בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 17/01/25 11:14
מפכ''ל של המשפחה 776164
שופטי העליון כיתר הפקידים בשירות הציבורי, הם בני אדם וגם הם רוצים להתקדם בסולם ולהגיע לראשיתו. שיטת הוותק היא אנושית למדי, לפיה - ׳אם הוא מת, אני מתקדם׳. אין יותר אנושי מזה.
מפכ''ל של המשפחה 776166
אני מתקשה להבין את כוונתך.

ברוב המקומות שעולים בדעתי הוותק הוא אחד הפרמטרים שקובע את הקידום, אבל מלבד בתחרות לתואר האיש הזקן ביותר בעולם ובבית המשפט העליון שלנו הוא אינו הפרמטר היחיד. אפילו קבלת דרגת רב"ט מותנית בכך שלא ישבת בכלא הצבאי מהיום הראשון של הטירונות ועד שהגיע הפז"ם.

כפי שאמרתי, יש נימוקים כבדי משקל בעד ונגד, ולטעמי ויקי מסכמת את העניין לא רע, למרות שהנימוק "גם רמטכ"ל לא בוחרים לפי הוותק"‏1 לא מופיע שם. האם מר אייזנקוט טרח ללמוד קצת את הנושא לפני שהביע את דעתו? מסופקני, שכן לו עשה כך היה ודאי מציין גם הנימוקים בעד השיטה ומסביר למה, לדעתו, הם פחות חשובים.

כן, אני יודע - אני חי בעולם של פעם, או, כמו שאומר חבר שלי: זה היה מזמן ולא נכון.
____________
1- וכידוע למר אייזקוט, לא פעם לאחר שנבחר רמטכ"ל מועמדים אחרים פורשים מצה"ל. האם היינו רוצים לראות תופעה כזאת בבית המשפט העליון? אני חושב שלא, אבל זאת רק הערה צדדית.
מפכ''ל של המשפחה 776168
בשירות הציבורי במשמעותו הרחבה, הוא בעצם הגוף היחיד *שמקדם* את עובדיו בהתאם לוותק. אני מדגיש את נושא הקידום, כי הקידום משמעותו להתקדם . להתקדם בשכר או בתואר התפקיד. עבודה בשירות הציבורי זאת עבודה במשרה מתוקצבת באופן שנתי, והואיל ויש מס׳ משרות מוגבל בכל מוסד, הרי שמשך תקופת הוותק יכולה להיות לרוב החיים. קח בחור צעיר בן 30 שסיים את הלימודים האקדמאים, ניגש למכרז וזכה בתפקיד שתוארו מנהל מדור. היררכית התפקידים במשרד ממשלתי/ציבורי הוא לרוב :מנהל מדור>מנהל ענף/רכז>מנהל תחום>מנהל אגף>סמנכ״ל>מנכ״ל. אם ישראלי ירצה להיות מנכ״ל בהתאם לשיטת הסניוריטי, מתי הוא יהיה מנכ״ל? מאחר וגיל הפרישה הוא 65, הוא צריך כל 6 שנים להתקדם בתפקיד. כמובן שמוות מוקדם יחישו את ההתקדמות. כדי לרכך את הייאוש, יש לארגון מגוון צ׳ופרים כדי להרגיע את נשמת הפקיד המתוסכל. זה יכול להיות במובן הכלכלי, כדוגמת עלייה משמעותית בשכר. ערך שעה לפקיד עולה ככל שהפז״מ דופק. אם בגיל 30 ערך שעתך הוא 40 אז בגיל 60 הוא 80. ערך השעה הוא הבסיס לכל התוספות בשכרו וגובה משכורתו. אפשר גם לתת לו תעודות. טקס קטן עם קצת בורקסים והמנהל מוסר את התעודה של העובד המצטיין של המנכ״ל או של המנהל האזורי, או פרסי ייעול לעובד המשועמם שבמקום ׳לעבוד׳ החליט לייעל את עבודתו - עם מחיאות כפיים ו-‏2000₪ לפני מס במשכורת הבאה.
מפכ''ל של המשפחה 776169
עפ''י נסיוני בגופים ציבוריים הוותק הוא רק אחד הפרמטרים לקידום בתפקיד, אבל כפי שציינת בחלק מהם הוותק מגדיל את השכר, מה שמביא לפעמים לקוריוזים כמו פקידה זוטרה שמרוויחה יותר מהבוס שלה.
מפכ''ל של המשפחה 776170
לעניין השופטים הוותק הוא פיצ'ר. הוא הפרמטר העיקרי - אולי היחידי בימינו - שאיננו נתון לשליטה ושפיטה פוליטית, ולכן הוא כשלעצמו מחסן את נשיא העליון מתלות באיזה פוליטיקאי שמינה אותו.
אני מניח שלאייזנקוט הבוק קשה להבין את זה. אולי כי הוא עדיין חושב שבוועדה למינוי שופטים יושבים אנשים ישרי דרך שהחוק ושמירה עליו חשובים להם.
מפכ''ל של המשפחה 776176
ניתוח מעניין. דומה לחישוב ערך של ספר לפי כמה גרם נייר ודיו הוא מכיל.

אין קשר בין הקידום של פקיד קבלה במשרד הפנים לאחמ"ש ומנהל לשכה, לבין בחירת הנשיא מבין שופטי העליון שהם הכי בכירים בתחומם ופורשים לפנסיה.

המטרה של שיטת הסניוריטי זה להבטיח את עצמאות שופטי העליון מהתערבות פוליטית. המטרה של המקטרגים זה בדיוק להפך.

בקרוב מאד יספרו לנו כמה זה גזעני/אליטיסטי/סוציאליסטי למנות רמטכ"ל מבין האלופים הבכירים, ובעצם עדיף מישהוא אחר שביבי או כץ מכירים טוב טוב.
מפכ''ל של המשפחה 776179
התיאור הזה לא קיים בפועל בשירות הציבורי, שכן בשיטה הנוכחית ההתקדמות היא באמצעות מכרזים פנימיים או חיצוניים ולא בשיטת הסניוריטי. החריג הוא - בית המשפט העליון. ומכאן שאלתי: למה רק בבית המשפט העליון שיטה זאת נהוגה ולא ביתר המערכות הציבוריות? רק שופטי העליון נתונים ללחצים מהתערבות פוליטית ? גם הרמטכ״ל והמפכ״ל ובעצם כל מנכ״ל חשוף ללחצים פוליטיים עצומים ואולי אפילו יותר משופט עליון.
מפכ''ל של המשפחה 776182
כל הסיביל סרוונטס נמצאים תחת לחץ פוליטי, אבל רק השופטים קיבלו החרגה מיוחדת בחוק יסוד השפיטה. סעיף 2. לחוק, ישר אחרי ההגדרות בסעיף הראשון קובע:
"אי תלות
2. בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין"
ניתן לומר ששיטת הסניוריטי באה לקיים את הוראת החוק, וכל שיטה אחרת שתבוא במקומה צריכה לעמוד בהוראה זו במידה לא פחותה ממנה.
אם נלך לקיצוניות (אני במקומם הייתי הולך על זה, ראש בראש עם לוין ורוטווילר, אבל כנראה שאין לי מזג שיפוטי)- השופטים, כפרשני החוק המוסמכים, יכולים לדעתי לא לקבל את מרות הממשלה והכנסת ולקבוע שרק הם יכולים לקבוע מי יהיה הנשיא כי אם מישהו קובע להם מי יהיה הנשיא זו התערבות בענייני שפיטה. שח, תורך.
מפכ''ל של המשפחה 776184
1. השופטים מסכימים לשיטת הסניוריטי? הם עשו הצבעה שלפיה זה מה שכולם מבקשים או שהנוהג גובר על דעתם?
2. ממתי נוהג גובר על חוק?
3. ואם השופט הבא הוא גרוע, זה קורה, לא כולם מושלמים. סביר להניח שמתוך 15 שופטים אחד יהיה הפחות טוב מכולם, אז למה שהוא יהיה הנשיא? בגלל הפז״מ? לא מבין את השיטה הילדותית הזאת.
מפכ''ל של המשפחה 776186
1. כן, כולם חוץ מאלרון. מה זה משנה לענייננו מה עובר להם בראש?
2. לא דיברתי על נוהג שגובר על חוק אלא על חקיקה שעומדת בסתירה להוראות חוק יסוד.
3. אז השיטה לא מושלמת. לפחות אם חשוב לך לשנות אותה תחליף אותה בשיטה יותר טובה.
מפכ''ל של המשפחה 776187
ב 2. צ"ל עומדת לכאורה בסתירה. זו רק דעתי והפרשנות שלי ואני לא משפטן, ודאי לא משפטן חוקתי.
מפכ''ל של המשפחה 776189
בישראל יש מעט מאד איזונים ובלמים. ביהמ"ש העליון הוא הגורם היחידי שמגביל את כוחה העצום של הממשלה והרשות המבצעת+מחוקקת (שקרסו למעשה לרשות אחת). עצמאותו של ביהמ"ש היא חיונית לשיטת המשטר שלנו. שיטת הסניוריטי לבחירת הנשיא היא אחת הדרכים להבטיח את עצמאות זו. מה הפואנטה בהתעקשות על כך שהיא לא מבטיחה את השופט "הטוב ביותר", או שונה משיטות אחרות? הרי ברור שזהו המצב, וברור שזה לא אידיאלי.

האלטרנטיביות שהועלו ע"י לוין ושות' מטרתן המוצהרת היא לפגוע בעצמאות ביהמ"ש העליון ולהגביר את השליטה הפוליטית. האם אתה מכיר בכך?

הזכרת את מינוי המפכ"ל. בנושא זה היו לאחרונה סאגות שפגעו מאד במדינה: העדר מפכ"ל לשנתיים, מינוי מפכ"ל מקורב לשר (ואולי גם לרוה"מ) אחרי קידום בזק.
בעיניי אין ספק שנדרשת רויזיה שמגבילה את חופש ההשחתה הנוכחי שיש לממשלה במינוי מפכ"ל רמטכ"ל ועוד.
מפכ''ל של המשפחה 776205
אז אתה בעצם מבקש לבחור בשיטת מינוי נשיא בית בית המשפט שבוודאי אחת לתקופה תצמיח נשיא שיהיה הפחות טוב מיתר השופטים וזאת תמורת חיזוק עוצמת עצמאות בית המשפט. המשוואה הזאת יש לה על לסמוך וזאת מאחר ושופטי העליון בישראל הם שופטים שצמחו בשלום ומשם למחוזי וכנראה לנשיאות המחוזי אז אני מניח שגם השופט ׳הכי פחות טוב׳ הוא עדיין שופט ברמת איכות של טוב-מאוד. יחד עם זאת מה היא אותה התייחסות לשופטי עליון שקצרו להם את הדרך מהאזרחות היישר לבית המשפט העליון. מניין לנו שהוא באמת טוב?

1. שיטת מינוי זאת מבוססת על שיטת נכנס ראשון יוצא ראשון [ויקיפדיה] דבר המעלה את החשש שהואיל ושופטים פורשים בגיל 70 והואיל שופטי עליון מתמנים בגילאי 60, ששיטת המינוי היא לא שיטה הוגנת בכלל כלפי חלק לא מבוטל משופטי העליון שכן לא כולם יוכלו אפילו להגיע לקו הגמר - להיות נשיאים, שכן הם יעברו את גיל ה-‏70 ויצטרכו לפרוש. למה יש שופטים שמוכנים מראש לוותר על אופציית הנשיאות רק בגלל שיטת מינוי. אולי שיטת הסניוריטי היא שיטה שגורמת נזק תעסוקתי לשופטי העליון.

2. החשש משופט גרוע בכלל הוא כה מוצדק. ומשכך איך נוצר מצב שבו יכול אדם להתמנות לשופט עליון (כדוגמת יחיאל כשר ודפנה ברק ארז) שלא צברו ניסיון מקצועי, שיפוטי, בכהונה כאחד משופטי הסגל במחוזי ובשלום , ודנים היכן שהם לא היו. הרי כאן יש מינוי שלא מעיד על עצמאות הרשות השופטת שכן יש לובי פוליטי לבחירתם. המינויים הללו לא צמחו בין לילה והם למעשה ׳קפצו 2 כיתות׳.
מפכ''ל של המשפחה 776206
כבר התייחסתי לרוב מה שכתבת: ברור שהשיטה לא אידאלית, איש לא טען אחרת. גם ברור ששיטת המינוי לעליון היא לא אידאלית (כאילו דה) ושיש שיקולים פוליטיים במינוי (כאילו דה בריבוע).

אשמח אם תתייחס לשאלות שהפנתי אלייך. כדי לחסוך לך זמן, אני חוזר עליהן:

א. האם אתה מכיר בכך שההצעות של לוין ושות מבקשות לפגוע משמעותית בעצמאות הרשות השופטת ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון?

ב. בהינתן כל זאת מה הפואנטה בכך שאתה חוזר וחוזר שוב ושוב על חסרונות של שיטת הסניורטי לבחירת נשיא עליון (כולל איזוטריים כמו בתגובה הנוכחית)? האם יש שיטה שנראית לך יותר, ואם כן מהי?
מפכ''ל של המשפחה 776207
א. הדיון הוא על טיב השיטה ולא על השחקנים הפוליטיים. לשאלתך - כן. לוין אומר ורוצה והוא חותר להחליש את עצמאות בית המשפט ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון.
ב. כן. למשל - בחירת הנשיא מבין השופטים עצמם ושופטי עבר ללא התערבות של רשויות אחרות פוליטיות, אקדמאיות וחברתיות כאחר. קביעת קריטריונים לנשיאות אשר הניסיון הקודם במחוזי ובשלום, הוא הכרחי. שיפוט בעליון הוא פעולה מעשית של שיפוט-על ומכונן ולא מועדון אנשים מוכשרים.
מפכ''ל של המשפחה 776208
ב. לשיטה כזו של גוף בוחר מתוך peers יש חסרונות עצומים ביחס לשיטת סניוריטי ושיטות טכניות אחרות: יצירת פוליטיזציה פנימית בביהמ"ש העליון, הטיית החלטות בשל שיקולי פופולריות, בזבוז זמן ומשאבים על קמפיינים במקום על שיפוט, וכל מה שאנחנו מכירים ו"אוהבים" בבחירות.

ב20 שנה האחרונות נבחרו לפי שיטת הסניוריטי: ברק, ביניהם, גרוניס, נאור, חיות. מי מבינהם היה בעיניך לא מספיק טוב?

בקיצור, לא ממש השתכנעתי שבמקרה דנן היתרונות של בחירה ע"י peers עולים על החסרונות.
מפכ''ל של המשפחה 776218
זו הנקודה הכי חשובה לדעתי.
שיטת הסניוריטי הוכיחה את עצמה ושופטי העליון היו ברובם מצויינים.
מערכת החוק של מדינה היא לא משחק קלפים שכדאי בהינף יד לשנות אותו, אז למה לשנות מה שעובד?
אם תשווה את איכותם של שופטי העליון בעשורים האחרונים לאיכותם של נושאי תפקידים בכירים אחרים - מראשי ממשלה נשיא המדינה ושרים בממשלה ועד רמטכ"לים ומפכ"לים - תמצא שאלה היו גרועים וכושלים פי כמה וכמה.

הסיבה היחידה לשינוי השיטה כרגע היא רצונם של נבחרים מושחתים, כושלים ופשיסטים לשלוט בבית המשפט. לא שום סיבה אחרת.
מי שהיה רוצה לתקן, היה מתקן קודם את בחירת שרי הממשלה וחברי הכנסת.

העולם שבו תוצרים כושלים של מערכת אחת ישנו שיטת מינוי של בכירים מוצלחים במערכת אחרת היא עולם הפוך של שחיתות ולא של תיקון.
מפכ''ל של המשפחה 776221
ברור שהניסיון הנחוש והעקבי של יחריב לוין וכנופייתו לאכוף על המערכת היחידה שהיא בלתי תלוייה במפלגות הפוליטיות את שיטת הבחירה ה''מוצלחת'' שהביאה לנו את ואטורי וגוטליב, היא מצג מובהק של טרוף מערכות.
יחד עם זאת, מבלי שנשים לב, לוח המשחק של המערכת הישראלית השתנה מאד.
א. כיצד זה כל המערך המפואר הזה הקרוי ''דמוקרטיה ישראלית'' התגלה כתלוי במין ''טריקים'' די אזוטריים של סניוריטי ולשכת עוה''ד. זה לא שיש משהו פסול בשיטה, אבל ממילא הבחירה מתבצעת בזמן מינוי השופטים לעליון, בהשפעה מכרעת של המערכת הפוליטית.
ב. עד עכשיו זה עבד בצורה די סבירה (אני לא ממש רואה את התמורות המשמעותיות של חיות או עמית בחברה הישראלית או במערכת המשפט). זה עבד בעיקר מפני שכל השופטים היו טובים ובחירת הנשיא לא היתה קריטית. כעת בחסות סער, שקד ולוין ושורה של ח''כים מהסוג הגרוע שכיהנו בועדה למינוי שופטים, הבג''ץ מלא מתנחלים, חובשי כיפות וסתם שופטים לא ראויים, הטריק הזה של סניוריטי עשוי להתגלות כחרב פיפיות.

הבעיה אינה נעוצה בכל מיני פרטים והליכים במערכת הבג''ץ. הבעיה היא באישיותם הקלוקלת של שר המשפטים, שולחיו ועושי דברו. כל עוד אי אפשר לסלק אותם, אין סיכוי לתקן או לשפר משהו במערכת ולכן הדרך הסבירה היא להתנגד לכל שינוי.
מפכ''ל של המשפחה 776209
ב. הגרלה?
מפכ''ל של המשפחה 776210
בשיטת הסניוריטי אתה יודע שנים מראש קרוב לוודאות מי יהיה הנשיא הבא.
יש לזה יתרונות לעומת הגרלה-
המועמד יכול להתכונן לתפקיד במשך שנים והוא לא נופל עליו בהפתעה.
אין מתח מי ייבחר.

חיסרון שאני יכול לחשוב עליו- עמיתיו ייחסו לדעתו חשיבות יתר הרבה לפני שייכנס לתפקיד. זה ניחוש, לא יודע אם מתכתב עם המציאות.
מפכ''ל של המשפחה 776212
אפשר לערוך את ההגרלה כמה חודשים לפני הכניסה לתפקיד (אפשר לערוך הגרלה כפולה לנשיא וסגן נשיא, ככה שאם הנשיא ימות או יחלךה באופן פתאומי המחליף יהיה מוכן בזמן שהמחליף שלו לומד את התפקיד). אני מניח שזה גם יוריד מחשיבות התפקיד בצורה דראסטית ויהפוך אותו לטיקסי בעיקרו.
מפכ''ל של המשפחה 776214
ומה יהיה היתרון הגדול מול השיטה הנוכחית?
מפכ''ל של המשפחה 776215
זה יהיה קצת יותר מעניין. אפשר יהיה אפילו לקיים הימורים (וקצת יותר ברצינות, אני חושב שזה מבטל חלק מהבעיות שהעלה אייל הקוטב).
מפכ''ל של המשפחה 776219
לא רואה איך זה מבטל אף אחת מהבעיות שאייל הקוטב העלה. תוכל לתת דוגמא ספציפית?
מפכ''ל של המשפחה 776226
תגובה 776164 - ״...שיטת הוותק היא אנושית למדי, לפיה - ׳אם הוא מת, אני מתקדם׳. אין יותר אנושי מזה״ או תגובה 776184 ״ואם השופט הבא הוא גרוע, זה קורה, לא כולם מושלמים. סביר להניח שמתוך 15 שופטים אחד יהיה הפחות טוב מכולם, אז למה שהוא יהיה הנשיא? בגלל הפז״מ? לא מבין את השיטה הילדותית הזאת.״
מפכ''ל של המשפחה 776223
אני משער שדעת השופטים על עמיתיהם נקבעת ע"ס הכרותם האישית ופסקי הדין שהם מוציאים (בעיקר, אני מנחש, ההנמקות). קשה לי להאמין שמישהו מתייחס אחרת למי שעומד להיות הנשיא, בין השאר *בגלל* שיטת הסניוריטי שאומרת: הנשיא אינו בהכרח השופט הטוב ביותר אלא הותיק ביותר. אני חושב שלזה יש השפעה טובה גם במשך כל תקופת הנשיאות, מה שהופך את הנשיא באמת לראשון בין שוים מבחינת משקלו היחסי.
מפכ''ל של המשפחה 776211
ונשאלת השאלה- בטרם נסיון ההפיכה המשטרית האם חשבת ששיטת הסניוריטי גרועה וייצרה נשיאים גרועים לביהמ"ש העליון?
מפכ''ל של המשפחה 776213
לדעתי (ולמיטב זכרוני, זה מה שחשבתי מאז שהבנתי את הבעיה), בעיית בחירות השופטים במצב של חוסר אמון בין המחנות כמו שיש בישראל (ובארה''ב) היא לא בעיה פתירה (הרי, הבעיה היא לא באמת בחירת השופטים אלא חוסר האמון).
מפכ''ל של המשפחה 776216
ירידת האמון ניכרת בסקרים בכל מערכות השלטון.
האמון בכנסת ובממשלה נמוך בהרבה מהאמון בבית המשפט. המספרים של הכנסת הפכו למביכים בשנה האחרונה.
בכל סקרי אמון הציבור לאורך השנים הסדר הוא פחות או יותר אותו הדבר-
גופי הבטחון- צה"ל, שב"כ, מוסד, במקום הראשון בפער.
נשיא המדינה במקום השני
בית המשפט העליון מתחתיו
הממשלה במקום הלפני אחרון
הכנסת במקום האחרון.

הגוף היחיד ששינה את מיקומו היחסי הוא המשטרה שהאמון בה עלה מאוד אחרי ה 7 באוקטובר והיא עקפה את בית המשפט ומתמודדת עם הנשיא על המקום השני.

אז למה דווקא את שיטת הבחירות לבית המשפט צריך לשנות ולא את הבחירות לכנסת?
מפכ''ל של המשפחה 776217
א. אתה מדבר על אי אמון במוסדות ואני מדבר על אי אמון בין המחנות. זה לא אותו סוג של אי אמון. אי אמון בין המחנות הוא מה שגורם ל"שמאל" להאמין שהשופטים שלוין רוצה למנות יעשו את מה שלוין רוצה ולא לא מה מה שחוקתי ומה שגורם ל"ימין" להאמין שהשופטים שמינה מרידור עושים את מה שנוח למרידור ולא את מה שחוקתי.

ב. אני לא מדבר על שיטת הבחירות לבית המשפט אלא על שיטת המינוי של נשיא בית המשפט העליון.

ג. הכנסת ובית המשפט אמורים למלא שני תפקידים שונים. הכנסת אמורה לייצג את רצון הציבור, בגלל זה בעיית הבחירות לפרלמנט היא בעיה קלה יחסית (וגם היא לא פתירה באמת. אבל הכל יחסי. בחירות נותנות לך ייצוג די טוב של רצון הציבור בזמן הבחירות). בית המשפט אמור לייצג את ה(1)חוקה וה(2)צדק. לגבי (1) - אם החוקה היתה נכתבת בשפה מדוייקת שאינה ניתנת לפרשנויות שונות אז כל מה שהיה צריך זה למצוא משפטנים שיודעים להבין את השפה הזאת, זה לא המצב ולעולם לא יהיה המצב. לגבי (2), מה שלא צודק בעיני צודק בעיני אחרים וההפך. במצב בו יש אמון בין המחנות השונים, אז לא מדובר בבעיה כל כך קשה, בוחרים מישהו ש(1)מכיר את החוקה ו(2)עם חוש צדק בסיסי ו(3)מספיק צניעות להבין את התפקיד שלו ומתי עדיף לא להתערב, ומקבלים את ההחלטות שלו - לא בגלל שהן נכונות - אלא בגלל שמישהו צריך לקבל את ההחלטות והוא מי שהסכמנו עליו. היום אתה הפסדת, מחר אני אפסיד, והכל במסדרת חוקי המשחק. כמו קוון במשחק כדורגל לפני הואר, כל התפקיד שלו הוא לסיים ויכוחים. כשאין אמון בין הצדדים הפוליטיים, כששופטים שמינה בוש האב מאפשרים לבן שלו להפסיק לספור את קולות המצביעים על מנת למנות את הבן השני שלו לנשיאיות, אז מדובר במשחק אחר לגמרי.

ד. גם את שיטת הבחירות לכנסת צריך לשנות (מסיבות אחרות).
מפכ''ל של המשפחה 776220
קצרה היריעה אבל אני לא מסכים לרוב הניתוח הזה.
על קצה המזלג: רוב עצום של שרים המשפטים ב50 שנה האחרונות היו מאותו מחנה: הימין, וספציפית הליכוד. ובפרט מרידור.
עד לשנים האחרונות היה שילוב של (1) הליך בחירה מקצועי, ו(2) כוונה כנה של הממשלה למנות שופטי עליון מצטיינים בהתאם לטובת המדינה, ולשמור על עצמאות הרשות השופטת. ולכן לא הייתה שום בעיית אמון.
כל זה השתנה בשנים האחרונות, בעקבות מסע הכפשה של גורמים פופוליסטיים בימין (לא כל הימין כמובן) כנגד הרשות השופטת ומוסדות נוספים (התקשורת, המשטרה, הצבא ועוד).
בקואליציה הנוכחית יש קפיצת מדרגה חמורה; התבטאויות והפעולות של חברי הקואליציה הנוכחית ובפרט לוין מראים שמבחינתם לקואליציה מותר לעשות הכל כולל הכל, ואם החוק או מוסד כלשהוא מגביל אותם הם פשוט ישנו אותו או יתעלמו ממנו.
זה שורש הבעיה. כל הזמירות הללו על "בעיית אמון" או "שופטים שמאלנים" או "יצוג למזרחיים", הן תעמולה ומסך עשן.

סעיף ג': קל לראות שהוא רלבנטי לבחירת שופטים בארה"ב ולא בישראל.

יש לי עוד הרבה מה לומר אבל הזמן אזל.
מפכ''ל של המשפחה 776227
אם אתה לא מסכים איתי זה לא אומר שאני חייב לא להסכים איתך, נכון? אני מסכים עם רוב מה שכתבת, ובכל זאת, אם לשים דגש על מה שאנחנו לא מסכימים עליו:

זרעי בעיית חוסר האמון נזרעו מזמן, חפש באייל תגובות ישנות של ידידיה. לא מדובר בתופעה חדשה כל כך. גם אם חוסר האמון הוא תוצאה של ״מסע הכפשה של גורמים פופוליסטיים בימין״ (ושלא יהיה ספק, אני חושב שזה המצב, ולמעשה בית המשפט הישראלי מתעלם לא אחת מהחוקה, הצדק או ההגיון על מנת להמשיך להכשיר את הפסיכוזות של הימין הישראלי) - המסע הצליח, חוסר האמון נוצר והעמיק. ולדעתי אין לבית המשפט שום יכולת קיום ללא אמון ציבורי (בזה הוא מתבדל מהממשלה שיש לה משטרה וצבא ושב״כ), ולכן, לדעתי, השאלה האם חוסר האמון מוצדק או לא היא די חסרת משמעות.

אני לא חושב שסעיף ג. לא רלוונטי לישראל (נתתי דוגמא מארה״ב בגלל שזה מקרה כל כך מובהק, לדעתי, שהוא צריך להיות מובן לכל אחד).
מפכ''ל של המשפחה 776230
לא טענתי שחוסר האמון לא קיים, טענתי שהוא לא שורש הבעיה.

וגם אם ביהמ"ש העליון היה כליל השלמות, זה לא היה עוזר כנגד מסע ההכפשות. לדוגמא. ההכפשה השקרית בנושא ה"פרימטר" חוזרת על עצמו בלי סוף ומשמשת להאשים את בג"ץ ב7 באוקטובר. כל עוד הכפשות אלו תימשכנה, לא ניתן יהיה ליצור אמון ע"י שינויים טכניים של שינוי שיטת בחירת שופטים.

אני לא מסכים איתך בנוגע ל"יכולת קיום" לביהמ"ש ללא אמון ציבורי רחב; המשטרה והשירות הציבורי כפופים להחלטת בימ"ש ולא רק לממשלה. דוגמאות יחסית טריות: בג"ץ "חוק טבריה" ובג"ץ ביטול הדחת יו"ר הדואר.
מפכ''ל של המשפחה 776225
עם העקרון אני מסכים, אבל לא עם התאור של המצב והמסקנות.
בבסיסו, כל המטרה של איזון בין הרשויות היא למנוע מרוב מקרי באחד ממוקדי הכח לשבור את הכלים.
במשך 70 שנה המדינה התקיימה תחת סט הערכים של הכרזת העצמאות. הקואליציה הנוכחית, בגלל רוב מקרי לחובשי כיפה סרוגה בתוכה (חסר כל קשר לחלקם באוכלוסיה), מקדמת סט ערכים שונה ומנסה לכפות ולקבע אותו במדינה.
בית המשפט, במיוחד בג"ץ, מייצג את סט הערכים הישן, והקואליציה רוצה ליישר אותו לפי סט הערכים שלה, שהיא רוצה לכפות על המדינה, והם אומרים את זה בפה מלא.
במסגרת הנסיון לכפות את סט הערכים שלה, הקואליציה מנסה ליישר גם את התקשורת (מה שווה התאגיד אם אי אפשר לשלוט בו), מכפישה את מי שדוגל בשלטון החוק (אנרכיסטים) ומארגנת הפגנות נגדיות להפגנות נגדה.
נראה שהקואליציה מנסה לשבור את הכלים.
כיוון שהכנסת אינה מהווה משקל נגד מהותי לממשלה בשיטה הקיימת, וכיוון שאת העיתונות החברים של הממשלה קונים (ישראל היום, 13, 14) ואת השאר מנסים לשחד (מוזס), בית המשפט נותר המעוז המרכזי שעומד בדרכה של הקואליציה לכפיית סט הערכים היהודי דתי-משיחי שלה על המדינה.
לכן כל מי שאינו מחזיק בסט הערכים של ואטורי סמוטריץ' וסון הר מלך, לחלופין אלקין (לקחתי דוגמא מכל מפלגה בקואליציה) חייב בכל כוחו למנוע את הנסיונות שלהם להשליט אותו על המדינה.
במסגרת זאת הוא חייב לחשוד בכל מהלך של הקואליציה לשינוי סדרי שלטון שהוא אינו נעשה בתום לב ולפעול נגדו, גם אם הנימוקים נשמעים סבירים.
מפכ''ל של המשפחה 776228
זה דיון אחר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים