|
||||
|
||||
מדובר בשני שירים, של שני משוררים עם אותו שם פרטי (אבל לא זה המשותף המעניין, דה). |
|
||||
|
||||
ניחוש: נתן? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
טוב, תן לי כמה שבועות ואני אמצא את כל המקומות בהם אלתרמן, יונתן וזך כתבו ''כמו''. |
|
||||
|
||||
ואז מה תעשה? אני הייתי מנסה כיוון קצת שונה- אולי המילים האלה הן בעיתיות מבחינת חריזה, או שהן מופיעות בשורה נפרדת, או משהו כזה. ירדן רמז שמדובר בתופעה נדירה יחסית. |
|
||||
|
||||
נו, ראובן, התבדחתי. זה יום ההולדת שלי... לדעתי פשוט המילה שמופיעה אחרי1 "אלוהֶי" היא נדירה, ומופיעה בשיר של נתן אחר אחרי "כמו" ולא בשום מקום אחר. או שלא. 1 זה הסומך או הנסמך? אני אף פעם לא זוכר. |
|
||||
|
||||
אופס - זה עבר? סליחה, אפשר להעיף את זה. כזכור אי אפשר להבדיל בין צירה לסגול אצלי עד שמאשרים. |
|
||||
|
||||
נו, ראובן, התבדחתי. זה יום ההולדת שלי... לדעתי פשוט המילה שמופיעה אחרי1 "אלוהֵי" היא נדירה, ומופיעה בשיר של נתן אחר אחרי "כמו" ולא בשום מקום אחר. או שלא. 1 זה הסומך או הנסמך? אני אף פעם לא זוכר. |
|
||||
|
||||
שתזכה לשבוע נחת מהנינים של מיה |
|
||||
|
||||
שתזכה ל*חודש* נחת מהנינים הנ"ל עד שגם הם ישלטו ברזי השפה כדי להעביר ביקורת בונה על שרירי הבטן הרופסים שלך. |
|
||||
|
||||
אסטרולוגיה? ממך, ברקת... הכרתי פעם מישהי שטענה שהיא יכולה לנחש מזלו של אדם תוך שלושה ניחושים גג. איתי לקח לה בדיוק שנים-עשר. |
|
||||
|
||||
אבל היא רמזה שאתה בהמה (-; |
|
||||
|
||||
אחרי רמזים אחרים (מה רמזים? פתרונות בית-ספר) שקיבלתי השבוע באייל, בהמה זו כבר מחמאה. ומה אתה עושה ער בשעה כזו, יש לך שעת-אפס? (-; חוזר אליך... |
|
||||
|
||||
איזו צניעות, אתה בטח מאזניים. או תאומים. או משהו ממזלות המים, או משהו ממזלות האש. או לפני או אחרי גדי. לא משנה. (לא, אני ממש לא מאמינה באסטרולוגיה. האמונות שלי הרבה יותר מבוססות ורציונליות - למשל, שאם אני אקרא את ההורוסקופ השבועי בעיתון הוא עלול לחול עלי, ואם לא אקרא אותו, הוא לא נוגע לי. או שאסור לדרוך על הקווים במרצפות. דברים כאלה). |
|
||||
|
||||
רגע, הלו! על הקוים במרצפות באמת אסור לדרוך, זה ידוע. למה את מערבבת את זה עם שטות כמו הורוסקופ? |
|
||||
|
||||
נראה לי נושא למשאל האייל הבא: האם אתה דורך על הקווים? (משתדל שלא, משתדל שכן, לא חושב על זה, לא יוצא מהבית). |
|
||||
|
||||
שתזכה להדליק משואה ביום העצמאות המאתיים וחמישים של ארצנו, בשם כל המתימטיקאים אוכלי החריימה והגפילטע-פיש, ובשם הגניוס היהודי בכלל (אני באמת לא אשמה, הכל בגלל השווער והאינטרקונטיננטלי - הם קבעו רף גבוה מדי). |
|
||||
|
||||
כאן ובדואל. לא התכוונתי לעשות מזה מסיבה, אבל באמת - תודה. |
|
||||
|
||||
הגענו לשלב הרמז המעצבן: נתן אלתרמן לא כתב את השיר עם "אלוהֵי", ונתן זך לא כתב את השיר עם "כמו". |
|
||||
|
||||
אוקי, אכניס ניחוש שכבר מקנן אצלי כמה ימים- מדובר בתוספת לשיר שהכניסו כדי שיהיה יותר קל לשיר אותו? אבל זה לא נראה לי נורא נדיר, אני מתאר לעצמי שזה קורה בהרבה שירים. |
|
||||
|
||||
בנוגע לאלתרמן, אתה מתכוון לשיר ''פגישה לאין קץ'' בביצוע השלושרים, ששרים את ''אלוהי ציווני'' עם צירה, ולכן השיר אפילו נאסר פעם להשמעה. מן הסתם יש איזו טעות כזו בהלחנה של שיר של זך, אבל את המקרה הזה אני לא מכיר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם זה הרעיון שמאחורי הפתרון, אז ירדן יכול להוסיף לרשימה גם את ''קן''. |
|
||||
|
||||
אה, וואלה (-: אבל זו סתם שגיאת ניקוד ביחס למקור, שהיא אפילו עברית תקנית (האם הניקוד המקורי הוא תקני? מן המקורות?). הצירה ב"אלוהי", לעומת זאת, הופך את המשפט ללא-תחבירי, ולכן הוא כבר נופל, לטעמי, תחת הקטגוריה "מביך". השגיאה שנעשתה עם "כמו" בשיר של נתן זך היא מסוג שונה קצת, אבל מביך לא פחות. |
|
||||
|
||||
שכחתי להסביר, למי שלא יודע על מה לעזאזל אנחנו מדברים: ב"הכניסיני תחת כנפך" כתב ביאליק "קַן תפילותי הנידחות", וכך אכן שרים רוב הזמרים, אבל אריק איינשטיין, בלחן היפה של מיקי גבריאלוב, עדקֵן את הניקוד של המילה. טוב, בדקתי עכשיו באבן שושן, וגיליתי שנפלתי כמו איינשטיין. עושה רושם שצורת הנפרד התקנית היחידה היא בצירה, אבל צורת הסמיכות התקנית (היחידה? מכל מקום, זו שמופיעה במקורות) היא בפתח. עזרו לי, בלשני האתר: למה? |
|
||||
|
||||
עוד טעות לשונית בשיר ידוע למדי (אם כי לא ביאליק :-) ): גזוז ניסו לשחק אותה בעברית יפה בקטע הא-קפלה בפתיחה של "לכבוד הקיץ שהגיע" ("גלים על פני המים, ושקט של שמיים..."), ושמו שורוק ב-ו': "וּלִכְבוׁדָה", בלי שום סיבה אמיתית, נדמה לי. דרוש פה סתם שווא. |
|
||||
|
||||
שאפו! לא ידעתי שהוא נאסר להשמעה. בטח הקשרים של אלתרמן במפא"י. |
|
||||
|
||||
דיון 1912: מי השאיר את הרוח שאיננה מדברת על רצפת חדר העריכה? |
|
||||
|
||||
אלתרמן חתם את "שיר משמר" בבית: "...שמרי נפשך, הלא טובות צופן הערב ורק עוד אין לדעת ביד מי ואיך. הלא הרוח, שאיננה מדברת, לא לחִנָּם רכּוֹת נוגעת בכתפֵך. באור ירח וחשמל העיר מוארת. שמרי חייך, בינתך, שמרי נפשך." (מתוך "חגיגת קיץ", ספר שהוא חגיגה גם בכל עונה אחרת) מי השמיט את הבית מהגירסא המולחנת? איני יודע. ברור שלסשה ארגוב יד בעניין. האם אלתרמן עוד היה בחיים ונתן (-; לכך אישור? כוונתי המקורית היתה לפתח משאלה זו פתיל (תחת דיון 1912) שיעסוק ביחסים שבין השירה הכתובה למולחנת. בינתים עבר לי החשק. לכן אציין רק שלדעתי "שיר משמר" די יוצא דופן גם בקרב השירים ה"מותאמים", הן בשל כמות השורות שנחתכו והן בשל מרכזיותן של שורות אלה בשיר (כמה מהן, לטעמי, מהיפות והחזקות ביותר בשירת אלתרמן). כאילו לא די בכך, יופיים של המנגינה והביצוע של חוה אלברשטיין, מקבעים עוד יותר את השיר המסורס בתודעת הציבור ומרחיקים אותו מהמקור, כולל אלה שאוהבים מילים בכלל ואת אלתרמן בפרט (הערכתי שהשאלה תפתר בדקות; נו, אז הערכתי...). רציתי להביא לינק לנוסח המלא. בעוד שהחלק המולחן די נפוץ ברשת, לא מצאתי את השיר בשלמותו. הייתי עושה זאת כאן בעצמי (נראה לי שהגיע הזמן שהשיר יהיה נגיש למתעניינים). שתי סיבות מרתיעות אותי: הטכנית (השיר מכיל כ- 90 שורות, כולל הרווחים) והעקרונית (למרות שכוונתי דוקא לקדם את ההתעניינות בשירת אלתרמן, איני רוצה לפגוע בזכויות היוצרים). |
|
||||
|
||||
הביקורת החריפה ביותר על לחן של אלתרמן היא על לחנה של נעמי שמר ל"פגישה" נמצאת אצל דן מירון במאמר שכתב באסופת מאמרים בשם "אגרא" בשנת 1984 בהוצאת כתר. במאמר בשם "זמירות מארץ להד"ם" שעורר סערה גדולה עקב התקפתו על כלל מפעלה של חמותה התיאורטית של רנה זלווגר, מוקדש פרק שלם לניתוח הלחן הזה, שלדברי מירון בנייתו בתבנית סימטרית של בית ופזמון חוזר יוצרת "שיוויונים מדומים בין חלקיו השונים של השיר, כאילו הקבילו או התאימו הבתים המולחנים במסגרת אחת מן הקטגוריות של הלחן אלו לאלו" וכן הוא טוען שנעמי שמר חונקת את המתח האלתרמני הבא לביטויו בעיקר בשיר זה בין "תשוקה מתפרצת לוהטת לגעת בעולם, באשה, בחוויה" לבין תחושה של "רפיון אימפוטנטי" כשהיא מלבישה על זה לחן פשוט מדי ומתקתק. "כמו בשירים רבים אחרים של אלתרמן מאותה תקופה רוחשת כאן מתחת לפני השטח אלימות אכזרית - שאמנם מופנית בעיקר כלפי הדובר עצמו...מה מכל זה נותר בשיר לאחר שנעמי שמר עטפה אותו בצמר הסוכר המלודי שלה? היכן כאן הסערה, סחרחורת הייאוש, ההודאה הנכאבת באימפוטנטיות, ההילוך הכפייתי עד קצווי הלילה, הנפילה אל בין המרכבות? היכן הביטוי המוסיקאלי לנוכחותה המדהימה והמשתקת של האשה התבל המיתית? היכן זעקת התשוקה אינה יכולה למצוא את סיפוקה?" |
|
||||
|
||||
יאללה, נגלה: "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה [שר מתי כספי] יהי אור הממ המממ אהממ ממ ... והוא ראה אותם כמו עיני ענן כבודו וחשב כי טוב ..." כך שר כספי בהקלטות הראשונות של השיר, למשל ב"ערב שירי משוררים". דא עקא, דף המילים של הדיסק עצמו חושף את האמת המרה: נתן זך כתב "והוא ראה אותם במו עיני ענן כבודו". שזה גם יותר הגיוני. האמת שאני לא יודע אם זה נכון, אני יודע רק שזה יותר הגיוני ושזה מה שכתוב בדף. עכשיו, שאלה: האם "וחיכיתי לך שעות בלי אויר וגוף" של שלמה ארצי הוא מחוה (נפוחה משהו) לשיר הזה של זך, או שמא יש מקור משותף? |
|
||||
|
||||
"במו" זה בטוח מה שיש במילים המקוריות, ולדעתי גם בספר-התווים של שירי מתי כספי; אני כמעט בטוח שהוא אומר את זה נכון בביצוע שיש לי של השיר, אבל כרגע אני לא יכול לבדוק, ואני גם לא בטוח מנין הביצוע הזה. בכל אופן, אתה צודק, די פדיחה. אף פעם לא העליתי על דעתי ש"בלי אויר וגוף" של שלמה ארצי קשור לזה, סתם היה נראה לי ביטוי שירי שכזה. אבל אולי, מי יודע... |
|
||||
|
||||
שכחתי לכתוב לעיל (למרות שזה משתמע), שבשלב מסוים מישהו כנראה העיר לכספי, כי בהקלטות יותר מאוחרות הוא אכן אומר ''במו''. מה שהקפיץ אותי אצל ארצי, לפני שחשבתי על הקשר לזך, הוא שכל השיר די פרוזאי, ופתאום מין ביטוי שירי שכזה... |
|
||||
|
||||
אחר-כך גלשה התקרה לרצפה והשחקים נמלאו ציפור ונסעתי רחוק כמו יונה של בר והייתי חולם והייתי ער זה אצלך פרוזאי? :-) לי זה לא קורה לעיתים כה תכופות... |
|
||||
|
||||
מה אתה אומר. מתברר שלא באמת הקשבתי למילים, רק לפזמון. |
|
||||
|
||||
היום שמעתי את הביצוע המתוקן (אולי יש כמה?) באוסף "שירת התנ"ך". הוא לקוח מפסטיבל הזמר והפזמון (לדעתי, זהו ביצוע גרוע יחסית לזה השגוי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |