||||
|
||||
מי אמר שאנשים לא נולדו רעים? אני גם חושב שאטימות, אדישות ואגוצנטריות אינם רוע, אף כי הם עלולים להביא למעשים רעים. |
|
||||
|
||||
אטימות אדישות ואגוצנטריות למול כאב (אותנטי) של האחר. למה השמטת את ההמשך? אתה חושב שאנשים נולדו רעים? פרט. |
|
||||
|
||||
ההמשך נראה לי ברור. אני לא בטוח כיצד לפרט. הרעיון שאנשים טובים מטבעם ורק החברה מקלקלת אותם הוא רעיון רומנטי מבית מדרשו של רוסו. הרעיון שאין להם "טבע" מולד הוא רעיון של תקופת ההשכלה. שניהם נראים לי לא רלוונטים, כפיית רעיונות מופשטים על המציאות. כולנו מכירים אנשים אמיתיים: באדם יש גם טוב וגם רע, והם נמצאים במלחמה מתמדת ביניהם. |
|
||||
|
||||
זו לא טענתי. החברה אכן מקלקלת אותם, אם בחברה נכליל גם את הסאבטקסטים, הקונטקסטים ואת הזיכרון הקולקטיבי.(מוכנה לפרט, אבל אני חושבת שאנשים פה יבינו למה התכוונתי) יש עוד גורמים כמו חיברות ראשוני, נסיבות אישיות,אני אפילו לא שוללת השפעות גנטיות, התנסויות אישיות, ו..נעלם שהוא הנטייה האישית. אני חושבת שזוהי בחירה, שכל אחד עושה בשלב מסויים אבל רק חמורים רציונאליים(בורדו\ן?) לא משנים את דעתם. כמו שהבחירה להיות רע היא תלויית הדברים שפרטתי לעיל, כך גם הבחירה להיות טוב. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וואו. את אפילו לא שוללת השפעות גנטיות והתנסויות אישיות! |
|
||||
|
||||
לא מבין בדיחות, שוטה? המדיום באמת בעייתי... |
|
||||
|
||||
זה לא המדיום, זה אני. |
|
||||
|
||||
שוין. חשבתי שהיה ברור שזה נאמר בבדיחות הדעת. הטעות היא שלי |
|
||||
|
||||
ואתה לא מדיום? |
|
||||
|
||||
לא, אני נא. |
|
||||
|
||||
בבקשה, בבקשה. well done!
|
|
||||
|
||||
אל תפריע לטרול... :) |
|
||||
|
||||
תחדד תחדד: "באדם יש גם טוב וגם רע?" או באדם אין וגו'. |
|
||||
|
||||
תלוי אם אתה נטורליסט, לא? מצדי זה יכול להיות "באדם יש נטיות שאנחנו נוהגים לקרוא להם וגו"'. |
|
||||
|
||||
תחדד עוד... |
|
||||
|
||||
לא ברור לי כיצד. אתה מוזמן. |
|
||||
|
||||
אולי משהו כמו: הנטיות שיש באדם הן טובות או רעות וא-מוסריות. האדם _בחברה_ יכול להיות טוב או רע מוסרית, לפי מה שאנחנו נוהגים וגו', ובהתאמה לנטיות שיש באדם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מה זה "טובות או רעות וא-מוסריות"? ו"בהתאמה לנטיות שיש באדם" נראית לי עמדה נטורליסטית מובהקת. |
|
||||
|
||||
למה עמדה נטורליסטית, מובהקת או לא, גורמת להרגשה רעה? ה"חברה" היתה חסרה לי, לא במובן של "מקלקלת," תגובה 301221 |
|
||||
|
||||
אני לא יורד לסוף דעתך. עמדה נטורליסטית היא הסבר למערכות מוסריות. היא, כשלעצמה, לא גורמת להרגשות. אם אתה מנסה לטעון שיש התאמה בין הרגשות לבין ערכים מוסריים, במובן זה שיש קישור ''טבעי'' (קדם-חברתי) בין הרגשות לערכים, זאת נראית לי טענה בעייתית. היא פשוט לא עובדת למערכות המוסר שאנחנו מכירים (אולי תועלתנות, וגם זה בספק) |
|
||||
|
||||
בדיחה (רעה?): למה עמדה נטורליסטית, מובהקת או לא, גורמת לך להרגשה רעה? "למערכות המוסר שאנחנו מכירים" זה לא ההסבר שמולבש על יחסי הגומלין חיה-חברה? אני לא יודע מהו "קישור "טבעי"," ואם יש דבר כזה "קדם-חברתי." אבל שלא להניח איזה בסיס "טבעי" נראה לי עמדה קיצונית ובעייתית. |
|
||||
|
||||
הבנתי. לא רעה, רק שבמדיום הזה לפעמים קשה להבין. עמדה נטורליסטית נוטלת את החירות שלי, הופכת אותי למשועבד טוטאלית, בדיוק כמו הכלב שעבר כאן עכשיו רק יותר מתוחכם. אני מקבל שיש בסיס טבעי, אבל לא צריך להגזים בחשיבותו. מערכות-המוסר במהלך ההיסטוריה כל כך שונות זו מזו (העולם העתיק, יהודית ויהודית-נוצרית, נאצית וסובייטית, פודמנטליזם וכולי) שנראה שלרוח, להחלטות שלנו, לדעות, לאמונות ולהיסטוריה יש תפקיד הרבה יותר חשוב בהחלטות שלנו באיזה כללי מוסר להחזיק. (את השורה האמצעית לא הבנתי). |
|
||||
|
||||
אני לא בדיוק מבין למה אתה מתכוון בעמדה נטורליסטית. נראה לי שאתה נצמד קצת יותר מדי להגדרות פורמליות. אני לא חזק בפילוסופיה אבל לדעתי דו-ז'ור, עמדה נטורליסטית אומרת שיש לבחון את העולם בלי צורך להשתמש בשדים, פיות, רוחות, נשמות (טובות או רעות) ששוכנות בבלוטות במוח או בגוף, בלי טרנסצנדציה וכיוב'. כשאני אומר "בלי להיזקק," אני לא מתכוון לשלול את "קיומם," באופן בו אנחנו תופסים דברים שונים. אני לא מסכים עם מאיה שאומרת בתגובה 301330 שהסברים על הכוח החברתי הם טריביאליים. באותה מידה אני גם לא מסכים עם הטריביאליזציה שלך האומרת שלא צריך להגזים בחשיבות הבסיס הטבעי. הרבה אנשים לא מקבלים לא את זה ולא את זה, ולא חסרות לך דוגמאות למכביר פה באתר. נכון שברור לכל מי שמוציא את ראשו מהקונכיה שהחברה משפיעה על ההתפתחות וההתנהגות האנושים. השאלה היא אם אנחנו תופסים עד כמה החברה משפיעה (ראה המאמר על הזיכרון), כך שכביכול "החירות שלך" מצטמצמת לאיזו פינה קטנה. מצד שני השאלה היא אם אנחנו יודעים עד כמה הבסיס ה"טבעי" שלנו משפיע עלינו בצורה מכרעת. אתה מתנגד לזה כי אתה מפחד להיות כמו "הכלב בפינה." יש שקוראים לזה הנרקיסיזם של המודעות. שנינו מסכימים שכל מה שקורה קורה לך בראש, במוח. המערכת העצבית-הורמונלית היא זו שפועלת. האם ידעת אגב שרוב מכריע ביותר של הפעילות המוחית מתרחשת ללא שום קשר למידע העובר אל ומהחושים, או לפעילות מוטורית? המוח עסוק בעצמו רוב הזמן ורק מדי פעם מעיף מבט לעולם. מה זה אומר על "החירות?" זה נכון שבהתמקדות בפעילות ניורונית לא יכולה לגלות הרבה מעבר למה שהMRI מראה. פסיכולוגיה איננה ניתנת לרדוקציה ברורה ומושלמת לניורולוגיה, ובאותה מידה סוציולוגיה איננה סכום הפסיכולוגיה או מכפלת הניורולוגיה. כל רמה מגלה אספקט משלים אחר של "מצב האדם". אבל, אין סתם "מצב האדם," יש מצב החיה החברתית. נקודות ההשקה הן נקודות מענינות שיכולות לגלות הרבה. למשל חקירה של פעילות מוחית או כימיקלית יחד עם התנהגות ניורוטית או זיכרון, מחשבה על אלוהים או זיהוי של פנים אהובות. ההבנה שאנחנו חלק בלתי נפרד מהעולם "הטבעי" יכולה דווקא לשחרר ולפתוח אותנו. זוהי לא ראיה כובלת, כי להבין את המורכבות העצומה של המערכות ושל מערכות של מערכות מעלה אותנו בדרגת "האנושיות." יש לנו מערכת עצבית המארגנת וממשטרת את עצמה, שהיא חלק ממערכת בין-עצבית - הרבה מוחות שמשתפים פעולה בחברה - שגם היא מארגנת וממשטרת את עצמה, ללא צורך בגננת על ולוח הוראות הפעלה חיצוני. ומעל לכל, המערכת החברתית נמצאת באינטראקציה תמתמדת עם העולם "הטבעי," לא כשתי מערכות נפרדות שיש ביניהן ממשק ופרוטוקול תקשורת. זוהי מערכת שלמה של מערכות שביניהן יש פעילות בלתי פוסקת של היזונים חוזרים ומשובים חיוביים ושליליים. המוסר בנוי על בסיס טבעי שהוא פחות או יותר משותף ליצורים אורגניים, החל מהרמה הבסיסית ביותר. האורגניזם "נמשך" ו"נרתע" מדברים היכולים לתרום או לאיים עליו, ונכון שיש בזה אלמנטים רפלקסיים חזקים - נסה לעמוד זקוף ולהתנדנד מעט קדימה, בשלב מסוים שריר השוק ימשכו אותך חזרה למצב של שיווי משקל. כל החברות בעולם רואות ברצח מעשה אסור, משום שכנראה זה התפתח על בסיס טבעי זהה, לא בגלל שאמרו לנו שאסור. הנה אפשר לומר שזרקנו את הרלטיוויזם מהחלון, אם כולנו בני אדם, אז כולנו מונעים עם ידי מנגנונים זהים. אבל הרלטיוויזם שב בדלת החברתית-תרבותית האחורית. הנה המחשבה שמקצצים ידים לגנבים בערב הסעודית או מטילים מום באבר מינן של ילדות קטנות באפריקה מעלה בנו קבס וחמת זעם (קבס, גועל, רתיעה מאוכל רקוב). בה במידה, יש ישראלים שרק ירגישו שלא בנוח עם הרעיון שמטילים מום באבר מינו של תינוק רך. הנה ההשפעה התרבותית שממתנת את התגובה הרגשית שלנו לארועים די דומים. סתם הארכתי, אבל הסאקי יכפר. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שאתה לא פילוסוף? :) כי מה שכתבת יכול לשמש כביקורת על רבים מהפילוסופים. תודה על התשובה |
|
||||
|
||||
אחרי שקראתי מחדש את תגובתך, אני חייבת לציין שזו התשובה הטובה ביותר שקיבלתי עד כה. כה לחי. חשבתי רבות בכיוונים שאתה מפרט בהם. עדיין, לא מצאתי תשובה שתניח את דעתי, גם לא זו. היא איננה מציגה פתרון, אלא רק כיוונים נוספים למחשבה שלא העלתי על הכתב(ובצורה טובה מכפי שיכולתי). לו רק אנשים באקדמיה היו פחות מודאגים מהשארת חותם באיזשהו עיתון מדעי בתחום שלהם, הם היו פחות מתמחים, על חשבון המומחיות הם היו חוקרים יותר את התחומים האפורים. גם המוטיבציה חשובה, אני חוששת שרבים מהם פשוט זורמים מכוח האינרציה. "אינני יודע איך יראני העולם; אך לעצמי נדמה אני כילד שכל חייו שיחק על שפת הים ונהנה מדי פעם במוצאו חלוק אבן ממורט יותר או קונכייה יפה מן האחרות, בעוד ים האמת הגדול משתרע לפניו, ועדיין לא חקרו איש ולא חשף את סודותיו" (ניוטון) אח, ניוטון. למה אין עוד אנשי אשכולות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שצריך לתת קצת יותר קרדיט לאנשי האקדמיה. |
|
||||
|
||||
ואני לא בטוחה. |
|
||||
|
||||
חבל. תתנחמי עם אריק (ב-E) אסימוב שסוקר סובניון בלאנק: |
|
||||
|
||||
אני מעדיפה את אייזאק(יצחק) אסימוב |
|
||||
|
||||
חבל. (לא מערבבין סובניון ופוזיטרון). |
|
||||
|
||||
למה? יכול לצאת מד"ב הזוי במיוחד אני ואלכוהול בברוגז מאז ההנגאובר האחרון |
|
||||
|
||||
המממ, סובניון זה אלכוהול כמו שבטהובן זה רעש? (קישון) |
|
||||
|
||||
פסיכוסומטי |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבין/מסכים לתשובה שלך. קודם כל, הנטורליזם שאני מדבר עליו (ופוסל אותו) הוא נטורליזם מוסרי, ההנחה שחוקי המוסר נגזרים מטבע האדם. אני לא עוסק כרגע בנטורליזם אפיסטמולוגי או בסוגים אחרים של נטורליזם. נטורליזם מוסרי מתיישב הן עם אלוהים (החוק הטבעי של אקווינס) והן עם השקפות חילוניות. שנית, הכלב אמיתי לגמרי והוא לא בפינה עכשיו. אני לא מבין איך אפשר לטעון שכל החברות בעולם רואות ברצח מעשה אסור (וכבר היה דיון על זה). לא כל כך רחוק ממני נמצאים אנשים שמאמינים שחובה עליהם לרצוח את אחותם או הבת שלהם אם היא מתנהגת שלא כמצופה. אי אפשר לפטור אותם כסתם פרימיטיבים: התנהגויות אלו מתקיימות זמן ארוך בהרבה מההומניזם המערבי (כמה זמן זה ההומניזם? מאתיים וקצת שנים מקסימום). המאה שעברה הייתה רצופה ברצח המוני חסר הגיון לחלוטין. אני קורא עכשיו על פרעות ביהודים לאורך ההיסטוריה. איפה כל ה"לא תרצח" המפורסם? זה לא רלטיוויזם שנכנס בדלת האחורית. הזרם המרכזי בהיסטוריה האנושית הוא של רצח, עושק ודיכוי. רק להשלים את התמונה: לי נראה שהמוסר הוא יצירה של הרוח האנושית. נכון שיש לו בסיס טבעי, למשל היכולת שלנו לאמפתיה, אבל הבסיס הזה לא מכתיב את אופי מערכות המוסר שלנו. לחיזוק טענתי באה ומתייצבת לצדי בקול שקשוק כלי-נשק ההיסטוריה האנושית. |
|
||||
|
||||
קרא קצת על סופיזם(כתוב בצורה לא מדוייקת וחסרה, אבל לא מטעה): אולי אני אתקן, אם תנוח עלי המוזה |
|
||||
|
||||
אני מכיר. בכל אופן, זה שהמוסר הוא מלאכותי ותוצר של רוח האדם לא אומר שאין אמת מוסרית מוחלטת, אף כי זה מעלה את השאלה באיזה מובן זאת ''אמת'' (אין לי תשובה בשלוף). |
|
||||
|
||||
לא הבנת, לדעתי סופיזם מייצג כל מה שרקוב. כנ''ל לגבי רלטיביזם במשמעות הזו, יכולות רטוריות שנמכרות לכל המרבה בתשלום וכו.. מזה שאין אמת מוחלטת אסור שינבע מוסר רלטיביסטי או נטורליסטי. |
|
||||
|
||||
כמובן שכל חברה שוללת רצח, ולכל חברה יש גם את המקרים בהם היא מקבלת ואפילו מחייבת הריגה. אבל אז היא ממציאה לזה אלף ואחת שמות שונים. באותה מידה, ההיסטוריה האנושית יכולה להעיד על זה שהאדם מתנהג כזומבי נוירוכימיקלי שרק ממציא הסברים מודעים למעשיו. |
|
||||
|
||||
זהו, שאני בכלל לא מקבל את הקביעה שכל חברה שוללת רצח. כדי לטעון זאת, אתה צריך לבצע מהלך לא הגיוני בעליל. לטעון שרצח זה כל הרג שחברה שוללת, ושהקריטריון הזה נכון רק לחברה הנבדקת. זאת טענה נכונה אפריורית, אבל אין לה שום משמעות מעניינת. כיצד ההיסטוריה האנושית יכולה להעיד שהאדם מתנהג כזומבי נוירוכימיקלי...? |
|
||||
|
||||
אני חושב שלכל חברה, אפילו הרצחנית ביותר, שזה אומר כלפי מי שהיא תופסת כאויב, עדיין יש חוקים כנגד ''סתם'' רצח. אני לא יודע למה אתה חושב שהעובדה שיש תבניות התנהגותיות זהות ביו חברות שונות - גאוגרפית והיסטורית - איננה מענינת. באותה מידה שאתה יכול ללמוד מההסטוריה שהמוסר הוא יצירה של הרוח האנושית, אפשר להסתכל על הצד השני של המטבע ולומר שלמרות הפרץ היצירתי הזה, עדיין הדחפים הבסיסיים הם אלה שגורמים לשפיכות הדמים הנוראה הזו, והאידאולוגיה היא רק הסבר שבדיעבד מנסה להצדיק. ב''בדיעבד'' אני לא מתכוון לומר שהוא בא אחרי ההרג עצמו, כי הוא בעצם משמש מניע להרג, אלא שאפשר לראות את זה כפעילות מתבדרת של משוב חיובי. |
|
||||
|
||||
על הקדם חברתי לא מעניין כרגע לדבר, ולו רק בגלל שאז עדיין לא הייתה שפה :) |
|
||||
|
||||
שים לב. באותה הצורה שהחברה עלולה לקלקל היא עשוייה לאפשר לו להיות טוב (טוב--רע: ההנחה היא שהם מושגים הנובעים זה מזה ולא הגדרות שנחתו עלינו מהשמים. בלי טוב אין רע... |
|
||||
|
||||
אם הכוונה היא שהחברה היא זו שמגדירה לנו מה זה טוב או רע, הטענה היא די טריוויאלית. הנחת הבסיס היא אגנוסטית, ההגדרות לא נחתו עלינו משמים. מכיוון שהגדרות החברה פשטו את הרגל, לדעתי יש להגדיר מחדש, אולי בצורה קולעת יותר, מתוך מחקר שכולל כמה שיותר אנשים. |
|
||||
|
||||
למה החלטת שאנשים *בוחרים* להיות רעים? גם בלי לחשוב על הולדתם כ"לוח חלק" או כבעלי יצר טוב/רע/אדיש וכיו"ב מנעוריהם - עניין הבחירה אינו בהכרח החלופה היחידה. |
|
||||
|
||||
אפשר להתבונן בילדים(שאפילו במסגרת החוקים העולמיים הנוקשים ביותר אינם אחראיים למעשיהם, לפחות לא בכל שקשור בעברות קלות) או בחולי רוח(שבהרבה מקומות בעולם, כך נדמה לי, יסגרו במוסד ולא בבית כלא כשם שהעבריינים המורשעים) אנשים שלא "בוחרים" לא רלוונטיים להגדרה מהבחינה הזו (כן, כך גם מפגרים שלא מודעים למעשיהם) יש לך הצעה חלופית? הכי קל להיות הציפור הצווחנית הספקנית. |
|
||||
|
||||
את ההתלהמות לא הבנתי, אבל ניחא. נראה לי שיש מעט מאוד אנשים ש*בוחרים* להיות *רעים*. אם כבר, יש יותר אנשים ש*בוחרים* להיות *טובים*, רק שהם לא כל כך יודעים איך לעשות את זה. ורוב האנשים, לדעתי, לא בוחרים בחירה מודעת כללית. הם מתנהגים כמו שהם מתנהגים כי כך הם גדלו/רגילים/תופסים את העולם. או שכך נח להם, או שאין להם כוחות נפש להכיל את זולתם, או שכך מכתיבות להם הנסיבות - או נראה להם שזו גסרת הנסיבות. בקיצור, הבחירה לא נעשית במישור המוסרי אלא הפרקטי נקודתי. |
|
||||
|
||||
אם התכוונת לדימוי הציפור הספקנית- זו ביקורת ולא התלהמות, אפילו לא ביקורת שלי.. |
|
||||
|
||||
לאף אחד אין את כוחות הנפש להיות באמת טוב או רע לבד. אנחנו חיה חברתית, מאוד מושפעים מסביבתנו, אפילו בצורה לא מודעת. מסכימה איתך שמשקלו של תת המודע גדול. ושוב, מתנצלת אם נפגעת מדימוי הציפור הצווחנית- ספקנות טובה בקונטקסטים מסויימים, אולם לא ניתן לבנות ממנה. |
|
||||
|
||||
אנשים עושים מעשים רעים כי הם מרוויחים מזה. מרוויחים כספית או מרוויחים רגשית, זה שני צדדים של אותו מטבע. האנשים העושים מעשים רעים לא למדו מספיק ליהנות מעשיית מעשים טובים ולא קבלו על עצמם מספיק את העול לעשות מעשים טובים ללא קשר לרווח שהם מפיקים מהם. אחד הדברים בקבלת עול מצוות הוא האימון הבלתי פוסק בשני הדברים. |
|
||||
|
||||
לא. התועלתנות היא חלק מהחיים. המלחמה נגד התועלתנות היא חסרת תוחלת. יש רק לחנך את עצמינו להגביל את התועלתנות ולמצוא תועלת במעשים טובים. |
|
||||
|
||||
אל תיעלב, כן? יצאה לך תגובה עם אלמנטים נוצרים-פוריטניים. |
|
||||
|
||||
איני רואה קשר. אבל אם הנוצרים לקחו דברים טובים מהיהדות אני מאוד שמח. |
|
||||
|
||||
"צדיק ורע לו רשע וטוב לו?" "עד מתי רשעים יעלוזו?" "וילכו אחרי ההבל ויהבילו?" דוסים ניסו לעשות לי שטיפת מוח כשהייתי קטנה. אם יש אלוהים הוא לא רלוונטי לחיים שלי. אני אגנוסטית. דברים שאי אפשר לדבר אודותם עדיף לשתוק אודותם וכו. לצטט אחרים הכי קל, אני מבקשת תשובות אותנטיות. אם ירמיהו לא היה כזה בכיין, אולי הוא היה עושה משהו. |
|
||||
|
||||
ז אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע; וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת. ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד. (תהילים צב) |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הקטע הזה! כל יום שבת בשבע בבוקר משמיעים מספר מזמורים לשבת בקול ישראל כשומר שבת כנראה שלא ידעת זאת |
|
||||
|
||||
גם אני מכירה את זה.. אפילו אמרו עלי שחבל שאני לא בן זכר, כי יכולתי להיות כ-זה תל-מיד חו-כם! |
|
||||
|
||||
אז אם ידעת את התשובה, בשביל מה שאלת את השאלה? תשובה: רציתי שכולם ידעו. אם כך, למה בכית? |
|
||||
|
||||
למה את חושבת שאנשים רעים(להוציא מיעוט של רוצחים או אנסים)? |
|
||||
|
||||
קראתי ואני חוזר על השאלה- למה את חושבת שרוב האנשים רעים? |
|
||||
|
||||
לא טענתי שרוב האנשים ''רעים''(הכללה שאכן מטופשת) ההגדרה שלי לא מדברת על אנשים ''רעים או טובים'' אלא על התנהגויות ''רעות או טובות'' למול הזולת, זה הקריטריון שבחרתי, הוא שרירותי. אני חושבת שבשלב מסויים בחיים רובנו מתנהגים בצורה ''רעה'', לאו דווקא בעיקביות. לכן הצורך המתמיד בביקורת עצמית. גם אני הבהלתי את עצמי לפעמים. וטוב שכך. ''רע או טוב'' אבסולוטיים מתו מזמן, יחד עם אלוהים. אגב, גם הצורר היטלר היה מאוד ''טוב ואמפתי'', כל כמה שמצמרר אותי להשתמש במושגים הללו בהקשר שלו, לאנשים מסויימים, ואפילו היה צמחוני, דבר שתמיד התמיה אותי, איך השנים יכולים לדור בכפיפה אחת. ולתגובות למעלה- עוד הנחה היא שהאדם היא ברייה חברתית(זואון פוליטיקון) ולראייה לכך התרבות והשפה. עמדות רק נטורליסטיות הופרכו מזמן, לא ניתן לדבר גם על דטרמיניזם מכיוון שמעצם הגדרתו לא ניתן לדעת עליו כלום(מחוץ לגבולות הנסיון שלנו) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |