בתשובה לטלי וישנה, 30/12/03 7:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה לי רעיון שטרם התבשל עד תומו, על אודות הקשר שבין יצירתיות וסכיזופרניה. הוא מבוסס על תחושת הבטן שלי שהמוסיקה לפני רבע מאה היתה הרבה יותר טובה מאשר כיום. יתכן שאני סתם מזדקן, אבל נראה לי שמה שנוצר בסביבות 1970 מבחינה מוסיקלית היה הרבה יותר מוצלח מההמשך. ואם נוסיף לכך מקרים ידועים של יוצרים המאובחנים כסכיזופרנים ואת הטיפול התרופתי המוצלח הזמין כיום לסכיזופרנים רבים, יתכן שהטיפול פוגע ביצירתיות. אם כך - אנחנו עומדים בפני עולם שבו תחלואת הנפש הלא מטופלת תהיה נמוכה, אך היצירתיות תלך ותתרדד. אלה חדשות טובות לחולים. קצת פחות טובות לכל השאר. מישהו שמע לאחרונה יצירה טובה של יצחק קלפטר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה יוצרים יש המאובחנים כסכיזופרנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שרק על מעטים אנחנו יודעים. יש לא מעטים שאושפזו ודבר אישפוזם פורסם, אם כי לא פורסמה האבחנה. הסכיזופרניה של יצחק קלפטר ושל שמוליק קראוס פורסמה בתקשורת. יש מספר מקרים שעליהם אני יודע שלא דרך התקשורת ועליהם לא אדבר. הרבה? מעט? אינני יודע. מובן שתיאורי מקרים, אפילו רבים, אינם מספיקים כדי לבסס את התאוריה. זו תחושת הבטן שלי ותו לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |