בתשובה לדובי קננגיסר, 29/12/02 0:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז בעצם במקום לקרוא לחוקה אני יכולה לקרוא לעיגון חוקי יסוד נוספים, ואין שום הבדל בין השניים? אם כך, אז למה חוקה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החלטת הכנסת (פשרת הררי), אין לישראל חוקה, אלא שהכנסת זכאית לחוקק פרקים פרקים של החוקה. כל פרק כזה הוא חוק יסוד. כשתסתיים מלאכת חקיקת חוקי היסוד (מי קובע? הכנסת), הם יאוגדו לחוקה אחת שלמה. איי וולדנ'ט הולד מיי ברת', כמו שאומרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב לציין שמכאן החשיבות של ריבוי מפלגות בכנסת ואחוז חסימה נמוך. תארו לכם מצב שבו לאחת המפלגות הגדולות יש למעלה מ-60 ח"כ בגלל שאין מפלגות אחרות שעברו אחוז חסימה גבוה. מפלגה זו תוכל להעביר כל חוק שהיא רוצה. לעומת זאת, גם אחוז חסימה נמוך מדי יכול להיות מסוכן מבחינת נתינת כוח אדיר למפלגות קיצוניות. המפלגות הללו יכולות להתאחד להצבעה על כל מטרה קיצונית משותפת ובכך לעקוף את המרכז ואף את הממשלה, שלא לדבר על הכוח בועדות הכנסת השונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מצב של מפלגה יחידה הוא ראלי במדינה לכל שני אנשים יש שלוש דעות? חוץ מזה, אם יהיו כל כך הרבה מפלגות כל-כך מפולגות מדוע שיבחרו להתאחד נגד הממשלה כדי להעביר (לא להתנגד, להעביר!) חוק? הם הרי (היפותטית) מפולגים כמעט על דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב! ובכן, לא אמרתי מפלגה יחידה, אמרתי שבאחוז חסימה גבוה ייתקימו בד"כ 2 מפלגות בלבד, שיקבלו את מספיק קולות בכדי לעבור את אחוז החסימה. מספיק אחת מהן שתהיה בת 61 מנדטים בכדי להעביר כל חוק שתרצה. בעניין המפלגות הקיצוניות, גם להן יש דעות משותפות המתאימות לאג'נדה שלהם. לדוגמא- ש"ס, האיחוד הלאומי ועוד כל המפלגות הדתיות שתצוצנה יתאחדו בכדי להצביע בעד שמירת הכשרות על כל מובניה מחד. מרץ, המפלגות הערביות ועוד מפלגות שמאל ריאקציונריות יצביעו על נתינת כל תנאי שהפלסטינאים ידרשו מאידך. אלו החלטות שאין עליהן קונצנזוס כלל במדינה ויכולות אף לעורר מרי אזרחי אם לא גרוע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר מצויין. זה פחות או יותר מה שקורה בארה"ב, כעת כאשר שני בתי הנבחרים והנשיא הם רפובליקנים. האם שם כל חוק עובר אוטומטית? לא נראה לי. מצב חדש שכזה לדעתי ישנה את האיזון הפנים מפלגתי ויהפוך את חברי הכנסת ל"מיני סיעות" ונתחיל לשים יותר לב לחוגים השונים הפנים-מפלגתיים. בעניין ריבוי המפלגות, הדגמת בעצמך כי גם התארגנויות כאלו הן מוגבלות באופיין (דתיים, שמאל וכו') והסיכוי שמספיק מפלגות קטנות ימצאו מכנה משותף להצביע עליו ולהעביר אותו בכנסת הוא אפסי ולא ריאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב, כפי שציינתי בתגובה אחרת, היא רפובליקה, אנחנו דמוקרטיה. למרות שיש דמיון גדול בין השיטות, הן אינן זהות, גם לא בתהליך החקיקה. אני אנסה להביא את התהליך שמתבצע שם במהלך השבוע. הבקשר לריבוי המפלגות- הוא מאוד ריאלי. זה בדיוק מה שהמפלגות יחפשו, את המכנה המשותף. וייקל עליהם למצאו בשיטת הטובה תחת טובה עם שאר הגוש הקיצוני שלהן. גם המפלגות המתונות יחפשו את קולות הקיצונים. מה אתה חושב שתרם לעליית הפאשיזם? מפלגת המרכז העיקרית עשתה יד אחת עם מוסוליני ועוד מפלגות קיצוניות בכדי להעביר חוקים מסוימים שיגבילו את הקיצונים מהצד השני(אם אני זוכר את החומר נכון) ולבסוף התברר שמוסוליני הרוויח הרבה יותר. יש לזכור שלא כמו היטלר, מוסוליני עלה לשלטון בהליך 'דמוקרטי חוקי'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למפלגות הקטנות, זה לא מה שהבנתי מהתגובה המקורית שלך. שם דיברת, למיטב הבנתי, על התארגנות של מפלגות קטנות מכל הקצוות הפוליטיות כדי לכפות החלטות על המפלגות הגדולות. מה שאתה מתאר עכשיו זה הליך דמוקרטי טבעי - קואליציה של מפלגות, עם מכנה משותף רעיוני כנראה, ואני לא מבין על מה אתה מלין - הרי בחלקה הראשון של אותה תגובה חששת מפני מפלגה אחת שתשיג רוב מוחץ בפרלמנט ותכפה את החלטותיה על כל שאר המפגלות. כמו שמישהו אמר פה פעם - אתה לא יכול לאכול את העוגה משני קצותיה, או לאחוז את החבל ולהשאיר אותו שלם. 8^) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי הנכון הוא, אתה לא יכול לאכול את העוגה בשתי חתונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם ישראל וגם ארה''ב מוגדרות בתור רפובליקה - שלטון שלא עובר בירושה או בזכות קרבת דם. הציבור הוא המלך. גם ישראל וגם ארה''ב הם רפובליקות-דמוקרטיות. ההבדל אולי הוא שארה''ב היא רפובליקה-דמוקרטית-נשיאותית-פדרלית, פדרציה של מדינות עצמאיות במידה רבה, עם שלטון מרכזי שאחראי בעקרון ,עד כמה שאני יודע, על ויסות המסחר בין המדינות. ישראל היא רפובליקה-דמוקרטית-פרלמנטרית-מה-שההפך-מפדרלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער להודיע לך, אבל אתה טועה. ישראל היא גם רפובליקה. רפובליקה היא כל מדינה שבה השלטון אינו נתון בידי משפחת מלוכה, קיסרות או נסיכות, המעבירה בירושה את שרביט הממשל. מכאן שרפובליקה יכולה להיות מצד אחד מדינה דמוקרטית, כמו ישראל או ארה"ב, ומצד שני מדינה לא דמוקרטית, כמו מצרים או סין, או אפילו עיראק. במלים אחרות, קיימות שתי הבחנות שונות לחלוטין: האחת היא ההבחנה בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן דמוקרטיות, והשנייה היא הבחנה בין מדינות בעלות שלטון מלוכני לבין רפובליקות. בריטניה, למשל, היא דמוקרטיה, אבל אינה רפובליקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד. דמוקרטיה היא מערכת שלטונית בה הרוב, דרך נציגיו, קובע את החוקים. אומנם יש לנו מעיין ערכים רפובליקנים(הממשלה, הכנסת ובית המשפט) ואומנם אנחנו מנסים להתחשב במיעוטים(סוציאליזם) אך המערכות הללו אינן מאזנות אחת את השניה, למעשה העירבוב בין שרי הממשלה וחברותם בכנסת אינו תואם את המערכת הרפובליקנית לחלוטין. המדינה הזאת היא מעל הכל בעלת רוב יהודי ומתנהגת לפי רוב זה. אתה צודק בהגדרתך אך אנחנו לא רפובליקה, לא בהגדרת השיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן מופיעה ההגדרה שרפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במילון. המילון מביא את הגדרת המילה, לא השיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא בספר בישול. השאלה היתה היכן כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו דומה נמצא בהשוואה בתחתית העמוד: וממקום אחר. הגדרה של רפובליקה: הגדרה של דמוקרטיה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך מהגדרת הרפובליקה המופיעה להלן: A republic (representative democracy) is a form of government (and a state where it is used) where the head of state is not a monarch, ובמיוחד מהמשפט: Most of the dictatorial or totalitarian states in the world today are republics, אנו למדים כי רפובליקה היא מערכת שילטונית בעלת מערכת מעצורים ובלמים(שופטת, מבצעת, מחוקקת) המונעת ממנה לפגוע ביחיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערבוב בין שרי הממשלה וחברותם בכנסת היא רעיון מקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות. אתה לא מדבר על רפובליקה, אתה מדבר על דמוקרטיות נשיאותיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון- התגובה היא גם לשאלתך. כאשר ערכתי חיפוש על רפובליקה ודמוקרטיה מצאתי מס' אתרים שדנו ברפובליקה האמריקאית ושהפרידו אותה מדמוקרטיה, בצורה שנתתי. דהיינו- דמוקרטיה נשיאותית היוותה, כנראה, את מושג השיטה הרפובליקנית ואילו פרלמנטרית היוותה, כנראה, את מושג השיטה הדמוקרטית. אני אומר כנראה בגלל שאני עכשיו לא מצליח למצוא את האתרים הללו... כנראה שמילות החיפוש שנתתי היו שונות.., טוב, מקובל עלי מה שאתם אומרים עד שאלמד אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי להוכיח לך - הרפובליקה הצרפתית הראשונה, השניה, השלישית, הרביעית, ואולי גם החמישית, לא עונות על התנאים שהעלית. (בו'נא, דפוקים הצרפתים האלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגליה יש שיטה פרלמנטרית עם שתי מפלגות גדולות, כשברוב המקרים למפלגה שמרכיבה את הממשלה יש יד חופשית לעשות מה שבא לה בפרלמנט. מפלגה שתזכה ב-60 מנדטים בהכרח תזכה גם לתמיכה מגוף גדול של הציבור. אם אחוז החסימה יעלה, נגיד, ל-10 אחוז, כמו בטורקיה, יהיה זה מתפקידו של הציבור להתאגד במפלגות גדולות, כך שלא יאבדו הרבה קולות. אני מאמין שאפילו אנחנו מסוגלים להבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע, שלוש: שמרנים, ליברלים ולייבור. אתה לא מחשיב את הליברלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי בפעם האחרונה הם הרכיבו את הממשלה בבריטניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה יותר מהשלוש הללו בפרלמנט, אבל אני אמרתי "שתי מפלגות גדולות". יש עוד אחת בינונית, ועוד 7-8 קטנטנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה: לייבור: 410 מושבים שמרנים: 163 ליברלים: 53 המפלגה הסקוטית הלאומית/המפלגה הוולשית1: 9 אולסטר-איחודיים(?): 6 איחודיים-דמוקרטיים: 5 שין פיין: 4 (טרם נטלו את מושביהם) סוציאל-דמוקרטיים ולייבור: 3 עצמאיים: 1 עצמאיים שמרנים: 1 הסקוטים (5) והוולשים (4) התמודדו ברשימות נפרדות. אני חושב שזה מאוד יהודי מצידם להריץ שתי מפלגות שונות עם המילה "unionist" בשמן. 1 Plaid Cymru. אין לי מושג מה זה "plaid" אבל cymru זה "וולשי", או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה plaid אבל לפי מילון אלקלעי מדובר ברדיד סקוטי או בד מתושבץ. חוץ זה הנה מספר אתרים שיתנו לך רקע מקיף יותר בנושא: היסטוריה על PLAID: ערך PLAID באתר encyclopedia.com: אתר המפלגה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה Plaid באנגלית, או בסקוטית, בעוד שאנחנו מדברים על מילה בוולשית. פעם היה לי מילון וולשית-אנגלית באופן קבוע בחדר. עכשיו כבר החזרתי אותו לספריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, החזרת את המילון? שכחת אותו אצל החברה? יש לך ערפל בקיטבג? מעכשיו על מסך הטלויזיה שלך המילון הוירטואלי. המילון שלך ליותר ממאתיים ושמונים שפות והכל, בלחיצת כפתור אחת. תן לעכבר שלך להיות המתרגם שלך. __ 1 ההגדרה הוולשית ל- PLAID : מפלגה 2. plaid [pleidiau, f.] - (n.) side,party, behalf{ (side) Plaid is a side in a dispute, a party (such as a political party). }
2 http://www.cs.brown.edu/fun/welsh/LexiconWE.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי היסוד הם חוקה. (קצת תמוה, וכבר הגיהו עליו רבים, אבל זה לא העניין כאן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |