בתשובה לדב אנשלוביץ, 15/08/03 22:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מישהו שממשיך להגיב כל הזמן לעצמו הזכיר לי פעם גורילות מסויימות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז? גם הגורילות הן... קרובות לא רחוקות של בני-אדם. אני בטוח שלו היו לנו גורילות בשלטון, המצב היה הרבה יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כממציא רעיון הגורילות קשה לי לעמוד על המנגנון שגרם לך להיזכר בהן (כמובן שזה לא אומר שההזכרויות שלך צריכות לקרות לפי האופן שבו אני מבין את הדברים), אבל צורת הראיה שלך את העובדות שמולנו, הזכירה לי את אותו יועץ הימורים שעליו פעם כבר איימתי לספר, והפעם אממש את האיום: אדם אחד השקיע את כל כספו בסוס מסויים בעקבות קבלת עצה מיועץ הימורים שנראה מאד סולידי. מייד עם תחילת המרוץ נראה הסוס הזה אחרון, במרחק של חצי סוס בערך מזה שלפניו. האיש נתן מבט שואל ביועץ ההימורים שעמד לצדו, וזה עשה בידיו תנועות מסוג "יהיה בסדר" (את הבדיחה הזאת צריך לספר פנים אל פנים כדי להראות את תנועת הידיים. כפות הידיים מופנות כלפי מטה ושתי הידיים נעות יחד מעלה ומטה). עבר עוד זמן מה והסוס הזה לא רק שנשאר אחרון אלא שנפער כבר רווח של סוס שלם בינו ובין זה שלפניו. שוב נתן האיש מבט תמה ביועץ הסולידי ושוב החזיר לו היועץ ללא מלים את תנועות היד האלה. ועבר עוד זמן. עכשיו כבר נראה הסוס הזה כקבוצה לגמרי נפרדת משורת הסוסים המתחרים. מבטו של האיש נראה כבר כמעט נואש, אך שוב חזר אליו היועץ באותן תנועות ידיים בטוחות. ובהמשך כבר עברו כל הסוסים בסיבוב שלם את אותו סוס, וגם הפעם השיב היועץ לאיש הנואש באותן תנועות ידיים בטוחות וסולידיות. לבסוף הסתיים המרוץ, וכפי שהראו כל הסימנים במשך המרוץ הגיע הסוס שלנו אחרון. האיש התפרץ לעבר היועץ בצעקות: מה עשית ? התרוששתי. הרי את כל כספי השקעתי בסוס הזה בגלל עצתך ! גם הפעם השיב היועץ לאיש בתנועת ידיים אבל הפעם בתנועת ידים של "מה אני יכול לעשות ?" (כפות הידיים מופנות כלפי מעלה והידיים פרושות למטה בפיסוק.) . . . נראה לי שההבדל בינך ובין אותו יועץ יהיה בסיום. אתה תגיד: רגע. זה לא נפלא ? האם לא התכוונת לכך שאתה מחפש דרך להפסיד את הכסף ? תראה באיזו צורה נפלאה ממש שרון את רצונך. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, לפחות חילופי הדברים גורמים לך לספר אנקדוטה כזו או אחרת מדי פעם. לא אכנס איתך שוב להרפתקה של איך באמת צריך לבחון את הדברים. קיבלתי את עצתך לחכות לסוף התהליך (בשאיפה שהאייל הקורא יהיה עדיין בסביבה...). (תגובתי הקודמת כיוונה לכך שאתה לא קיבלת את עצתך, ואתה ממשיך עם מנגנון ה''אמרתי לכם'' בכל עדכון חדשות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא היה שום מקום לביקורת על תגובתי האחרונה. כשמופז יצא בזמנו עם ההכרזה ההיא בפרוש לא אמרתי "אמרתי לכם", אלא להפך שבחתי את המעשה למרות שנגד את הראייה שלי לגבי האופן שבו פועלת הממשלה, ואת הערכותיי לגבי מעשיה בעתיד, כלומר, בניגוד לך, לא הייתה לי שום בעייה לומר: "טעיתי". אבל, כמובן שהתניתי אז את השבחים בכך שתהיה התאמה בין הדיבורים והמעשים. מה אני צריך לעשות היום כשמתברר שדבורים לחוד ומעשים לחוד ? להחריש כדי לרצות אותך ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לרצות אותי. מתחתי ביקורת קלה. עבר לי. ניפגש בעדכון החדשות הבא (אולי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |