 |
משה גורלי כותב על ההחלטה. שלוש נקודות שצדו את עיני.
א. "בשנת 1981 קיצצה הצנזורה קטעים מסרטו של יקי יושע 'העיט', שעסק במסחור ההנצחה של חללי צה"ל. הסרט פגע בעיקר במשפחות שכולות. עתירתו של יושע נגד הצנזורה נדחתה אז על ידי בית המשפט. 'נושא השכול של בני משפחות הנופלים במערכות ישראל הוא רגיש מאין כמוהו', כתב אז השופט משה לנדוי והוסיף: 'הזהירות שבה אנו חייבים ברגשותיהם שקולה כנגד הסלידה מכל צורה של צנזורה'. יותר מעשרים שנה חלפו, רגשות של משפחות שכולות לא השתנו, גם 'הסלידה' מהצנזורה נותרה בעינה. אלא שאז קיבל בג"ץ את הכרעתה והיום הוא ביטל אותה."
ב. טענת הפרקליטות כי הפסיקה (כמו במקרה פסק דין שבס לפני כשנה) מבטלת למעשה את מוסד הצנזורה על סרטים (על מחזות כבר אין צנזורה למיטב ידיעתי) ועל כן ראוי שהיא תתקבל על ידי הרכב מורחב של ביהמ"ש העליון.
ג. גורלי מצטט את המשפטנית רות גביזון מתוך כנס בנושא האקטיביזם השיפוטי: "הצנזורה קבעה שהפגיעה ברגשות היא קטסטרופלית והנה באה השופטת פרוקצ'יה וקובעת שיש פגיעה, אבל היא לא מספיקה. כאילו שהיא אומרת: שום רמה של פגיעה שאתם תקבעו לא מספיקה בעיני. אני אקבעאת גבול הזכות".
"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש