בתשובה לדמיטרי לוינסון, 19/04/03 11:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השערה שלי: הרשת לא הצליחה למצוא ספק לחמניות מתאים המייצר גם בפסח (רוב המאפיות הגדולות סגורות בחג). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השערה שלי: אין קשר בין כשרות, שמירה על כשרות ולוגיקה. יתכן וכי מפעילי מקדונלדס לא הפעילו שיקולי לוגיקה אלא פשוט המשיכו בשוונג הססטוס-קוו. מאותה הסיבה ממש ניתן למצוא מסעדות המתהדרות בכשרותן בעודן פתוחות בשבת. לגבי הלחמניות, פתרון הלחמניה מקמח מצות הוא עוד סביר. אני זוכר זמנים שהגישו המבורגר על מצות !? הדבר דומה לנסיעה על אופניים עם סנפירים ושנורקל על חול טובעני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין שמירה על כשרות האוכל לבין בישולו בשבת? _________ העלמה עפרונית, עדייין תחת השפעת הפיצה-על-מצה מפסח ישן נושן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסעדה, מלון או כל יישות עסקית אחרת הפתוחה בשבת, מאבדת אוטומטית את תעודת הכשרות שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על הכשרות. אם מסעדה כשרה, לא ממש מטריד 1 אם אין לה תעודה בגלל שהיא מבשלת את האוכל הטעים והכשר שלה גם בשבת. גם בבית אין לנו במטבח תעודת כשרות. 1אותי, באופן אישי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוכל שבושל בשבת אינו כשר. גם לא אחרי שבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כל יום מגלים משהו חדש. אממה? במסגרת "העלמה עפרונית בוחרת לבד איך היא יהודיה" אין לי שום בעיה לאכול אוכל שבושל בשבת, חג או יומטוב אחד. לעומת זאת _כן_ יש לי בעיה לאכול חלב עם בשר, יצורים ימיים עמוסי רגליים וכאלה. את זה שהמסעדה פתוחה בשבת, אני יכולה לראות לבד. מה קורה אצלה במטבח אני לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהשמירה התמוהה שלך על כשרות, האם את מצפה לחלק תעודות כשרות בצבעים שונים למוסדות עם שמירת כשרות שונה? את רוצה תעודת כשרות רפורמית? לכי לרב רפורמי, ותבקשי ממנו תעודת כשרות. אדם דתי, שאינו יוצא למסעדות ביום שבת, לא יכול לדעת עם מסעדה X פתוחה גם בשבת או לא (הוא יכול לשאול, אבל הוא גם יכול לשאול אם הם שומרים על כשרות במטבח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא יהיו תעודות כשרות בצבעים שונים? בדיוק כמו שיש הכשרות (ככה קוראים לזה?) בדרגות חומרה שונות. ולמקרה שלא היה ברור, מבחינתי, אם אני שואלת את הטבח אם מדובר במסעדה כשרה, זה מספק אותי. ___________ העלמה עפרונית מחפשת דרך לים המלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תעודת ''כשרות עפרונית'' של ועד שומרי מסורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אפילו אם מחליפים ''כשר'' ב''מותר לאכילה על-פי ההלכה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה. אורח חיים הלכות שבת סימן שיח א': "המבשל בשבת (או שעשה אחת משאר מלאכות) במזיד אסור לו לעולם. ולאחרים מותר למוצאי-שבת מייד. ובשוגג, אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר לו מייד". משנה ברורה "...דגם הקדירה שבישל בה בשבת אסורה לו לבשל בה מפני שהיא בלועה מדבר האסור לו ודווקא המבשל לבריא אבל המבשל לחולה מותרת הקדירה". להבנתי (המאוד מוגבלת, אני מודה), הקדירה הופכת ללא כשרה. או לפחות, אם האבחנה שלך נכונה, לפסולה לבישול, ולכן אי-אפשר לתת תעודת כשרות למי שמבשל באותם כלים בשבת וביום חול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה מפרשי השו"ע במקום ("מחצית השקל", למשל). הקדירה והאוכל אסורים למבשל במזיד, אבל לאחרים הם מותרים ממוצאי שבת (כמדומני שיש להמתין "כדי היכנו"). המצב מסובך יותר כאשר האוכל בושל *עבורך* בשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון (וכרגיל, רוב הסיכויים שלא), הסיבה שזה יותר לאחרים היא "ספיקא דרבנן לקולא". על "או אחת משאר מלאכות" כותב המשנה ברורה "ואם היה מלאכה דרבנן עיין בביאור הגר"א שהאריך להוכיח דלכו"ע אם עשה אותה בשוגג אין לאסור בדיעבד להינות ממנה". מכלל הן אתה לומד לאו, ולכן, אפשר להבין שאם הייתה מעורבת בהכנת המזון מלאכה דאורייתא, אסור גם לאחרים. מאחר שבהכנת מזון מעורבות מלאכות אחרות (בורר למשל), אסור גם לאחרים. איפה הכשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירוש דברי הגר"א: אם נעשתה מלאכה שאסורה מדרבנן בשוגג, מותר (לו) ליהנות ממנה מיד (וכל-שכן לאחרים). אם נעשתה מלאכה שהיא ספק-דאורייתא, מותר ליהנות ממנה מיד שכן האיסור בדיעבד הוא קנס מדברי סופרים ו"ספיקא דרבנן לקולא" (על-פי המ"ב שם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם (כחילוני) הכנתי אוכל בשבת, וביום ראשון אתה (הדתי) בא אלי, ואני מגיש לך אוכל שבושל בשבת, מותר לך לאכלו? ואם כן, באיזה תנאים? כי למיטב ידיעתי זה אסור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיקר הדין מותר לי לאכול אותו (בהנחה שאני סומך עליך שבישלת אוכל כשר בכלים כשרים). המקור צוטט לעיל בתגובה 141897. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האם עצם הבישול בשבת לא הופך את הכלים ללא-כשרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ראה תגובה 141933. אגב, כשהמבשל הוא יהודי, האוכל מותר לאחרים מיד עם צאת השבת (ההמתנה ל"כדי שיעשה" שייכת באמירה לנכרי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נאלץ לחזור על דברי הקודמים. אין קשר בין לוגיקה לכשרות. אותך מעניינת רק מסגרת המזון עצמו. לכשרות ישנן די הרבה רמות(*) אך כאדם שהכשרות מעניינת אותו כקליפת שום לעוסה לא אכנס למטווה הלוגיקה לפיה את חיה. את מוכנה לאכול בשבת במסעדה שפרט למזון הכשר אין לה ולו במעט קשר לשמירה על כשרות? שיהיה לך בתאבון. הדבר דומה לצפיה בטלויזיה בשבת בתנאי שיהיה רשום למעלה "צולם ביום חול". (*) המזון, צורת שחיטתו, צורת הכנתו, הכלים בהם משתמשים וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מיטב הבנתי (הכושלת?) אמור להבהיר שהמצולם לא חילל שבת, על מנת למנוע תהיות. שום קשר לצופה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נאמרה ברכה זו בארמית? (ואיפה הופיע הפרוש) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנים לפני התוכנית הכלכלית של ביבי, הבינו אבותינו כי עדיף שהדכפינים והדצריכים למטותיהם לא יבינו את ההזמנה, וכך לא יכנסו להם רעיונות סוציאליסטים לראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ארמית היתה כנראה השפה המדוברת כשהקטע נוצר (מקרה דומה: קדיש) ב. זה לא ברכה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן נכון. אבל, כמו שכתב האלמוני מעליך, ההזמנה הפתוחה להשתתף בסדר נאמרת בארמית כדי שהעניים לא יבינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמשפט תוקן, הוא נאמר בשפה המקובלת, כדי ש!גם! העניים יבינו - עניי בבל לאו-דווקא ידעו עברית ממש. זה שבימינו זה נשאר ארמית, זה עניין אחר - כמו הקדיש, מה שהתקבל התקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לחלוק עליך, אני מנחש שיש לא מעט אנשים שלא אוכלים חמץ בפסח, אבל לא שומרים על כשרות משום בחינה אחרת. למעשה, אני כזה; בעיקר בעקבות חברתי. אין לי נימוק הרבה יותר אינטליגנטי מ"ככה", אבל נחמד לי שיש לוח שנה קולינרי. מה שכן, מנת מקדונלדס בלחמנית קמח מצה היא לא דבר שהייתי מנסה. אבל אני לא קליינט נלהב של הרשת בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כן. אני אמור להסביר משהו עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי אני קצת סוטה (מהנורמה!), אבל הלחמניות האלה מקמח מצה זה ממש טעים. כמו קניידלה אפוי שכזה. משפר את ההמבורגר בדי הרבה, חושבני. עכשיו, אם רק היה אפשר להכין את ההמבורגר מכבש, ולשים אותו בלחמניה מקמח מצה... זה היה משהו. אגב, אם אנחנו כבר בנושא כשרות ופסח, היום הדגמתי לעצמי שוב כמה הטענה שניצה נוהגת לתמוך בה, בקשר לחילוניות המורדת הריקנית, המגדירה עצמה רק כאנטי-תזה ליהדות, לא נכונה לגבי. לארוחת בוקר אכלתי היום סנדוויץ' עם פסטרמה וגבינה צהובה, בתוך לחם שחור (עם קצת סלט אבוקדו ועגבניה - חבל"ז), ובכלל לא חשבתי על עד כמה לאכול חמץ בפסח עם בשר וגבינה זה לתקוע אצבע בעין של אלוהים, עד בערך שעתיים אחרי ארוחת בוקר, כשעלה בדעתי כמה הדגמתי לעצמי שהטיעון של ניצה לא תופס, וחד גדיא, חד גדיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"סעיד" שבאור יהודה יש פיתות עיראקיות מעולות מקמח מצה. באמת! הרבה יותר טעימות מהרגילות. ---------- אתה חושב שזה לתקוע אצבע בעין של אלוהים? נראה אותך עושה את זה ביום כיפור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בקשר ללחמניות. אני גם אוהב, למרבה הפלא, לאכול מצות. שתי מצות וביניהן מרוח מיונז + פסטרמה + פרוסות גבינה יוצא דווקא לא רע. גם מצות מרוחות בשוקולד למריחה זה שוס נחמד. שבירת מצה מעל צלחת מרק חמה + הטבעתה בשקדי מרק + הוספת גומבוצים(*) מייצר מנה טעימה. ישנם הטוענים כי המצות גורמות למעין אפקט יציקת בטון ולסתימת מעיים אך אישית אני לא מוצא טענה זו נכונה. דרך אגב, חד גדיא זה שם לא רע לסנדוויץ. (*) קניידלך, מצה-בולס, פצצות-עומק, כופתאות מצה, אשכי פסח(?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואצלנו אוכלים מצה-בריי (חביתת מצות?) כל השנה, פשוט כי טעים. אם בפסח אני אוכלת לחם, באמת למה לא לאכול מצות ביום חול? נדמה לי אפילו שעל קופסאות המצות שנמכרות כאן במהלך השנה מודפס כי אינן כשרות לפסח. כך שכנראה שאנחנו לא היחידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה באמת טעים. למרות שאף אחד לא יודע להכין את זה טוב כמו סבתא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עושה את זה טוב כמו סבתא שלך. ובתור שירות לציבור אני אגלה עכשיו אמת שהיא עצובה ומביכה, ובכל זאת היא אמת: אם שמים *הרבה* שומן (שמן, מרגרינה, חמאה, שומן חזיר, you name it) - זה גם לא נדבק וגם מאוד טעים. ואגב, האמת המזעזעת הזאת היא נכונה לגבי הרבה מאכלים אחרים, אם כי היא לא תואמת את עקרונות התזונה הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אפשר סוף-סוף לראות מי אשכנזי אמיתי ומי רק עושה את עצמו. (אפרופו תגובה 140467) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה, ראי הערה 1 בתגובה 108431 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצברה, במקומותינו (אם כי אף פעם לא ראיתי את זה בכתב, אז אולי אני טועה). אבל זה נורא משמין! (אגב, במסגרת שאלות "אמא איך עושים את זה" שהחלטתי שהגיע הזמן לשאול בימינו, גיליתי שתהליך הכנת המצברה זהה כמעט לגמרי לתהליך הכנת "לחם בתוך ביצה", שהוא עוד מאכל אהוב עלי משחר ילדותי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה משמין? למה להרוס? שתי ביצים, שתי מצות, וטיפה חמאה או שמן. פחות משמין מלחם מטוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו? שתי מצות? מה את מכינה, פנקייקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאסור לאכול מצות שלא בפסח: יש פתגם שאומר שלאכול מצה לפני פסח זה כמו לבעול כלה לפני חופתה. וסבא שלי אמר פעם שהוא ניסה גם את הראשון, וגם את השני, ואין בכלל מה להשוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיסור הוא רק לאכול מצה בערב פסח (רמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק שישי הלכה י"ג) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שאתה אומר, נדמה לי שאכן הפתגם שסבא שלי ציטט היה לאכול מצה בערב פסח מול לבעול כלה בערב חופתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף לבעול כלה בערב פסח. אם היא גם בתולה הרי שאפשר להשתמש בדם שלה ולחסוך תינוק נוצרי אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לחסוך? יש מחסור בתינוקות נוצרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פתגם אירי שאומר שלבעול כלה לפני חופתה זה בסדר גמור, בתנאי שזו לא הכלה שלך. ויש פתגם אוזבקי שאומר לא לשים לב לפתגמים איריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לברקת בוודאי יש תרגום של הפתגם הזה להולנדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סע להודו. כשפתחו שם לפני כמה שנים (לא זוכר כמה) את הסניף הראשון של מקדונלדס, דווח בעיתונים שהם הגיעו להסכם עם השלטונות ההודים שההמבורגר יהיה עשוי מבשר כבש, משום קדושת הפרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחובבי קמח המצה - בונוס: אם אתם גרים מספיק קרוב לאור יהודה (וקראתי שיש כאן לא מעט מגני תקווה, גני יהודה וקריית אונו, שזה בהחלט מספיק קרוב), אז אתם כבר בטח מכירים את מאפיית משיח שליד סעיד (למי שלא: מצומת סביון לתוך אור יהודה, רמזור ראשון שמאלה וישר עד שנתקעים לו בשלט). האיש מוכר שם לאפות מקמח מצה - תענוג. ההבדל בין זה ללאפה רגילה קטן אך מורגש, ולטעמי - רק לטובה. אוף, זה היה ממש טעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיפה אתה חושב סעיד קונה את הלאפות שלו? תגובה 141623 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השערה יפה, אבל כנראה לא נכונה. להערכתי הסיבה שהרשת מוכרת בסניפיה שביישובים ה''יהודיים'' צ'יזבורגר בלחמניה כשרה לפסח, הוא היותה (או רצונה להצטייר כ)שומרת חוק. החוק אינו אוסר להציע למכירה גדי בחלב אמו, אבל אוסר לעשות כך לחמץ במהלך הפסח. החוק אינו אוסר להציע חמץ למכירה ביישובים ערביים, ואכן, אתמול, בעיצומו של חג הפסח, אכלתי המבורגר בלחמניה רגילה שברגילות, בסניף מקדונלדס בתמרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק, למיטב ידיעתי, אינו אוסר מכירת חמץ, אלא הצגתו. תיק"ו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא תיק"ו. ברשת המונית של מזון מהיר (כמו ברשת המונית של שרות עצמי) אין הבדל בין "הצגה למכירה" (הצגה בתערוכה מותרת) לבין המכירה עצמה. רשת מקדונלדס עובדת בשיטה שכל המבחר מוצג לקונה. לא מחכים שם לאף ארנב (אפילו לא למ. פטל) שישאל "יש לכם עוגת גזר?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינה אלא קריאה לאליהו המשפטן שיאיר את עיני בסוגיות משפטיות. המבחר במקדונלד דווקא אינו מוצג כלל, ואתה מקבל את האוכל שלך כשהוא ארוז ומוחבא מעין הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנה הספציפית שלך ארוזה. המבחר מוצג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן החוק קובע, כי: "מצהרי יום י"ד בניסן עד עשרים דקות אחרי שקיעת החמה של יום כ"א בניסן, לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה" 1 ; לכאורה אין איסור על מכירת חמץ מוסתר 2. ראה גם דברי הכנסת הן בהקשר של קבלת החוק והן בהקשר של ביטולו 3. קבלת החוק:http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201315.html#... הצעות לביטול החוק (שלא נתקבלו): פריצקי: http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201316.html#... פינס-פז: 1 נוסח החוק כפי שנתקבל (היו מאז מספר תיקונים, אבל לא קשורים לעניינו) http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201314.html#... 2שאלה היא האם פתיחת אריזת הלחמניה, בדוגמא שהובאה בדיון, על ידי הלקוח במתחם מקדונלד מהווה איסור על פי החוק. ייתכן מאד שיפרשו את המונח "לא יציג...לצריכה" ככולל מקרה כגון זה. 3 הערת אזהרה - באופן כללי יש לזכור כי מרגע שהמחוקק אמר את דברו הרי שהחוק עומד בפני עצמו. לפיכך כאשר יש נזקקים לפירוש החוק אמירותיהם של חברי הכנסת בדבר הכוונה שמאחורי חקיקת החוק איננה משנה מסדר ה"פעולות" של הפרשן - הפנייה לדברי הכנסת היא אחת מהאחרונות שבהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טרם נמאסתי עליך, איך פתיחת האריזה ע"י הלקוח יכולה להיות מפורשת כאילו היא נעשתה בידי "בעל העסק"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שפתיחת האריזה תהיה מפורשת כאילו נעשתה על ידי בעל העסק. אמרתי שתיתכן בהחלט פרשנות למונח ''לא יציג.. לצריכה'' ככולל גם מקרה בו בעל עסק מוכר חמץ מוסתר אולם מתיר (ואף מעודד) את אכילתם בגלוי בבית העסק. השאלה המכרעת איננה ''מי פתח את האריזה'' אלא האם מוצג חמץ בבית העסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח כי רשתות השווק אשר מכסות את המדפים עליהם מונח החמץ בניר אטום עושות כלשון (ורוח) החוק, ואינן מציגות את החמץ למכירה. השאלות הנובעות מכך הן: 1. האם כאשר אני שולח את ידי מעבר לאותו פרגוד, ונוטל חבילת איטריות, המרכול עובר בכך על החוק? 2. האם כאשר אני שולח את ידי מעבר לאותו פרגוד, ונוטל חבילת איטריות, רשאי המרכול לסרב למכור לי את חבילת האיטריות הנ"ל בהגיעי לקופה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיטריות אינן שייכות למרכול, אלא לגוי אשר רכש את החמץ. לפיכך, אין למרכול רשות למכור אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסעדת בולינט שבלב המדרחוב הירושלמי, היה שלט: "חמץ בשפע!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד ירושלמי! (ועוד איש בולינט!) אנחנו מכירים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |