|
||||
|
||||
1. אז התוצאה תהיה שעני יעבור צינתור אחרי תינתור כי לא היה לו את הכסף לביטוח שמכסה גם ניתוחי מעקפים ומי שנולד חולה יצרך לשלם כל חייו פרמיה גבוהה מאוד ואם אין לו את הסכום שצריך להוסיף אז שימות. 2. אני מציע קרן מילגות שתשקיע בכל הילדים מגיל הגן עד האונייברסיטה כשמידת המימון שהוא יקבל תהיה פרופורציונית לסיכוייו להצליח במסלול שבו בחר. עד גיל התיכון אתה לא ממש בוחר מסלול ולכן כולם יקבלו מימון מלא. בתיכון אתה בוחר מגמה אם הכישורים שלך מתאימים והתקבלת לתכון ולמגמה שבחרת הלמודים ימומנו. אם לא תוכל במידה שיש לך את בכסף, לפנות לבית ספר פרטי. באוניברסיטה כנ"ל. לצורך העניין צריך להגדיל את תקציב האוניסברסיטאות, לאפשר יותר מקומות לימוד במסלולים המבוקשים, להקל במידה מסויימת את הקריטריונים לקבלה ואולי גם לאפשר קריטריונים כמו התאמה למקצוע (עבור מסלולים שמעניקים מקצוע של ממש כמו רפואה, משפטים, ראיית חשבון וכו) חשיבה מקורית וכישורים בינאישיים (אם אתה מכיר דרכים לבדוק את הכישורים הללו). |
|
||||
|
||||
אם אתה משאיר מנגנון של קצבת נכות, אז בעיה 1 נפתרת. יכול להיות שיעקב מתנגד למנגנון זה, אבל הוא בלתי-תלוי בליברליזצית הביטוח הרפואי. |
|
||||
|
||||
מה הגיון במנגנון של קצבת נכות בלי מנגנון מקביל של קצבת בריאות? אם לנכה מגיע סיוע, מגיע סיוע גם ל"סתם" חולה לב. או ריאות. או סתם חולה. או שאני מחמיץ משהו. |
|
||||
|
||||
אני מדבר על קצבה - לצורך העניין, ביטוח בריאות על חשבון משלם המיסים - למי שלא הספיק בכלל לרכוש ביטוח בריאות, כי מרגע שנהיה בגיר1 הוא כבר היה חולה. מי שהתחיל לשלם על ביטוח בגיל עשרים, ובגיל עשרים ואחת נהיה חולה כרוני - מזלה הרע של חברת הביטוח. 1 אני מניח שכל עוד היה קטין הוא כוסה על-ידי הביטוח של הוריו. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא קשור לנכות. אם אני בסיכון גבוה ללקות במחלת לב או שיש הסטוריה של סרטן במשפחה שלי אני לא נכה ואין שום סיבה לתת לי קיצבת נכות. חברות הביטוח ידרשו ממני תשלום גבוה יותר עבור הביטוח הסטנדרטי (במקרה הטוב) או שחברות הביטוח חברות הביטוח יעשו מאמצים כדי לגרום לי לפנות לחברת ביטוח אחרת תוך זמן קצר יהיו בדיקות גנטיות שיאפשרו לחזות נטיה למחלות שונות ותעריפי הביטוח יעלו עוד. אני מוכן לקבל תחרות מסויימת בשירותי הבריאות (אם כי אני רואה בעיה עם בריאות כמוצר) ניהול פרטי של בתי חולים ומתן אפשרויות בחירה לחולה אבל שיטת ביטוח שתיתן כיסוי שונה על פי מצב כלכלי (שזה מה שקורה כיום בפועל) ניראית לי מסוכנת מאוד. |
|
||||
|
||||
אפשר לבטח עוברים לפני שנולדו. הטענה שהמחירים יעלו ויעלו עד אין קץ אינה נכונה. הם ירדו וירדו ככל שהטכנולוגיה תתפתח. בנוסף, יתאפשר לתת מחיר יותר נמוך לאנשים בריאים (ובעלי הרגלים בריאים). |
|
||||
|
||||
ןאם ההורים לא ביטחו? לגבי המחירים זה פשוט לא נכון. האמצעים להצלת חיים ושיפור איכותם משתכללים כל הזמן והאמצעים החדישים עולים יותר ויותר. האם אתה היית מוכן שיטפלו בך רק באמצעים שהיו קיימים בשוק בזמן שהצטרפת לקופת החולים שלך? |
|
||||
|
||||
מישהו הביא פה לינק של מילטון פרידמן או מישהי מהחבורה שלו המראה שמחירי הטיפול הרפואי לא עולים בגלל קדמה טכנולוגית אלא בגלל מעורבות ממשלתית. תקציר פשוט: מדוע מחשבים של היום שהם הרבה יותר טובים מאלו מלפני 20 שנה הם יותר זולים? מדוע בתחום הרכב, האוכל, התכשיטים וכו' המחירים יורדים והאיכות עולה? פשוט מאוד: המדינה משלמת ואין מי שישמור על הקופה. אין לאף אחד שמקבל ביטוח פרטי, אינטרס לקצץ או להשתמש בחכמה בשירותי בריאות. בנוסף, אין ראייה כוללת. מי שדואג לניתוחי השתלות שומר על תקציבו, ומצידו שתקציב הדיאליזה יתפוצץ. אם עלו מחירי הטיפול בחולים הרי שזה בגלל שאנשים חיים יותר שנים ולכן הם חולים יותר שנים. זו בעייה כוללת של חיים יותר ארוכים הדורשת שאנשים גם יעבדו יותר שנים. אין לזה שום בעייה עם ביטוח בריאות. הביטוח צריך לציין "כל טיפול נדרש" בעת שפורצת המחלה. כל עוד המחלה לא פרצה, זכותה של חברת הביטוח להעלות את המחיר. אחרי פריצת המחלה היא אינה יכולה להעלות את המחיר. מה הבעייה כאן? אם אדם לא קנה ביטוח, או החליט לעשן, להזריק הרואין, לאכול חזיר, לא לעבור ניתוח קטיעה, לא להוליד ילד כל שנה, לא להתפלל 3 פעמים ביום, לטרוף ממתקים בטרוף או לשחק רולטת כביש - בעסה לו. כשיקרה אסון שיבוא אלי ויתחנן ואני ואתה נחליט אם הלב הרחום שלנו יכפר על הטעות שהוא עשה. לממן לו את השטויות זה להזמין שטויות בלי חשבון ולגדל דור של חסרי אחריות. הערת אגב על אכזריות החברה הרחומה: אשה מסכנה שעשתה טעות ומסרה את ילדה - לא ראויה על פי כמה כותבים חכמולוגים לשום סליחה ולרחמנות. |
|
||||
|
||||
סביר. אבל נדמה לי שהביטוח הסביר צריך לציין ליד "כל טיפול נדרש" גם תקרת מחיר כלשהי; אחרת חברה שפיתחה תרופה למחלה שלפני כן לא היתה לה תרופה, תוכל לקבוע מחיר גבוה כרצונה, ושיתפוצץ הביטוח. |
|
||||
|
||||
שים השתתפות עצמית של 10%. לאנשים יש חסכונות בסדרי גודל כאלו. אפשר גם לשים תקרת מחיר בנוסף. סביר שהביטוח העממי יכיל גם נותני שירות מועדפים אבל זה סיפור שלא נוגע להמצאות חדשות. |
|
||||
|
||||
1. עלות יצור מחשבים ומכוניות נגזרת משני דברים: א. טכנולוגית ייצור - הטכנולוגיה הזו מתייקרת כל הזמן אבל מוזילה משמעותית את עלות הייצור ההמוני שמוביל לירידת מחירי התוצר הסופי. ב. עבודה זולה, וזו נהיית זולה יותר ויותר בגלל גלובליזציה ושחיקה של מעמד הפועלים. עלות הטיפול הרפואי ניגזרת משני גורמים אחרים א. עלות הטכנולוגיה. במכשירים רפואיים היצור הוא הרבה פחות המוני ולכן עלות הפיתוח מתחלקת על הרבה פחות מוצרים, אין יצור ממוכן (לפחות לא באותה צורה שיש ביצור מכוניות או מחשבים) ב. כוח עבודה יקר (רופאים, אנשי מעבדות, מהנדסים רפואיים וכו') שדרישות המיומנות שלו עולות עם התקדמות הטכנולוגיה ג. תרופות. ד. מהפכות. לדוגמא: עד לפני כמה שנים שיטת הטיפול המקובלת בבעיית קוצר הראיה הייתה שימוש באביזר מסורבל בשם משקפיים. בשנים האחרונות ניכנסת לשימוש שיטת טיפול חדישה ומהפכנית של ניתוח הקרנית. ברור שהניתוח יהיה יקר משמעותית ממשקפיים. כל מהפכה כזו מקפיצה שוב את עלות הטיפול הרפואי (אמנם בהמשך מחיר הטיפול הספציפי הזה יורד אבל תמיד יגיע התור של הטיפול המהפכני החדש שישתמש בטכנולוגיה חדשה לחלוטין ויקפיץ את המחירים חזרה למעלה). הארכת חיים היא ביזבוז כספים היסטרי מבחינת המבטחים הרפואיים, מצד אחד טיפולים מאריכי חיים עולים הרבה כסף ומצד שני האנשים שחייהם מוארכים חולים יותר (כי זקנים חולים יותר מצעירים). בעניין הדאגה לאנשים חסרי האחריות האישית. זה עניין של הבדלי השקפה שאין לנו דרך לדעתי לגשר עליהם אז נעזוב אותו. ולהערה הדמגוגית שלך לגבי האימוץ. אף אחד לא טען שהאישה שמסרה לאימוץ אינה ראויה לסליחה ולרחמים, במקרה שלא הייתה משפחה נוספת מעורבת, קשה לי להאמין שלמישהו היתה סיבה למנוע מהאישה לקבל חזרה את הילד. |
|
||||
|
||||
עלות הרופאים צריכה לעלות כמו כל העלויות האחרות של החברה. לא יותר מזה. עלות מכשור רפואי צריך לרדת כמו כל מכשור אחר. עלות תרופות ישנות צריך לרדת. תרופות חדשות צריכות להיות יקרות בדיוק כמו שהיו תרופות חדשות לפני 30 שנה. אדם שאין לו כסף צריך להיות מסוגל לחיות ברמת בריאות של לפני 20 שנה ללא שום קושי. מכשירי אולטרסאונד מיוצרים במליונים. אני מציע שתחפש את המאמר כדי שתוכל לדון אותו ממקור ראשון. לגבי הדאגה לחסרי אחריות אין בינינו הבדלי השקפות במובן של אני אכזר ואתה רחום. אני טוען ששיטתך אינה עובדת והיא רעה לנזקקים בעוד שיטתי תעזור להם. לגבי האמוץ הדברים נכתבו ונאמרו על כל במה ותחת כל עץ רענן. אולי לא זאת עמדתך אבל אל תכחיש שזה נאמר ע"י הרבה אנשים. כולל פה באייל הקורא. |
|
||||
|
||||
מה הייתה תוחלת החיים של חולה סרטן לפני 20 שנה (נכון, זה תלוי בהמון גורמים אבל נידמה לי שבכל מקרה תוחלת החיים של חולה סרטן היום גבוהה משמעותית מתוחלת החיים של אדם במצב בריאותי זהה לפני 20 שנה). מכשירי האולטראסאונד מיוצרים במליונים. מה עם מכשירי CT? מה היחס בין ייצור מכשירי אולטראסאונד לטלויזיות מסך ענק (שאני מניח שעתותם כיום דומה) והיכן יש אנטרס משמעותי של היצרנים להוזיל את עלויות המוצר (אם טלויזית פלזמה הייתה עולה 5000 שקל במקום 20000 היו נמכרות פי מאה יותר טלויזיות. כמה מכשירי אולטראסונד היו נמכרים אם המחיר היה יורד לרבע?) |
|
||||
|
||||
מי שהמידע הרפואי עליו הוא כזה שחברות הביטוח מסרבות לבטח אותו בתעריף סביר, הופך לצורך העניין ל"נכה", גם אם כרגע הוא בריא כשור. זאת כבר טרמינולוגיה בעייתית: החלף "נכה" ב"בלתי-בטיחַ". תן לאלה קצבה. אבל אני מסכים שיש בעיה: רוב המקרים לא יהיו באופן חד-משמעי בלתי-בטיחים, אלא רק כאלו שדורשים פרמיה גבוהה יותר. אפשר להתחיל לחשוב על מנגנון פיצוי ציבורי מדורג, על-פי מידת הסיכון הידועה של האדם (שתוגבל לגורמים שאינם בשליטתו, כגון גנים, להבדיל מעישון). זה נשמע מסובך ובעייתי, אבל אני לא בטוח שביטוח בריאות ממלכתי כמו היום נותן תשובה מלאה לאותה בעיה. |
|
||||
|
||||
הבעייה היא שולית ומכוסה לגמרי על ידי מנגנון הצדקה. קחו גם בחשבון שאדם שנולד טיפש מפסיד לעומת אדם שנולד חכם וכאן מדובר בהרבה מאוד מליונים. הרי מספר הניתוחים המאוד יקרים הוא קטן מאוד ולא נופלים על כל מי שיש לו מום בלב. חוץ מזה ניתן לקבוע שחברת ביטוח לא יכולה לשלח מטופל שמבוטח אצלו בגלל הרעה במצב בריאותו. בעצם, אין צורך לקבוע זאת, התחרות תביא את זה מהר מאוד. הרי אם אני מבטח את הבן שלי שעוד לא נולד, אני רוצה לדעת שהוא מבוטח עד סוף ימיו, לפחות למקרים החמורים. וזה לא מאוד יקר, הרי הסיכויים קטנים מאוד. |
|
||||
|
||||
למה לתת את הכסף הזה לאנשים? מה יקרה אם מישהו שמקבל סיוע בגלל סיכוי גבוה לסרטן יחליט להוציא את הסיוע הזה על דברים אחרים? למה לא להעביר את הכסף הזה ישירות לחברות הביטוח? |
|
||||
|
||||
אין בעיה. (אלא אם יתחיל מצב שבו המידע על הסיכון זמין גם למעסיקים פוטנציאליים, בני זוג פונטציאליים, וכו'; במצב זה, זה-שבסיכון הופך להיות "מסכן" כמו נכה-בפועל, וראוי לקצבה באותה מידה, לפחות לפי שקלול ההסתברות.) |
|
||||
|
||||
בקיצור זה די דומה למה שיש לנו היום. מספר קופות חולים כאשר הממשלה מממנת ישירות את הביטוח וגובה מהאזרחים מס פרוגרסיבי, כל אדם רשאי לרכוש לעצמו ביטוחים משלימים כאוות נפשו. תוכנית סופית: 1. הפסקת המעורבות הממשלתית בניהול קופות החולים והחלפתה בפיקוח מינימאלי (למניעת הונאות). 2. מכירת קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים לידיים פרטיות (אישית אני מעדיף מכירה לציבור או מתן אופציות לרכישת מניות לחברי הקופות ולא מכירת גרעין שליטה לבעל לחבר של ביבי אבל זה כבר עניין לדיון אחר). 3. ביטול מנגנון הגביה היעודי והחלפתו בהעלאת המיסים הרגילים (כדי למנוע קיצוץ בתקציבים במקומות אחרים). 4. סכום הכסף שישולם לקופות החולים (ישירות מאוצר המדינה) עבור סל הבריאות הבסיסי והרכבו של סל הבריאות יקבע במשא ומתן בין קופות החולים לממשלה. האינטרס הציבורי (שאותו מייצגת הממשלה במשא ומתן) הוא שכל טיפול חיוני לבריאות סבירה והצלת חיים יתאפשר לכל אדם בלי קשר למצבו הכלכלי ובלי קשר לסוג הביטוח שיש לו. 5. המבוטחים יוכלו לבחור לעבור מקופת חולים לקופת חולים כרצונם (למעט תקופת התחיבות שתוגבל בחוק), לרכוש לעצמם ביטוחים נוספים (ביטוח ברכות מקובלים, ביטוח שיניים, ביטוח סיעודי, ביטוח רפואה הוליסטית, ביטוח רק פרופסורים וחדרים פרטיים עם שירותים מזהב, וכן הלאה) על פי צרכיהם ורצונותיהם, במחירים שיקבעו ע"י קופות החולים וחברות ביטוח. 6. החולים יוכלו לבקש לקבל טיפול מרופאים פרטיים (החזרים עבור טיפולים כאלו הם עניין שבין המבוטח לקופת החולים שלו, סל הבריאות הבסיסי יכלול דרישה שבמקרי חרום קופת החולים תממן טיפול כזה גם אם לא נעשה במסגרת הקופה). 7. וכמובן, אי מניעה מכל גורם אחר לספק שירותי בריאות או סל ביטוח שיעמוד בדרישות המינימום ובכפוף לפיקוח ממשלתי מינימאלי. 8. שיטת תגמול הרופאים תיקבע בין הרופאים לקופות החולים. |
|
||||
|
||||
סעיף 4 נראה לי מוזר מאוד. צריך להיות: המדינה תקבע סכום אשר אמור לכסות את צרכי הבריאות המינימליים. הסכום יהיה גבוה מהותית מהעלות של מתן השירותים המחויבים (שיהיו פחותים בהרבה מהמינימליים). לקופת החולים שמורה הזכות לעבור לתחום ביטוח הרכב. |
|
||||
|
||||
אני לא מקבל. הממשלה צריכה להבטיח לא רק שקופות החולים יקבלו תשלום תמורת הביטוח אלא גם שהביטוח אכן יכסה את הצרכים שהוגדרו מינימאליים. לא ברור לי למה אתה מתכוון בצרכים מינימאליים ובצרכים מחויבים. לשיטתי קופת החולים מחוייבת לספק תנאים מינימאליים. קופת החולים תהיה רשאית לעבור לתחום ביטוח הרכב, ביטוח דירות וביטוח שיני זהב כל עוד לא יפגעו זכויות המבוטחים בה (כלומר רמת השירותים לא תרד או שתימצא למבוטחים מסגרת חילופית שתיתן להם את אותם התנאים לפחות). |
|
||||
|
||||
מבחינתי מחוייב זה רמה מאוד נמוכה שיש חשיבות לציבור מסביב שיינתן - מניעת מגפות. מינימאלי פירושו שבן אדם שירצה יוכל לממן רפואה של לפני 30 שנה לעצמו. כלומר, האדם לא ימות בגלל שאין לו כסף אבל הוא גם יצטרך להוסיף כסף אם ירצה לקבל שרות רפואי טוב יותר. |
|
||||
|
||||
עם רפואה של לפני שלושים שנה הרבה מאוד אנשים ימותו. אני מוכן שתוספת הביטוח תקנה טיפולים יקרים במיוחד להעלאת רמת החיים אבל בשום אופן לא למנוע טיפולים מצילי חיים מאנשים בביטוח הבסיסי. |
|
||||
|
||||
ביטוח בריאות שייתן רק את המינימום לא יכלול טיפולים מתחת ל 1000 ש"ח. הוא לא יכלול חדר פרטי ובחירת רופא, הוא לא יכלול חוות דעת שנייה ויכלול 20% השתתפות עצמית עד תקרה מסויימת במקום 10% השתתפות עצמית. היא אינה שוללת שום טיפול ואינה מונעת מבן אדם הזקוק לטיפול לקבץ כמה אלפי שקלים משכנים ולקבל את הנדרש ומעל זה. היום, עם המבנה הקשיח של שירותי הבריאות שיש לספק, ניתוח השתלת כליה שהיא קריטית לבן אדם אינה מכוסה כי לאלו למעלה לא בא להוסיף אותה. טיפולי פוריות אינם כלולים מעל 2 ילדים ועוד הרבה הרבה דברים. אני אומר שצריך להוציא את רוב הדברים החוצה מהמחוייב, למעט אלו אשר אי המצאותם פוגעים מהותית בחברה ומעט טיפולי הצלת חיים יקרים ביותר, כדי שהתחרות תוכל לזרום נכון. אם איזהו ביטוח יחליט לא להכניס טיפולים של 10000 ש"ח זה לא אומר שאנשים ימותו. הם ישברו חסכונות ויתעלקו על קרובי משפחה. 100000 ש"ח זה סיפור אחר. אם לא נלך בכיוון זה, הרי שגם תשלום ליקירביץ זה טיפול מציל חיים כי ניתוח ע"י המתמחה התורן אינו מלבב במיוחד. |
|
||||
|
||||
אני מסכים לגבי החדר הפרטי, חוות דעת שניה ובחירת הרופא, לגבי ההשתתפות העצמית ומינימום לכיסוי אני מוכן רק בתנאי שיהיו טיפולים מסוימים שלא תהיה השתתפות עצמית עליהם, ושההשתתפות העצמית תוגבל עד לסכום מסוים. מצב שבו אנשים יוותרו על ביקור אצל רופא כי המינוס גדול וכבר הוצאנו 70 שקל על ביקור החודש הוא בעייתי. יש מספיק אנשים שאין להם על מי להתעלק בשביל 10000 שקל, במיוחד לא אם זה בשביל ניתוח שלא ברור אם יהיה ממי לגבות את החוב. |
|
||||
|
||||
השיקול אם ללכת לרופא או לא מסובך הרבה יותר מעלות הביקור. יש אנשים שמפחדים מרופאים (ראה את התגובה של רותי בעמוד זה) האם נממן להם פסיכולוג? יש אנשים שעל כל שטות רצים לרופא ויש אחרים שהולכים רק כשאין ברירה. דרישת כסף נועדה לעזור לבן אדם לחשוב האם הוא באמת רוצה את הטיפול ו/או הביקור אצל הרופא. ייתכן שאז אנשים שנוהגים ללכת לרופא כל פעם שהילד משתעל ילכו רק כשהילד משתעל יומים. וייתכן שהם ירגישו שזה חשוב להם והם מוכנים לשלם על כך. זה לא שונה מהשקעה בקניית וולוו במקום סובארו, השקעה בסורגים, במערכות בטיחות לבית וכו' אם אתה מחפש שוויון לא תמצא אותו אצלי אלא בשאול. שם כולם שווים כלום. אבל אם אנו רוצים למקסם את השרות שכולם מקבלים ולאפשר לאדם להחליט מה יותר חשוב לו אז השיטה היא השתתפות עצמית משמעותית, בייחוד לטיפולים יום יומיים שאדם יכול לבחור אם הוא באמת צריך אותם או לא. קח למשל את עניין התרופות. נותנים לאנשים מרשם והם לא יודעים אם הם באמת יקחו את התרופה. רוב הסיכויים שלא, בטח שלא את כל הכמות. אבל סתם שיהיה - זה עולה 20 שקל אז יאללה. אם ישלמו מחיר מלא על תרופות כאלו הצריכה תרד דראסטית בלי לפגוע בכהוא זה באף אחד. תרופות לחולים כרוניים זה סיפור אחר ולזה צריך ביטוח. במערכת שלנו ההיפך קורה. |
|
||||
|
||||
1) נכון שחלק מהעניים מטומטמים - אבל לא כולם. בנוסף, התקשורת תחשוף בקלות את הרמאים שמוכרים את הביטוח המטומטם הזה (שמעמיס עלויות מיותרות על המבטח) ומספיק ש 10% מהשוק יאבד להם כדי שיעברו לביטוח הגיוני, שמכסה את מה שנדרש לאדם. הסכנה האמיתית היא מאנשים שיקנו ביטוח לניתוחים פלסטיים במקום טיפולים מצילי חיים. על זה אומר את מה שאמר המנתח הפלסטי לגבי המטופלת שמתה: "היא מתה יפה. הניתוח הצליח אך החולה מתה". 2) מימון מלא זה בזבוז כסף. אתה משקיע כסף סתם באנשים שאין להם מודעות למה שהם מקבלים - מה שבא בחינם בחינם גם הולך. תן 80% ותגיע לתוצאות הרבה יותר טובות (80% כסכום קבוע לכולם ולא 80% ממה שהאדם משלם). ההצעה שלך לגבי האוניברסיטאות תוביל לבזבוז אדיר של משאבים. ייוצרו המוני רופאים ורואי חשבון שאין לאיש צורך בהם כמו גם מומחים לסוציולוגיה מיותרים. זה יבוא על חשבון ניתוחי לב לעניים. משהו כמו מנהג אסקמואי (ספרטני) ידוע. |
|
||||
|
||||
1. זה לא קשור לטימטום. ניתוח מעקפים עולה הרבה יותר מצינתור. אם יש לך עורק חסום חייבים לפתוח אותו אחרת תמות. יש לך חסימה של 70 אחוז? קח אספירין ואל תעלה מדרגות. מה אתה מתלונן למה לא עשית ביטוח יותר טוב? אה לא היה לך כסף? זו כבר בעיה שלך. 2. אני חושב שזילזול בבריאות לא קשור לכסף. מי שהתקף לב בעוד 20 שנה לא מטריד אותו, גם הוצאה של מאתיים אלף שקל לניתוח לב פתוח לא תטריד אותו. אני בכל אופן לא מוכן שהוא יגיע לבית החולים עם כאבים בחזה ויגידו לו "אתה לא יכול לקבל טיפול, כי אין לך ביטוח/ כמעשן אתה לא זכאי לטיפולי לב. הקטלוגים למצבות נמצאים עם המדף משמאל." |
|
||||
|
||||
אנחנו מממנו לו את הביטוח. הוא העדיף לקבל הפלות חינם ופטור מהשתתפות עצמית בתרופות יום יומיות מאשר לכסות ניתוח מעקפים. הוא מטומטם. אדם רשאי לשלם 200000 שקל תמורת ניתוח. זה לא שגריר שמספק שירות רק למנויים. אנשים עושים זאת כל הזמן עם ניתוחי חוץ לארץ. |
|
||||
|
||||
אדם שאין לו 200000 שקל עבור ניתוח מציל חיים ישדוד בנק. אני הייתי עושה את זה לו ניקלעתי למצב הזה ואני לא יכול לבוא בטענות לאדם אחר שיעשה דבר כזה. |
|
||||
|
||||
ניתוח השתלת כליה עולה סכום כזה ואינה ממומנת היום ע"י הביטוחים המשלימים (שלא לדבר על ביטוח חובה). אנשים במצב זה פונים אל הלב הרחום והחנון של עם ישראל ונענים! מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להם קופה של צדקה. אני מנסה למנוע מצב זה בעזרת תחרות. הסוציאליזים מנסה לפתור את המצב בכח ונכשל כי כמות הכסף הנדרשת היא אין סופית. |
|
||||
|
||||
תלחץ על מס 14 וקרא את מספר 13 ברשימה שנפתחת. |
|
||||
|
||||
כמדומני שזה לא כולל השתלות בחו''ל מאנשים חיים. תרומות נדירות ממתים פחות מעניינות. |
|
||||
|
||||
תרומות נדירות ממתים? אני לא בטוח שזה נכון. למישהו יש את הסטטיסטיקה בנושא? |
|
||||
|
||||
אין לי סטטיסטיקה. התרשמות איכותית מן העיתונות: השתלות ממתים בארץ רחוקות מלענות על הצרכים, אבל רחוקות מלהיות נדירות. זה עניין של לחכות כמה שנים בממוצע, מה שמאוד לא נעים, ובמצבים מסוימים יכול לעלות בחיי החולה; אבל אני לא מכיר הרבה מצבים שבהם הברירה החדה היא השתלה בחו"ל או מוות. פרט לכך, עד כמה שאני יודע, אין הרבה השתלות ממוסדות לישראלים בעולם המערבי; יש הרבה השתלות בחו"ל בעולם השלישי (או השני-וחצי); והן בתחום אפור (כהה) של מוסריות (לדעת רבים) וחוקיות (לדעת כולם). לפי פרסומים בעיתון לפני כמה זמן, וזכרוני הרעוע, המחיר הוא משהו כמו 150,000 ש"ח (רובם למתווכים, בגלל מצב החוקיות); וקופות החולים, בצנעה, ממנות 90% מזה (כי דיאליזה יקרה עוד יותר). בכל אופן, העולם הקסום הזה הוא דינמי, וגם אם אני זוכר נכון מה היה בעיתונים לפני חצי שנה, יכול להיות שזה לא נכון היום; ובוודאי זה לא היה נכון לפני שנתיים (בעיקר עניין המימון של קופות החולים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |