 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוקה שתהיה מוסכמת על אזרחי המדינה צריכה לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי. אין לנו היום מכנה משותף כזה. מכיוון שכך, כל חוקה - בלי קשר לתוכנה ומהותה - תהיה רעה לחלקים נרחבים של העם בישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם ללמוד מהדוגמא של ארה"ב, הרי שבאמת במדינה מפולגת 50/50 קשה להסכים על חוקה שתייצג את "רצון העם". שי גם הראה איך התפיסה של מה צריך להיות מעוגן בחוקה משתנה עם הזמן, וחוקי העבדות (ואח"כ התיקונים ה-13 וה-14 לחוקה האמריקאית) הם דוגמא טובה. עם זאת, אני דווקא יכולה לחשוב על כמה דברים שאפשר לעגן ויענו על שני הקריטריונים - גם ייצגו את רצון הרוב וגם לא סביר שישתנו עם הזמן, בעיקר בתחום זכויות הפרט - הזכות למשפט, שוויון בפני החוק, אי אפליה בקבלה לעבודה, הזכות להצביע, חופש הדיבור, הזכות לשירותי בריאות. העניינים מסתבכים במדינה כשלנו, כיוון שחופש הדת, למשל, הוא בעייתי. חוק השבות הוא בעייתי. החובה לשרת בצבא היא בעייתית. הסיבה היחידה שעולה בראשי שמצדיקה כינון חוקה היא הסבירות שהדתיים ינסו להשתמש בכוחם כלשון מאזניים כדי לסכן את חירות הפרט (כמו שעד שנות השמונים הומוסקסואליות היתה מחוץ לחוק). כדי למנוע מצב כזה, או מצב בו עולה דיקטטור מטורף לשלטון, אולי באמת כדאי לכונן חוקה. ושאלה: נדמה היה לי שחוקי היסוד דורשים רוב מוחלט של 2/3 בשביל שינוי. מה ההבדל בין חוקי יסוד לחוקה? הרי גם חוקים שיעוגנו בחוקה ידרשו רוב שכזה לשינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאמת, הדברים ה"מובנים מאליהם" אכן מעוגנים בחוקי היסוד. חופש הדת, או השירות בצבא לא. בדיוק _בגלל_ שהם נתונים למחלוקת תמידית. _________ לעלמה עפרונית לא ממש אכפת אם קוראים לזה חוקה, חוקי יסוד או גזר. העיקר שיפתרו את זה כבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? מה מעוגן בחוקי יסוד? כמעט כלום. חופש העיסוק והזכות לכבוד ולחרות, בלי פירוט. בשום מקום בספר החוקים הישראלי לא כתוב שיש חופש דיבור במדינה. חופש הדיבור כולו מסתמך על תקדים משפטי (פסק דין "קול העם" המפורסם של אגרנט, אם זכרוני אינו מטעני), וכך גם חרויות רבות אחרות. השופט ברק ניסה לטעון כי מתוך חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו נובעות כל זכויות האדם, אבל הוא די בודד במערכה מבחינה זו, ואפילו הוא כבר נסוג מהצהרותיו מרחיקות הלכת יותר בנושא. אגב, אם יכללו שירות צבאי בחוקה זה יהיה, ללא ספק, תקדים עולמי שישים אותנו ללעג ולקלס בעיני כל אומות העולם. החוקה מטרתה הגדרת זכויותיו של האזרח מחד, ומנגד חובותיו והמגבלות המוטלות על השלטון. בשום פנים ואופן אין לכלול "חובות" של האזרח כחלק מהחוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שני חוקי יסוד הינם משוריינים, ואלו הם חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק, שנחקקו ב-94' או 92', אני לא זוכר בבטחון. בנוסף, ישנו סעיף אחד (לא זוכר איזה) של חוק יסוד הכנסת ששוריין. שאר החוקים יכולים להשתנות בכל רוב רגיל - לדוגמא חוק יסוד הממשלה ששונה בשנת 2001 ברוב שכזה, אם אינני טועה. מבחינה סמנטית - רוב מוחלט הוא רוב של 50 אחוז ועוד קול אחד, או במקרה של הכנסת - 61 קולות לפחות. רוב של שני שליש מחברי הכנסת הוא רוב מיוחס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעצם במקום לקרוא לחוקה אני יכולה לקרוא לעיגון חוקי יסוד נוספים, ואין שום הבדל בין השניים? אם כך, אז למה חוקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החלטת הכנסת (פשרת הררי), אין לישראל חוקה, אלא שהכנסת זכאית לחוקק פרקים פרקים של החוקה. כל פרק כזה הוא חוק יסוד. כשתסתיים מלאכת חקיקת חוקי היסוד (מי קובע? הכנסת), הם יאוגדו לחוקה אחת שלמה. איי וולדנ'ט הולד מיי ברת', כמו שאומרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב לציין שמכאן החשיבות של ריבוי מפלגות בכנסת ואחוז חסימה נמוך. תארו לכם מצב שבו לאחת המפלגות הגדולות יש למעלה מ-60 ח"כ בגלל שאין מפלגות אחרות שעברו אחוז חסימה גבוה. מפלגה זו תוכל להעביר כל חוק שהיא רוצה. לעומת זאת, גם אחוז חסימה נמוך מדי יכול להיות מסוכן מבחינת נתינת כוח אדיר למפלגות קיצוניות. המפלגות הללו יכולות להתאחד להצבעה על כל מטרה קיצונית משותפת ובכך לעקוף את המרכז ואף את הממשלה, שלא לדבר על הכוח בועדות הכנסת השונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מצב של מפלגה יחידה הוא ראלי במדינה לכל שני אנשים יש שלוש דעות? חוץ מזה, אם יהיו כל כך הרבה מפלגות כל-כך מפולגות מדוע שיבחרו להתאחד נגד הממשלה כדי להעביר (לא להתנגד, להעביר!) חוק? הם הרי (היפותטית) מפולגים כמעט על דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב! ובכן, לא אמרתי מפלגה יחידה, אמרתי שבאחוז חסימה גבוה ייתקימו בד"כ 2 מפלגות בלבד, שיקבלו את מספיק קולות בכדי לעבור את אחוז החסימה. מספיק אחת מהן שתהיה בת 61 מנדטים בכדי להעביר כל חוק שתרצה. בעניין המפלגות הקיצוניות, גם להן יש דעות משותפות המתאימות לאג'נדה שלהם. לדוגמא- ש"ס, האיחוד הלאומי ועוד כל המפלגות הדתיות שתצוצנה יתאחדו בכדי להצביע בעד שמירת הכשרות על כל מובניה מחד. מרץ, המפלגות הערביות ועוד מפלגות שמאל ריאקציונריות יצביעו על נתינת כל תנאי שהפלסטינאים ידרשו מאידך. אלו החלטות שאין עליהן קונצנזוס כלל במדינה ויכולות אף לעורר מרי אזרחי אם לא גרוע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר מצויין. זה פחות או יותר מה שקורה בארה"ב, כעת כאשר שני בתי הנבחרים והנשיא הם רפובליקנים. האם שם כל חוק עובר אוטומטית? לא נראה לי. מצב חדש שכזה לדעתי ישנה את האיזון הפנים מפלגתי ויהפוך את חברי הכנסת ל"מיני סיעות" ונתחיל לשים יותר לב לחוגים השונים הפנים-מפלגתיים. בעניין ריבוי המפלגות, הדגמת בעצמך כי גם התארגנויות כאלו הן מוגבלות באופיין (דתיים, שמאל וכו') והסיכוי שמספיק מפלגות קטנות ימצאו מכנה משותף להצביע עליו ולהעביר אותו בכנסת הוא אפסי ולא ריאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב, כפי שציינתי בתגובה אחרת, היא רפובליקה, אנחנו דמוקרטיה. למרות שיש דמיון גדול בין השיטות, הן אינן זהות, גם לא בתהליך החקיקה. אני אנסה להביא את התהליך שמתבצע שם במהלך השבוע. הבקשר לריבוי המפלגות- הוא מאוד ריאלי. זה בדיוק מה שהמפלגות יחפשו, את המכנה המשותף. וייקל עליהם למצאו בשיטת הטובה תחת טובה עם שאר הגוש הקיצוני שלהן. גם המפלגות המתונות יחפשו את קולות הקיצונים. מה אתה חושב שתרם לעליית הפאשיזם? מפלגת המרכז העיקרית עשתה יד אחת עם מוסוליני ועוד מפלגות קיצוניות בכדי להעביר חוקים מסוימים שיגבילו את הקיצונים מהצד השני(אם אני זוכר את החומר נכון) ולבסוף התברר שמוסוליני הרוויח הרבה יותר. יש לזכור שלא כמו היטלר, מוסוליני עלה לשלטון בהליך 'דמוקרטי חוקי'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למפלגות הקטנות, זה לא מה שהבנתי מהתגובה המקורית שלך. שם דיברת, למיטב הבנתי, על התארגנות של מפלגות קטנות מכל הקצוות הפוליטיות כדי לכפות החלטות על המפלגות הגדולות. מה שאתה מתאר עכשיו זה הליך דמוקרטי טבעי - קואליציה של מפלגות, עם מכנה משותף רעיוני כנראה, ואני לא מבין על מה אתה מלין - הרי בחלקה הראשון של אותה תגובה חששת מפני מפלגה אחת שתשיג רוב מוחץ בפרלמנט ותכפה את החלטותיה על כל שאר המפגלות. כמו שמישהו אמר פה פעם - אתה לא יכול לאכול את העוגה משני קצותיה, או לאחוז את החבל ולהשאיר אותו שלם. 8^) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי הנכון הוא, אתה לא יכול לאכול את העוגה בשתי חתונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם ישראל וגם ארה''ב מוגדרות בתור רפובליקה - שלטון שלא עובר בירושה או בזכות קרבת דם. הציבור הוא המלך. גם ישראל וגם ארה''ב הם רפובליקות-דמוקרטיות. ההבדל אולי הוא שארה''ב היא רפובליקה-דמוקרטית-נשיאותית-פדרלית, פדרציה של מדינות עצמאיות במידה רבה, עם שלטון מרכזי שאחראי בעקרון ,עד כמה שאני יודע, על ויסות המסחר בין המדינות. ישראל היא רפובליקה-דמוקרטית-פרלמנטרית-מה-שההפך-מפדרלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער להודיע לך, אבל אתה טועה. ישראל היא גם רפובליקה. רפובליקה היא כל מדינה שבה השלטון אינו נתון בידי משפחת מלוכה, קיסרות או נסיכות, המעבירה בירושה את שרביט הממשל. מכאן שרפובליקה יכולה להיות מצד אחד מדינה דמוקרטית, כמו ישראל או ארה"ב, ומצד שני מדינה לא דמוקרטית, כמו מצרים או סין, או אפילו עיראק. במלים אחרות, קיימות שתי הבחנות שונות לחלוטין: האחת היא ההבחנה בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן דמוקרטיות, והשנייה היא הבחנה בין מדינות בעלות שלטון מלוכני לבין רפובליקות. בריטניה, למשל, היא דמוקרטיה, אבל אינה רפובליקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד. דמוקרטיה היא מערכת שלטונית בה הרוב, דרך נציגיו, קובע את החוקים. אומנם יש לנו מעיין ערכים רפובליקנים(הממשלה, הכנסת ובית המשפט) ואומנם אנחנו מנסים להתחשב במיעוטים(סוציאליזם) אך המערכות הללו אינן מאזנות אחת את השניה, למעשה העירבוב בין שרי הממשלה וחברותם בכנסת אינו תואם את המערכת הרפובליקנית לחלוטין. המדינה הזאת היא מעל הכל בעלת רוב יהודי ומתנהגת לפי רוב זה. אתה צודק בהגדרתך אך אנחנו לא רפובליקה, לא בהגדרת השיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן מופיעה ההגדרה שרפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במילון. המילון מביא את הגדרת המילה, לא השיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא בספר בישול. השאלה היתה היכן כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו דומה נמצא בהשוואה בתחתית העמוד: וממקום אחר. הגדרה של רפובליקה: הגדרה של דמוקרטיה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך מהגדרת הרפובליקה המופיעה להלן: A republic (representative democracy) is a form of government (and a state where it is used) where the head of state is not a monarch, ובמיוחד מהמשפט: Most of the dictatorial or totalitarian states in the world today are republics, אנו למדים כי רפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערבוב בין שרי הממשלה וחברותם בכנסת היא רעיון מקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות. אתה לא מדבר על רפובליקה, אתה מדבר על דמוקרטיות נשיאותיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון- התגובה היא גם לשאלתך. כאשר ערכתי חיפוש על רפובליקה ודמוקרטיה מצאתי מס' אתרים שדנו ברפובליקה האמריקאית ושהפרידו אותה מדמוקרטיה, בצורה שנתתי. דהיינו- דמוקרטיה נשיאותית היוותה, כנראה, את מושג השיטה הרפובליקנית ואילו פרלמנטרית היוותה, כנראה, את מושג השיטה הדמוקרטית. אני אומר כנראה בגלל שאני עכשיו לא מצליח למצוא את האתרים הללו... כנראה שמילות החיפוש שנתתי היו שונות.., טוב, מקובל עלי מה שאתם אומרים עד שאלמד אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי להוכיח לך - הרפובליקה הצרפתית הראשונה, השניה, השלישית, הרביעית, ואולי גם החמישית, לא עונות על התנאים שהעלית. (בו'נא, דפוקים הצרפתים האלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגליה יש שיטה פרלמנטרית עם שתי מפלגות גדולות, כשברוב המקרים למפלגה שמרכיבה את הממשלה יש יד חופשית לעשות מה שבא לה בפרלמנט. מפלגה שתזכה ב-60 מנדטים בהכרח תזכה גם לתמיכה מגוף גדול של הציבור. אם אחוז החסימה יעלה, נגיד, ל-10 אחוז, כמו בטורקיה, יהיה זה מתפקידו של הציבור להתאגד במפלגות גדולות, כך שלא יאבדו הרבה קולות. אני מאמין שאפילו אנחנו מסוגלים להבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע, שלוש: שמרנים, ליברלים ולייבור. אתה לא מחשיב את הליברלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי בפעם האחרונה הם הרכיבו את הממשלה בבריטניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה יותר מהשלוש הללו בפרלמנט, אבל אני אמרתי "שתי מפלגות גדולות". יש עוד אחת בינונית, ועוד 7-8 קטנטנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה: לייבור: 410 מושבים שמרנים: 163 ליברלים: 53 המפלגה הסקוטית הלאומית/המפלגה הוולשית1: 9 אולסטר-איחודיים(?): 6 איחודיים-דמוקרטיים: 5 שין פיין: 4 (טרם נטלו את מושביהם) סוציאל-דמוקרטיים ולייבור: 3 עצמאיים: 1 עצמאיים שמרנים: 1 הסקוטים (5) והוולשים (4) התמודדו ברשימות נפרדות. אני חושב שזה מאוד יהודי מצידם להריץ שתי מפלגות שונות עם המילה "unionist" בשמן. 1 Plaid Cymru. אין לי מושג מה זה "plaid" אבל cymru זה "וולשי", או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה plaid אבל לפי מילון אלקלעי מדובר ברדיד סקוטי או בד מתושבץ. חוץ זה הנה מספר אתרים שיתנו לך רקע מקיף יותר בנושא: היסטוריה על PLAID: ערך PLAID באתר encyclopedia.com: אתר המפלגה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה Plaid באנגלית, או בסקוטית, בעוד שאנחנו מדברים על מילה בוולשית. פעם היה לי מילון וולשית-אנגלית באופן קבוע בחדר. עכשיו כבר החזרתי אותו לספריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, החזרת את המילון? שכחת אותו אצל החברה? יש לך ערפל בקיטבג? מעכשיו על מסך הטלויזיה שלך המילון הוירטואלי. המילון שלך ליותר ממאתיים ושמונים שפות והכל, בלחיצת כפתור אחת. תן לעכבר שלך להיות המתרגם שלך. __ 1 ההגדרה הוולשית ל- PLAID : מפלגה 2. plaid [pleidiau, f.] - (n.) side,party, behalf{ (side) Plaid is a side in a dispute, a party (such as a political party). }
2 http://www.cs.brown.edu/fun/welsh/LexiconWE.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי היסוד הם חוקה. (קצת תמוה, וכבר הגיהו עליו רבים, אבל זה לא העניין כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיה. בצבא יש עניין הידוע כ"תקופה ר"'. זהו הכינוי לשירות קבע עליו חייל התחייב עוד טרם גיוסו, וממנו בשום פנים ואופן לא ניתן להשתחרר. כמעט כמו שירות סדיר. כלום אין זאת הפרה של "חוק יסוד - חופש העיסוק"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע ולמה? חתמת על חוזה. אתה רוצה להפר את החוזה? יש לצד השני הזכות להטיל עליך סנקציות. במקרה של הצבא - זה יכול לכלול מאסר על עריקות. חוק חופש העיסק אינו פוסל חוזי העסקה, ומבחינתי קצונה היא חוזה העסקה שכזה. בכל מקרה, לחוק יסוד חופש העיסוק ישנו אותו סעיף מופלא שמתיר לחוקק חוקים שמבטלים את חופש העיסוק "למטרה ראויה" שמתאימה לערכיה של ישראל (איזה ערכים? לא יודע). אני די בטוח שחוק יסוד: צה"ל (או איך שלא קוראים לו), שכולל בתוכו את סמכות שר הבטחון והצבא לחוקק חוקי מטכ"ל, עליהם נמנים כל החוקים שעוסקים בשירות סדיר1, נחשב חוק שכזה. 1 שרות קבע נכלל בשירות סדיר. שירות סדיר הוא כל שירות שבו החייל הוא חייל קבוע - חובה וקבע. לעומתו קיים שירות המילואים, שהוא בלתי סדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה חוק מעוגנת זכותו של צה"ל לקרוא לי למילואים (שירות לא סדיר?) האם על שירות המילואים שלי חלים כללי חופש העיסוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו חוק יסוד הצבא, כנראה חוק היסוד הקצר ביותר בקורפוס המצומצם משהו שלנו. סעיף 4 קובע כי "החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו". אין לי כוח לשלוף את הפדאור שלי, אז הרי לך משימה: לך ומצא את החוק שנותן לצה"ל את הסמכות לגייס אזרחים לשירות מילואים. בכל אופן, מכיוון שחובת השירות הצבאי (לפי הוראות החוק) מעוגנת בחוק יסוד, הרי שחוק יסוד חופש העיסוק *אינו* עליון עליה, מה גם שחוק יסוד חופש העיסוק קובע במפורש כי ניתן לפגוע בזכויות שמקנה החוק למטרה שתואמת את ערכי המדינה. שירות בצבא תואם את ערכי המדינה, ולכן מותר לפגוע בחופש העיסוק כדי לאפשר שירות בצבא על פי צרכיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם יש לצה"ל, מכורח היותו 'תואם את ערכי המדינה' זכות חוקית מוחלטת? האם זכותו, למשל, להתכחש להסכמים עליהם הוא חתום, או להציג מצ שווא? ראה, למשל, מקרה בג"ץ העתודאים מלפני שנים אחדות. האם עליונות הצבא במקרה זה תופסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר עניין לבית המשפט, אני מניח, ולא כתוב בחוק. לא קראתי את חוק שירות הבטחון (ותודה לאליהו), אבל אני מניח שאין שם סעיף שאומר "צה"ל יכול לעשות מה בזין שלו ואתם יכולים ללכת לחפש את החברים שלכם". אם צה"ל חותם על חוזה, הוא מחוייב לו, אלא אם מתערב "כוח עליון" (אסד, למשל), ואז לצבא יש סיבה מספיק ראויה להפר חוזה. לא מכיר את מקרה העתודאים. אפשר פרטים? אה, אגב, אם זה לא היה ברור - אל"מ(שפטן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשה שהיה היה כדלהלן: ההסכם של צה"ל עם העתודאים, כפי שהוצג לכל מי שהתכוון לשרת כעתודאי, היה שהעתודאי מתחייב מראש לשלוש שנות שירות קבע תמורת שני דברים: 1. דחיית השירות הצבאי עד שיסיים תואר 2. שיבוץ בצבא במקצוע אותו למד. ההצגה הזו ('דבר תמורת דבר' ) היא מה שהוצג באופן רשמי. אבל ב- 1991 החליט הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, לגייס אחוז ניכר מהעתודאים (שכבר החלו בלימודיהם) לשירות קרבי ולא לשבצם במקצועם. ההחלטה הוחלה באופן מיידי על העתודאים שסיימו את לימודיהם, לא רק על אלו שהחלו ללמוד ב- 1991. צה"ל דרש עדיין מהעתודאים שיעמדו בהתחייבותם לשירות קבע. העתודאים טענו בתחילה כי מדובר על הפרת חוזה, אולם הסתבר כי בהתחייבות שעליה חתמו העתודאים היה סעיף קטן שאמר משהו בסגנון 'צה"ל רשאי שלא לשבץ את העתודאי במקצועו לפי ששיקוליו בהתאם לצרכי הצבא'. עם זאת, עד 1991 נוצל סעיף זה רק במקרים מיוחדים (כאשר עתודאי לא הצליח להשתבץ לאף יחידה או כשנתגלו אצלו בעיות ביטחון שדה) ובמקרי קצה אלו לא דרש הצבא שירות קבע. העתודאים הגישו בג"ץ נגד החלטת הצבא, בטענה של הונאה ומצג שווא לגבי כוונות השיבוץ. בג"ץ קבע שהעתודאים צודקים, ושצה"ל אכן קיפח את זכויותיהם, אך על מנת לא לפגוע בצרכי הצבא הוא נמנע מלבטל את ההחלטה ורק דרש שהצבא 'ישקול מחדש' את החלטתו. התוצאה הסופית הייתה הסכם פשרה שלפיו צה"ל העמיד בפני העתודאים את האפשרות לשרת 3 שנים בסדיר, לא במקצוע, או שנתיים וחצי בחייל קרבי ואח"כ שנתיים וחצי במקצוע 2. תחושתי היא שבמקרה זה מנטרת 'צרכי הצבא' אפשרה לצה"ל להגיע לפשרה טובה עבורו על אף שבית המשפט קבע כי בפעל שלא כהלכה. התחושה שלי היא שגישת 'צרכי צה"ל' מאפשרת לצבא לבצע מהלכים מאוד בעייתיים מבחינת צרכי הצבא, ומקסימום לסגת מהם חלקית 'אם מישהו יתנגד ויביא את זה לבג"צ'. זו לא נראית לי גישה בריאה. 1 אני מודע לכך שאמרתי שאפסיק להשתמש בכינוי זה, אך מאחר שפתיל זה חשוב לי אשאר בשם זה אך ורק עבור הפתיל הנוכחי. תודה. 2 כדאי לציין שהצבא לא הסכים בשום אופן להציע פשרות כאלו בטרם הפסיד בבג"ץ . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.חובת השירות הצבאי קבועה בחוק שירות בטחון [נוסח משולב] התשמ"ו - 1986 1. 2.חוק יסוד: הצבא איננו החוק הקצר ביותר. להרחבת הידע הטריוויאתי - בין חוקי היסוד הרי שחוק יסוד: מקרקעי ישראל הינו הקצר ביותר - 3 סעיפים. בין כלל החוקים ישנם חוקים קצרים יותר. אם נתעלם מחוקים שהם הוראת שעה שהם לעיתים בעלי שורה אחת (אפילו בלי סעיף) ניתן לראות למשל 2 את החוק לביטול המג'לה, התשמ"ד - 1984 כחוק יותר קצר הוא בן 2 סעיפים בלבד. ______________ 1 חוק זה בא במקום חוק שירות בטחון משנת 1956 שהחליף את החוק משנת 1949. 2 לא בוצע חיפוש מקיף לחוקים קצרים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק שרותי הביטחון (נוסח משולב 1986). כתוב את זה על כל צו גיוס. למילואים או לסדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בד"כ רק מסתכל על התאריכים. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ששלח את זה. אתה יודע, למקרה ש... (; | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה כתוב שם? סיגל נחמיאס, שלישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, גם זה משהו. (הכל בצחוק כמובן...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז גם מיקרסופוט, למשל, רשאית להחתים את עובדיה על חוזה שיגרור מאסר במתיקניה במידה ואלו יפירו אותו? אני רוצה להדגיש שהאמור אינו תקף כלפי חתימה לשירות קבע באופן כללי, אותו בהחלט ניתן להפר (במחיר של סנסקציות כלכליות, כנהוג) - אלא רק לגבי התקופה התמוהה הזו המכונה "ר". אם קיימת הסתייגות בחוק הייסוד, אז טענותיי כלפי הצבא מאבדות מתוקפן כמובן (ומופונות לרשות המחוקקת). אני בספק רב מאד עם לחוקי המטכ"ל יש איזושהי משמעות בקונקטסט הזה (ממש כפי שהמטכ"ל לא רשאי להחליט שמהיום והלאה השירות הסדיר ימשך 10 שנים במקום 3). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי שחררו בלי שביקשתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק, חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד הממשלה הם משוריינים (ושונו אך ורק ברוב מוחלט) חוק יסוד כבוד האדם לא משוריין. איני בטוח, אבל נדמה לי שניתן לאחר את מועד הבחירות רק ברוב של 80 ח"כים ובנסיבות מיוחדות, וזהו השריון בחוק יסוד הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה התמונה המלאה באשר לשריון חוקי יסוד: 1.חוקים משורינים: א.חוק יסוד: חופש העיסוק - סעיף 7 קובע כי דרוש רוב חברי הכנסת (61 ח"כים) כדי לשנות את חוק היסוד. כן נדרש כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד אחר 1. ב.חוק יסוד: הממשלה - סעיף 44 דורש רוב חברי הכנסת (61 ח"כים) כדי לשנות מחוק היסוד. אין את הדרישה כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד. קיימת דרישה כי הרוב הנדרש יתקיים בכל שלוש ההצבעות. כן נקבע בחוק היסוד, כי שינוי הינו בין במפורש ובין במשמע. סעיף דומה נמצא בחוק יסוד: הכנסת. 2.סעיפים משורינים בחוקי יסוד: א.חוק יסוד הכנסת: סעיף 45 קובע כי לא ניתן לשנות את סעיף 44, העוסק באי האפשרות לפגיעה בחוק על ידי תקנות לשעת חירום, וכן את סעיף 45 עצמו אלא על ידי רוב של 80 ח"כים 2. בשנת תשנ"ב הוסף סעיף 45א' הקובע כי הוראת השריון של 80 ח"כים תחול גם על סעיף 9א (א)הקובע כי הכנסת לא תאריך את כהונתה אלא ברוב של 80 ח"כים. ב.חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל - סעיפים 5 ו- 6 העוסקים, בהתאמה, בשטח העיר ירושלים ובאיסור להעביר את הסמכות בעיר משרוינים ברוב של 80 ח"כים, דהיינו על מנת לשנותם יש צורך ברוב האמור. ____________________ 1 עניין משמעות הדרישה, כי השינוי יעשה דווקא בחוק יסוד, כמו גם תוקף הוראה, בלתי משוריינת, בחוק יסוד לעומת חוק רגיל הסותר הוראה זו, חורגים מהיקף תגובה זו. למתענינות ולמתענינים ראו ספרם של א. רובינשטין וב. מדינה "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" (מהדורה חמישית - הוצאת שוקן), עמ' 382-402. קישור לספר בסטימצקי: 2 כאמור, גם בחוק זה נקבע כי הרוב הנדרש צריך להתקיים בכל שלוש ההצבעות והשינוי הינו בין במפורש ובין במשתמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לומר שהעברת שטחים מירושלים לרשות הפלסטינית דורשת 80 ח"כים??? פירוש הדבר הוא בעצם שממשלה ללא הליכוד לא תוכל לעולם לחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים. מתי שוריין חוק זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוב הנדרש הוא רוב חברי הכנסת, דהיינו 61 ח"כים ולא 80 כפי שנאמר. כמו כן השינוי צריך להיעשות בחוק יסוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר ציינת, במצב העניינים הקיים יכולה הכנסת להעביר ברוב רגיל חוקים הדורשים רוב מיוחס לביטולם. אין זו רק אפשרות תיאורטית (שניתן להקצינה עד אבסורד): כך למשל בחוק הבחירה הישירה (באותה הצבעה מפורסמת בה טעה דב שילנסקי בספירת הקולות) תמכו חמישים ומשהו ח"כים. כמו כן, חדשות לבקרים עולות הצעות חוק פרטיות המשרינות נושאים שונים כך שיידרשו 60-90-80 קולות לבטלם, על פי מה שמתחשק לבעל ההצעה באותו רגע. על כן ההגיון הקונסטיטוציוני והשכל הישר מחייבים תיקון לחוק יסוד החקיקה באופן שכל חוק המטיל מגבלה על ביטולו יהיה חייב להתקבל בעצמו באותם תנאים מגבילים: לחוק יסוד ידרשו 61 תומכים, חוק שריון הדורש רוב של 90 לא יתקבל אם 89 ח"כים בלבד תומכים בו, חוק הדורש קוורום בשלבי חקיקה שונים יידרש לכך בעצמו, חוק צינון יחוייב בעצמו באותה תקופת צינון לה הוא מטיף וכן הלאה. דומה שעקרון "נאה דורש" זה עשוי למנוע מחטפים שונים ולהבטיח יתר שיקול דעת ואחריות בבית המחוקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איזה רוב ידרש על פי החוק שאתה מציע כדי להעביר אותו עצמו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב הענינים הנוכחי - הרוב הדרוש לכל חוק יסוד (אלא אם כן יקבע שיש בכך תיקון לחוק יסוד קיים ואז יידרשו 61 תומכים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלך היא מעניינת והיא אף עלתה בדיוני הכנסת. על מנת לענות עליה בצורה מלאה יש צורך בהסבר ארוך ומפורט. אנסה בקצה המזלג בלבד להסביר: הכנסת למעשה חובשת שני כובעים. האחת הרשות המחוקקת והשניה האסיפה המכוננת. האסיפה המכוננת נקבעה במגילת העמצאות (http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm) "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל". הבחירות שנערכו ב-25 בינואר 1949 היו למעשה בחירות לאספה המכוננת, אך זו קיימה רק ארבע ישיבות. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה את חוק המעבר, שבו הפכה את עצמה לכנסת הראשונה. מאחר שהאספה המכוננת לא קבעה חוקה לישראל, הכנסת היא היורשת של האספה בתפקידה זה (ראה: http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/asefa.htm) העברת הסמכות של האסיפה המכוננת לכנסת השניה ולבאות אחריה נעשה באמצעות חוק המעבר לכנסת השניה, התשי"א - 1951. ברבות הימים נשאלה השאלה האם אכן הועברו סמכויות האסיפה המכוננת גם לכנסת או שמא הועברו אליה רק הסמכויות החקיקתיות. באופן עקרוני ניתן לומר כי דעת הרוב הינה כי הכנסת רשאית לחוקק חוקה כאסיפה מכננת (להרחבה ראה ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי - פסק הדין שעסק בעניין חוק ההסדרים במגזר החקלאי ועסק בחובות המושבים). דעת המיעוט של השפט חשין הייתה כי הכנסת נעדרת סמכות חוקתית מכוח היותה אסיפה מכננת אלא חקיקתית בלבד. בקצרה - אם הייתה מתקבלת גישה זו אכן לא היה ניתן לבצע שריון ברוב רגיל. יתרה מכך, על אף שעניין זה טרם הוכרע בפסיקה הרי שקבלת גישה זו תוביל למסקנה כי ספק אם ניתן כלל היה לבצע שריון כלשהוא, שכן אין הרשות המחוקקת ראשית להגביל רשות מחוקקת שתבוא אחריה. עוד יש לזכור, כי משלא חוקקה האסיפה המכוננת את החוקה הוסכם, כי החוקה תחוקק פרקים פרקים בצורת חוקי היסוד. מכאן ניתן לומר, כי בעת שהיא מחוקקת חוק יסוד הכנסת פועלת בכובעה כאסיפה מכוננת ולא כרשות המוחקקת. על כן, בתורת אסיפה מכוננת - הגבוהה הירכאית מהכנסת כרשות מחוקקת - היא רשאית להגביל את הרשות המחוקקת באמצעות שריון חוקי היסוד או סעיפים בהם. לכן אין צורך שלעניין שריון יתקבל השריון באותו רוב. לפיכך אין סתירה בין קבלת שריון ברוב פשוט שנעשה כאמור בידי האסיפה המכוננת לבין השריון עצמו שכדי לשנות את החוק דרוש הרוב הקבוע בשריון. עוד ראה דברי הכנסת בעניין זה: על האסיפה המכוננת כמחוקקת את חוקי היסוד: ראה דברי דן מרידור (בתחילת הדברים) על הטענה בדבר הצורך ברוב הדרוש גם לצורך קביעת השריון עצמו ראה דברי של ח"כ שאול יהלום (לקראת האמצע) להרחבה ראה הספר המוזכר ב תגובה 116895 ___________________ הערה: חוק יסוד: החקיקה הינו עדיין בגדר הצעת חוק בלבד. למיטב ידיעתי ויכול להיות שאני טועה, הצעת החוק טרם עברה קריאה ראשונה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |