בתשובה לדב אנשלוביץ, 15/08/03 22:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנשארו עוד ערים להזין בהן את ההודנה המפלצתית ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו שממשיך להגיב כל הזמן לעצמו הזכיר לי פעם גורילות מסויימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז? גם הגורילות הן... קרובות לא רחוקות של בני-אדם. אני בטוח שלו היו לנו גורילות בשלטון, המצב היה הרבה יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כממציא רעיון הגורילות קשה לי לעמוד על המנגנון שגרם לך להיזכר בהן (כמובן שזה לא אומר שההזכרויות שלך צריכות לקרות לפי האופן שבו אני מבין את הדברים), אבל צורת הראיה שלך את העובדות שמולנו, הזכירה לי את אותו יועץ הימורים שעליו פעם כבר איימתי לספר, והפעם אממש את האיום: אדם אחד השקיע את כל כספו בסוס מסויים בעקבות קבלת עצה מיועץ הימורים שנראה מאד סולידי. מייד עם תחילת המרוץ נראה הסוס הזה אחרון, במרחק של חצי סוס בערך מזה שלפניו. האיש נתן מבט שואל ביועץ ההימורים שעמד לצדו, וזה עשה בידיו תנועות מסוג "יהיה בסדר" (את הבדיחה הזאת צריך לספר פנים אל פנים כדי להראות את תנועת הידיים. כפות הידיים מופנות כלפי מטה ושתי הידיים נעות יחד מעלה ומטה). עבר עוד זמן מה והסוס הזה לא רק שנשאר אחרון אלא שנפער כבר רווח של סוס שלם בינו ובין זה שלפניו. שוב נתן האיש מבט תמה ביועץ הסולידי ושוב החזיר לו היועץ ללא מלים את תנועות היד האלה. ועבר עוד זמן. עכשיו כבר נראה הסוס הזה כקבוצה לגמרי נפרדת משורת הסוסים המתחרים. מבטו של האיש נראה כבר כמעט נואש, אך שוב חזר אליו היועץ באותן תנועות ידיים בטוחות. ובהמשך כבר עברו כל הסוסים בסיבוב שלם את אותו סוס, וגם הפעם השיב היועץ לאיש הנואש באותן תנועות ידיים בטוחות וסולידיות. לבסוף הסתיים המרוץ, וכפי שהראו כל הסימנים במשך המרוץ הגיע הסוס שלנו אחרון. האיש התפרץ לעבר היועץ בצעקות: מה עשית ? התרוששתי. הרי את כל כספי השקעתי בסוס הזה בגלל עצתך ! גם הפעם השיב היועץ לאיש בתנועת ידיים אבל הפעם בתנועת ידים של "מה אני יכול לעשות ?" (כפות הידיים מופנות כלפי מעלה והידיים פרושות למטה בפיסוק.) . . . נראה לי שההבדל בינך ובין אותו יועץ יהיה בסיום. אתה תגיד: רגע. זה לא נפלא ? האם לא התכוונת לכך שאתה מחפש דרך להפסיד את הכסף ? תראה באיזו צורה נפלאה ממש שרון את רצונך. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, לפחות חילופי הדברים גורמים לך לספר אנקדוטה כזו או אחרת מדי פעם. לא אכנס איתך שוב להרפתקה של איך באמת צריך לבחון את הדברים. קיבלתי את עצתך לחכות לסוף התהליך (בשאיפה שהאייל הקורא יהיה עדיין בסביבה...). (תגובתי הקודמת כיוונה לכך שאתה לא קיבלת את עצתך, ואתה ממשיך עם מנגנון ה''אמרתי לכם'' בכל עדכון חדשות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא היה שום מקום לביקורת על תגובתי האחרונה. כשמופז יצא בזמנו עם ההכרזה ההיא בפרוש לא אמרתי "אמרתי לכם", אלא להפך שבחתי את המעשה למרות שנגד את הראייה שלי לגבי האופן שבו פועלת הממשלה, ואת הערכותיי לגבי מעשיה בעתיד, כלומר, בניגוד לך, לא הייתה לי שום בעייה לומר: "טעיתי". אבל, כמובן שהתניתי אז את השבחים בכך שתהיה התאמה בין הדיבורים והמעשים. מה אני צריך לעשות היום כשמתברר שדבורים לחוד ומעשים לחוד ? להחריש כדי לרצות אותך ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לרצות אותי. מתחתי ביקורת קלה. עבר לי. ניפגש בעדכון החדשות הבא (אולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני באמת נאלץ לעמוד מאחורי מכובדי מר אנשלוביץ בנושא הזה. ייתכן שאני לא עוקב אחר הנעשה, אבל מה לעזאזל המדינאים (מותר לקרוא להם ככה?) שלנו חושבים שהם עושים? אנחנו משחררים אסירים, והפלסטינאים לא עושים דבר. אנחנו פותחים צירים, והפלסטינאים לא עושים דבר. אנחנו מפסיקים לבנות את הגדר, והפלסטינאים לא עושים דבר. אנחנו מעבירים אל הפלסטינאים שליטה על ערים, והם לא עושים דבר. מה פה קורה פה? -- אגב, לפני שיורים בי, ההצגה החד-צדדית היא מכוונת ומודעת-לעצמה, ובכל זאת, היא צמאה להסברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנ'לא יודע אם 'תה שם לב, אבל יש עדיין בעיה פנימית קשה ברשות של מאבק בין אחד שתקוע (זמנית) במוקטעה לאבו מאזן. פלונטר קשה, למען האמת. כל עוד לא מרשים לנו להעיף את מר מוקטעה החוצה לכל הרוחות, מה שנשאר הוא לנסות לחזק את אבו מאזן נגדו. הדרך הכמעט יחידה היא במחוות, שחלקן עלולות להיות בעייתיות מאוחר יותר (אם אבו מאזן יפסיד בהתמודדות). ספציפית, גם לי מותר להסכים עם דב בנושא אחד: מופז התגלה (שוב) כנמר של נייר. הוא לא שונה מיתר הממשלה (אולי דווקא פשרן יותר בכמה מישורים) אבל מנסה משום מה להצטייר כסמן הימני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב. למה אנחנו יורים לעצמנו ברגל בשביל שמר עבאס יוכל לצחקק בשמחה ולקרוא "הכנסתי לציונים, ב'קשה תאהבו אותי?" "משום מה," ועל שום מה? על שום שהוא רוצה להריץ את עצמו לראשות הממשלה, לאחר שרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי יש סיבות להניח שאין עבאס דומה בשאיפותיו המדיניות לבעלה של סוהא. הוא מנסה באופן אמיתי למזג את שאיפות כל הארגונים תחת הסכם אחד (כפי שמתבטא כרגע בהודנה), לפרוק את כוחות ערפאת (שהם מבצעי הפיגועים האחרונים) מנשקם, ולחתור למדינה פלסטינית בתנאים שונים מאלו שרוצה ערפאת (קרי: מוכנות לפשרות בנושא גבולות 67, מזרח ירושלים שיבה, ויחסי פלסטין-ישראל). לגבי מופז: ייתכן, אבל אני לא חושב שבמציאות הישראלית של היום (וגם בתוך הליכוד) סמן ימני יוכל לזכות בקולות רבים כפי שעשה שרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק עושה מר עבאס בנידון? אתה כנראה מחובר הרבה יותר ממני למדיניות הפנים-פלסטינית, כי מן הכיוון שלי, חוץ מדיבורים רבים, הוא לא עושה דבר, לא הוא, ולא מר דחלאן. ודאי שהוא יוכל, ברגע שהמהלכים המדיניים האחרונים ייכשלו, ושרון יודח בבושת פנים ממקומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה קשה (או בלתי אפשרי) להביא דוגמאות למה עושה עבאס פרט להצהרות שלו בעיתונות (ולכן נראה שזה רק דיבורים) אבל די ברור שקיימת מלחמה פנימית קשה, שיוצאת מדי פעם החוצה, כמו במקרה האחרון בו אבו מאזן הגיש את התפטרותו. וזה קורה בכל צעד ושעל: הפרסום של דחלאן (שהוכחש מייד) של הצעה לקנות רובים מכוחותיו של ערפאת, כינון הממשלה החדשה, והמאבק על כל שר, והאיום של אבו מאזן כבר אז להתפטר, המאבק של סאלם פיאד בערפאת ברפורמה ברשות, ההשתלטות של דחלאן (מחנה אבו מאזן) על ארגוני הסירוב (של ערפאת) בעזה, וזה כנראה רק קצה הקרחון. העניין הוא, שאבו מאזן, למרות הצלחות נקודתיות, עדיין חלש משמעותית לעומת ערפאת, שמאז אוסלו (ועוד לפני כן בטוניס) צבר ממון וכוח, ומינה את כל מי שהוא מכיר למשרות מפתח בצמרת הפלסטינית, ולכן אם ישראל חושבת (ובצדק) שאבו מאזן מהווה אלטרנטיבה אמיתית וטובה יותר, היא צריכה לעזור לו מבחוץ. כמובן, העזרה הטובה ביותר שהיה יכול לקבל היא סילוקו של ערפאת, אבל די ברור שיש עלינו לחץ מתמיד מכיוונים רבים שאסור לבצע מהלך זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיבורים, הצהרות, דיבורים, הצהרות נוספות שמיד מוכחשות, דיבורים ועוד הצהרות ודיבורים. לי בכלל לא ''ברור'' שיש מאבק פנימי כפי שאתה מתאר, בטח שלא מן ה''עובדות'' שהבאת לפני, ולא מן העובדות שמביאים העיתונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותך המלאה לא לקבל את ההסבר. אבל אני אשאל אותך איזה הסבר אתה מציע למאבק ברשות ? או לכך ששרון, שלא זז לקראת ערפאת במילימטר, אלא דרס אותו ב"חומת מגן" (למרות שאותו בוש לחץ עליו), מוכן להיפגש וללכת לקראת אבו מאזן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מאבק ברשות? כלומר, מאבק שובר-כלים רציני, בכיוון של מפת הדרכים? לא הצלחת להביא בדל שמץ של ראיה מעשית למאבק כזה. הכל דיבורים. אין לי מושג מדוע שרון עושה את מה שהוא עושה. ההסבר שלך מאד לא מספק, ואין לו אחיזה בפעולות בשטח. אני מקווה מאד שאתבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן וכאן תמצא עדויות מסויימות: ואפשר להמשיך, אם זה לא מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיש יעמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא, ומה צריך להראות כדי שתחליט שהמצב הפוך ממה שנדמה לך ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינקים עמילין, יא צדיקי. (הלינקים לא עובדים לי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על התקלה. בעיה נבזית של חיתוך והדבקה. כמאן מרה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושת הכתבות הראשונות מסתמכות על ''מקורות ישראלים.'' (בכירים, תמיד בכירים.) הכתבה האחרונה מתייחסת להתפטרות שלא הייתה לה כל משמעות אופרטיבית. אני נשאר לא משוכנע. מה לעשות, כזה אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז התגובה הקודמת שלי עדיין בתוקף. מה צריך, מבחינתך, ואראה אם זה אפשרי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה צריך בסך הכל בן-אדם בשביל לחיות? אהבה, אהבה כל הזמן. אמשיך בדיון מחר. ליל מנוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו בהבטחות שלי אני לא עומד. נו, טוב. בכל מקרה, אני לא יודע מה לומר לך. אני רוצה ראיות ממש, לא משאלות לב של ''גורמים ישראלים בכירים,'' ולא מהלכים חסרי משמעות מעשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב שהאתר ממנו לקוח הניתוח הינו בעל אופי פוליטי, אבל הניתוח עצמו מביא ציטוטים ישירים, חלקם מפעילות _פנימית_ ברשות: ועוד כתבה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע קצת יותר משכנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה אולי גם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר לשאול האם התשובה לשאלה בתגובה 148629 לא השתנתה? מה לדעתך היה אומר שרון כראש אופוזיציה אילו ממשלה ברשות מצנע היתה מחזירה עיר אחת, או משחררת אסיר בודד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבתי באמת איני יודע. אבל סתם אביא נימוקים נגד הפרישה מבלי לומר שהם מכריעים בעיני. הרי ברור שאם יפרוש האיחוד הלאומי תחליף אותו העבודה של פרס. לפעמים, במהלך הזמן קורים דברים מפתיעים שמעמידים את הממשלה בפני הכרעה אמיתית קשה וגורלית כשהכוחות בממשלה בעד ונגד פחות או יותר שקולים. במקרה כזה המצאותו של האיחוד הלאומי בממשלה במקום העבודה יכולה להיות מכריעה לגבי בחירת הדרך. כיוון שאני מדבר על משהו מפתיע גם התשובה לא יכולה להיות ברורה. קשה לצפות דברים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושב שהממשלה הזו (ממשלת ליכוד ללא עבודה), משרתת את תפיסת עולמך טוב יותר מהממשלה הקודמת (ממשלת ליכוד עם עבודה)? מהצד, הייתי משוכנע שדווקא הממשלה הקודמת, שלא שיחררה אסירים, ולא נתנה ערים, התאימה לך יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להפנות אותך לדברים שכתבתי לפני הבחירות ב תגובה 119917: "ודע לך עוד דבר. לא אכפת לי כלל שמצנע ייבחר בבחירות האלה. כבר אמרתי באיזה שהוא מקום ששניהם יעשו את אותו דבר, ואני מעדיף שאת החרה הצפוי יאכל השמאל . . ." כלומר, אני חושב מזה זמן רב ששרון בזמן ממשלתו הקודמת ובזמן ממשלתו הנוכחית פועל אותו דבר, וכך הייתה עושה גם ממשלת שמאל. ההבדלים שאתה מצביע עליהם לא צריך להסיק מהם מסקנות מרחיקות לכת. הרי מעשים הם גם פונקציה של הזמן. מפת הדרכים בשלה ויצאה לדרך היום (לדעתי ההודנה הייתה אפשרית רק בעקבות הלחץ הצבאי החזק על הפלשתינים. לולא זה גורלה של מפת הדרכים היה כגורלן של תכניות אמריקאיות קודמות שלא הצליחו אפילו להתחיל), ולכן נעשים דברים שלא נעשו אז. כתבתי גם כמה פעמים שלו הייתה שולטת בזמן אותו פסח ארור שלפני האחרון ממשלת שריד בילין מצנע היא הייתה עושה את "חומת מגן" ואת "דרך נחושה" ממש כמו שרון. לא הייתה שום אופציה אחרת. ובכל זאת בחרתי שרון ולא מצנע ואני מעדיף את האיחוד הלאומי ולא את העבודה בממשלה. אולי כדי לקדם מקרים מפתיעים מיוחדים שבהם אולי הרכב הממשלה משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאת תגובתי מאז (בתשובה לאייל היפאני) החזירה אותי לפרשיות השחיתות של שרון מאז, שעליהן החלפתי אז דברים. בעניין זה חל שינוי מסוים בעמדתי, שביקרה את עמדותיו המדיניות חסרות עמוד השדרה של שרון, אך נטתה להחמיר פחות עם הביקורת עליו בעניין פרשיות השחיתות. גם היום איני בטוח כלל שפרשיות ההלוואות שלו הן כל כך חמורות בראייה אבסולוטית. בודאי לא עולות בחומרתן על הפרשיות של אהוד ברק. מדובר בעבירות (גם אצל ברק) שנובעות מחקיקה מאד ייחודית, שייתכן שבמדינה דמוקרטית אחרת לא הייתה קיימת כלל. אבל בכל זאת חלו כמה התפתחויות. הייתה ביקורת של מבקר המדינה על התנהגות ובפרשת האדמות בכפר מלל, ועל כך כבר דברתי. (אם נשוב להשוואה עם ברק גם ברק בוקר ע''י מבקר המדינה בעניין העמותות.) בעניין זכות השתיקה, איני חושב ששתיקתו של בנו כדי להגן עליו חמורה משתיקתו של יצחק הרצוג (שהוא בעצמו איש ציבור), בחקירת במשטרה כדי להגן על ברק, אבל כאן בכל זאת היה אלמנט ציבורי נוסף שמביא את שרון בנקודה ציבורית מסוימת לעמדת ביזיון יותר ''בכירה'' מאהוד ברק. אני מתכוון לפיטורי בלומנטל בגלל ששתקה, תוך שהוא מעלה על נס את חשיבות שיתוף הפעולה עם המשטרה של איש ציבור. שתיקת בנו לאחר מעשה הפיטורין ההוא מציגה אותו באור ממש מגוחך. כאן אפילו אני מתחיל להבחין בעור העבה שלו שעליו דובר רבות. נראה לי שהתקשורת מניחה לו יותר מהראוי. אני חושד שאולי זה בגלל שהיא מסכימה לדרכו המדינית השמאלנית, אך אולי זו רק פרנויה אישית שלי. . . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |