|
||||
|
||||
שכחתי להסביר, למי שלא יודע על מה לעזאזל אנחנו מדברים: ב"הכניסיני תחת כנפך" כתב ביאליק "קַן תפילותי הנידחות", וכך אכן שרים רוב הזמרים, אבל אריק איינשטיין, בלחן היפה של מיקי גבריאלוב, עדקֵן את הניקוד של המילה. טוב, בדקתי עכשיו באבן שושן, וגיליתי שנפלתי כמו איינשטיין. עושה רושם שצורת הנפרד התקנית היחידה היא בצירה, אבל צורת הסמיכות התקנית (היחידה? מכל מקום, זו שמופיעה במקורות) היא בפתח. עזרו לי, בלשני האתר: למה? |
|
||||
|
||||
עוד טעות לשונית בשיר ידוע למדי (אם כי לא ביאליק :-) ): גזוז ניסו לשחק אותה בעברית יפה בקטע הא-קפלה בפתיחה של "לכבוד הקיץ שהגיע" ("גלים על פני המים, ושקט של שמיים..."), ושמו שורוק ב-ו': "וּלִכְבוׁדָה", בלי שום סיבה אמיתית, נדמה לי. דרוש פה סתם שווא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |