 |
נניח שאין סימטריה, והדתי יודע על החילוניות (המדעים, בתגובתך הקודמת) יותר משהחילוני יודע על הדת. השאלה היא אם זה מוכיח את מה שאתה רוצה לטעון, שהחילוני גדל אל החילוניות לא פחות (ואולי יותר) מכפי שהדתי גדל אל הדת. ואני חושב שביקורתו של כליל (לפיו חוסר הסימטריה הוא "מוצדק", באיזשהו מובן) היא רלוונטית.
המעט שהחילוני הממוצע יודע על הדת צריך להספיק לו כדי שזו תהיה אלטרנטיבה קוסמת: אין אדם שלא מבין1 את הרעיון של אלוהים, ואפילו של אלוהי משה וישראל; כולל, למשל, שלכל מה שקורה יש תכלית, שזכותנו על הארץ, ושיש העולם הבא. התחומים שהחילוני המצוי בור בהם - בקיאות במקרא, בתלמוד ובהלכה, ואולי בחיי היומיום של הדתי - אני בספק אם הם מה שיעשה את ההבדל. האם אני טועה?
מה שחשוב כאן ושכליל אמר (בערך), הוא שהמשולש חילוניות-רציונליזם-מדעים הוא האתגר הגדול והאלטרנטיבה החשובה לכל דתי בעולם המודרני; זה שכל דתי יודע על מדעים כמו חילוני זה הכרח מכיוון שגם הדתי מצטלם במכשיר רנטגן וטס במטוס. לעומת זאת, דת משה וישראל היא לא אלטרנטיבה מאוד חשובה מזווית הראיה של החילוניות2. האלטרנטיבה המקבילה היא דת באופן כללי; וכאן, כפי שניסיתי להראות בפסקה הקודמת, החילוני יודע לא מעט.
יש גם רבדי עומק: איך מתמודדת הדת עם שאלות קשות, ומאידך עקרונות היסוד של המדע ושל הרציונליזם. אבל כאן אני חושב שיש סימטריה: הדתיים בורים בצד החילוני כשם שהחילונים בורים בצד הדתי. ויתרה מכך, גם רוב הדתיים בורים, נדמה לי, בתיאולוגית המעמקים, וגם רוב החילוניים בורים (את זה אני יודע) בפילוסופיה של המדע.
כפי שאמרתי במעלה הפתיל, אני דווקא נוטה להסכים עם הטענה שלך (שהחילוני גדל אל החילוניות וגו'). אני רק לא חושב שטיעון האי-סימטריה בידע, במידה שהוא נכון, באמת רלוונטי כאן.
1 יכולים להבין בדרכים שונות, אבל זה כבר לא קשור לבורות.
2 עבור חילוני יהודי בישראל, דת משה וישראל היא כן חשובה יותר, מבחינת התייחסותה לסוגיות כמו זכותנו על הארץ. אבל האם בנקודה זו החילוני הממוצע אכן בור?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש