 |
|
 |
||
|
||||
 |
בג"ץ התיר להקרין את "ג'נין ג'נין". הידיעה ב'הארץ': נראה לי שהייתי מוכן להעמיד את חשיבתי הביקורתית במבחן ולצפות בסרט, אך לא הייתי רוצה לתרום בכך לפרנסתו של מוחמד בכרי (ובני משפחתו המעורבים בפעילות חבלנית עוינת). בהנחה שרבים מחזיקים בדעה דומה, נשאלת השאלה האם החוק מתיר לנו לצפצף על זכויות היוצרים של בכרי לאות מחאה. למשל, האם ניתן לארגן הקרנות רחוב של הסרט עם נורית אדומה גדולה הנדלקת בכל פעם שהבמאי משקר? האם אפשר להציג את "ג'נין ג'נין - הסיפור האמיתי" - הקרנת הסרט במסך מפוצל עם הסברים סימולטניים מצד לוחמי הקרבות בג'נין, המסבירים מה בדיוק סולף בכל דקה בסרט? האם במשדר טלויזיה ניתן להציג את כל ההבדלים בין הגרסאות המדממות שהופצו בחו"ל לגרסאות המעט-פחות-שקריות שהוקרנו בארץ? הרי סביר להניח שבכרי יתנגד לשימוש בחומר המצולם שלו ממש כשם שצה"ל התנגד לשימוש המסולף בצילומי פעולותיו. איזה שיניים נותן החוק לחופש הביטוי של בכרי ואיזה לחופש המחאה של האזרח? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גדול. בעידנינו הדיגטלי כל סרט יהיה בעצם ''היפר טקסט'' ענק, כשתיגע בעכבר בדמות מיד תיקפוץ בועת טקסט המפרטת את אי הדיוקים בדבריו. יהיה גם טוק באק שיאפשר לך להוסיף ביקורת רצה על כל סצינה בסרט, ולחלוק חויות עם צופים אחרים. כבר היום במאים צריכים לחשוב אחרת על הסרטים שהם עושים. לפני ארבעים שנה, יוצר הסרט ידע שרוב הצופים יצפו בסרט רק מספר קטן של פעמים, וגם אז, מתחילתו ועד סופו. היום, במאים צריכים להיות מודעים לכך שסרט יופיע בסופו של דבר בוידיאו (או שמלכתחילה הוא נועד לוידיאו), ועלול או עשוי להיות מנותח לפנאי ולפנים על כל סתירה פנימית. נדמה לי שאפשר לראות את ההשפעות של הגישה הזאת בסרטים אפיזודיים עם מבנה עלילתי יותר אסוציאטיבי ( ממנטו קופץ לראש כדוגמה עכשוית אבל גם סרטיו של אלטמן למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום נעצר מטיף מוסלמי מחברון באשמת הסתה. הסרט הזה הוא אוסף של שקרים שבהם מואשמים חיילי צה"ל בפשעים נוראים שלא עשו. אני תוהה אם אין מקום לעצור את בכרי באשמת הסתה והמרדה, בדיוק כפי שנעצר אותו מטיף. ואם אכן בהסתה מדובר האם נכונה התרת סרט הסתה ? האמת היא שאי אפשר היה לצפות מדורנר ופרוקצ'ה לתוצאה אחרת ואני בטוח שהשופט השלישי שאיני יודע מי הוא אינו אדמונד לוי או טירקל, שהם השופטים היחידים בבית המשפט העליון שאינם מצביעי שמאל מובהקים. אין לי ספק שלו היו שניהם בהרכב בן שלושה שופטים התוצאה הייתה הפוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, יש אדם אחד, השופט אהרון ברק, שקובע בעצמו את התוצאה מתוקף תפקידו כבוחר הרכב השופטים. כשם שקבע את תוצאות ''חקירת'' מהומות ערביי ישראל, בהיותו זה שבחר בהרכב ועדת אור, כך גם קבע את תוצאת הבג''ץ הזה. מבחינה זו, לישראל יש מאפיינים מסויימים של דיקטטורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. צדקת, השופט הנוסף הוא אשר גרוניס. ב. מייד בתום הדיון, הודיע מנהל סינמטק תל-אביב על מועד להקרנת הסרט. בג''ץ התיר את ההקרנה, אך לא פסק שחובה על גוף הממומן בכספי ציבור להקרין כל סרט, ובוודאי לא כל סרט הסתה שקרי. מי שמתפלא על הקרירות בה מתייחסת הממשלה ל''מוסדות התרבות'', יוכל למצוא תשובה לפליאותיו בהתלהבות והדבקות שגילה אלון גרבוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיוע חזק לדעתי, במשפט האחרון בתגובתי, בא בראיון ששמעתי ברדיו עם השופט המחוזי בדימוס שטרוזמן. האיש הביע מורת רוח חריפה מפסק הדין הזה. האם ש"ק ריש ואחרים בקיאים במשפט יותר מהשופט שטרוזמן ? איני בטוח בכך כלל. אבל אני חוזר וטוען: מה שקובע את התוצאה הסופית אינו הבקיאות המשפטית אלא הדעות האישיות, והראיון הזה הוא אחד הדברים שמראים זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היו טיעוניו של שטרוזמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחשוב שהם נאמרו בשפה משפטית רהוטה. לצורך הנקודה שלי, התוכן עצמו כלל לא חשוב, והבאתו תהיה סטיה מהדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שזה חשוב. תשאל את גלעד ברזילי עד כמה רטוריקה יכולה להיות דיבור רהוט ובשפה משפטית, אבל התוכן - שטויות במיץ עגבניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הנקודה שלי ! לא הבנת מה הנקודה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטרוזמן, שטרוזמן... הוא לא במקרה היה היועץ המשפטי של הליכוד? לא הייתי קורא לו עד אובייקטיבי במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יושב ראש ועדת הבחירות של הליכוד. ראה דיאלוג בין אפופידס לדב: תגובה 66039 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הישן והטוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי את דבריו דווקא בגלל שהוא ידוע כאיש ליכוד, כדי להסביר את הנקודה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועמ"ש עומד לבקש מבג"ץ דיון נוסף ב"ג'נין ג'נין". "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/361692.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הדיון הקודם, הנה הקישור לפסק הדין: http://62.90.71.124/Files/03/160/003/l15/03003160.l1... באדיבות הבלוג של גיד שמשון ב"רשימות": http://www.notes.co.il/gadi/3306.asp |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה גורלי כותב על ההחלטה. שלוש נקודות שצדו את עיני. א. "בשנת 1981 קיצצה הצנזורה קטעים מסרטו של יקי יושע 'העיט', שעסק במסחור ההנצחה של חללי צה"ל. הסרט פגע בעיקר במשפחות שכולות. עתירתו של יושע נגד הצנזורה נדחתה אז על ידי בית המשפט. 'נושא השכול של בני משפחות הנופלים במערכות ישראל הוא רגיש מאין כמוהו', כתב אז השופט משה לנדוי והוסיף: 'הזהירות שבה אנו חייבים ברגשותיהם שקולה כנגד הסלידה מכל צורה של צנזורה'. יותר מעשרים שנה חלפו, רגשות של משפחות שכולות לא השתנו, גם 'הסלידה' מהצנזורה נותרה בעינה. אלא שאז קיבל בג"ץ את הכרעתה והיום הוא ביטל אותה." ב. טענת הפרקליטות כי הפסיקה (כמו במקרה פסק דין שבס לפני כשנה) מבטלת למעשה את מוסד הצנזורה על סרטים (על מחזות כבר אין צנזורה למיטב ידיעתי) ועל כן ראוי שהיא תתקבל על ידי הרכב מורחב של ביהמ"ש העליון. ג. גורלי מצטט את המשפטנית רות גביזון מתוך כנס בנושא האקטיביזם השיפוטי: "הצנזורה קבעה שהפגיעה ברגשות היא קטסטרופלית והנה באה השופטת פרוקצ'יה וקובעת שיש פגיעה, אבל היא לא מספיקה. כאילו שהיא אומרת: שום רמה של פגיעה שאתם תקבעו לא מספיקה בעיני. אני אקבעאת גבול הזכות". "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... אבל הוציא צו ביניים שאוסר את הקרנתו עד להחלטה על קיום דיון נוסף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |