|
||||
|
||||
זהו חוק יסוד הצבא, כנראה חוק היסוד הקצר ביותר בקורפוס המצומצם משהו שלנו. סעיף 4 קובע כי "החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו". אין לי כוח לשלוף את הפדאור שלי, אז הרי לך משימה: לך ומצא את החוק שנותן לצה"ל את הסמכות לגייס אזרחים לשירות מילואים. בכל אופן, מכיוון שחובת השירות הצבאי (לפי הוראות החוק) מעוגנת בחוק יסוד, הרי שחוק יסוד חופש העיסוק *אינו* עליון עליה, מה גם שחוק יסוד חופש העיסוק קובע במפורש כי ניתן לפגוע בזכויות שמקנה החוק למטרה שתואמת את ערכי המדינה. שירות בצבא תואם את ערכי המדינה, ולכן מותר לפגוע בחופש העיסוק כדי לאפשר שירות בצבא על פי צרכיו. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם יש לצה"ל, מכורח היותו 'תואם את ערכי המדינה' זכות חוקית מוחלטת? האם זכותו, למשל, להתכחש להסכמים עליהם הוא חתום, או להציג מצ שווא? ראה, למשל, מקרה בג"ץ העתודאים מלפני שנים אחדות. האם עליונות הצבא במקרה זה תופסת? |
|
||||
|
||||
זה כבר עניין לבית המשפט, אני מניח, ולא כתוב בחוק. לא קראתי את חוק שירות הבטחון (ותודה לאליהו), אבל אני מניח שאין שם סעיף שאומר "צה"ל יכול לעשות מה בזין שלו ואתם יכולים ללכת לחפש את החברים שלכם". אם צה"ל חותם על חוזה, הוא מחוייב לו, אלא אם מתערב "כוח עליון" (אסד, למשל), ואז לצבא יש סיבה מספיק ראויה להפר חוזה. לא מכיר את מקרה העתודאים. אפשר פרטים? אה, אגב, אם זה לא היה ברור - אל"מ(שפטן). |
|
||||
|
||||
מעשה שהיה היה כדלהלן: ההסכם של צה"ל עם העתודאים, כפי שהוצג לכל מי שהתכוון לשרת כעתודאי, היה שהעתודאי מתחייב מראש לשלוש שנות שירות קבע תמורת שני דברים: 1. דחיית השירות הצבאי עד שיסיים תואר 2. שיבוץ בצבא במקצוע אותו למד. ההצגה הזו ('דבר תמורת דבר' ) היא מה שהוצג באופן רשמי. אבל ב- 1991 החליט הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, לגייס אחוז ניכר מהעתודאים (שכבר החלו בלימודיהם) לשירות קרבי ולא לשבצם במקצועם. ההחלטה הוחלה באופן מיידי על העתודאים שסיימו את לימודיהם, לא רק על אלו שהחלו ללמוד ב- 1991. צה"ל דרש עדיין מהעתודאים שיעמדו בהתחייבותם לשירות קבע. העתודאים טענו בתחילה כי מדובר על הפרת חוזה, אולם הסתבר כי בהתחייבות שעליה חתמו העתודאים היה סעיף קטן שאמר משהו בסגנון 'צה"ל רשאי שלא לשבץ את העתודאי במקצועו לפי ששיקוליו בהתאם לצרכי הצבא'. עם זאת, עד 1991 נוצל סעיף זה רק במקרים מיוחדים (כאשר עתודאי לא הצליח להשתבץ לאף יחידה או כשנתגלו אצלו בעיות ביטחון שדה) ובמקרי קצה אלו לא דרש הצבא שירות קבע. העתודאים הגישו בג"ץ נגד החלטת הצבא, בטענה של הונאה ומצג שווא לגבי כוונות השיבוץ. בג"ץ קבע שהעתודאים צודקים, ושצה"ל אכן קיפח את זכויותיהם, אך על מנת לא לפגוע בצרכי הצבא הוא נמנע מלבטל את ההחלטה ורק דרש שהצבא 'ישקול מחדש' את החלטתו. התוצאה הסופית הייתה הסכם פשרה שלפיו צה"ל העמיד בפני העתודאים את האפשרות לשרת 3 שנים בסדיר, לא במקצוע, או שנתיים וחצי בחייל קרבי ואח"כ שנתיים וחצי במקצוע 2. תחושתי היא שבמקרה זה מנטרת 'צרכי הצבא' אפשרה לצה"ל להגיע לפשרה טובה עבורו על אף שבית המשפט קבע כי בפעל שלא כהלכה. התחושה שלי היא שגישת 'צרכי צה"ל' מאפשרת לצבא לבצע מהלכים מאוד בעייתיים מבחינת צרכי הצבא, ומקסימום לסגת מהם חלקית 'אם מישהו יתנגד ויביא את זה לבג"צ'. זו לא נראית לי גישה בריאה. 1 אני מודע לכך שאמרתי שאפסיק להשתמש בכינוי זה, אך מאחר שפתיל זה חשוב לי אשאר בשם זה אך ורק עבור הפתיל הנוכחי. תודה. 2 כדאי לציין שהצבא לא הסכים בשום אופן להציע פשרות כאלו בטרם הפסיד בבג"ץ . |
|
||||
|
||||
1.חובת השירות הצבאי קבועה בחוק שירות בטחון [נוסח משולב] התשמ"ו - 1986 1. 2.חוק יסוד: הצבא איננו החוק הקצר ביותר. להרחבת הידע הטריוויאתי - בין חוקי היסוד הרי שחוק יסוד: מקרקעי ישראל הינו הקצר ביותר - 3 סעיפים. בין כלל החוקים ישנם חוקים קצרים יותר. אם נתעלם מחוקים שהם הוראת שעה שהם לעיתים בעלי שורה אחת (אפילו בלי סעיף) ניתן לראות למשל 2 את החוק לביטול המג'לה, התשמ"ד - 1984 כחוק יותר קצר הוא בן 2 סעיפים בלבד. ______________ 1 חוק זה בא במקום חוק שירות בטחון משנת 1956 שהחליף את החוק משנת 1949. 2 לא בוצע חיפוש מקיף לחוקים קצרים יותר. |
|
||||
|
||||
חוק שרותי הביטחון (נוסח משולב 1986). כתוב את זה על כל צו גיוס. למילואים או לסדיר. |
|
||||
|
||||
אני בד"כ רק מסתכל על התאריכים. (: |
|
||||
|
||||
ששלח את זה. אתה יודע, למקרה ש... (; |
|
||||
|
||||
ומה כתוב שם? סיגל נחמיאס, שלישה? |
|
||||
|
||||
תשמע, גם זה משהו. (הכל בצחוק כמובן...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |