בתשובה לשוקי שמאל, 25/12/24 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר אייזנקוט הסביר לאחרונה שהוא מתנגד לשיטת הסניוריטי, ואם כי העמדה הזאת לכשעצמה אינה פסולה מראש - יש נימוקים כבדי משקל לכאן ולכאן1 - אבל הההנמקה שהוא נותן לה מזכירה לי את עומק החשיבה האנליטית של רמטכ"ל לשעבר אחר, רפאל איתן שמו. "רמטכ"ל לא בוחרים לפי הוותק, וגם לא בממשלה או בחברות עסקיות" אמר האיש ואני הייתי מחזק ומוסיף "וגם עגבניות בשוק!", אם כי אלה שהייתי בוחר כדי לזרוק עליו היו נבחרות בדיוק כך. גם התזמון של ההכרזה לא מבשר טובות לגבי האפשרות שאיינזקוט יהיה זה שיוציא אותנו מהבוץ אלא אם זה דווקא מהלך מתוחכם לקרוץ למצביע הימין, אבל אני סקפטי, בין השאר בגלל הפורום בו נאמרו הדברים. ____________ 1- בתור לא רמטכ"ל לשעבר, לטעמי מצבנו הרעוע כל מה שעלול לפגוע בנייטרליות השיפוטית - ושינוי שיטת הסניוריטי בהחלט עלול לגרום לכך - פוסל את הרעיון לפחות עד שהאורוות ינוקו נקיון יסודי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שופטי העליון כיתר הפקידים בשירות הציבורי, הם בני אדם וגם הם רוצים להתקדם בסולם ולהגיע לראשיתו. שיטת הוותק היא אנושית למדי, לפיה - ׳אם הוא מת, אני מתקדם׳. אין יותר אנושי מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין את כוונתך. ברוב המקומות שעולים בדעתי הוותק הוא אחד הפרמטרים שקובע את הקידום, אבל מלבד בתחרות לתואר האיש הזקן ביותר בעולם ובבית המשפט העליון שלנו הוא אינו הפרמטר היחיד. אפילו קבלת דרגת רב"ט מותנית בכך שלא ישבת בכלא הצבאי מהיום הראשון של הטירונות ועד שהגיע הפז"ם. כפי שאמרתי, יש נימוקים כבדי משקל בעד ונגד, ולטעמי ויקי מסכמת את העניין לא רע, למרות שהנימוק "גם רמטכ"ל לא בוחרים לפי הוותק"1 לא מופיע שם. האם מר אייזנקוט טרח ללמוד קצת את הנושא לפני שהביע את דעתו? מסופקני, שכן לו עשה כך היה ודאי מציין גם הנימוקים בעד השיטה ומסביר למה, לדעתו, הם פחות חשובים. כן, אני יודע - אני חי בעולם של פעם, או, כמו שאומר חבר שלי: זה היה מזמן ולא נכון. ____________ 1- וכידוע למר אייזקוט, לא פעם לאחר שנבחר רמטכ"ל מועמדים אחרים פורשים מצה"ל. האם היינו רוצים לראות תופעה כזאת בבית המשפט העליון? אני חושב שלא, אבל זאת רק הערה צדדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשירות הציבורי במשמעותו הרחבה, הוא בעצם הגוף היחיד *שמקדם* את עובדיו בהתאם לוותק. אני מדגיש את נושא הקידום, כי הקידום משמעותו להתקדם . להתקדם בשכר או בתואר התפקיד. עבודה בשירות הציבורי זאת עבודה במשרה מתוקצבת באופן שנתי, והואיל ויש מס׳ משרות מוגבל בכל מוסד, הרי שמשך תקופת הוותק יכולה להיות לרוב החיים. קח בחור צעיר בן 30 שסיים את הלימודים האקדמאים, ניגש למכרז וזכה בתפקיד שתוארו מנהל מדור. היררכית התפקידים במשרד ממשלתי/ציבורי הוא לרוב :מנהל מדור>מנהל ענף/רכז>מנהל תחום>מנהל אגף>סמנכ״ל>מנכ״ל. אם ישראלי ירצה להיות מנכ״ל בהתאם לשיטת הסניוריטי, מתי הוא יהיה מנכ״ל? מאחר וגיל הפרישה הוא 65, הוא צריך כל 6 שנים להתקדם בתפקיד. כמובן שמוות מוקדם יחישו את ההתקדמות. כדי לרכך את הייאוש, יש לארגון מגוון צ׳ופרים כדי להרגיע את נשמת הפקיד המתוסכל. זה יכול להיות במובן הכלכלי, כדוגמת עלייה משמעותית בשכר. ערך שעה לפקיד עולה ככל שהפז״מ דופק. אם בגיל 30 ערך שעתך הוא 40 אז בגיל 60 הוא 80. ערך השעה הוא הבסיס לכל התוספות בשכרו וגובה משכורתו. אפשר גם לתת לו תעודות. טקס קטן עם קצת בורקסים והמנהל מוסר את התעודה של העובד המצטיין של המנכ״ל או של המנהל האזורי, או פרסי ייעול לעובד המשועמם שבמקום ׳לעבוד׳ החליט לייעל את עבודתו - עם מחיאות כפיים ו-2000₪ לפני מס במשכורת הבאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י נסיוני בגופים ציבוריים הוותק הוא רק אחד הפרמטרים לקידום בתפקיד, אבל כפי שציינת בחלק מהם הוותק מגדיל את השכר, מה שמביא לפעמים לקוריוזים כמו פקידה זוטרה שמרוויחה יותר מהבוס שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין השופטים הוותק הוא פיצ'ר. הוא הפרמטר העיקרי - אולי היחידי בימינו - שאיננו נתון לשליטה ושפיטה פוליטית, ולכן הוא כשלעצמו מחסן את נשיא העליון מתלות באיזה פוליטיקאי שמינה אותו. אני מניח שלאייזנקוט הבוק קשה להבין את זה. אולי כי הוא עדיין חושב שבוועדה למינוי שופטים יושבים אנשים ישרי דרך שהחוק ושמירה עליו חשובים להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח מעניין. דומה לחישוב ערך של ספר לפי כמה גרם נייר ודיו הוא מכיל. אין קשר בין הקידום של פקיד קבלה במשרד הפנים לאחמ"ש ומנהל לשכה, לבין בחירת הנשיא מבין שופטי העליון שהם הכי בכירים בתחומם ופורשים לפנסיה. המטרה של שיטת הסניוריטי זה להבטיח את עצמאות שופטי העליון מהתערבות פוליטית. המטרה של המקטרגים זה בדיוק להפך. בקרוב מאד יספרו לנו כמה זה גזעני/אליטיסטי/סוציאליסטי למנות רמטכ"ל מבין האלופים הבכירים, ובעצם עדיף מישהוא אחר שביבי או כץ מכירים טוב טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור הזה לא קיים בפועל בשירות הציבורי, שכן בשיטה הנוכחית ההתקדמות היא באמצעות מכרזים פנימיים או חיצוניים ולא בשיטת הסניוריטי. החריג הוא - בית המשפט העליון. ומכאן שאלתי: למה רק בבית המשפט העליון שיטה זאת נהוגה ולא ביתר המערכות הציבוריות? רק שופטי העליון נתונים ללחצים מהתערבות פוליטית ? גם הרמטכ״ל והמפכ״ל ובעצם כל מנכ״ל חשוף ללחצים פוליטיים עצומים ואולי אפילו יותר משופט עליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הסיביל סרוונטס נמצאים תחת לחץ פוליטי, אבל רק השופטים קיבלו החרגה מיוחדת בחוק יסוד השפיטה. סעיף 2. לחוק, ישר אחרי ההגדרות בסעיף הראשון קובע: "אי תלות 2. בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין" ניתן לומר ששיטת הסניוריטי באה לקיים את הוראת החוק, וכל שיטה אחרת שתבוא במקומה צריכה לעמוד בהוראה זו במידה לא פחותה ממנה. אם נלך לקיצוניות (אני במקומם הייתי הולך על זה, ראש בראש עם לוין ורוטווילר, אבל כנראה שאין לי מזג שיפוטי)- השופטים, כפרשני החוק המוסמכים, יכולים לדעתי לא לקבל את מרות הממשלה והכנסת ולקבוע שרק הם יכולים לקבוע מי יהיה הנשיא כי אם מישהו קובע להם מי יהיה הנשיא זו התערבות בענייני שפיטה. שח, תורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. השופטים מסכימים לשיטת הסניוריטי? הם עשו הצבעה שלפיה זה מה שכולם מבקשים או שהנוהג גובר על דעתם? 2. ממתי נוהג גובר על חוק? 3. ואם השופט הבא הוא גרוע, זה קורה, לא כולם מושלמים. סביר להניח שמתוך 15 שופטים אחד יהיה הפחות טוב מכולם, אז למה שהוא יהיה הנשיא? בגלל הפז״מ? לא מבין את השיטה הילדותית הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, כולם חוץ מאלרון. מה זה משנה לענייננו מה עובר להם בראש? 2. לא דיברתי על נוהג שגובר על חוק אלא על חקיקה שעומדת בסתירה להוראות חוק יסוד. 3. אז השיטה לא מושלמת. לפחות אם חשוב לך לשנות אותה תחליף אותה בשיטה יותר טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב 2. צ"ל עומדת לכאורה בסתירה. זו רק דעתי והפרשנות שלי ואני לא משפטן, ודאי לא משפטן חוקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש מעט מאד איזונים ובלמים. ביהמ"ש העליון הוא הגורם היחידי שמגביל את כוחה העצום של הממשלה והרשות המבצעת+מחוקקת (שקרסו למעשה לרשות אחת). עצמאותו של ביהמ"ש היא חיונית לשיטת המשטר שלנו. שיטת הסניוריטי לבחירת הנשיא היא אחת הדרכים להבטיח את עצמאות זו. מה הפואנטה בהתעקשות על כך שהיא לא מבטיחה את השופט "הטוב ביותר", או שונה משיטות אחרות? הרי ברור שזהו המצב, וברור שזה לא אידיאלי. האלטרנטיביות שהועלו ע"י לוין ושות' מטרתן המוצהרת היא לפגוע בעצמאות ביהמ"ש העליון ולהגביר את השליטה הפוליטית. האם אתה מכיר בכך? הזכרת את מינוי המפכ"ל. בנושא זה היו לאחרונה סאגות שפגעו מאד במדינה: העדר מפכ"ל לשנתיים, מינוי מפכ"ל מקורב לשר (ואולי גם לרוה"מ) אחרי קידום בזק. בעיניי אין ספק שנדרשת רויזיה שמגבילה את חופש ההשחתה הנוכחי שיש לממשלה במינוי מפכ"ל רמטכ"ל ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה בעצם מבקש לבחור בשיטת מינוי נשיא בית בית המשפט שבוודאי אחת לתקופה תצמיח נשיא שיהיה הפחות טוב מיתר השופטים וזאת תמורת חיזוק עוצמת עצמאות בית המשפט. המשוואה הזאת יש לה על לסמוך וזאת מאחר ושופטי העליון בישראל הם שופטים שצמחו בשלום ומשם למחוזי וכנראה לנשיאות המחוזי אז אני מניח שגם השופט ׳הכי פחות טוב׳ הוא עדיין שופט ברמת איכות של טוב-מאוד. יחד עם זאת מה היא אותה התייחסות לשופטי עליון שקצרו להם את הדרך מהאזרחות היישר לבית המשפט העליון. מניין לנו שהוא באמת טוב? 1. שיטת מינוי זאת מבוססת על שיטת נכנס ראשון יוצא ראשון [ויקיפדיה] דבר המעלה את החשש שהואיל ושופטים פורשים בגיל 70 והואיל שופטי עליון מתמנים בגילאי 60, ששיטת המינוי היא לא שיטה הוגנת בכלל כלפי חלק לא מבוטל משופטי העליון שכן לא כולם יוכלו אפילו להגיע לקו הגמר - להיות נשיאים, שכן הם יעברו את גיל ה-70 ויצטרכו לפרוש. למה יש שופטים שמוכנים מראש לוותר על אופציית הנשיאות רק בגלל שיטת מינוי. אולי שיטת הסניוריטי היא שיטה שגורמת נזק תעסוקתי לשופטי העליון. 2. החשש משופט גרוע בכלל הוא כה מוצדק. ומשכך איך נוצר מצב שבו יכול אדם להתמנות לשופט עליון (כדוגמת יחיאל כשר ודפנה ברק ארז) שלא צברו ניסיון מקצועי, שיפוטי, בכהונה כאחד משופטי הסגל במחוזי ובשלום , ודנים היכן שהם לא היו. הרי כאן יש מינוי שלא מעיד על עצמאות הרשות השופטת שכן יש לובי פוליטי לבחירתם. המינויים הללו לא צמחו בין לילה והם למעשה ׳קפצו 2 כיתות׳. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר התייחסתי לרוב מה שכתבת: ברור שהשיטה לא אידאלית, איש לא טען אחרת. גם ברור ששיטת המינוי לעליון היא לא אידאלית (כאילו דה) ושיש שיקולים פוליטיים במינוי (כאילו דה בריבוע). אשמח אם תתייחס לשאלות שהפנתי אלייך. כדי לחסוך לך זמן, אני חוזר עליהן: א. האם אתה מכיר בכך שההצעות של לוין ושות מבקשות לפגוע משמעותית בעצמאות הרשות השופטת ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון? ב. בהינתן כל זאת מה הפואנטה בכך שאתה חוזר וחוזר שוב ושוב על חסרונות של שיטת הסניורטי לבחירת נשיא עליון (כולל איזוטריים כמו בתגובה הנוכחית)? האם יש שיטה שנראית לך יותר, ואם כן מהי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הדיון הוא על טיב השיטה ולא על השחקנים הפוליטיים. לשאלתך - כן. לוין אומר ורוצה והוא חותר להחליש את עצמאות בית המשפט ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון. ב. כן. למשל - בחירת הנשיא מבין השופטים עצמם ושופטי עבר ללא התערבות של רשויות אחרות פוליטיות, אקדמאיות וחברתיות כאחר. קביעת קריטריונים לנשיאות אשר הניסיון הקודם במחוזי ובשלום, הוא הכרחי. שיפוט בעליון הוא פעולה מעשית של שיפוט-על ומכונן ולא מועדון אנשים מוכשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. לשיטה כזו של גוף בוחר מתוך peers יש חסרונות עצומים ביחס לשיטת סניוריטי ושיטות טכניות אחרות: יצירת פוליטיזציה פנימית בביהמ"ש העליון, הטיית החלטות בשל שיקולי פופולריות, בזבוז זמן ומשאבים על קמפיינים במקום על שיפוט, וכל מה שאנחנו מכירים ו"אוהבים" בבחירות. ב20 שנה האחרונות נבחרו לפי שיטת הסניוריטי: ברק, ביניהם, גרוניס, נאור, חיות. מי מבינהם היה בעיניך לא מספיק טוב? בקיצור, לא ממש השתכנעתי שבמקרה דנן היתרונות של בחירה ע"י peers עולים על החסרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הגרלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטת הסניוריטי אתה יודע שנים מראש קרוב לוודאות מי יהיה הנשיא הבא. יש לזה יתרונות לעומת הגרלה- המועמד יכול להתכונן לתפקיד במשך שנים והוא לא נופל עליו בהפתעה. אין מתח מי ייבחר. חיסרון שאני יכול לחשוב עליו- עמיתיו ייחסו לדעתו חשיבות יתר הרבה לפני שייכנס לתפקיד. זה ניחוש, לא יודע אם מתכתב עם המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לערוך את ההגרלה כמה חודשים לפני הכניסה לתפקיד (אפשר לערוך הגרלה כפולה לנשיא וסגן נשיא, ככה שאם הנשיא ימות או יחלךה באופן פתאומי המחליף יהיה מוכן בזמן שהמחליף שלו לומד את התפקיד). אני מניח שזה גם יוריד מחשיבות התפקיד בצורה דראסטית ויהפוך אותו לטיקסי בעיקרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יהיה היתרון הגדול מול השיטה הנוכחית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה קצת יותר מעניין. אפשר יהיה אפילו לקיים הימורים (וקצת יותר ברצינות, אני חושב שזה מבטל חלק מהבעיות שהעלה אייל הקוטב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה- בטרם נסיון ההפיכה המשטרית האם חשבת ששיטת הסניוריטי גרועה וייצרה נשיאים גרועים לביהמ"ש העליון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי (ולמיטב זכרוני, זה מה שחשבתי מאז שהבנתי את הבעיה), בעיית בחירות השופטים במצב של חוסר אמון בין המחנות כמו שיש בישראל (ובארה''ב) היא לא בעיה פתירה (הרי, הבעיה היא לא באמת בחירת השופטים אלא חוסר האמון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירידת האמון ניכרת בסקרים בכל מערכות השלטון. האמון בכנסת ובממשלה נמוך בהרבה מהאמון בבית המשפט. המספרים של הכנסת הפכו למביכים בשנה האחרונה. בכל סקרי אמון הציבור לאורך השנים הסדר הוא פחות או יותר אותו הדבר- גופי הבטחון- צה"ל, שב"כ, מוסד, במקום הראשון בפער. נשיא המדינה במקום השני בית המשפט העליון מתחתיו הממשלה במקום הלפני אחרון הכנסת במקום האחרון. הגוף היחיד ששינה את מיקומו היחסי הוא המשטרה שהאמון בה עלה מאוד אחרי ה 7 באוקטובר והיא עקפה את בית המשפט ומתמודדת עם הנשיא על המקום השני. אז למה דווקא את שיטת הבחירות לבית המשפט צריך לשנות ולא את הבחירות לכנסת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דנים פה במהות הטכנית, אבל שוב מתעלמים מהמהות הפוליטית. אפילו אם אייזנקוט חושב ככה (בעשר הדקות ששקל את העניין), לומר דבר כזה בדיוק השבוע זה דבר כל כך מטומטם פוליטית, שמראה שהאיש לא מבין מה זה פוליטיקה, מה זו אופוזיציה, ומה לעזאזל תפקידו בכח. כבר טענתי כאן שאם מישהו - רציני אבל לא בקיא בתחום מסוים - רוצה להיכנס אליו, שייקח יועץ מומחה, יועץ תקשורת במקרה הזה. כל יועץ היה מיד זורק לפח את האמירה המטומטמת הזו. והוא זה ששוקי בונה עליו בתור מנהיג המחנה הליברלי. כמה עצוב ועלוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, והזכרתי את זה בפתיחת הפתיל: "גם התזמון של ההכרזה לא מבשר טובות לגבי האפשרות שאיינזקוט יהיה זה שיוציא אותנו מהבוץ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מתחיל בחקירה חשאית כדי לבדוק מה שמים במי השתייה של חברי המחנה הממלכתי, שהופך אותם ממצביאים עתירי קרבות למדוזות חסרות מוח ועמוד שדרה. מישהו זוכר את "השליטים" של היינלין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר! והיה משהו הרבה יותר רלבנטי. הסדרה Braindead שיצאה בתזמון מופלא ב 2016. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You had me at Mary Elizabeth Winstead.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |