בתשובה לאסף שרעבי, 12/11/02 1:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מניח שהקב''ה עוזר למאמיניו, עד שיוכח אחרת. אני מניחה שהוא לא, עד שיוכח אחרת. וזהו בדיוק שורש הדיון בענייני אמונה. אתה לא יכול להוכיח לי, אני לא יכולה להוכיח לך (מעבר לזה שאני מנסה לא לקבל דברים שלא הוכחו לי קודם, ואתה לא). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חותם על המשפט האחרון שלך. רק ש GEG כנראה חושב אחרת. הוא חושב שהוא יכול להוכיח לי שהקב"ה *אינו* עוזר למאמיניו. אני עדיין מחכה להוכחה. אני לא מסכים עם הסוגריים. את מנסה לא לקבל דברים שלא הוכיחו לך קודם. קיבלת שהכדור הוא עגול לפני שהוכיחו לך את זה? קיבלת! איך? תהליך סוציאליזציה שעברת. את קיבלת דברים עוד בטרם ידעת שאפשר להוכיח דברים בצורה מדעית. עכשיו שאת כבר משכילה ומלומדת ויודעת דבר אחד או שניים על הוכחה מדעית את יותר ספקנית בקבלת דברים כ*אמת*. אבל זה כבר לאחר שעוצבת על ידי התרבות בה את חיה. כעת זה טיפונת מאוחר. עכשיו את כבר מקבלת כל דבר שאחד מסוכני המדע אומרים שהוא נכון, אמת שריר וקיים. זה התחיל בזה שקיבלת דברים שלא הוכיחו לך קודם, רק בגלל שהיית קטנה מדי מכדי לדעת מה זאת הוכחה. וזה נמשך עכשיו שפיסות אינפורמציה שאת מקבלת ללא בדיקה והוכחה רק בגלל שהגורם שסיפק לך את האינפורמציה הוא מהימן לדעתך. לכן אל תמהרי לנפנף במשפט - מנסה לא לקבל דברים שלא הוכיחו לי קודם. ובאשר לאדם המאמין - גם הוא עבר תהליך סוציאליזציה. לאחר שעבר אותו הוא כבר מאמין. הוא מקבל את שורשי האמונה כיוון שנולד לתוך זה. ועכשיו האמונה היא שמוכיחה לו כל יום ויום שאכן כך הדבר. יש כאלה שינסו להוכיח לך שאכן תורת אלוהים חיים היא. וישנם מחזירים בתשובה שמנסים ללכת בכיוון הזה שלך, בכיוון של ההוכחה. כי (גם) כך בעצם שובים את הלבבות. בעזרת הוכחה שהמצאותו של הקב"ה. אז האם האדם המאמין מקבל דברים שלא הוכחו לו קודם? בהחלט! אבל הוא עושה כך בדיוק כמו שהאדם שאינו מאמין עושה כן! גם המאמין וגם הלא מאמין נולדו לתוך זה. אחד לתוך האמונה הדתית והשני לתוך האמונה החילונית-מדעית. יש לחילונים נטיה מאוד מוזרה לתקוף את הדתיים בכך שהם נולדו למציאות ללא ברירה. נהפוך הוא. אלה החילונים אשר נולדו למציאות של בורות בכל מה שנוגע לענייני אמונה. אלה החילונים אשר אינם מוצאים את ידם ורגלם בכל העסק הזה שנקרא דת. אלה החילונים אשר לא ניתנת בפניהם הברירה אפילו לדעת מהו אותו דת. גם הדתיים נמצאים באותה בעיה. אלא שאצל הדתיים, מאחר והם חיים בחברה חילונית, יש להם האפשרות להחשף יותר ל'צד האחר'. האפשרות לטעום מהפרי האסור גדולה יותר אצל הדתי ולכן הוא מתנסה באפשרות זאת יותר. אמנם גם לדתי אין אפשרות בחירה שווה. אבל היא אפשרות שווה יותר מאשר אצל החילוני. ----- זה לא ש*אני* מניח שהקב"ה עוזר למאמיניו. זה שה*מאמינים* הם אלה שמאמינים בזאת, ואי אפשר להוכיח להם אחרת. אני אישית דתלש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה הסתייגתי וכתבתי "מנסה" - ברור לי שחיבתי לעובדות היא לא מוחלטת. בנוגע לקבלת דברים - כילדה היה ברור לי שיש אלוהים. וגם היה ברור לי שהירח מחייך ושתינוקות באים לעולם מכח הרצון. כשגדלתי, כמו כולנו, התחלתי לחפש הוכחות לדברים. או בקיצור, לא הבנתי את הקשר שעשית בין חוסר הידע של הילדות והרציונליות של הבגרות ("כעת זה טיפונת מאוחר. עכשיו את כבר מקבלת כל דבר שאחד מסוכני המדע אומרים שהוא נכון, אמת שריר וקיים. זה התחיל בזה שקיבלת דברים שלא הוכיחו לך קודם, רק בגלל שהיית קטנה מדי מכדי לדעת מה זאת הוכחה."). האם תוכל להסביר למה התכוונת? אתה רומז לחוסר מהימנות של ספקי המידע שלי - אני דווקא מוצאת אותם מהימנים. האם אתה יכול לספק דוגמא לסוכן מידע בלתי מהימן? (ולא, אני לא מקבלת את העובדות שלי מהמדיה הפופולרית.) אני לא אחזור על טיעוניו של גא"ג בנוגע לחוסר ההוכחה. ברור לי שאמונה דתית לא זקוקה להוכחות. אני רק מנסה להדגים, אולי, שחוסר האמונה של הלא-מאמין לא נובע מבורות או מעיקשות, אלא מהשקפת עולם לוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר מציאות. את נולדת לתוך תרבות. היא אומרת לך מה נכון ומה לא נכון. בין היתר היא אומרת לך שהעולם עגול ואת מאמינה בכך מבלי שהוכיחו לך את זה. עובר הרבה זמן עד שאתמגיעה ליכולת להבין דברים בעזרת הוכחה. עד שהשלב הזה מגיע את האמת שלך היא אמת של אמונה. את מאמינה שכך כיוון שחונכת לכך. בהמשך את יודעת להבחין בין הוכחה לבין לא הוכחה. את הרי חיה בעולם המערבי וגם ינקת את כל המסורת המדעית. אלא שגם עכשיו לא מוכיחים לך הרבה דברים. גם עכשיו את קוראת בוואלה איזה מחקר שעשו ומאמינה בכך. אני לא אומר שסוכני המידע האלה הם שקרנים. הם אמינים. אני רק מראה שגם בשלב הזה את מאמינה בדברים מבלי שהוכיחו לך אלא רק בגלל שאותם סוכני המידע אמרו לך שזה נכון. יש מעט מאוד דברים שאת מוכיחה בעצמך או שמוכיחים לך. את שאר הדברים או שקלטת דרך הסוציאליזציה או דרך סוכני המידע. חוסר האמונה של הלא מאמין נובעת מהשקפת עולם לוגית? נו באמת. רוב האנשים חסרי האמונה לא יודעים מהו "לוגי". רובם המכריע של האנשים חסרי האמונה הם חסרי אמונה בגלל שנולדו לכך. הם *מאמינים* בכך. שום לוגיקה. אף אחד לא הוכיח להם כלום וגם הם לא הוכיחו לעצמם שום דבר. זה הדבר היחידי שהם מכירים. הראיה לכך היא הבורות העצומה בקרב חסרי האמונה. אז נכון שאת נגה סטודנטית לתואר שלישי (נכון?) ומאוד אינטליגנטית (לא בציניות) וגם נכון ששאר הקוראים כאן הם אנשים מאוד חכמים, מודעים ושאר הסופרלטיבים. אבל הם (כן, אתם שקוראים את זה) מיעוט. וגם הם לא תמיד כמו שהם מנסים לצייר את עצמם. בורות חברים. בורות. לא צריך להתבייש בכך אני למשל מאוד בור בבוטינקה במדגסקר. קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''אמונה'' למדען, או למדענים, נובעת, בין השאר, מהעובדה שאנחנו יכולים לבדוק את ההוכחות שלהם, ז''א, למרות שלא ראינו את ההוכחות, ולא הוכיחו לנו, אם נלך לספריה הקרובה, נוכל לקרוא את ההוכחה, ולמצוא את הנתונים עליה מבוססת ההוכחה. בנוסף לזה, אנחנו יודעים שכל הוכחה כזו נבדקת היטב ע''י מדענים מתחרים שמכירים את התחום, ובעלי עניין להפריך את ההוכחה. גם אני, למשל, בור בבוטינקה במדגסקר, או בבוטניקה בכלל, וכשאני קורא בוואלה מאמר על בוטניקה אני נוטה להאמין, אבל כשאקרא שהמדען מסרב לחשוף את מקורות המידע שלו, או שאקרא שמדענים רבים חולקים עליו, אתיחס למאמר בספקנות. לכן, יש הבדל בין האמונה הדתית, לבין ה''אמונה'' בתוצאות המחקר המדעי. אפשר להשוות, במובן אליו אתה מתייחס, את האמונה הדתית לאמונה בהנחות היסוד של המדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף בכלל לא השווה, למיטב הבנתי, בין התקפות של המדע לתקפות של הדת, ולא השווה מבחינה לוגית (ולו במובן רחב של המילה) בין אמונה דתית לאמונה במדע1. הוא משווה ביניהן רק במבט על ההתפתחות של האדם המקבל אותן - איך נהיה מישהו דתי, ואיך נהיה מישהו "מאמין במדע". לפחות במקרה שלי הוא צודק: אני גדלתי לתוך צורת מחשבה אתאיסטית, מאמינה במדע; לא זכור לי רגע בחיי שבו האמנתי בקיום אלוהים (אם כי ייתכן שרק הזכרון שלי מתעתע). אפילו אם אצלך ואצל נוגה זה היה אחרת, אני מאוד אופתע לשמוע שהתחלתם לקבל טענות מדעיות (בבית הספר, בספרים, מפי ההורים) רק אחרי שפיתחתם גישה ספקנית והבנתם את עקרונות הבסיס של השיטה. באשר לקבלה של עצם עקרונות הבסיס של השיטה, למשל הספקנות, סביר שהיא אכן לא הוחדרה אלינו מגיל אפס; אבל לאחר שהוחדרה בנו (ולו באופן "דמגוגי") גישה חיובית למדע ולרציונליזם, יש בנו כבר קרקע אוהדת לעקרונות הבסיס, כשאנו מבינים שזה מה שעומד מאחורי המדע. יש לי בכל זאת ביקורת על ההשוואה של אסף, אבל זה בתגובה נפרדת. 1 לא רוצה להכנס כאן לדיון האם נכון לדבר על "אמונה" בהקשר של מדע, ספקנות, רציונליזם וכאלו. מי שזה מפריע לו, שיקרא במקום "אמונה במדע" "קבלה של הגישה המדעית-ספקנית-רציונלית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את מה שאמרת, וחשבתי שהכותרת מבהירה את זה. התיחסתי בעיקר (אם לא רק) למשפט "גם *עכשיו* את קוראת בוואלה *איזה מחקר* שעשו ומאמינה בכך." (תגובה 106518), אני חושב שעכשיו (ז"א, בבגרותו של המאמין במדע) אנחנו לא "מאמינים" לכל מחקר עליו אנחנו קוראים בוואלה, ולא נופתע לקרוא תוך שבוע/שנה/דור שאותו מחקר הופרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחות היסוד שלי להבנת העולם הן, בין השאר, שהעולם עובד לפי חוקים קבועים, חסרי קשר לשפיטה ערכית, והניתנים לתפישה בשכל. הנחות אלה, יחד עם רציונליות והמציאות, מביאות אותי לאמונה במדע ולאתאיזם. אבל הנחות היסוד שלי אינן בסיסיות יותר, טובות יותר, פשוטות יותר או הגיוניות יותר מכל קבוצה אפשרית של הנחות יסוד אחרות -- חלופה אחת לדוגמה יכולה להיות שהעולם עובד לפי ערכים הקשורים באופן הדוק למוסר, ושחלקם אינו ניתן לתפישה בשכל. לו הייתי בוחר (או קולט מהסביבה בילדותי) הנחות אחרות, אותה רציונליות ואותה המציאות היו יכולות להפוך אותי לאדם אחר לחלוטין. כמובן שאין לי דרך לשפוט אם אותו אדם אחר היפותטי היה טוב יותר או פחות ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מה שאמרתי "אפשר להשוות, במובן אליו אתה מתייחס, את האמונה הדתית לאמונה בהנחות היסוד של המדע." (תגובה 106572) , הנחות היסוד עליהן דיברת הן הנחות יסוד אמונתיות, ז"א, אין לך דרך להוכיח שהן נכונות או לא נכונות למי שלא מאמין בהן. "כמובן שאין לי דרך לשפוט אם אותו אדם אחר היפותטי היה טוב יותר או פחות ממני.", כמובן שיש לך דרך, אם אתה מאמין באמת ובתמים בהנחות היסוד שלך, הן הדרך לשפוט כל דבר שניתן לשיפוט. אם אתה מאמין שיש טוב, אתה מאמין שיש לך דרך לשפוט בין טוב ורע, אם אתה לא מאמין שיש טוב, אתה לא צריך דרך לשפוט בין טוב ורע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה לקבל את הטענות שלך (ושמחה לקבל את המחמאות), בעיקר כיוון שאותן טענות בדיוק מופנות כלפי יהודים מאמינים, בדיון הזה כמו גם באחרים. האם לאדם שנולד במשפחה מאמינה וחונך להיות יהודי מאמין קיימת באמת הזדמנות לחשוב בצורה לוגית על קיום האל? להתעמת עם עובדות? אתה מאמין בלי הוכחה, וכפי שכתבת בעצמך האמונה הזו היא תולדה של תרבות ולא של בחינה מדוקדקת של עובדות והוכחות. עם זאת, ההשוואה של ה"תרבות ההופכת אותך ליהודי מאמין" מול "תרבות המדע המשכנעת אותי שכדוה"א הוא עגול", היא - לדעתי - מופרכת. הרי אתה מקבל את המקורות שלי כמדעיים. מהם המקורות של היהודי המאמין? זה שהתרבות בה הוא גדל גרמה לו להיות מאמין ולא הציבה בפניו שום ברירה אחרת? איך אפשר להשוות את זה למדע? ועוד. כפי שנאמר כאן, רובנו (החילונים) נולדים לתרבות בה אלוהים הוא עובדה קיימת, וצריכים ללחום במה שנתפס אצלנו כנכון כדי להפוך ללא-מאמינים. קיים הבדל מהותי בין חילוני לאתיאיסט או אגנוסט. אני גדלתי בתרבות חילונית, לא אתיאיסטית, ואלוהים היה קיים בה כקונספט. רק לכשגדלתי פיתחתי את הביקורת בה אני מחזיקה היום, שהובילה אותי לכפירה בקיום האל. התרבות בה גדלתי לא עודדה אותי לזה - נדמה לי שדווקא ההיפך. נדמה לי שבדברך על האנשים הלא-לוגים והבורים, אתה אמור לכוון דבריך לרוב החילוני, ולא למיעוט הקטנטן של חסרי האמונה. חילונים הם אולי בורים ולא שקלו את הדברים היטב. מי שבחר להיות חסר אמונה, לדעתי, חייב היה להגיע לשם דרך מחשבה. הטיעון התרבותי שלך לוקה בחסר, ואסתכן אף לומר שעשית לעצמך שירות דב - הרי האמונה הילדותית שלי בכך שכדוה"א הוא עגול הוכיחה עצמה כמבוססת מדעית כשגדלתי, בעוד האמונה הילדותית שלי באלוהים לא הוכיחה את עצמה כשגדלתי. אלא שבעוד אני אימצתי את הראשונה ונפטרתי מהשניה, מאמץ היהודי הדתי אל לבו גם את השניה, כי כבר מאוחר מדי בשבילו. כאן ההבדל בין האמונה שלי באמיתות מדעיות והאמונה של המאמין בקיום האל - האמונה שלי תשתנה מחר אם יבוא ניסוי מדעי חדש שיוכיח אחרת. האמונה של המאמין כבר לא תשתנה, ולא משנה מה אני או גא"ג נוכיח לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. על הירח מופיע צל בעל חזית עגולה לאחר שהשמש "שוקעת." ב. יש אופק, משמעותי, וניתן לראותו בכל מזח הפונה לים רחב מספיק. לאור העובדות האלה, מה יותר סביר: א. כדוה"א שטוח בקירוב. ב. כדוה"א כדורי בקירוב. אני מקווה שהדגמתי דרך מחשבה מדעית-מה לעיסוק בשאלות חובקות-עולם שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שנולד למשפחה מאמינה וחונך להיות יהודי מאמין כן מסוגל להתחבט בשאלות. הראיה לכך - אנשים עושים זאת. האם התופעה רחבה? אני חושב שכן. מאוד רחבה. אצל הרבה דתיים האמונה יודעת עליות ומורדות. שואלים שאלות. זה לא כזה ראה וקדש. במיוחד כשאתה נחשף לתרבות החילונית. כשהתכוונתי לאלה מחוסרי האמונה התכוונתי לחילונים באופן כללי. איך בדיוק האמונה שלך באלוהים לא הוכיחה את עצמה כשגדלת? הרי אמרת בעצמך שאי אפשר להוכיח או לא להוכיח. אני לא מנסה לערוך השוואה מדוקדקת בין האמונה באלוהים ובין האמונה במדע. אני מודע להבדלים. אני רק רוצה לשים דגש על הנקודה שאנחנו עוברים תהליך סוציאליזציה שהוא מאוד משמעותי עבורנו, ולכן כל דיבור על מערכות של הסקת מסקנות והוכחת הוכחות הוא דיבור שלא מתאר את המציאות כפי שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי הוכחת הוכחות וכו', ומצאתי דוגמא, אם כי אני לא יודעת אם הדוגמא הבאה תואמת את השקפת העולם היהודית. בארה''ב מאוד משעשע לראות את הדתיים הכופרים בתיאוריית האבולוציה, ודבקים בפירוש מילולי לתורה, לפיו כל בעה''ח נבראו ביום אחד, והאדם עצמו נברא ביום אחד. מצטערת, אבל כל-כך הרבה מחקר מדעי כבר הוכיח אחרת, שאני באמת מתקשה להבין את התפיסה הדתית בהקשר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לקבל את ההשוואה שלך בין האופן שבו רוב האנשים הדתיים גדלים אל אמונה בדת, לאופן בו חילונים גדלים אל אמונה במדע (ר' הערה בתגובה 106720). אבל יש נקודה אחת של חוסר סימטריה בולטת, נדמה לי: מי שגדל אל תוך גישה חיובית למדע ולרציונליזם, בשלב מסוים מועד גם לספוג גישה חיובית לספקנות (במיוחד אם הוא מעמיק מספיק). כלומר, עצם הגישה מובילה לבחינה ביקורתית של עצמה. במקרה של אמונה דתית, המצב שונה: הגישה מובילה רק לביצור של האמונה. דתיים רבים יגיעו אולי להתמודדות ביקורתית עם יסודות הדת, אבל זה יקרה (נדמה לי) רק מתוך מגע עם מחשבה אתאיסטית, או מתוך עצמם - לא מתוך המחשבה הדתית כשלעצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם זה נכון, והמדע מפתח גישה ספקנית1 בעוד שהדת לא, עדיין, בפועל, מה שקורה הוא שגם אנשים חילונים וגם אנשים דתיים שואלים את עצמם שאלות. וכאן צריך לשאול שתי שאלות. האחת, האם יותר דתיים שואלים את עצמם שאלות מאשר חילונים? נראה לי שכן. או לפחות לא פחות מהם. השניה, האם בפני הדתיים עומדות חלופות יותר מאשר לחילונים? נראה לי שכן. הדתיים, כאמור, לומדים מדעים בדיוק כמו החילונים. החילונים אינם לומדים דת כמו הדתיים. 2 מהתשובה לשתי השאלות (כמותית ואיכותית) אפשר לרדת מהטענה כאילו הדתיים הולכי בתלם, כמעט אנוסים על ידי כוחות הדת, בעוד החילונים משוחררים עד אין קץ והאי אמונה שלהם היא בחירה מודעת מתוך שלל אפשרויות העומדות בפניהם. 1 ועדיין זו ספקנות כלפי ממצאים ופחות כלפי עקרונות המדע עצמו. 2 אני לא טוען שהם צריכים ללמוד דת. אני רק מתאר מציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערת אגב יש הבדל גדול בין ספקנות לשאילת שאלות יש הבדל בין מתודה שהנחת היסוד שלה היא בחינה בלתי פוסקת של עקרונותיה למול המציאות. לבין מתודה שבוחנת את המציאות (ושואלת אין ספור שאלות) מתוך סט של עקרונות. שיציאה מהם תוגדר ככפירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הנה הכשל בהצגתך את הדברים. לך, כאיש דתי, הדת היא חלק חשוב מהחיים. לכן, כאשר אדם חילוני לא מודע לדת, זה חסרון משמעותי אצלו. לעומת זאת, אצל אדם חילוני, הדת לא מהווה כלל חלק משמעותי מהחיים, ולכן הבורות שלו בה לא מטרידה אותו במיוחד, והוא אינו מעריך, על פי רוב, ידע רב בנושא אצל אחר, דתי. אלא אם כן תקבע קריטריונים חיצוניים לכמה הדת חשובה בחייו של בן אדם, הרי שלא אמרת, למעשה, שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי, כחילוני, הדת היא חלק מהחיים במובן הזה שהיא חלק מנוף תרבותי, גם אם לא טקסט מחייב. כתבתי גם מקודם, אני לא רואה פסול בכך שהחילוני ההמוצע הוא בור בענייני הדת. כל הטענה היא שאין סימטריה בין הידע הדתי של החילוני לבין הידע ה''חילוני'' של הדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאין סימטריה, והדתי יודע על החילוניות (המדעים, בתגובתך הקודמת) יותר משהחילוני יודע על הדת. השאלה היא אם זה מוכיח את מה שאתה רוצה לטעון, שהחילוני גדל אל החילוניות לא פחות (ואולי יותר) מכפי שהדתי גדל אל הדת. ואני חושב שביקורתו של כליל (לפיו חוסר הסימטריה הוא "מוצדק", באיזשהו מובן) היא רלוונטית. המעט שהחילוני הממוצע יודע על הדת צריך להספיק לו כדי שזו תהיה אלטרנטיבה קוסמת: אין אדם שלא מבין1 את הרעיון של אלוהים, ואפילו של אלוהי משה וישראל; כולל, למשל, שלכל מה שקורה יש תכלית, שזכותנו על הארץ, ושיש העולם הבא. התחומים שהחילוני המצוי בור בהם - בקיאות במקרא, בתלמוד ובהלכה, ואולי בחיי היומיום של הדתי - אני בספק אם הם מה שיעשה את ההבדל. האם אני טועה? מה שחשוב כאן ושכליל אמר (בערך), הוא שהמשולש חילוניות-רציונליזם-מדעים הוא האתגר הגדול והאלטרנטיבה החשובה לכל דתי בעולם המודרני; זה שכל דתי יודע על מדעים כמו חילוני זה הכרח מכיוון שגם הדתי מצטלם במכשיר רנטגן וטס במטוס. לעומת זאת, דת משה וישראל היא לא אלטרנטיבה מאוד חשובה מזווית הראיה של החילוניות2. האלטרנטיבה המקבילה היא דת באופן כללי; וכאן, כפי שניסיתי להראות בפסקה הקודמת, החילוני יודע לא מעט. יש גם רבדי עומק: איך מתמודדת הדת עם שאלות קשות, ומאידך עקרונות היסוד של המדע ושל הרציונליזם. אבל כאן אני חושב שיש סימטריה: הדתיים בורים בצד החילוני כשם שהחילונים בורים בצד הדתי. ויתרה מכך, גם רוב הדתיים בורים, נדמה לי, בתיאולוגית המעמקים, וגם רוב החילוניים בורים (את זה אני יודע) בפילוסופיה של המדע. כפי שאמרתי במעלה הפתיל, אני דווקא נוטה להסכים עם הטענה שלך (שהחילוני גדל אל החילוניות וגו'). אני רק לא חושב שטיעון האי-סימטריה בידע, במידה שהוא נכון, באמת רלוונטי כאן. 1 יכולים להבין בדרכים שונות, אבל זה כבר לא קשור לבורות. 2 עבור חילוני יהודי בישראל, דת משה וישראל היא כן חשובה יותר, מבחינת התייחסותה לסוגיות כמו זכותנו על הארץ. אבל האם בנקודה זו החילוני הממוצע אכן בור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא הרוב המוחלט לא נולד לתוך תפיסת עולם אתאיסטית אלא לתוך תפיסת עולם מסורתית במידה זו או אחרת. הרעיון של מישהו או משהו שמנהל את העניינים מלמעלה רחוק מלהיות זר לרוב האנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 68663 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ראיתי, וגם תגובה 53615 אבל למה לא דתל"ש? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |