בתשובה לאסתי, 01/01/03 14:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה, נראיתי לא רגועה אפושהו?! אם כבר, שמישהו יעשה מעשה, ויוכיח שכריסטמס הוא לא חג-נוצרי דתי, כדי שאני אוכל לחגוג אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. קצת אירוני להתקל באדם דתי המבקש שיוכיחו לו משהו כדי שאמונתו תשתנה ולו בשינוי קל וקטן. 2. הכריסטמס במקור הוא חג פגאני אשר נחגג ברחבי אירופה במתכונתו המקורית עד לפני כאלף וחמש מאות שנים. הנוצרים השתמשו במנהגים מקומיים שורשיים על מנת לסייע בהפצת הנצרות ולכן אימצו את החג ורק שינו במקצת את מסגרת הסיפור על מנת לקשר בין האירוע לבין תורת ישוע. ביפן שהיא לחלוטין לא מדינה נוצרית ובעצם המדינה היחידה בעולם שבה חופש הפולחן הוא באמת חופשי חוגגים את הכריסטמס וגם את ראש השנה האזרחית, למה? כריסטמס זה נחמד כי מקבלים מתנות, תשאלי יפני ממוצע מי היה ישו ותקבלי תשובה שזה הסולן של להקת החתולים המיבבים. ראש השנה זה כבר יותר רציני, ישנה ארוחת ערב מסורתית עם המשפחה המורחבת, מאכלים מיוחדים והמהדרין נודדים בלילה לחוף המזרחי לקבל את הזריחה הראשונה של השנה (זו מסורת שנשארה אפילו שהיום כבר יש לנו את אוסטרליה וניו זילנד). בקיצור, בלי שמות כמו סילבסטר ובלי תהיות אם הרגע המשמח הנדון שייך לנו או אולי למחנה הנגדי, אם יש סיבה אז למה לא לחגוג קצת? (וזה כולל את החגים שלנו שמיסדתי כאן אף על פי שעניין המצות לא תפס אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים חכמים, היפאנים. אנחנו חיים לפי אותה הפילוסופיה: אם כבר יש יום חופש מהעבודה, למה לא לחגוג? אז חוגגים את כריסמס, את ראש השנה האזרחית, את חג ההודיה, את סיינט פטריק'ס דיי, את ליל הסדר וכמובן שגם את פורים והאלווין. אז מה אם לכל אחד מהחוגגים יש שיוך דתי/לאומי שונה? כל סיבה למסיבה מתקבלת בברכה. אז כן, אני מאלה שחגגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השנה היה לא רע, עם ארוחה חגיגית שכללה דג פוגו (מי שמבין בדגים יודע איזה סיכון לקחתי) ולקראת הבוקר נסיעה למקדש אודו על חוף הים שם קיבלו עשרות אלפי אנשים את הזריחה של השנה החדשה עם מפגן זיקוקים נחמד. עדיין, ראש השנה האזרחית המרשים ביותר שחוויתי היה לפני מספר שנים בבית אבן עתיק בפוינט פייפר עם מרפסת שמשקיפה למפרץ סידני בדיוק עם הגשר בחזית, הרבה יין וזיקוקים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הדג הזה באמת מסוכן (או במילים אחרות: מה אחוזי הכשלון)? האם הטעם שווה את הסיכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל שנה מדווחים מקרים בודדים של מוות כתוצאה מהכנה חובבנית של הדג. בתקופה בה סמוראים עדיין נראו בארץ היה מקובל לצפות מהשף להתאבד במידה ומישהו מלקוחותיו היה נופח את נשמתו עקב מנת פוגו מרושלת. היום אף אחד לא מתאבד בצורה וולונטרית חוץ מאלה שכאמור מתעקשים לחתוך את הדג לעצמם בבית במקום ללכת למסעדה שמחזיקה מומחה (המחיר בהתאם). לגבי הטעם, בשעה שכולם התמוגגו סביבי לא יכולתי שלא ללחוש באזני רעייתי שבשר הדג מזכיר לי YELLOW TAIL שישב יום במקרר. רצועות העור שהוגשו בנפרד מהוות סכנה בריאותית אמיתית (ולא בגלל הרעל) היות והכרתי כבר צמיגים של סמי-טריילר שהיו רכים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה צמיגים של סמי-טריילר הכרת בצורה אינטימית כזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי עם טאיירים רגילים של אופניים במסיבה בתיכון, חבר אחד אמר לי שזה יעזור לי להשתחרר. אחרי תקופה של שימוש רק בסופי שבוע זה עבר ליום יום, בלילות הייתי ניגש לפורד החדשה של השכנים עם הצמיגי שטח ומעביר ככה בכיף את הלילה עם גפרסון איירפליין באזניות. מהצבא שחררו אותי אחרי שנה. בהתחלה הם לא עמדו בקצב הצמיגים שנאלצתי להחליף בנ.נ. שלי ולא הבינו למה אני אף פעם לא מחזיר את הבלאי אבל כשאזרח עובד צה''ל תפס אותי מכרסם את הפנימית של הצמיג מהמוביל טנקים שלו אז נמאס להם ושלחו אותי לטיפול. היום יותר טוב, צמיגים כבר לא עושים לי את זה אבל כל סוף שבוע בשביל הסטלה קונה חמישים גרם קוקיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא בקשתי לשנות את אמונתי, להפך- בקשתי שיוציאו (במיוחד בשבילי) את המשמעות הדתית מכריסמס, כך שאני אוכל לחגוג אותו. לא שזה אפשרי או משהו. בעסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמריקאים אתאיסטים שאני דיברתי איתם, ואשר חוגגים את חג המולד, טוענים כי הם חוגגים אותו כחג אזרחי לחלוטין, זמן לבקר את המשפחה, בקיצור, באותה דרך בערך שבה אני חוגג חגים, במקרה הטוב. על כל פנים, את תמיד יכולה לחגוג את חג המולד, גם אם כו-לם חוגגים אותו כחג דתי. מי יפריע לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכולה לחגוג את חג המולד, אלא אם כן אני חוגגת את ''חג המולד''. כפי שאתה אומר, אתאיסטים חוגגים את חג המולד כחג אזרחי- אוקיי, סבבה, אבל זה לא ''חג המולד'', זה סתם חג. ברגע שהוא מאבד את המשמעות הדתית- אבדה משמעות החג. כמובן שתמיד אפשר לחגוג כל חג כסתם יום עם מתנות וממתקים, וגם זה נחמד, אבל לדעתי מה שהכי יפה בחגים זו המשמעות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איי שלמה האומללים, מה איתם? החזאים אמרו שסופות ציקלון "גילחו" אותם ושלא ידוע מה קרה לתושבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם זה נמצא פחות או יותר על קו האורך שלי אבל זה עדיין כל כך רחוק שאף אחד כאן לא מתעניין במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דאגתי להם. עם או בלי קשר: בנשיונל ג'יאוגרפיק האחרון כתבו על ספינת טורפדו שהתרסקה ב- 1943 ליד איי שלמה, שאחד מנוסעיה היה ג'ון קנדי הצעיר. קנדי חקק כתובת עם פרטים על התאונה על קליפת אגוז קוקוס, ושני סיירים ילידי האי הביאו את המסר לכוחות אוסטרליים שחילצו את הניצולים. יש שם בגיליון תמונות של מקס קנדי, האחיין של ג'ון קנדי, במסע לאי, בפוזות צילום (מחבק ומחייך) עם שני הסיירים האלה. אחד מהם, כבר לבן שיער ומצומק (ואולי גם עיוור?) לובש טי-שירט שעליה כתוב I rescued JFK . ציטוט מהטקסט: "שני הגברים, שלשניהם כבר יש היום נינים, התרגשו עד דמעות מהמעמד. ההתרגשות לא פסחה גם עלינו. חרף הסיכויים הקלושים הוסיפה משלחתנו פרק חסר לביוגרפיה של גיבור אמריקני שהפך לסמל לאומי". הסיירים קיבלו, אגב, גם "מתנות ומענק מטעם משפחת קנדי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעורר הירהורים של מה היה קורה אילו. כידוע, קנדי היה נשיא גרוע שסיבך את ארצו בויטנאם ופתח במבצע האוילי וחסר התוחלת של הפלישה למפרץ החזירים. וד"א, גם אריק שרון הוצל פעמיים: בקרב לטרון במלחמת העצמאות ובמלחמת יום כיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת יום כיפור? אתה מתכוון לתחבושת הפוטוגנית שעיטרה את ראשו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. גם ביום כיפור מישהו הציל את חייו. הוא הופיע לפני כמה שנים בתוכנית של דן שילון שבה התארח שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע - למי? גרוע - לפי מה? פתח במבצע - האמנם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נימוקים בלינקים המצורפים. באשר למפרץ החזירים, מי פתח במבצע אם לא הוא? הCIA ניסה לעניין את אייזנהאור בפעולה כזו ללא הצלחה. לעומת זאת קנדי התלהב ללא שיקול אי הריאליות שבדבר וההשלכה היתה לא רק כשלון המבצע, אלא גם השלכת קובה לזרועות ברה"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינדון ג'ונסון היה הנשיא שהחליט על התערבות צבאית בוויאטנם. לפניו היה כח מצומצם מאוד של יועצים אמריקאים שפקחו עין על ההתפתחויות באותו אזור. לג'ונסון היתה ההזדמנות להחזיר את היועצים ולהמנע מעימות אך על מנת לא להצטייר כנשיא ''רך'' הוא הורה על משלוח של עשרת אלפים חיילים למטרות לחימה. קצת מאוחר יותר ובניגוד להערכת המצב של מקנמרה, החליט ג'ונסון על הקמת התכנית שתביא לשליחתם של כחצי מליון חיילים נוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה, אבל למה להוסיף את "על מנת לא להצטייר כנשיא "רך" "? אתה חבר שלו? אתה יודע מה עבר לו בראש? אולי היתה לו מטרה מעשית בעצם הגברת המעורבות בויאטנם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם נוספת אני יכול להמליץ על הספר של דויד הלברשטאם the best and the brightest (אמנם מעט מיושן) שמספר על התהליכים שהכניסו את אמריקה עמוק לויאטנאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני יכול להמליץ על החלק השלישי של הספר של עודד בלבן Politics & Ideology לניתוח אלטרנטיבי של תקופת נשיאות קנדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר הזה יוצא דופן בנוגע לכמות האינפורמציה שהיתה להלברשטאם בזמן הכתיבה. קשה להאמין שהספר שיצא בתחילת שנות השבעים מכיל כל כך הרבה inside inormation. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מין תגובה זו? אם הייתי אומר לך שפואד פרש ממשלת האחדות במטרה לבצע תרגיל מנהיגות במחנה העבודה על מנת לחזק את מעמדו לפני הבחירות המקדימות היית שואל אותי אם אני חבר שלו? במקרה של פואד מדובר בהערכה מבוססת, במקרה של לינדון (הסחבק שלי) מדובר בחתיכת היסטוריה אשר נתמכת ע"י אין ספור מסמכים ורשומות. לא תקבל לינק אבל המלצה לספר בסיסי שניתן להשיגו בדיונון תקבל מפאת התקווה שאתה באמת מתעניין ולא סתם תוקף מתוך שיעמום. "המאה ה-20" (ברח לי שם ההסטוריון) נכתב ע"י בחור בריטי ונותן מבט מעניין על הפוליטיקה מבפנים תוך שהוא מבסס את התוכן על תמלילים ורשומות שהותרו לפרסום לאחר 20, 25 וחמישים שנה. אם הספר לא ישביע את סקרנותך נסה את רשומת הזכרונות של מקנמרה אשר מכילה ציטוטים והתרחשויות מתוך הדיונים בבית הלבן. תקרא ותרגיש כאילו לינדון טחן איתך שמירות בטירונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתשובה לשאלתך - כן. בקשר למקנמרה, קנדי ולב"ג, אני יכול להפנות אותך לספר שציינתי כאן:תגובה 119135 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה לתשובתך לשאלתי - אתה מתמם. לגבי הספר המומלץ - אין בו שום התייחסות לגבי החלטה כביכול של קנדי לטובת התערבות צבאית בויאטנם. הפעולות שננקטו בזמן שלטונו של ק. היו מעוגנות בהסכמים שנחתמו לאחר מלחה"ע השנייה ולא היה בהן דבר הקרוב למעורבות בלחימה. כפי שאמרתי, הנשיא הראשון שהורה על פעולה צבאית אלימה קרי יצירת מגע עם האויב ולא הסתפקות בייעוץ גרידא היה ג'ונסון. למה ג'ונסון הורה על כך? מעבר לגנרל ווסטמורלנד שגם הוא היה דו משמעי הרי שהערכת המצב של הגורמים הבכירים ביותר בממשל היתה שהתערבות צבאית בוויאטנם תוביל למערכה ממושכת, יקרה שהצלחתה המדינית מוטלת בספק לאור ההגבלות הקיימות באזור (סין). אז לא יצא לי להכיר את ג'ונסון ואני גם לא נפגש עם פואד באופן אישי אך אם לדעתך הסיבה שאין לי בכלל חברים צריכה להביא אותי להאמין לפואד שתקציב המדינה ממש זיעזע אותו ולכן הוא פרש מן הממשלה הרי שאנני יכול לקבל את דעתך. שתיים בלילה, הניסוח לקוי והמשפטים ארוכים, עמך הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר כבר להוסיף - קנדי קיבל את תוכניות המצבע מה- CIA ולא יזם אותו. כתבתי על זה פעם: תגובה 73138 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוד שאאל"ט קנדי רצה לפרק או לפחות לערוך שינויים רציניים בcia. מה בדבר האדרנלין החיובי שהוא הזרים לעורקים? תוכנית החלל, שיש לה, לצערם של אחדים, גם תוצאות חיוביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוד בהריגתה של מרילין מונרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מופיע בין השאר בלינק הראשון שהבאתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |