|
||||
|
||||
פירוש דברי הגר"א: אם נעשתה מלאכה שאסורה מדרבנן בשוגג, מותר (לו) ליהנות ממנה מיד (וכל-שכן לאחרים). אם נעשתה מלאכה שהיא ספק-דאורייתא, מותר ליהנות ממנה מיד שכן האיסור בדיעבד הוא קנס מדברי סופרים ו"ספיקא דרבנן לקולא" (על-פי המ"ב שם). |
|
||||
|
||||
אם (כחילוני) הכנתי אוכל בשבת, וביום ראשון אתה (הדתי) בא אלי, ואני מגיש לך אוכל שבושל בשבת, מותר לך לאכלו? ואם כן, באיזה תנאים? כי למיטב ידיעתי זה אסור. |
|
||||
|
||||
מעיקר הדין מותר לי לאכול אותו (בהנחה שאני סומך עליך שבישלת אוכל כשר בכלים כשרים). המקור צוטט לעיל בתגובה 141897. |
|
||||
|
||||
אבל האם עצם הבישול בשבת לא הופך את הכלים ללא-כשרים? |
|
||||
|
||||
לא. ראה תגובה 141933. אגב, כשהמבשל הוא יהודי, האוכל מותר לאחרים מיד עם צאת השבת (ההמתנה ל"כדי שיעשה" שייכת באמירה לנכרי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |