 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך המשפט "בעוד ששלום, לכאורה לפחות, התייחס למחקרו בקבלה ובמיסטיקה היהודית כאל חקר תופעה שתפקידה הסתיים והיא חלפה ובטלה מן העולם" מסתדר עם הציטוט "הסיפור הזה עוד לא הסתיים, הוא עוד לא הפך להיסטוריה, והחיים הסודיים שהוא מכיל יכולים להתפרץ מחר, בך או בך."? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להדגים כיצד שיתוף הפעולה עם מקובלים "ניכר בפסיקותיו" של הרב עובדיה יוסף? (ב"פסיקותיו" הכוונה, אני מקווה, היא לפסיקה הכתובה, ולא זו שמצוטטת במוסף ההלכתי של ידיעות אחרונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא הבנת נכונה את המשפט . כתוב שם ששיתוף הפעולה עם המקובלים נכפה על ידי יוסף בידי דראי (ו"צ"ל " ויחסו האמיתי כלפיהם ) וזה ניכר מפסיקותיו . אז מהו באמת היחס האמיתי של עובדיה יוסף למקובלים ולקבלה ? ידיד שלי ,ירון ליבוביץ עשה על כך לאחרונה עבודה סמינריונית ואני מצטט משם את מסקנותיו : " תחילה, יש לציין שאנו רואים, שהרב מכיר את עולם הקבלה. בנספח שהבאנו בסוף עבודתנו הראינו שבפסיקתו של הרב יש אזכורים רבים של מלות מפתח השייכות לעולם הקבלה. אנו בחרנו לבדוק, לצורך הדגמה, שתי מלים בלבד, הזוהר והאר"י, אולם באמצעות ממצאי הנספח אפשר, לדעתנו להראות שהרב מתמצא בנושאים המופיעים בכתבים הקבליים. נוסף לכך, אי אפשר לומר שהרב דוחה מכל וכל את הטיעונים הקבליים כדברים שאין להתחשב בהם. הוא בהחלט מתייחס אליהם בדיונו ההלכתי, אבל אין הוא מיחס להם יתרון על הטיעונים הנבנים תוך שימוש בכללי המשחק ההלכתיים. לעניות דעתנו ניתן לומר, שהרב מתייחס גם לטיעונים הקבליים על פי כללי המשחק ההלכתיים, והוא מכיל עליהם כפי שראינו את הכללים מהעולם ההלכתי. אין כאן לדעתנו גם קבלה מוחלטת, כי לא ניתן לראות אצל הרב פסיקה עקבית לפי הטיעונים הקבליים. הרב מתייחס לטיעונים הנובעים מהעולם הקבלה, לפי העקרונות ההלכתיים." עד כאן ירון ליבוביץ'.כלומר הרב יוסף מכיר את הקבלה אבל אינו מתרשם ממנה יותר מדי .למה הוא בחר לפתע להישתמש בנושאים קבליים של גלגול נשמות כנושא לנאומים לרב עובדיה הפתרונים . אולי גם הוא החליט שזה טוב לרייטינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור שבעבודה הסמינריונית הוא באמת מאוד מדויק. הרב עובדיה מתייחס לקבלה בפסיקה שלו, אבל היא אינה מקבלת משקל מכריע. יש בזה הגיון ידוע - כותב הזוהר (כביכול) רבי שמעון בר יוחאי היה רק אחד התנאים, ואין סיבה לפסוק הלכה כמותו אם חבריו חלקו עליו. זה לא סותר בכלל את תיאוריית גלגול הנשמות או כל דבר אחר. בשאלות שהן מטבען לא הלכתיות אלא מחשבתיות יותר, ברור שהקבלה עדיפה בעיניי הרב עובדיה על הפילוסופיה היהודית הרציונלית, שאליה נדמה לי שהוא לעולם אינו מתייחס. אם הייתי יוצר סולם דרגה הייתי אומר שההלכה במקום הראשון, הקבלה במקום השני והפילוסופיה הרציונלית של היהדות במקום השלישי, אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהשימוש במילה "תיאוריה" לגבי גלגול נשמות לא היה במובן הפופריאני של המילה. נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב עובדיה יוסף מכריע לפעמים על-פי הקבלה (כמוכח בספר השו'ת שלו 'יביע אומר'); בכך הוא נשאר נאמן למורשת גאוני ספרד החל מהחיד"א וכלה ב'כף החיים'. אין בכך כל חדש תחת השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא אוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבירור באמת אין כאן עקביות . וגם תלמידיו של שלום כאשר כתבו עליו מאמרים התייחסו לשניות הזאת באופיו.ובדיעותיו היו שהאשימו אותו שהוא נוטה למיסטיקה בעצמו ( וידוע שהוא למד קבלה בצעירותו אצל אחד המקובלים המועטים שהיו אז ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, לאילו מתלמידיו של גרשום שלום אתה מתכוון? כמדומני תלמידיו ותלמידי תלמידיו מתחלקים בין אסכולות שונות ואף מנוגדות בחקר הקבלה. יהודה ליבס נחשב לחוקר שמרן. הוא מתיימר לייצג את "שלום האמיתי", שלדעתו היה מרוחק בגישתו למושא מחקרו. ליבס רואה בקבלה זרם המשקף אותנטיות יהודית שיש לה עקבות בספרות קדומה. גישה דומה ניתן למצוא אצל רחל אליאור. לעומת זאת, משה אידל נחשב ממבקריו של שלום; הוא רואה מעורבות של שלום במושא המחקר שלו וגישתו שוללת גילויים מוקדמים של הקבלה. מה דעתך? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |