|
||||
|
||||
זה טור נורא נחמד כטור אישי, ואפילו מעלה כמה רעיונות מעניינים. אבל השפה, השפה נורא מפריעה לי. תחת מסווה של עושר לשוני ומשחקי לשון, מופיעים פה המון עיוותים. אחרי שהכל קבלו על אופנת הכתיבה הרזה, הגענו לעידן של כתיבת עברית בארוקית. מילא המשפטים הבלתי נגמרים, מילא הסמיכויות המוזרות, אבל איפה ההבנה הפשוטה, התייחסות למשמעותה של מילה בודדת? רק כמה דוגמאות: "אובייקט שהושג וכעת קצת מקרטע" - אני מניחה ש"אובייקט" זה בחור. אני מקווה שהוא לא התחיל לצלוע פתאום. מן הסתם, הכוונה לכך שמערכת היחסים החלה לקרטע. "עפיצות" היא מונח מתחום הצבא? אולי "נפיצות"? "המצב... הוא כבר לא מילת תיאור" - "מצב" הוא שם עצם. "פרה-בברלי-הילס 90210 שהביאה אלינו את בשורת הדילן" - האם נושא המשפט הוא זכר או נקבה? שימו לב: לא מדובר בסדרה, אלא בפרה-סדרה. "המסכה הישנה מבוגרת ממני בארבע שנים" - מתאריך הלידה של הכותבת, נגזר שהמסכה בת 28. הייתכן? |
|
||||
|
||||
רק לגבי הבברלי-הילס - מי שהביא את בשורת הדילן היא הסדרה, ולכן ''הביאה''. |
|
||||
|
||||
כן, אבל לא ברור שזה נושא המשפט. זה כמו במשפט המופרך הבא: "טרום-הבחירות שהביאו את בשורת השחיתות". הנושא הוא "טרום-בחירות", אבל המשפט מתנהג כאילו הנושא הוא "הבחירות". |
|
||||
|
||||
"עפיצות" היא סלנג צבאי שמתאר מצב של עייפות חסרת שליטה. "מתעפץ בשמירה", "הוא היה עפוץ כל התדריך", "זה לא היה קורה אם הם לא היו עפוצים" וכו'. שימוש במילה הזאת ביום יום אני רואה (ומשתמש) כל הזמן: "התעפצתי בשיעור", "מתעפץ על ההגה", "אני הולך להכין קפה למה אני עפוץ מת". |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שזהו מונח מתחום הייננות. משהו שקשור לבוקה. |
|
||||
|
||||
במקור, כמובן. |
|
||||
|
||||
עפיצות1 במקורה היא התרגום הצה"לי למונח "טולרנס", כלומר, תחום הסטיה המותרת 2. מכאן נגזר הבטוי "חזור לעפיצות" למי שיצא מאיפוס. עם השנים נשמטה היציאה (והחזרה) מ(ול) עפיצות, ונשארנו עם העפיצות לשמה. ______ 1 נדמה לי שהמקור הוא בכלל אפיצות, אבל אני לא בטוח. 2 ואגב תרגום צה"לי, מי יודע מהם מִכפתיים (על משקל מכנסים)? |
|
||||
|
||||
עפיצות הינו מושג מתחום היין! ומשמעותו "תחושה של קהות ויובש בפה הנגרמת מהימצאותם של טאנינים ביין" זו אותה הרגשה שיש לאחר אכילת חבושים או אפרסמון לא בשל. בצבא נראה ששיבשו את המושג והשימוש בו, והכוונה הייתה יותר לאפיסות (מלשון איפוס - להתאפס על הכוונות או על עצמך). בגלל בעייה ישראלית די נפוצה של חילוף האות א' בע' ולהיפך, בגלל צורת ההגיה הרפה שנוטה יותר לבטא ע' כמו א' ח' כמו כ' ה' כמו א' - השתבשה מילה זו לכדי "עפיסות" או "עפיצות". |
|
||||
|
||||
It’s been long time since my last exam in “lashon” so I can’t relate to your comments. But what really upsets me, not only in this article, but generally reading through other articles, and particularly the readers comments, is the excessive use of “Hebrewtized” words.
It’s quite a surprise for me to discover how many “Hebrewtized” words are there. Surly 90% of these words used here have an equivalent Hebrew word that can be used. So why readers prefer to use “Hebrewtized” words??? |
|
||||
|
||||
אנשים משתמשים במילים שהם משתמשים בהן ביום יום. חוץ מזה ש''פאסיבי'' נשמע הרבה יותר טוב מ''סביל'', ואין לי מושג מה המינוח העברי התקני ל''מיליטריסט'' (''צבאי'' זה לא יכול להיות, מקסימום ''בעל אופי צבאי''). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לוחמני יהיה, סביר להניח, הפירוש המילולי ל Fighterist, אם הייתה מילה כזו בשימוש באנגלית (אני לא שמעתי). אבל אולי דווקא בגלל זה את צודקת. מה שכן רעיונית "בעל אופי לוחמני" ו"בעל אופי צבאי" שונים לחלוטין במהותם. |
|
||||
|
||||
אני מציע: "צבאוני." |
|
||||
|
||||
This is a military army
|
|
||||
|
||||
"זה צבא צבאי" ? או שזה היה פשוט מתוחכם מדי בשבילי ? |
|
||||
|
||||
לא מתוחכם מדי, פשוט זקן מדי. ציטוט בלתי נשכח מתוך M.A.S.H |
|
||||
|
||||
…but for some reason it sounds very pretentious to an English speaking person.
|
|
||||
|
||||
דווקא השימוש במילים התקניות ולא המעוברתות נשמע יותר יומרני לאוזן הישראלית הממוצעת. |
|
||||
|
||||
תגובה 86921 והפתיל שהתפתח ממנה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(מביע דעה הפוכה בבוטות יתרה. סתם, בשביל הקטע) "אובייקט" מגיע לדעתי מ-OBJECTIVE האנגלי, כלומר – יעד. בהחלט מיליטריסטי, אבל גם די חד-משמעי. אני, בכל אופן, מאוד מעריך את ה-, בואי נאמר, "דבקות במטרה" של הגברת המצוטטת, כפי שהיא מתבטאת בשפתה. לגבי מבנה המשפט, צריך להזהר: זה לא "אובייקט ש[[הושג] ו[כעת קצת מקרטע]]". זה "[אובייקט שהושג] וכעת [קצת מקרטע]". כלומר, החלק השני של המשפט חסר נושא, בדיוק כמו "קצת רטוב" (מזג האוויר) או "בימי ראשון בבוקר לא הולכים למקומות הומי אדם" (ישראלים שיש להם שכל). הנושא החבוי במשפט שציטטת, הוא, הייתי אומר, לא אחר מ-"המצב" מיודענו. לא שונה בהרבה מההאנשה של "זמן", כמו ב-"הזמן פועל לרעתנו", או "הזמן רופא גדול". "המצב" הוא הרי הדמות הנסתרת בהוויה הישראלית. הוא האנטי-תזה של "הזמן". הוא כולו הווה, כולו סטטי, כולו נצחי, חסר-פניות, בלתי-מובס, קפוא-פנים ופסיבי עד כדי דמעות. אם אני צריך לחפש ביטוי אחד בעברית שמבטא בצורה מושלמת את הגייסט הישראלי כרגע (אגב, יש לי תרגום מושלם ל-"גייסט"), זה יהיה הביטוי. |
|
||||
|
||||
אז מה נסגר, "מצב" הוא שם תואר? בשביל יצירתיות שירית כמו זו שאתה מחפש, צריך לדעת קודם לכתוב במשפטים פשוטים, לנסח בבהירות את מה שרוצים לומר. יש לי הרגשה (וכאן זה כבר ממש לא מכוון לכותבת) שרבים מדי מדלגים על השלב הראשון. |
|
||||
|
||||
פשוט קיבלנו את הטענה1 הזאת שלך ללא עוררין... -- 1 בקשר ל"מצב", לא בקשר לכתיבה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אה, אולי הכותבת התכוונה "תאור פרטני" ויצא לה "תואר"? אני לא אנסה לנחש כשאפשר לשאול. אני גם לא חושב שאנשים בד"כ מחפשים לכתוב ביצירתיות שירית באופן מודע. השפה מתפתחת בפני עצמה ומשקפת את החברה, כמו שדקלה אומרת, והטור הזה הוא דוגמה מושלמת לנושא שלו. כל מה שנשאר לי לעשות זה לעמוד בצד ולהתפעל בקול רם. אם אני לא ברור אני מתנצל ומבקש דוגמאות יותר פרטניות. אגב, נראה לי שהרבה ממה שמפריע לך בשפה זה שזו בעצם שפת דיבור מעוטרת. יכול להיות שהמשפט מקרטע הרבה פחות כשנלווית אליו אינטונציה ושפת גוף תואמת: "האובייקט <זוקפת אצבע מורה באוויר, עוברת לטון תקיף יותר> _הושג_ <מבט ישיר בעיניים> ... ועכשיו <משפילה מבט במבוכה, לוקחת כפית מההאגן-דאז> קצת מקרטע". יכול להיות שהרבה מהתיאורים ה-"איטו אבירמיים" מסביב באים לפצות בדיוק על זה. |
|
||||
|
||||
לא יותר הגיוני להניח ש"אובייקט" מגיע מ Object, כלומר "מטרה" ? חוץ מזה שלא שמעתי שימוש במילה אובייקט במהלך השירות שלי. להיפך, השימוש השגור היה דווקא במילים "יעד" ו"מטרה". |
|
||||
|
||||
אז יש מצב שהמלה מגיעה מסרטי מלחמה אמריקאיים? כי אם כן, זה חותר נגד הפואנטה של הטור. |
|
||||
|
||||
יש מצב שהמילה מגיעה פשוט מהביטוי השגור "אובייקט מיני"...? אף פעם לא חשבתי שזה מגיע ממקור אחר, בטח לא בקונטקסט המוזכר (מערכות יחסים / מין). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |