בתשובה לאסף שרעבי, 12/11/02 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה''אמונה'' למדען, או למדענים, נובעת, בין השאר, מהעובדה שאנחנו יכולים לבדוק את ההוכחות שלהם, ז''א, למרות שלא ראינו את ההוכחות, ולא הוכיחו לנו, אם נלך לספריה הקרובה, נוכל לקרוא את ההוכחה, ולמצוא את הנתונים עליה מבוססת ההוכחה. בנוסף לזה, אנחנו יודעים שכל הוכחה כזו נבדקת היטב ע''י מדענים מתחרים שמכירים את התחום, ובעלי עניין להפריך את ההוכחה. גם אני, למשל, בור בבוטינקה במדגסקר, או בבוטניקה בכלל, וכשאני קורא בוואלה מאמר על בוטניקה אני נוטה להאמין, אבל כשאקרא שהמדען מסרב לחשוף את מקורות המידע שלו, או שאקרא שמדענים רבים חולקים עליו, אתיחס למאמר בספקנות. לכן, יש הבדל בין האמונה הדתית, לבין ה''אמונה'' בתוצאות המחקר המדעי. אפשר להשוות, במובן אליו אתה מתייחס, את האמונה הדתית לאמונה בהנחות היסוד של המדע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אסף בכלל לא השווה, למיטב הבנתי, בין התקפות של המדע לתקפות של הדת, ולא השווה מבחינה לוגית (ולו במובן רחב של המילה) בין אמונה דתית לאמונה במדע1. הוא משווה ביניהן רק במבט על ההתפתחות של האדם המקבל אותן - איך נהיה מישהו דתי, ואיך נהיה מישהו "מאמין במדע". לפחות במקרה שלי הוא צודק: אני גדלתי לתוך צורת מחשבה אתאיסטית, מאמינה במדע; לא זכור לי רגע בחיי שבו האמנתי בקיום אלוהים (אם כי ייתכן שרק הזכרון שלי מתעתע). אפילו אם אצלך ואצל נוגה זה היה אחרת, אני מאוד אופתע לשמוע שהתחלתם לקבל טענות מדעיות (בבית הספר, בספרים, מפי ההורים) רק אחרי שפיתחתם גישה ספקנית והבנתם את עקרונות הבסיס של השיטה. באשר לקבלה של עצם עקרונות הבסיס של השיטה, למשל הספקנות, סביר שהיא אכן לא הוחדרה אלינו מגיל אפס; אבל לאחר שהוחדרה בנו (ולו באופן "דמגוגי") גישה חיובית למדע ולרציונליזם, יש בנו כבר קרקע אוהדת לעקרונות הבסיס, כשאנו מבינים שזה מה שעומד מאחורי המדע. יש לי בכל זאת ביקורת על ההשוואה של אסף, אבל זה בתגובה נפרדת. 1 לא רוצה להכנס כאן לדיון האם נכון לדבר על "אמונה" בהקשר של מדע, ספקנות, רציונליזם וכאלו. מי שזה מפריע לו, שיקרא במקום "אמונה במדע" "קבלה של הגישה המדעית-ספקנית-רציונלית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את מה שאמרת, וחשבתי שהכותרת מבהירה את זה. התיחסתי בעיקר (אם לא רק) למשפט "גם *עכשיו* את קוראת בוואלה *איזה מחקר* שעשו ומאמינה בכך." (תגובה 106518), אני חושב שעכשיו (ז"א, בבגרותו של המאמין במדע) אנחנו לא "מאמינים" לכל מחקר עליו אנחנו קוראים בוואלה, ולא נופתע לקרוא תוך שבוע/שנה/דור שאותו מחקר הופרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחות היסוד שלי להבנת העולם הן, בין השאר, שהעולם עובד לפי חוקים קבועים, חסרי קשר לשפיטה ערכית, והניתנים לתפישה בשכל. הנחות אלה, יחד עם רציונליות והמציאות, מביאות אותי לאמונה במדע ולאתאיזם. אבל הנחות היסוד שלי אינן בסיסיות יותר, טובות יותר, פשוטות יותר או הגיוניות יותר מכל קבוצה אפשרית של הנחות יסוד אחרות -- חלופה אחת לדוגמה יכולה להיות שהעולם עובד לפי ערכים הקשורים באופן הדוק למוסר, ושחלקם אינו ניתן לתפישה בשכל. לו הייתי בוחר (או קולט מהסביבה בילדותי) הנחות אחרות, אותה רציונליות ואותה המציאות היו יכולות להפוך אותי לאדם אחר לחלוטין. כמובן שאין לי דרך לשפוט אם אותו אדם אחר היפותטי היה טוב יותר או פחות ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מה שאמרתי "אפשר להשוות, במובן אליו אתה מתייחס, את האמונה הדתית לאמונה בהנחות היסוד של המדע." (תגובה 106572) , הנחות היסוד עליהן דיברת הן הנחות יסוד אמונתיות, ז"א, אין לך דרך להוכיח שהן נכונות או לא נכונות למי שלא מאמין בהן. "כמובן שאין לי דרך לשפוט אם אותו אדם אחר היפותטי היה טוב יותר או פחות ממני.", כמובן שיש לך דרך, אם אתה מאמין באמת ובתמים בהנחות היסוד שלך, הן הדרך לשפוט כל דבר שניתן לשיפוט. אם אתה מאמין שיש טוב, אתה מאמין שיש לך דרך לשפוט בין טוב ורע, אם אתה לא מאמין שיש טוב, אתה לא צריך דרך לשפוט בין טוב ורע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |