בתשובה לאסף שרעבי, 12/11/02 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתקשה לקבל את הטענות שלך (ושמחה לקבל את המחמאות), בעיקר כיוון שאותן טענות בדיוק מופנות כלפי יהודים מאמינים, בדיון הזה כמו גם באחרים. האם לאדם שנולד במשפחה מאמינה וחונך להיות יהודי מאמין קיימת באמת הזדמנות לחשוב בצורה לוגית על קיום האל? להתעמת עם עובדות? אתה מאמין בלי הוכחה, וכפי שכתבת בעצמך האמונה הזו היא תולדה של תרבות ולא של בחינה מדוקדקת של עובדות והוכחות. עם זאת, ההשוואה של ה"תרבות ההופכת אותך ליהודי מאמין" מול "תרבות המדע המשכנעת אותי שכדוה"א הוא עגול", היא - לדעתי - מופרכת. הרי אתה מקבל את המקורות שלי כמדעיים. מהם המקורות של היהודי המאמין? זה שהתרבות בה הוא גדל גרמה לו להיות מאמין ולא הציבה בפניו שום ברירה אחרת? איך אפשר להשוות את זה למדע? ועוד. כפי שנאמר כאן, רובנו (החילונים) נולדים לתרבות בה אלוהים הוא עובדה קיימת, וצריכים ללחום במה שנתפס אצלנו כנכון כדי להפוך ללא-מאמינים. קיים הבדל מהותי בין חילוני לאתיאיסט או אגנוסט. אני גדלתי בתרבות חילונית, לא אתיאיסטית, ואלוהים היה קיים בה כקונספט. רק לכשגדלתי פיתחתי את הביקורת בה אני מחזיקה היום, שהובילה אותי לכפירה בקיום האל. התרבות בה גדלתי לא עודדה אותי לזה - נדמה לי שדווקא ההיפך. נדמה לי שבדברך על האנשים הלא-לוגים והבורים, אתה אמור לכוון דבריך לרוב החילוני, ולא למיעוט הקטנטן של חסרי האמונה. חילונים הם אולי בורים ולא שקלו את הדברים היטב. מי שבחר להיות חסר אמונה, לדעתי, חייב היה להגיע לשם דרך מחשבה. הטיעון התרבותי שלך לוקה בחסר, ואסתכן אף לומר שעשית לעצמך שירות דב - הרי האמונה הילדותית שלי בכך שכדוה"א הוא עגול הוכיחה עצמה כמבוססת מדעית כשגדלתי, בעוד האמונה הילדותית שלי באלוהים לא הוכיחה את עצמה כשגדלתי. אלא שבעוד אני אימצתי את הראשונה ונפטרתי מהשניה, מאמץ היהודי הדתי אל לבו גם את השניה, כי כבר מאוחר מדי בשבילו. כאן ההבדל בין האמונה שלי באמיתות מדעיות והאמונה של המאמין בקיום האל - האמונה שלי תשתנה מחר אם יבוא ניסוי מדעי חדש שיוכיח אחרת. האמונה של המאמין כבר לא תשתנה, ולא משנה מה אני או גא"ג נוכיח לו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. על הירח מופיע צל בעל חזית עגולה לאחר שהשמש "שוקעת." ב. יש אופק, משמעותי, וניתן לראותו בכל מזח הפונה לים רחב מספיק. לאור העובדות האלה, מה יותר סביר: א. כדוה"א שטוח בקירוב. ב. כדוה"א כדורי בקירוב. אני מקווה שהדגמתי דרך מחשבה מדעית-מה לעיסוק בשאלות חובקות-עולם שכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שנולד למשפחה מאמינה וחונך להיות יהודי מאמין כן מסוגל להתחבט בשאלות. הראיה לכך - אנשים עושים זאת. האם התופעה רחבה? אני חושב שכן. מאוד רחבה. אצל הרבה דתיים האמונה יודעת עליות ומורדות. שואלים שאלות. זה לא כזה ראה וקדש. במיוחד כשאתה נחשף לתרבות החילונית. כשהתכוונתי לאלה מחוסרי האמונה התכוונתי לחילונים באופן כללי. איך בדיוק האמונה שלך באלוהים לא הוכיחה את עצמה כשגדלת? הרי אמרת בעצמך שאי אפשר להוכיח או לא להוכיח. אני לא מנסה לערוך השוואה מדוקדקת בין האמונה באלוהים ובין האמונה במדע. אני מודע להבדלים. אני רק רוצה לשים דגש על הנקודה שאנחנו עוברים תהליך סוציאליזציה שהוא מאוד משמעותי עבורנו, ולכן כל דיבור על מערכות של הסקת מסקנות והוכחת הוכחות הוא דיבור שלא מתאר את המציאות כפי שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי הוכחת הוכחות וכו', ומצאתי דוגמא, אם כי אני לא יודעת אם הדוגמא הבאה תואמת את השקפת העולם היהודית. בארה''ב מאוד משעשע לראות את הדתיים הכופרים בתיאוריית האבולוציה, ודבקים בפירוש מילולי לתורה, לפיו כל בעה''ח נבראו ביום אחד, והאדם עצמו נברא ביום אחד. מצטערת, אבל כל-כך הרבה מחקר מדעי כבר הוכיח אחרת, שאני באמת מתקשה להבין את התפיסה הדתית בהקשר הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |