בתשובה לרון בן-יעקב, 19/04/03 15:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. ארמית היתה כנראה השפה המדוברת כשהקטע נוצר (מקרה דומה: קדיש) ב. זה לא ברכה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן נכון. אבל, כמו שכתב האלמוני מעליך, ההזמנה הפתוחה להשתתף בסדר נאמרת בארמית כדי שהעניים לא יבינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהמשפט תוקן, הוא נאמר בשפה המקובלת, כדי ש!גם! העניים יבינו - עניי בבל לאו-דווקא ידעו עברית ממש. זה שבימינו זה נשאר ארמית, זה עניין אחר - כמו הקדיש, מה שהתקבל התקבל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |