|
||||
|
||||
זו למשל דוגמא לסכיזופרניה הזייתית. ישנם עוד סוגים, אבל אף אחד מהם לא כולל בתוכו ריבוי אישויות. אחד האמנים הסכיזופרנים המפורסמים ביותר הוא ואן גוך. נסה לגגל סכיזופרניה וואן גוך וצפה בתוצאות. בכלל, סכיזופרנים ניחנים ברגישות מיוחדת ובנטיות אמנותיות או גאוניות (המתמטיקאי נאש לדוגמא), כנראה בגלל רגעי השפל והשיא בזמן התפרצות המחלה (המאניה והדיפרסיה). |
|
||||
|
||||
זהו אולי המקום להזכיר את המאמר "פיצול האישיות של הסכיזופרניה" (דיון 80) מאת ד"ר קננגיסר (יש קשר). |
|
||||
|
||||
יש כאן איזו אידיאליזציה שאינה במקומה למחלה פסיכיאטרית קשה ומסאבת. גם אם בזמן התקף ראשון חלק מן החולים מגלים נטיות אמנותיות הנובעות אולי משבירת מסגרות מחשבתיות קודמות (וגם זה בספק מה, בעיצומו של ההתקף החולים חסרי יכולת לחלוטין, אולי יש להם יתרון אומנותי כלשהו לפני הפירוק הטוטאלי שבא עם ההתקף), הרי שעם הזמן המחלה גורמת לירידה קוגניטיבית קשה יחד עם ירידה בתפקודים אחרים. ומאניה דפרסיה *בכלל לא* שייכת לכאן. היא מחלה ששייכת לקבוצת מחלות אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
"קשה" אני מבין, אבל למה "מסאבת"? |
|
||||
|
||||
ייתכן שלא השתמשתי נכון במושג, וסליחה. התכוונתי שהמחלה גורמת לאובדן של האישיות, האדם הופך לאט לאט לכלי ריק - חסר מוטיבציה, אפתי, ירוד מבחינה קוגניטיבית, חסר חיות. זו הייתה כוונתי. |
|
||||
|
||||
האם המחלה גורמת לכל הסימפטומים שתיארת או שאלו התרופות שהחולים מקבלים? |
|
||||
|
||||
לסכיזופרניה סימנים חיוביים ושליליים. השליליים כוללים למשל: 1) נסיגה בהתנהגות, אובדן מוטיבציה, חוסר אנרגיה, אפתיה. 2) חוסר יכולת להרגיש או לבטא רגשות. 3) שפה דלה, מעורפלת, חזרתית. 4) הבעה שטוחה (למשל הבעת פנים לא משתנה, שימוש מועט בשפת גוף, אי יצירת קשר עין). אם לפשט, הסימנים השליליים הם הסימנים המופיעים בין ההתקפים של המחלה, והם בסופו של דבר אלה שיקבעו את הרמה התפקודית של החולה. רוב התרופות שנמצאות בשוק היום לא מצליחות לטפל בסימנים השליליים של המחלה, עם זאת הן לא גורמות לסימנים האלה, אלא המחלה עצמה. חלק מהתרופות הניתנות בזמן התקף יכולות להרגיע או להרדים, אבל התופעות האלה חולפות. |
|
||||
|
||||
כתבתי ''מאניה דיפרסיה'' כדי להבהיר שלחולה הסכיזופרן יש רגעים של שפל ורגעים של שיא (ולא שפל ושיא במחלה שבאים לידי ביטוי ברמיסיה). לא התכוונתי להפרעה בי פולארית אלא התייחסתי למונחים כמות שהם. |
|
||||
|
||||
מאניה דפרסיה = מחלה ביפולרית. לכן השימוש במושג היה שגוי. כשאת משתמשת במונחים האלה, את אוטומטית מכניסה את החולה לקטגוריה שהוא אינו שייך אליה. איני מבינה בדיוק למה את מתכוונת כשאת מתייחסת לשיא ולשפל של החולה הסכיזופרן (בזמן ההתקף? בזמן ההתקף מול בין ההתקפים?), אבל מוטב לא לכנות את ההתקפים האלה מאניה-דפרסיה. חולה סכיזופרן במצב טוב יכול לחוש עצב עמוק התואם את מצבו (כמו כל חולה קשה, אם הוא מבין את מצבו); חולה סכיזופרן בזמן התקף פסיכוטי יכול לעתים להידמות לחולה בי פולרי בזמן התקף מאניה (ולהפך), אבל גם אז, אפשר בדרך כלל להפריד בין שתי הקטגוריות (על ידי סוג מחשבות הגדלות, למשל). חולה סכיזופרני ותיק שסובל כבר מהסימנים השליליים של המחלה (הסימנים הכרוניים שלה) יכול להידמות לחולה דכאוני בגלל השטיחות הרגשית. כל אלה אינם מאניה דפרסיה. |
|
||||
|
||||
לא הבהרתי קודם כבר שאני לא מתכוונת לערבב בין הפרעה בי פולארית לסכיזופרניה? המונחים "מאניה" ו"דיפרסיה" מצויים בשימוש בתחום בריאות הנפש גם כאשר לא מדובר בהפרעה בי פולארית, בדיוק כפי שציינת להסביר עצב גדול או תזזיתיות. הטעות שלך היא שמצב פסיכוטי הוא בהחלט לא דומה למאניה ויכול להתבטא בכל אופן שהוא. מחשבות גדלות הן אחד מהסימנים השליליים של סכיזופרניה הזייתית ולא קיימות אצל כל סכיזופרן. אני מסכימה איתך שישנם קווים דומים בין סכיזופרניה והפרעה בי פולארית, עד כדי כך שישנם אבחונים פסיכיאטריים המתלבטים בין השניים בהגדרת המחלה אצל חולים מסוימים, למרות השוני הרב ביניהן. |
|
||||
|
||||
המונחים "מאניה" ו"דיפרסיה" מצויים בשימוש בתחום בריאות הנפש גם כאשר לא מדובר בהפרעה בי פולארית, ==> מאניה קיימת אך ורק כביטוי של מחלה בי פולרית. בדיוק כפי שציינת להסביר עצב גדול או תזזיתיות. ==> תזזיתיות אינה מאניה. הטעות שלך היא שמצב פסיכוטי הוא בהחלט לא דומה למאניה ויכול להתבטא בכל אופן שהוא. ==> לא אמרתי שמצב פסיכוטי דומה למאניה אלא שלעתים ביטויים מסויימים של מצבים פסיכוטיים יכולים להידמות למאניה, ולהפך, מאניה יכולה לעתים להידמות למצב פסיכוטי. ברוב המקרים קל להבדיל ביניהם. מחשבות גדלות הן אחד מהסימנים השליליים של סכיזופרניה הזייתית ולא קיימות אצל כל סכיזופרן. ==> לא לא לא. מחשבות גדלות שייכות לסימנים החיוביים של סכיזופרניה. וודאי שאינן קיימות אצל כל סכיזופרן. אני מסכימה איתך שישנם קווים דומים בין סכיזופרניה והפרעה בי פולארית, עד כדי כך שישנם אבחונים פסיכיאטריים המתלבטים בין השניים בהגדרת המחלה אצל חולים מסוימים, למרות השוני הרב ביניהן. ==> תודה שאת מסכימה אתי. זה בדיוק מה שטענתי. אני חושבת שאי שם במעלה הפתיל עשית טעות בשימוש במונח מאניה דפרסיה, ומאז את מתעקשת להצדיק את השימוש שעשית במונח אז, ומסתבכת בעוד ועוד מונחים לא מוכרים. מיותר. |
|
||||
|
||||
וסליחה שלדעתך ההודעות שלי מיותרות. גם חוות דעתך המלומדה מיותרת לי. לא עשיתי טעות בשימוש במונח אלא הסתמכתי על רופאים ומרצים מהתחום שאולי לא מוכרים לך אישית. את מוזמנת להפנים (עוד מונח) את העובדה שנסיון החיים שלנו, וכן נסיוננו התעסוקתי שונה ומכאן, מוביל להגדרות שונות של המציאות וחילוקי דעות. |
|
||||
|
||||
סקלפל, לא סכין :-) אני לא אכנס אתך לויכוח נוסח "כנכון, לונכון". אם את רוצה לענות קונקרטית לטענות שהעליתי, את מוזמנת. אה, חוץ מזה, אני עובדת במחלקה פסיכיאטרית ב' בתל השומר. |
|
||||
|
||||
בכוונה כתבתי סכין :) את במחלקה הפסיכיאטרית ואני ממשפחה של משוגעים. יש עובדות שלא מתווכחים איתן. יכול להיות אפילו שדיברתי עם יותר רופאים פסיכיאטרים ממך... העניין הוא שאין בינינו ויכוח, רק חוסר הסכמה מצידך שיש גם דברים שאת פחות מודעת להם. בכל הלימודים בתחומים של סוציולוגיה ופסיכופתולוגיה משפטית משתמשים במאניה ובדיפרסיה כמונחים כלליים יותר. את מסכימה איתי בעניין האבחון? שקשה לעיתים לרופאים לאבחן חד משמעית בי פולארית או סכיזופרניה? |
|
||||
|
||||
מהקל לכבד: מחשבות גדלות הן אחד מהסימנים השליליים של סכיזופרניה הזייתית ולא קיימות אצל כל סכיזופרן. ==> לא לא לא. מחשבות גדלות שייכות לסימנים החיוביים של סכיזופרניה. וודאי שאינן קיימות אצל כל סכיזופרן. ==> האם את מסכימה שטעית כאן? את מסכימה איתי בעניין האבחון? שקשה לעיתים לרופאים לאבחן חד משמעית בי פולארית או סכיזופרניה? ==> בוודאי. נדמה לי שכתבתי את זה אפילו לפניך. יש מצבים שבהם האבחנה קשה. אוסיף עוד - שזה נכון כאשר מדובר בצילום של נקודת זמן מסוימת, ופחות לאורך זמן. לאורך זמן יתברר האם החולה הוא כזה או כזה. בנקודת זמן מסוימת יכול להיות מצב שמזכיר את זה אף את זה והאבחנה קשה. "העניין הוא שאין בינינו ויכוח, רק חוסר הסכמה מצידך שיש גם דברים שאת פחות מודעת להם." ==> האם ייתכן שיש גם דברים שאת פחות מודעת אליהם? סתם אפשרות רחוקה, אני יודעת. ובכל זאת. (סליחה - מודעת היא לא המונח הנכון. יש דברים שאת פחות יודעת). "בכל הלימודים בתחומים של סוציולוגיה ופסיכופתולוגיה משפטית משתמשים במאניה ובדיפרסיה כמונחים כלליים יותר." ==> השימוש שלך במונחים מאניה ודפרסיה במשפט הראשון שבו הופיעו בדיון זה היה שגוי. אפילו אם ניקח את ההגדרות המרחיבות ביותר של מאניה ודפרסיה, השימוש שם היה שגוי. התכוונת לומר שלחולי סכיזופרניה יש ups and downs, אני משערת. |
|
||||
|
||||
טוב. התבררה אי ההבנה. כתבתי שליליים וחשבתי חיוביים. צדקת. טעיתי ולא שמתי לב מה כתבתי. התכוונתי לעליות ומורדות וגם הבהרתי את זה באותה התגובה, אני קוראת להם מאניות ודיפרסיות כי כך לימדו אותי, את קוראת להם בשמות אחרים, אני עדיין לא חושבת שטעיתי בזה. וודאי שיתכנו דברים שאני לא יודעת וגם כאלה שאני פחות מודעת אליהם. לרגע לא טענתי שאני יודעת יותר ממך, אני פשוט יודעת אחרת. אין כאן סיבה לויכוח בעצם. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להפנות את תשומת לבכן לספרו הפרובוקטיבי של רובין דווס Dwaew "בית של קלפים" בו הוא מערער על אמיתות מקובלות שונות בתחום עליו התווכחתן, כולל הגדרות "חד-משמעיות". אני לא יודע אם זה משנה לגבי הפרקטיקה שלכן, כשהוא טוען שלא ניתן תמיד לקטלג בצורה ברורה אוסף של סימפטומים והתנהגויות, שיתאימו לצורה מסוימת של טיפול בבעיה, אבל אני חושב שהספר מאד מעניין. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את לא כתבת ''מאניות ודיפרסיות'', את כתבת ''מאניה דיפרסיה'', שהוא מושג מובחן ובעל משמעות ספציפית מאוד. אם אני אומר ''באדר ועופר'' זה לא אותו דבר כמו להגיד ''באדר-עופר''. |
|
||||
|
||||
ודרך אגב, |
|
||||
|
||||
איילת אני חושב שטיפה נסחפת אני חושב שאולי הגיע הזמן שתוסיפי ללקסיקון שלך את המושג שליחה טעיתי אני חושב שהפעם באמת הגזמת בתגובתך החריפה. ואני חושב שאולי לא היה לה מקום ושהיא עברה טיפה את הגבול אני מיצטער שאני מגיב בצורה כל כך חריפה אבל באמת לא היסתדרתי אם התגובההזאת שלך |
|
||||
|
||||
מאניה-דיפרסיה זו מחלה אחרת ולסכיזופרניה אין בכלל מבנה של שיא ושפל. מכל מקום, אני ממליץ לך על עבודה במשך כמה חודשים עם סכיזופרנים -- לא צריך להעמיק, מספיק שתתני כמה שעות שבועיות בקבלה בשלוותא -- לגמילה מלאה וסופית מכל הפנטזיות הרומנטיות שיש לך בנושא הנטיות האמנותיות או הגאוניות. רוב הסכיזופרנים הם כרוב בני האדם -- לטוב ולרע -- והמעט הניחנים ביכולות מיוחדות מאבדים אותן לרוב במהירות רבה עם פרוץ המחלה. מי שנוטל תרופות פסיכיאטריות בקביעות כבר לא ייצור הרבה בחייו, אפילו אם יש לו נטייה. הוא יודה לאל הטוב אם יצליח לקרוא שני עמודים ברציפות בספר. |
|
||||
|
||||
תודה על ההמלצה ותודה שאתה תמיד דואג שאני אסגור את החורים שיש או אין לי בהשכלתי. יש לי נסיון עם חולי סכיזופרניה וכן עם בי פולאריים ואני לא מתכוונת להמשיך להתייחס לתגובותיך המתנשאות והלא רלוונטיות. |
|
||||
|
||||
"לגמילה מלאה וסופית מכל הפנטזיות הרומנטיות שיש לך..."- אתה באמת מצפה שיתייחסו לתוכן התגובה, כשאתה משתמש בתיאורים מתנשאים כאלה? |
|
||||
|
||||
אני יודעת שהבטחתי שלא, אבל הייתי חייבת. אחד היוצרים המוכשרים כיום בישראל, בתחום התסריטאות והמשחק (תיאטרון וטלוויזיה) לוקח תרופות פסיכיאטריות בקביעות לאחר אשפוז פסיכיאטרי. יתר על כן, הוא גם הקים משפחה לאחר שהשתחרר מהמחלקה והוא לא היחיד שמצליח לעשות מעבר לשני עמודים בספר. פסימיות לא מובילה רחוק, אבל כנראה יש אנשים שלא נועדו לראות למרחוק. ההפסד כולו שלהם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קודם כל צריך להבדיל בין המחלות האפקטיביות (דיכאון, מאניה דפרסיה) לבין המחלות הפסיכוטיות (סכיזופרניה בראשן). השיקום מהראשונות טוב בהרבה מאשר מהשניות. אשפוזים פסיכיאטריים יכולים להיות גם על רקע של מגוון מחלות אחרות שלא כולן חמורות כמו סכיזופרניה. לכן הנתון של לוקח תרופות פסיכיאטריות בקביעות לאחר אשפוז פסיכיאטרי לא בהכרח אומר שמדובר בחולה סכיזופרניה. גם בקרב חולי סכיזופרניה הספקטרום הוא רחב, בין חולים קשים שמאושפזים כרונית או לעתים קרובות, ואלה החולים שאורי רואה מן הסתם במחלקות, לבין החולים הקלים יותר שמצליחים להשתלב בקהילה. עם זאת סכיזופרניה היא אכן מחלה קשה מאוד שהשיקום המלא ממנה הוא נדיר. היא פוגעת לא פעם ביכולות הקוגניטיביות וגם באלמנטים אישיותיים שונים (כמו הדחף לפעול) ולכן חולה סכיזופרניה פעיל ויצרני בשורה הראשונה הוא נדיר. ברמה האישית, את ספר השירה הטוב ביותר שקראתי עד כה כתב סכיזופרן במהלך הפרודרום (טרם התקף) וההתקף הראשון של המחלה. כיום לעומת זאת עצוב לראות את אותו סכיזופרן. עולמו מתמצה בדברים קיומיים בלבד (לאכול, לישון). |
|
||||
|
||||
היה לי רעיון שטרם התבשל עד תומו, על אודות הקשר שבין יצירתיות וסכיזופרניה. הוא מבוסס על תחושת הבטן שלי שהמוסיקה לפני רבע מאה היתה הרבה יותר טובה מאשר כיום. יתכן שאני סתם מזדקן, אבל נראה לי שמה שנוצר בסביבות 1970 מבחינה מוסיקלית היה הרבה יותר מוצלח מההמשך. ואם נוסיף לכך מקרים ידועים של יוצרים המאובחנים כסכיזופרנים ואת הטיפול התרופתי המוצלח הזמין כיום לסכיזופרנים רבים, יתכן שהטיפול פוגע ביצירתיות. אם כך - אנחנו עומדים בפני עולם שבו תחלואת הנפש הלא מטופלת תהיה נמוכה, אך היצירתיות תלך ותתרדד. אלה חדשות טובות לחולים. קצת פחות טובות לכל השאר. מישהו שמע לאחרונה יצירה טובה של יצחק קלפטר? |
|
||||
|
||||
כמה יוצרים יש המאובחנים כסכיזופרנים? |
|
||||
|
||||
מובן שרק על מעטים אנחנו יודעים. יש לא מעטים שאושפזו ודבר אישפוזם פורסם, אם כי לא פורסמה האבחנה. הסכיזופרניה של יצחק קלפטר ושל שמוליק קראוס פורסמה בתקשורת. יש מספר מקרים שעליהם אני יודע שלא דרך התקשורת ועליהם לא אדבר. הרבה? מעט? אינני יודע. מובן שתיאורי מקרים, אפילו רבים, אינם מספיקים כדי לבסס את התאוריה. זו תחושת הבטן שלי ותו לא. |
|
||||
|
||||
ואני התייחסתי לסכיזופרן שאושפז בטלביה ו(למרבה הפלא וכנגד כל הסיכויים) שוחרר. וחזרנו לנושא הדיון המקורי שעסק ביוצרים ואמנים סכיזופרנים על גבול הגאונות. עצוב יותר ופחות, התופעה קיימת ואין זו ''משאלת לב רומנטית'' שלי, כפי שהגדיר זאת אורי כמה וכמה פעמים. |
|
||||
|
||||
קצת קשור: http://www.scienceblog.com/cms/children_of_bipolar_p... (כן, אני יודע שהפרעה דו-קוטבית איננה סכיזופרניה. בגלל זה כתבתי "קצת") |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |