|
||||
|
||||
העיקרון בסוציאליזם הוא מה שלא עובד, ולא דרגת הקיצוניות בה הוא מופעל. העיקרון שבו הקולקטיב הוא מעל היחיד, ובשם הקולקטיב אפשר להכתיב החרמת כל/רוב התוצרת של היחיד ולחלקה מחדש, הוא הכשל המרכזי שמפיל את השיטה. דרך אגב, לשיטה נטייה להקצין כל הזמן, אם אינה קורסת מדלדול קיצוני של משאבים ואוכלוסייה תוך כדי, בדיוק עקב הטיעון של "פשוט לא ניסינו את הסוציאליזם הטהור, היינו עדינים מדי". מרקס עצמו היה דוגמה חיה לכך. הוא התחיל בתיאור של ניבוי נפילתו הבטוחה של הקפיטליזם (DAS CAPITAL), וכשהמאורע הזה סירב לקרות, הוא עבר ל"מניפסט הקומוניסטי" שלו - כך שמרקסיזם הוא על הרצף הסויאליסטי-קומוניסטי. גם ונצואלה היתה עד לפני מספר שנים דוגמה לאיך יכול סוציאליזם לעבוד, עד שהשיטה הצליחה לחסל מדינה עם משאב בלתי נדלה של עושר. אבל יכול להיות שהכורדים הם מזן שונה. שם באמת עוד לא ניסינו. הם מתו מהרבה סיבות, אבל לא מרעב וטיהורים. שווה לנסות. למה לא. ואח"כ נעבור למדינה הבאה. יש עוד מעל 100, ופראיירים חדשים נולדים כל יום, כך שטרם מיצינו. לגבי שלטון בחסות אמריקה ואימוץ המודל הקפיטליסטי: האמריקאים הוכיחו (לטוב ולרע) שהם בד"כ לא כופים את המודל שלהם על אזור שהאינטרס שלהם הוא להגן עליו. אירופה המערבית הסוציאליסטית יחסית בשנות ה 50-70 היא דוגמה חיה לכך. אולם עצם היותם בסביבה, כתזכורת חיה שעוצמה כזו הצליחה לקרות רק במדינה שלאורך זמן החזיקה בעקרונות של דמוקרטיה ליברלית ושוק חופשי, אמורה לתמרץ בטווח הארוך כל אוכלוסיה ברת דעת לאמץ את השיטה. והייתי שמח לדעת שאחרי כל זה אנחנו יותר מסכימים מחלוקים... |
|
||||
|
||||
לשיטה יש נטיות להקצין כאשר היא לא נתקלת במגבלות. בסין (שאחרי מאו) ובקובה (בעשרות השנים האחרונות), לדוגמה, נתקלו במגבלות והחלו לשנות את השיטה. |
|
||||
|
||||
בסין בהחלט שינו. כמעט ב 180 מעלות. אפשר לקוות שבסוף גם תגיע הדמוקרטיה, עם התבססות מעמד הביניים. בקובה השינוי פחות מורגש (בוודאי ברווחת התושבים). |
|
||||
|
||||
אין ספק שהקומוניזם נכשל בפועל בכל המקרים שבהם הוא קיבל הזדמנות, אבל למיטב ידיעתי, הכישלון בקובה הוא בין הפחות נוראיים, ולפחות בהתחלה, אפילו עם כמה הישגים מרשימים. למשל, בדיוק שנתיים אחרי המהפכה, הוכרז "מפעל האוריינות" (Cuban Literacy Campaign [Wikipedia]): עשרות אלפי מדריכים ומורים, רובם מתנדבים, התפזרו באופן מאורגן ברחבי המדינה, ותוך פחות משנה הורידו את שיעור האנלפבתיות מכמה עשרות אחוזים (ויקיפדיה מדווחת 24-40%) ל-4%. |
|
||||
|
||||
הקיבוצים התחילו מאוד קיצוני וכל הזמן ריככו את הקומוניזם. לא בגלל דלדול קיצוני אל משאבים ואוכלוסייה, ולא כל כך בגלל לחצים חיצוניים, אלא בעיקר בגלל היותם דמוקרטיים ומכאן, היענותם לרצונות פנימיים. גם בברית המועצות לא היתה "הקצנה כל הזמן". מבחינת שיטה כלכלית, אני חושב שאחרי ההתחלה הסוערת זה די התייצב; אולי אני טועה, אבל הקצנה בוודאי לא היתה בשנים שאחרי 1920. מבחינת דיכוי, היתה הקצנה מטורפת בשנות סטאלין ואחר כך התרככות מסוימת. מה, בעצם, הדוגמה שלך לנטייה להקצין כל הזמן? |
|
||||
|
||||
שתי הדוגמאות שנתת פחות מאפיינות, מאחר וכשאתה מתחיל מהכי קיצוני, אין לאן להקצין יותר. כשדיברתי על הקצנה התכוונתי לרעיונות רווחתיים שהולכים ונוגסים עם הזמן, ואם לא נזהרים - הופכים ל Full Blown Socialism/ |
|
||||
|
||||
האימה! |
|
||||
|
||||
לדוגמה? |
|
||||
|
||||
ואם נחזור לרוג'בה, לטוב ולרע אני לא רואה שם אפילו בדל של מדינת רווחה. אפשר אפילו לומר שיש שם שוק חופשי למהדרין: הממשלה (או בהכללה, האכיפה הכלכלית מצד בעלי הנשק) קטנה, המיסים נמוכים עד לא קיימים; ההתארגנויות בקואופרטיבים הן וולנטריות. |
|
||||
|
||||
חלק גדול מהדברים שאתה כותב פשוט איננו נכון. התפיסה של מרקס לא דיברה על שיטה ריכוזית. מרקס דיבר הרבה על מה לא והרבה פחות על מה כן. הוא כן כתב על האפשרות שתהיה מהפכה ברוסיה. היות שעל פי תפיסתו, מהפכה סוציאליסטית יכולה להתרחש רק לאחר שהמדינה עברה מהפכה תעשייתית, הוא כתב שאם קבוצה קטנה יחסית תשתלט על מדינה ענקית ומפגרת כמו רוסיה שבה הרוב המחלט של האוכלוסייה אנאלפביתי, ייווצר בה קפיטליזם של בעל הון אחד- זה מה שהיה המשטר הסובייטי. לגבי ה-DAS KAPITAL והמניפסט הקומוניסטי: המניפסט הקומוניסטי היה באמת הצהרה שקראה למהפכה ב-1848. הספר "הקפיטל", פורסם ב-1867 -19 שנה מאוחר יותר. האמריקאים הוכיחו לטוב ולרע שהם בדרך כלל לא כופים את המודל שלהם על אזור שהאינטרס שלהם הוא להגן עליו" (במילים אחרות אזור בו הם דומיננטיים). זה ממש אינו נכון. מישהו אמר בזמן משבר 2008 : "אל תעשו מה שהאמריקאים אומרים לכם לעשות , אלא מה שהם עושים". הם אף פעם לא כפו על מדינות אמריקה הלטינית את המודל שלהם; הם כפו את המודל שנוח להם לשלוט עליו ולהרוויח ממנו. לגבי וונצואלה ככישלון השיטה הסוציאליסטית: בוונצואלה יש כישלון פיננסי וכלכלי מפואר. הוא אינו קשור באופן סיבתי לניסיון של צ'אבס לחלק את רווחי הנפט לקבוצות נוספות. הוא קשור לאי יכולתה של מדינה אחת להיאבק בענק הכלכלי מצפון וגם כנראה ליכולות ניהוליות עלובות. |
|
||||
|
||||
אם זו הדרך שלך "להפריך", אני חושב שאנחנו מבזבזים זמן. רק כמה פנינים: אם יש בעל הון אחד ששולט במדינה זו שיטה "קפיטליסטית", קומוניזם זה בעצם קפיטליזם, העוני בוונצואלה זה בסך הכל ניהול רע ותחרות לא הוגנת, והמשמעות של הגותו של מרקס לא היתה תפיסה ריכוזית. נו, טוב. |
|
||||
|
||||
אני מודה על התשובה הרצינית, במיוחד ה"נו טוב". תשובתך היא דמגוגיה לשמה. לא הבנת מה שכתבתי ולא בגלל שלא הסברתי נכון. האם אני צריך להוסיף ברחמנות מתנשאת "נו טוב"? הבאתי ניתוח עתידני של מרקס לגבי מה יקרה אם קבוצה אידאולוגית קטנה יחסית תשתלט על מדינת ענק מפגרת. אם כבר הזכרת את "הקפיטל" של מרקס או כפי שכתבת את השם בגרמנית-אני מניח שלא קראת אותו בגרמנית ולכן השימוש שלך בגרמנית היה בשביל הרושם, מרקס הציג אפשרות בה הקפיטליסטים הגדולים יפילו אחד את השני. אחת מאפשרויות הקריסה: השתלטות "קפיטליסט על". האם המשטר יפסיק להיות קפיטליסטי כי: "הקפיטליזם הוא תחרות חופשית וחופש כללי וכו' וכו"' ? ממש לא. אתה פשוט אינך מבין ומכיר לעומק את המשטר הקפיטליסטי וההיסטוריה שלו. אפשר להכליל עם רמת הדיוק הבעייתית של ההכללות, שבקפיטליזם בעת הנוכחית, יש שוק חופשי ויש הרבה מאד כשלי שוק (שזה לא שוק חופשי) ויש תחרות שהקפיטליסטים מתעבים. תחלוק על העובדה שהקפיטליסטים מתעבים תחרות? ודאי שלא תמצא קפיטליסט אומר: "אני מתעב תחרות". אנחנו שופטים אנשים לא לפי מה שהם אומרים אלא לפי מעשיהם, ומעשי בעלי ההון הם לדאוג שלא יתחרו בהם, אבל שתהיה להם האפשרות להתחרות באחרים. אז קומוניזם-ואתה מתכוון לרעיון ולא למשטרים שקראו לעצמם קומוניזם- איננו קפיטליזם והקריסה הכלכלית והפיננסית של וונצואלה אינה קריסה עקב קריסת רעיון. |
|
||||
|
||||
רצף המלל שלך הוא בדיוק מה שחששתי ממנו בויכוח האינסופי שמשתולל בזירת האייל מעת לעת. אתה מלא בכל כך הרבה דיסאינפורמציה ודעות קדומות, שפשוט אני לא יודע איפה להתחיל, ולא בטוח שכדאי לי. נו טוב... |
|
||||
|
||||
ונצואלה כבר הייתה בצרות כלכליות עוד בזמנו של צ’אווס. אפשר להשוות את ונצואלה לרוסיה. שתי המדינות מרוויחות הרבה כסף מנפט. בעשור הראשון של המאה העשרים מחירי הנפט עלו ושתי המדינות קיבלו כספים רבים. רוסיה השתמשה בכספים, אבל גם צברה חלק מהם. וצואה הוציאה כל כך הרבה כספים, שהיא נשארה עם חובות. וכשמחירי הנפט ירדו, לא היה לה מה לעשות. זה עוד לפני הסנקציות האמריקאיות (שפוגעות בצורה משמעותית בכלכלה. אבל הכלכלה הזו מראש לא הייתה בריאה. ובדרך הוא הצליח להרוס חלק גדול מהעסקים) |
|
||||
|
||||
אינני מנסה לצייר את המשטר של צ'אבס כמשטר יעיל ונעדר שחיתות. השחיתות בוונצואלה הייתה קיימת הרבה לפניו. הסנקציות הכלכליות על ונצואלה החלו עם עלייתו לשלטון של צ'אבס. |
|
||||
|
||||
לפי הדף הזה החלו סנקציות חלשות יחסית (החרמות של אנשים שהואשמו שהיו קשורים בהעברת משאבים ל־FARC) בשנת 2008 והם הוחרפו בכיוון הזה בהמשך. בשנת 2014 ואילך (בזמנו של מאדורו) החלה החרפה, עם (הרבה יותר) אישים שהואשמו בקשר להפרת זכויות אדם. בזמנו של טראמפ הורחבו העיצומים במידה רבה. |
|
||||
|
||||
מה הביקורת שלך על "המודל הסקנדינבי"? "שבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד נמנות על עשר המדינות השוויוניות ביותר בעולם, מבחינת השוויון בחלוקת ההכנסה הפנויה. אם בודקים את השוויון בחלוקת ההכנסה הכוללת (כלומר כולל הזכאות לשירותים בשווה כסף, שירותים ציבוריים והשקעה כללית) הארצות הללו הן כנראה המדינות השוויוניות ביותר בהיסטוריה האנושית המתועדת." |
|
||||
|
||||
אין שום ביקורת, פרט לרצון להפנות את תשומת ליבך לסרטון החביב הזה: |
|
||||
|
||||
אם כך אין לך בעיה עם סוציאל-דמוקרטי. אז עם מה בסוציאליזם יש לך בעיה? האם אתה חושב שיש רע אינהרנטי בבעלות ציבורית על חברות מסוימות? לדוגמה האם חברת בזק בבעלות פרטית הפכה למוצלחת יותר מאשר כשהיתה בבעלות המדינה? האם בנק הפועלים בבעלות אריסון ודנקנר הפך למשהו שונה מזה שהיה בבעלות ההסתדרות? האם כדאי להפריט את רפא"ל? את חברת החשמל? |
|
||||
|
||||
הסרטון פשוט האיר על מספר מיסקונספציות בנוגע לסקנדינביה. לי יש בעיה עם סוציאל דמוקרטי: ראשית, אני חושב שהשניים סותרים זה את זה - סוציאליזם מוביל לריכוזיות (כמו בעלות מדינה על משאבים, מפעלים והפקעת האחריות מהאזרח למדינה), והדמוקרטיה לביזור ולמינון מוגבר של אחריות אישית. שנית, אני סבור שניהול של מדינה פחות יעיל בהרבה מניהול פרטי בהגדרה, ובדרך כלל מחמיץ לחלוטין את המטרה שלשמה הוקם (פקיד מדינה נמדד על פי קריטריונים שונים לחלוטין מעסק פרטי, ורוב הפעמים הפקיד לא נמדד כלל), ולכן צריך להיות זהיר מאוד בקריטריונים מה נותנים למדינה לנהל. אני תמיד אעדיף להודיע למוכר במקדונלדז שההמבורגר שלו דוחה ויקר, ואני הולך למתחרה הסמוך. אם תנובה היתה היחידה המוסמכת למכור לי המבורגרים, לא הייתי יכול להגיד זאת (ותעשה את האנלוגיה בעבר ובהווה לכל תחום פרטי לעומת נשלט על ידי המדינה). וזה נכון כמעט לכל חברה. איני יודע מה גילך, אולי לא היית בימים הטובים ההם כשמשפחה ישראלית היתה צריכה לחכות שנים לטלפון מבזק, ותשתית התקשורת היתה מזעזעת. רק ההפרטה קידמה שנות אור את התשתיות ואת התמריץ לשפר שירות ומחירים (כן - ההפרטה גם פתחה תחרות וחיסלה את המונופול מטעם המדינה). הסייג היחיד להפרטה ברשימה שלך הוא רפאל. גם כאן - לא הייתי משמר את כל החברה בבעלות המדינה, אולם ברפאל ישנן תשתיות לאומיות מסווגות שפשוט לא ניתן להפריט, ובהן מפותח חלק מהיתרון היחסי הצבאי של מדינת ישראל (שזה בעצם אחד מהדברים הבודדים שלמדינה זכות אינהרנטית להשקיע בו - מתוקף תפקידה להגן על אזרחיה. אחרת לא היה בה צורך). |
|
||||
|
||||
עד כמה שזכור לי, בזק הוקמה ב-1980 (כחברה ממשלתית) מפני שלקח למשרד התקשורת שנים לספק קו טלפון. אחרי הקמת בזק, בתוך כשנתיים חוסל התור (משפחתי קיבלה טלפון בסוף 1981) וזמן ההמתנה ירד לימים ספורים, כל זאת כאשר בזק עדיין חברה ממשלתית. כאשר בזק הופרטה ב-2005 היא נתנה שירות לא רע בכלל. |
|
||||
|
||||
המשפחה שלי חיכתה לטלפון מ-1982 עד 1985 (אבל עם נסיבות מקילות מבחינת בזק - זה היה ביישוב חדש, קטן ומרוחק). ואפרופו בזק - חוק התקשורת בארץ נקרא (עד 2002, כך אני קורא עכשיו בוויקיפדיה) "חוק הבזק". במשך הרבה שנים פירשתי את השם הזה על משקל "חוק התנובה" או "חוק האגד", והוא נשמע לי עילג וצורם, עד שלמדתי שהמילה "בזק" היא לא רק שם של חברה, אלא התרגום הרשמי לעברית של המונח "טלקומוניקציה". |
|
||||
|
||||
>> סוציאליזם מוביל לריכוזיות אבל הרגע הראית לי שבמודל הסקנדינבי זה לא כך. סליחה שאני אעלה כאן קטעי רעיונות ולא אפתח אותם במלואם. אני חושב שקודם צריך לשאול אם יש הבדל בין סוציאלית לסוציאליסטית. צרפת היא מדינה סוציאלית. המוטו "חירות, שוויון, אחווה" כולל את הערכים שאתה חושב שסותרים זה את זה. האם היא מדינה סוציאליסטית? איירבוס שייכת בין היתר לממשלת צרפת, אז נראה לי שכן. עכשיו צריך לשאול האם סוציאליזם וקפיטליזם סותרים זה את זה? בעולם המודרני לא ניתן להפעיל קפיטליזם בלי רגולציה מחמירה. אני חושב שאם יש סתירה אז היא קלה ולא מלאה. בערך כמו "יהודית ודמוקרטית". מדינה יכולה לשאוף גם לחירות וגם לשוויון ואחווה. >> ניהול של מדינה פחות יעיל בהרבה מניהול פרטי בהגדרה 1. גם אם זה נכון ככלל אצבע זה לא בהכרח נכון במקרים הספציפיים (בזק הופרטה בשנת 2005, ובזק הממשלתית של 1990 נוהלה הרבה הרבה יותר טוב מבזק הפרטית של 2015) 2. גם אם זה נכון התועלת לאזרח יכולה להיות גבוהה יותר מחברה ממשלתית שמנוהלת פחות טוב לעומת חברה פרטית שמנוהלת יותר טוב. 3. חברות פרטיות עושות אולי פחות שטויות מחברות ציבוריות אבל השטויות שהן עושות מגיעות לקנה מידה הרבה יותר גדול. היית רוצה שהתעשייה האווירית תעשה שטויות בקנה המידה ש"טבע" עשתה? 4. פרוייקטים ממשלתיים לא תמיד חייבים להרוויח כסף. לא כל קו אוטובוס וקו רכבת חייבים להיות רווחיים. >> רק ההפרטה קידמה שנות אור את התשתיות ואת התמריץ לשפר שירות ומחירים ממש לא נכון תגובה 693881 |
|
||||
|
||||
המודל הסקנדינבי, כמו הרבה תצורות נוספות של שלטון, הוא מינון מסויים של סוציאליזם ש"רוכב" על מערכת ליברלית שוק-חופשית. כל עוד המינון נסבל - המערכת תהיה (יחסית) חופשית, ואולי אפילו תימנע מפשיטת רגל. אבל מאחר ולדברים האלה יש נטיה לא להישאר במקום (תמיד יש עוד מישהו שיגיד "ולמה המדינה לא דואגת גם לXYZ"), ואז, אם יש שלטון שמקשיב (נניח שלי יחימוביץ'), אז אנחנו בדרך לסטאליניזם העולץ. רוצה לומר, קיום החופש אינו בשל הסוציאליזם, אלא <הדגשה למרות> הסוציאליזם (בגלל שהוא לא הדבר היחיד שפועל באותה מדינה). קפיטליזם וסוציאליזם סותרים זה את זה באופן בסיסי, כמעט בהכל. לא אכנס כאן לרזולוציה גבוהה, אבל ממש "בגדול": קפיטליזם מעודד חירות ואחריות אישית, ותפקיד מינימלי של המדינה בחיי האזרח (למעט מהסיבות שלשמה הוקמה - שמירה על חיי הפרט, רכושו, ואכיפת חוזים). סוציאליזם הוא די ההיפך - הקטנת חירות הפרט (יותר רגולציה, יותר מיסוי), הקטנת האחריות האישית (המדינה כבר תדאג לזה, מותק), וכמובן - הגדלת תחומי אחריות המדינה לעוד ועוד אזורים. בזק ממשלתית לא נוהלה יותר טוב מהפרטית. תמיד יש חבלי לידה בשינוי, אבל אפילו בתחילתה הגרועה ביותר, בזק הפרטית לא הפסידה והיתה בחובות כמו זו של המדינה. בשום מקום התועלת לאזרח לא גבוהה יותר בחברה פרטית. תן דוגמה אחת, ואראה לך איפה טעית... (למעט המקומות שציינתי שאין ברירה - ביטחון פנים וחוץ ומשפט). הייתי רוצה שלא תהיה תעשיה אווירית. והיא עשתה שטויות בעברה גדולות הרבה יותר מטבע. הסיבה שלא שמעת עליהן, היא כי אין שקיפות - היא לא נסחרת בבורסה, ולא מחוייבת בדיווח, אבל המיסים של כולנו זרמו לכיסוי השטויות האלה. מסכים שפרוייקטים ממשלתיים לא חייבים להרוויח כסף. אוסיף ואומר שאין מצב בחיים שייצאו אפילו מאוזנים... |
|
||||
|
||||
לאור זה שטבע מחקה בחמש השנים האחרונות 200 מיליארד שקל משוויה, ושהיא מהווה 10% ממדד המניות העיקרי של הבורסה בתל אביב שכל קרנות הפנסיה, ההשתלמות והגמל שלנו מושקעות בו באחוזים יפים, אני אתפלא מאד - מאד1 - אם התעשייה האוירית עלתה לנו אפילו עשירית מהמחיר ששילם הציבור על טבע. 1 תרשום מודגש ולא בהדגשה בשביל זה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההגהה, זה מה שקורה כשממהרים... 1. תעשיה אווירית לאורך שנותיה עלתה הרבה הרבה (הרבה הרבה הרבה) יותר מההפסד של טבע. היא ביצעה זאת בכישרון רב דרך אבטלה לא סמויה, משכורות ליועצים ומקורבים, שחיתויות ועד, פרוייקטים והשקעות שלא הלכו לשום מקום (לרבות הלביא, עמוס 6 ועוד רבים מוכרים יותר או פחות). 2. להבדיל מטבע, שאני מניח שהפנסיות שלנו כבר פחות מושקעות בה (כי אפילו סוחרי מניות טיפשים במיוחד היו צריכים ללמוד לברוח משם או לפחות לפזר מאוד את הסיכון מולה), וההפסדים שלה ברובם "על הנייר" לרובנו, אין לך ולי ברירה אלא לשלם מכספנו את ההפסדים של התעשייה האווירית דרך מס הכנסה, מע"מ, בלו, מס מרצון ומס מששון. |
|
||||
|
||||
יש לך סימוכין לטענה 1, ולו בסדרי גודל? |
|
||||
|
||||
סתם דוגמאות: בכירי התעשיה האווירית הם סימפטום בחברה ממשלתית בה המשכורות הן הגבוהות ביותר (על פני אחוזים ניכרים שעושים פחות מחברי הכנסת בקדנציה הנוכחית - ולראיה גלי הפיטורין הענקיים בשנים האחרונות). נניח שמ 15000 עובדים (והיו הרבה יותר בשנים עברו, שפוטרו בגלים של אלפים, שרק ייעלו את העבודה) כ 2000 הם "ספיחי ועד", המקבלים כ 25000 לחודש במשך 40 שנות עבודה (בפועל כנראה הרבה יותר, כי הם מקורבים לשמנת) = זה לבד 24 מיליארד ש"ח. הלביא - כ 3 מיליארד דולר ב 86 - כ 7 מיליארד דולר - 25 מיליארד ש"ח ב 2019. פרט לדוגמאות אלו, זו תעשיה שנמצאת במשבר והפסדים גבוהים ברוב שנותיה. אפילו בשנת 2018, שנת שיא בהזמנות ממנה (הזמנה גדולה מהודו) היא הצליחה להפסיד כ 50 מיליון דולר. ב 2016 - 110 מיליון דולר (כחצי מילארד ש"ח). ברוב המקרים - מעורבות ממשלתית גבוהה וועד "מפורסם" אחראים לחוסר היעילות הניכר. טבע - ספינת דגל שהציבור הישראלי עשה עליה הרבה כסף הרבה שנים. מפסידה רק בשנים האחרונות (קורה). אבל כאמור - ההבדל המהותי הנוסף הוא - עבור תעשיה אווירית גם אתה וגם אני משלמים ישירות מכיסנו. טבע היא עוד מניה. אפשר להשקיע באחרות. היא לא עולה לנו במיסים. |
|
||||
|
||||
עמוס 6 פותח ונמסר עבור התעשייה האווירית לחברת חלל תקשורת (מהפירמידה של אלוביץ’). החברה הממשלתית עבדה כאן כמו שצריך. |
|
||||
|
||||
הוא לא בוטח. תנחש מי שילם... |
|
||||
|
||||
הבעלים (חלל תעשיות). לא היצרן (התעשייה האווירית). |
|
||||
|
||||
הדיון הזה חשוב, אבל אין לי כרגע את תשומת הלב לתת לך תגובה מקיפה ואאלץ להסתפק בראשי פרקים. מינון מסוים של סוציאליזם שמולבש על מערכת ליברלית הוא כרגע המודל המוצלח ביותר. מדוע הפסימיות שלך ש"אולי אפילו תמנע מפשיטת רגל"? המודל שקרס בפועל (אבל לא סיפרו בקול רם כדי לא להגביר את הפאניקה) הוא המודל הקפיטליסטי. הרי ב 2008 המערכת הקפיטליסטית החלה לקרוס במהלך שאילו היה נמשך בתנאי שוק חפשי היה מחזיר את העולם הפיננסי לימי הביניים (ראה את הפתיל מתגובה 701119). הממשל האמריקאי בלם את הקריסה כאשר חילץ מספר חברות גדולות מכדי ליפול. מעשה אנטי קפיטליסטי בהחלט שהציל את האנושות מאירוע שאלוהים יודעת איזה Dark ages הוא היה מביא. ההפרטה של בזק והרגולציה החלשה (יש שאומרים במתכוון) גרמו לכך שהבעלים של בזק שולט בה באמצעות שרשור של חברות שכולן בחוב. הוא הביא מעט מאוד כסף מהבית והרבה מאוד הלוואות כדי לרכוש אותה. כדי לשרת את ההלוואות בזק היתה צריכה לשלם הרבה דיבידנדים. כדי לשלם הרבה דיבידנדים היא היתה צריכה להגדיל את התזרים החפשי שלה. כדי להגדיל את התזרים החפשי היא היתה צריכה לצמצם את ההשקעות. יוצא שבמשך שנים בזק צמצמה את ההשקעות שלה כדי שבעל השליטה יוכל להחזיר את החובות שבאמצעותם רכש אותה. ולכן אין לי ולרוב הציבור אינטרנט בסיב אופטי עד הבית, וישראל הפכה לאחת המדינות המפגרות בעולם המערבי בתשתית האינטרנט. אילו היתה נשארת חברה ממשלתית רמת ההשקעה שלה בתשתיות לא היתה יורדת ולכולנו היתה תשתית אינטרנט הרבה יותר טובה. אני חושב שצריך להיות איזון בין שלשת השחקנים בכלכלה- משקי בית, חברות וממשלה. הקפיטליזם החפשי בארה"ב הלך והפר את האיזון הזה בשלשים ומשהו השנים האחרונות. החברות צברו כח הולך וגדל גם כלפי משקי הבית וגם כלפי הממשל. הן הצליחו להטות את החוקים לטובתן. בתקציב 2018 הכנסות ממשלת ארה"ב ממס הכנסה של משקי בית היו 1,684 מיליארד דולר וממס על חברות רק 205 מיליארד. להשוואה ב 2004 משקי בית שילמו 809 מיליארד וחברות 189 מיליארד. הנטל על משקי הבית הוכפל בזמן שהנטל על החברות בקושי גדל בכלל. באותו זמן הרווח המצרפי הנקי של החברות האמריקאיות הוכפל מ 1056 מיליארד דולר ב 2003 ל 2099 מיליארד דולר ב 2017 |
|
||||
|
||||
ב 2008 מה שקרס (כמו בהרבה מפולות לפניה) לא היה המודל הקפטיליסטי (ארה"ב כבר מזמן לא שם, ולכן שגוי לחשוב שכל נפילה שם היא "של המודל"), אלא משהו שכלל מעורבות ממשלתית גבוהה. המעורבות הממשלתית לאחריו בעצם פיצתה במעט על זו שגרמה לו, אבל רק במעט. בישראל יש תשתית מאוד מתקדמת תקשורתית, גם אם אין סיב. והכי חשוב - הפסקת לשלם דרך המסים שלך (ואני עם שלי) על הסיב הפוטנציאלי של בזק (ו1500 הפקידים שהיו מחייכים אליך מהטלויזיה, כי אתה מממן גם אותם עם הסיב). לשנינו יש עכשיו אופציה לבחור ביס, סלקום, או מה שנחליט, עם חבילה תחרותית. גם אני חושב שצריך להיות איזון. מהניסיון האמפירי העולמי אני מותח את הקו במקום שונה מאוד משלך. האמפיריקה שלי כוללת צלילה עמוקה הרבה יותר מהניתוח השטחי שלך למהו קפיטליזם (רמז - שוב- ארה"ב היא כבר מזמן לא המודל לזה. מעורבות ממשלתית עמוקה ומעמיקה החל מתחילת המאה ה 20 עושה שם שמות במודל). |
|
||||
|
||||
אל תהיה כמו האסטרולוגים. אין להשיג קפיטליזם טהור, וכנראה גם לא יהיה1. בכלכלה לא ניתן בדרך כלל לבודד משתנה יחיד. אני טוען שקפיטליזם הוא לא שיטה יציבה. שהמחזור הכלכלי יגיע, כפי שכבר הגיע בעבר, לנקודות קיצון שיכולות לשבור את כל המערכת. ___________ 1 מאז שנוצרה הפונקציה של בנק מרכזי הריבית, שהיא מחיר המוצר הכי בסיסי במשק, לא נקבעת בתנאי שו"ח. |
|
||||
|
||||
היה בעבר משהו דומה בארה"ב ובריטניה (הוצאות ממשלתיות = 3% מהתל"ג. זה הכי טהור שאפשר). הימים הטובים ההם... לגבי משבר 2008 - קל לראות ששום דבר קפיטליסטי לא היה מעורב במפולת. מציע לך לעיין ערך פרדי מק ופאני מיי, ותקנות AFFORDABLE HOUSING הממשלתיות החל משנות ה 90 בארה"ב. |
|
||||
|
||||
והמשבר של 1929-1937, המכונה השפל הגדול? קראת את "ענבי זעם"? |
|
||||
|
||||
המשבר של 29 היה יכול להיות אנחה קלה בבורסה, והפך תודות לבנק מרכזי (רגולציה) שלא מבצע את תפקידו וממשלה עם תקנות סוציאליסטיות (ה"ניו דיל" הידוע לשימצה) כמשבר על, שבקצהו גם דחף למעלה את אירופה המקצינה לנאציזם ולמלחמה. |
|
||||
|
||||
הניו דיל הגיע לאחר כמה שנים טובות של משבר שבהם הממשלה ניסתה לא להתערב הרבה. גרמניה הספיקה להעלות את היטלר לשלטון עוד לפני שרוזוולט נכנס לתפקידו (בתחילת מרץ 1933: יותר משבוע לאחר שריפת הרייכסטאג). |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי בהתחלה, לא רוצה לצלול עמוק מדי לויכוח שוק-חופשי VS שוק ריכוזי. אבל גיגול בסיסי על הסברי מילטון פרידמן לנושא (כולל ביוטיוב, יאיר לך זווית שונה לגמרי על הנושא). |
|
||||
|
||||
מה שצפריר אמר, וגם (אליבא ד' קיינס) נראה שעומק המשבר נבע דווקא מנסיון הממשלה לאזן את התקציב. כשההכנסות ירדו הממשלה קיצצה בהוצאות, מה שהעמיק את המיתון אף יותר ולהוריד עוד יותר את תקבולי המיסים. לטוב ולרע, אני לא רואה איך זה קשור לתקנות סוציאליסטיות. הניו דיל היה, למיטב ידיעתי, ניסיון לשבור את המעגל הזה. במקום סתם "להצניח כסף ממסוקים" כדרישת קיינס, הממשלה דוקא השקיעה בבניית תשתיות שקיימות עד היום. מותר לשאול למה אתה מכנה אותו "הידוע לשמצה"? |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי בהתחלה, לא רוצה לצלול עמוק מדי לויכוח שוק-חופשי VS שוק ריכוזי. אבל גיגול בסיסי על הסברי מילטון פרידמן לנושא (כולל ביוטיוב, יאיר לך זווית שונה לגמרי על הנושא). |
|
||||
|
||||
וואלה, הלכתי לחפש. ומצאתי את מה שאמר פרידמן. הוא פחות או יותר אמר מה שאני ציינתי, ותולה את עומק המשבר בעיקר במדיניות הבנק הפדרלי בארבעת השנים שקדמו לניו דיל. ציטוט לעצלנים מושבעים: much of what Roosevelt did in the New Deal was unwise, but much of it was necessary you can't again give a black and white judgment
|
|
||||
|
||||
הבנק הפדרלי הוא הבעיה העיקרית, בהחלט. הרגולטור ממש תפקד בצורה רעה, שהאריכה והעמיקה את המשבר. הוא כן תוקף את הניו דיל, אבל שם הוא זהיר יותר בכבודו של רוזוולט. שורה תחתונה: הבעיה ברגולטורים, לא בשוק. השוק יתנהג בהתאם לתנאי השפה שמכתיבים לו, והתערבויות לא במקום תמיד מוכיחות עצמן כהרסניות. |
|
||||
|
||||
סכר הובר [ויקיפדיה], אחד ההישגים ההנדסיים הגדולים של המאה ה-20. נבנה ביוזמה ממשלתית בין 1931-1936. גשר שער הזהב [ויקיפדיה], עוד פלא הנדסי, נבנה בין 1933-37 תחת חסות של WPA, תוכנית של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ליצירת מקומות עבודה ציבוריים באמצעות כספי השלטון המרכזי ולהקלת השפעתו של השפל הכלכלי הגדול. הניו דיל [ויקיפדיה] הראשון לא היה כל כך נורא. האמת הוא היה פיצוץ. |
|
||||
|
||||
אם עבודות יזומות הן הישג, למה לא תשבח את בניית הנאציזם המפוארת? אין כמו הממשלה שמיטיבה עם האזרח בעבודות יזומות אחרי שרוששה אותו... הניו דיל היה עבדות מודרנית, עם הרבה חללים במהלך הבניה, ומונומנטים סוציאליסטיים אדירים בקצה. העיקר שאתה מתרשם. |
|
||||
|
||||
והמשפט הזה אמור להיות ניתוח מעמיק ו"צולל לעומק". כולו אידאולוגיה מבית מדרשה של איין ראנד והליברטיאנים. אלו כמו8בן אינן אידאולוגיות אלא חשיבה רציונלית. תפיסות סוציאליסטיות לגווניהן ותפיסת מדינת הרווחה הן אידאולוגיות "ידועות לשמצה" וכושלות. לידיעתך, מה ששימר את הקפיטליזם בעשרות השנים לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הסינתזה בין הקפיטליזם לרגולציה ומדינת הרווחה. |
|
||||
|
||||
ביצי שור טהורות! לא איין ראנד ולא בניה, אלא מחקר מעמיק של אחד הכלכלנים המוערכים יותר במאה הקודמת - יהודי חביב העונה לשם מילטון פרידמן. קפיטליזם הוא אידיאולוגיה שהוכחה אמפירית מאז תחילתה במאה ה 17. בבסיסה - מעורבות ממשלתית מינימלית, ועידוד האחריות האישית והשאיפה למצויינות. סוציאליזם - גם אידיאולוגיה. אמפירית הצלחתה מאז תחילתה במאה ה 20 לכל הפחות שנויה במחלוקת (אלא אם סופרים כהצלחה ערימת גוויות והתדרדרות קשה של מצב חירות הפרט ורווחתו במקומות בהם יושמה במינון משמעותי). במרכזה - הגברת המעורבות הממשלתית, קולקטיביזם, עידוד לבינוניות (כולם עובדים בשביל אותה משכורת ולא מתוגמלים על הישגים בולטים), והעברת האחריות האישית והמשפחתית מהפרט אל הכלל (המיוצג ע"י ממשלה במנגנון שהולך ותופח). אז איך אקזיביט בי שימר בדיוק את אקזיביט איי בשנים שלאחר מלחמת העולם? רק מישהו שלא מבחין בהבדלים הקלים שציינתי לעיל בין שתי השיטות יכול לטעון משהו בסגנון הזה. |
|
||||
|
||||
ביצי שור טמאות! תן לי בבקשה שמות של מדינות בהן היה סוציאליזם ומדינות בהן היה קפיטליזם-קפיטליזם בעל מעורבות ממשלתית מינימלית. |
|
||||
|
||||
דוגמאות בולטות של מעורבות ממשלתית נמוכה מאוד: בריטניה של המאה ה 18 עד לסוף המאה ה 19. ארה"ב של אותה תקופה. סינגפור - עד היום (קפיטליזם לא דמוקרטי). אבל בתשובה לשאלה שכמעט שאלת: גם אם בימינו נדיר שיתקיים קפיטליזם "טהור", אין ממש צורך בכך. די במינון משמעותי שלו כדי לייצר את הדרוש (וכן, הממשלה מפריעה לפעמים, אבל זה כנראה בלתי נמנע בשיטות הפוליטיות הקיימות). כמעט אין חולקים על כך שקפיטליזם (או בשמו הפחות טעון - שוק חופשי) הוא מנוע הצמיחה היעיל ביותר שמכירה האנושות: הגרף בקישור הבא https://theindependentwhig.com/2016/11/19/how-humans-... אמור להעיר את תשומת ליבך לעוד דבר שמנוע הצמיחה האדיר הזה עושה: רחוק מלהיות כח הרס, הוא הפותר הטבעי ביותר של בעיות העוני והמחסור האנושי, הרבה יותר מכל יוזמת או"ם או BAND AID כזה או אחר. כל מדינה שאימצה את עקרונותיו במינון משמעותי זוכה לגידול מרשים ברווחה ורמת החיים. |
|
||||
|
||||
הקישור שלך לא מועיל במיוחד. גם הגרף שבו לא תורם הרבה. מהן, לטעמך המדינות שמקיימות כיום יחסיות הכי הרבה את העקרונות האמורים? קשה לי להתייחס למדינות לפני מאה וחמישים שנים: רק גביית מסים יעילה כיום דורשת מכמעט כל מדינה המדינה להיות הרבה יותר ריכוזית מאשר המדינות הכי ריכוזיות לפני 200 שנים. וזה הרבה יותר זול. |
|
||||
|
||||
גביית מיסים יעילה אינה מדד לרווחת תושבי המדינה. ברוב המקרים זו אינדיקציה להיפך הגמור. דרך אגב, כל פעילויות הממשלה הן ריכוזיות באופיין. בד"כ הן יעילות יותר כשהן כאלה. הטענה של השוק החופשי (והניסיון האמפירי) גורסים שיש צורך להמעיט באלו, כי היעילות הריכוזית הממשלתית תמיד נמוכה משמעותית מהביזור הפרטי. קרי: תייצר ממשלה יעילה ורזה. היתר - הסקטור הפרטי - כבר ידאג לעצמו. לגבי המדינות בהן החופש הכלכלי הוא הגבוה ביותר - ראה את הקישור הבא: https://www.idi.org.il/policy/world-comparison/indexe... |
|
||||
|
||||
גביית מיסים היא פעולה הכרחית. גם שוייץ של ימינו צריכה ויכולה להרשות לעצמה בקלות מנגנון הרבה יותר ריכוזי מצרפת הנפולאונית או כל דוגמה אחרת. |
|
||||
|
||||
אין ויכוח על עצם גביית המיסים, אלא על מידת הגבייה הרצויה, ובהעלאת ספק לגבי הקשר בין היקף ויעילות הגבייה לרווחת תושבי המדינה. |
|
||||
|
||||
בתקופת הצמיחה הכלכלית הגדולה בארה"ב, המס השולי הגיע גם ל- 90%. |
|
||||
|
||||
על הקשר בין מס וצמיחה: https://content.sciendo.com/view/journals/revecp/14/4... (וכן - הוא הפוך). |
|
||||
|
||||
הרוב מסכימים שניהול של מדינה הרבה פחות יעיל, בממוצע, מניהול פרטי. הבעיה היא כשהרצון בניהול יעיל נמצא בטרייד-אוף עם שאיפות אחרות. קל לרצות להפריט את שרותי הטלפון. אבל כבר עשו את זה. מה עוד לא הפרטנו וכדאי להפריט? את מערך הכשרות, אבל גם זה כבר די קונצנזוס למרות שזה לא קורה. מה נשאר ממשלתי ברובו? גם בישראל וגם ברוב המדינות העשירות (והבינוניות בעושרן) - משטרה וצבא - עושה רושם שגם אתה לא במחנה הכי קיצוני שקורא להפריט גם אותם. חינוך ובריאות - כולם, בישראל וברוב העולם העשיר והבינוני, שוברים את הראש איך לאזן בין ניהול יעיל שלהם לבין הרצון למנוע פערים שקשה יהיה לבלוע אם הם יהיו שוק חופשי לחלוטין. תמיכה בעניים או חסרי יכולת - האלטרנטיבה לזה שזה יעשה מטעם המדינה הוא שזה לא יעשה בכלל, או יעשה רק בתרומות וולנטריות של בעלי יכולת. גם כאן החשש הוא מתוצאות בלתי נסבלות. תשתיות כמו חשמל, רכבות, כבישים - את חלקן יודעים איך להפריט (נניח, יצור חשמל סולרי), ואז כנראה יש כמעט קונצנזוס בעד הפרטה, ואת חלקן האחר לא ברור איך להפריט. ואצלנו בישראל יש גם את מערך הכשרות, ויש כמעט קונצנזוס בעד הפרטתו, גם אם זה לא קורה בינתיים. אז לומר "סוציאל-דמוקרטיה זה לא טוב, כי ניהול על-ידי המדינה פחות טוב מניהול פרטי", ולתת כדוגמה טלפון, זה לעשות לעצמך חיים קלים. בוא נשמע אם יש לך רעיון איך להפריט שירותי תשתיות שלא הופרטו עד עכשיו, ולהתמודד עם המוקשים הצפויים; או אם אתה חושב שצריך להפריט את החינוך והבריאות, ואיך, והאם אתה מוכן לחיות עם פערים עצומים או שאתה חושב שאפשר להפריט בלי פערים עצומים. |
|
||||
|
||||
חינוך ובריאות - כמעט מתבקש להפריט (ולו לפחות ב"שיטת השוברים" המפורסמת - המהווה הפרטה של ניהול). דה פקטו היום זה כמעט מופרט בצורה הכי מחורבנת שאפשר: מי שיש לו - שולח יד עוד לכיס ומשלם שיעורים פרטיים, רופאים פרטיים, אחיות ודולות פרטיות ומה לא. אבל כולנו ביחד משלמים על המינימום הדפוק להפליא, שתמיד יהיה גרוע יותר בפריפריה (שם בעיקר צריכים אותו טוב) כי רוב המורים (והרופאים) הטובים לא מגיעים לשם. תשתיות - אפשר להפריט, וזה אכן קורה - ופתאום כולם רואים כי טוב. תמיכה בעניים או מעוטי יכולת/חסרי יכולת - לדעתי אחד השקרים הכי גדולים של "רשת הביטחון החברתית" שמספקת מינימום שלא מאפשר לעניים לגדול, ומצרף עוד ועוד למעגל התלות המתרחב. לעומת זאת, באווירה התומכת יותר באחריות אישית, לא נותנים להם סרדין, אלא מלמדים אותם לדוג שני סרדינים, והאבטלה (ותשלומי ההעברה בהתאם) יורדים. לגבי עוני אמיתי, כזה שנועד למתי מעט שבאמת לא יכולים ללכת לדוג או אפילו ללמוד לדוג, נועדו המעגלים הוולנטריים הקרובים, שעבדו ועובדים מאז ומתמיד (וככל שיש לאנשים יותר אחריות והכנסה פנויה - הם תמיד ידאגו לאלו שנזקקים - זה הטבע האנושי. ודווקא העניים יותר לפני העשירים ישלחו יד לכיס). זה קורה לנגד עיננו מקדמת דנא בבני ברק, זה קורה בקהילות הנוצריות בארה"ב, זה קורה בקהילת פייסבוק (עם הפרסומים על ההוא שצריך תרומה לניתוח נדיר, וההוא מגיוס כסף המוני, וההיא שצריכה תרומת מח עצם ועוד ועוד). אני לא רואה סיבה להקים, לתחזק ולשלם למנגנון מנופח שכל תפקידו זה להסביר לי כמה הוא חשוב, צריך יותר כסף, ויש יותר עניים תחת פיקוחו כל הזמן. מזכיר קצת את אונר"א. תעשה אקסטרפולציה לכל היתר, ותראה שההסכמה שלנו נגמרת בצבא, משטרה ומשפט. אחרת, למה הקמנו פה מדינה? :) |
|
||||
|
||||
אני יכול לתת לך דוגמאות להרבה הפרטות של תשתיות שנגמרו בכי רע. דוגמא קלאסית היא מכירה של חברת תשתיות לגורם יחיד - שאז הוא מונופול. אז מה תעשה? תשב בחושך? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין מונופול מכח הרגולציה הממשלתי (ואז אין ברירה כי בחוק אין תחרות, יעלה כמה שיעלה) למונופול שהוא כזה משום שיש חסמי כניסה גבוהים טבעיים לתחרות. במקרה השני, אין חוק שמגביל את התחרות, לכן היא תיווצר, או לכל הפחות יש חשש שהיא תיווצר, וזה לבדו הינו גורם מדרבן להתייעלות. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב כך? נגיד יש חברה ממשלתית שמספקת לך מים הביתה. עשיר כלשהו קונה אותה. מתחיל להעלות מחירים. אתה חושב להכנס לשוק. אתה אתה תצטרך להשקיע המון כסף בתשתיות לפני שתהיה תחרותי. הרבה פעמים זה ממש בלתי אפשרי - לחפור את כל העיר בשביל להעביר צינורות מים וכו' דורש מלא אישורים. ואחרי כל ההשקעה - המתחרה פשוט יכול להוריד מחירים, ואתה לא תרוויח יותר מדי. אז פשוט לא תכנס. ובמחינה פרקטית - זה בזבוז עצום - בנית את כל התשתיות פעמיים! אז תחרות לא עובדת בכל מקום ובכל דברים, יש דבר שנקרא "מונופול טבעי", תשתיות זו דוגמא קלאסית. בנוסף, לתשתיות יש הרבה טוב חיצוני - למשל לאספקה קבועה של חשמל. לא בטוח שמבחנית מחיר כדאי לספק את זה. נכון אתה רוצה למכור חשמל, אבל אתה לא רוצה לבנות תחנות כוח שלמות בשביל הקיץ, שבו מפעילים יותר מזגנים. אז בקיץ יהיו הפסקות חשמל. זה מה שקרה בקליפורניה כשהפריטו שם את החשמל. |
|
||||
|
||||
תשתית היא לא דוגמה קלאסית. היא פשוט חסם גבוה. והדוגמה ההיפותטית שהבאת לא קרתה בשום מקום שניתן לחשוב עליו. לעומת זאת, לממשלה יש מונופול בהגדרה. היא יכולה להעלות ולהעלות מחירים, ואז באמת לאף אחד אין כח מולה (מתוקף החוק והיכולת לאכוף אותו). ראי למשל: מקורות, חברת חשמל, וכולי. גם במקומות שנדמה כאילו הממשלה שומרת על יציבות מחירים, הניהול הלא יעיל מגדיל את הוצאות המונופול, והגירעונות שלו נגבים ע"י העלאת מיסים לכולנו. מי שחופר תשתיות בעצמו - מגיע לו להנות מהפירות של ההשקעה. אם זה היה הציבור (במסגרת המונופול הממשלתי שלפני ההפרטה) זה אומר שהמדינה לא תמכור את התשתיות עצמן במסגרת ההפרטה, אלא את ייצור המשאב מעל התשתיות, וכך תעודד תחרות. לגבי התשתיות - היא יכולה לבחור למכור את זה לגורם שלישי (רצוי מאוד), או לנהל בעצמה (הרבה פחות רצוי). לגבי קליפורניה ובעיות החשמל שלה, והאמת שכרגיל נמצאת בפרטים הקטנים, מציע לקרואת את הקישור הבא: |
|
||||
|
||||
וכמה שהמדינה יכולה להעלות מחירים, מחיר המים למשל הוכפל דוקא כשהם עברו מהעיריות לחברה הפרטית ''מי אביבים''. אחד השינויים הפחות גדולים כמותית אבל היותר מעצבנים בשנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
הכפלת המחיר קשורה באופן רופף מאוד להפרטה. מזכיר לך שבאותם שנים בדיוק מדינת ישראל מקבלת את רוב מי השתיה שלה ממתקני ההתפלה, בהם עלות הפקת המים יקרה מאוד. כמו כן, הרבה מאוד עלויות שלא היו חשופים לאף אחד מאיתנו קודם, הושתו על החברות הפרטיות (למשל - עלות הדאגה לתשתית, עלות מנגנון הגביה וכו'). עלויות אלו מגולמות עתה במחיר הישיר של המים שאנו משלמים, ולא מתחבאות במיסים שאנו משלמים (ומפנות את הנתח הספציפי הזה של המיסים כדי שהמדינה תבזבז אותו במקום אחר, או שלפחות תימנע מהעלאת מיסים על רקע זה). ובנוסף, בהמשך לקישור שהבאתי קודם של מכון קאטו, האמת תמיד בפרטים הקטנים שלא מועברים לציבור, או שאינו טורח לחפש אותם, כמו כמה ההפרטה היתה פתוחה לתחרות בין הגופים הפרטיים, כמה רגולציה בכלל נותרה במשק המים לאחר שהועבר לניהול פרטי, וכמה באמת יש לנו גמישות כצרכנים לבקש מפעיל מים אחר. |
|
||||
|
||||
ההפרטה הנ"ל נעשתה ב-2001, כעשור לפני שההתפלה במלוא עוצמתה נכנסה לשוק המים. |
|
||||
|
||||
האם מחירי המים עלו מייד עם ההפרטה? לא בטוח שבאותו שיעור שעלו לאחר ההתפלה בקנה מידה נרחב. ייתכן והעליה אז גילמה תופעה אחרת אותה ציינתי: העברת עלות סמויה לעלות גלויה (בעוד שקודם לא גולמה עלות אחזקת התשתית בחשבון המים, אלא הופיעה כסעיף כללי שבחשבון, עתה היא הופיעה כחלק בחשבון, מאחר ובמסגרת ההפרטה גולגלה אחריות זו לחברות המים). בנוסף, מהיכרות קלה עם הנפשות הפועלות, אפשר לנחש שאותן תשתיות לא הועברו במצב מזהיר לגוף הרוכש. |
|
||||
|
||||
עלו מיד, ובדרסטיות. התירוצים האלה לא משכנעים בלי עדויות ונתונים. ולי האזרח הקטן אין 'חשבון כללי' אחר, אם אני משלם פי שתיים בחודש אני ישר מרגיש את זה בכיס. חובת ההוכחה על זה שבעצם שילמתי את זה גם קודם מוטלת על הטוען. בלעדיה, את הנטו שלי זה לא מאד מעניין ומחיר המים שלו תפח פלאות, מול אותו מוצר ואותו שירות (מאחר ואני גם לא יכול להעיד אחרי שני עשורים שהשירות השתפר ולו כזית). |
|
||||
|
||||
תמיד שולחים אותי לחפש. כאילו חובת ההוכחה לא מוטלת על מי שרוצה להצדיק את הבעלות הממשלתית על הכל, תמורת מיטב מיסינו. הנה - קישור מהיר לשימושך - https://www.themarker.com/dynamo/1.2325695 |
|
||||
|
||||
מה רצית להראות בקישור המהיר? שתאגידי המים ייעלו את המערכות והוזילו את עלות המים? מה זה קשור להצעה של מירי רגב? תאגידי המים הוסיפו עלויות רבות שאינן קשורות רק להשקעות בתשתיות, אלא בעלויות של התאגידים עצמם. האם שיפור נושא תחזוקת ופיתוח מערכת המים העירונית יכולה להיעשות רק בשתי דרכים: באמצעות תאגידי המים כפי שהוקמו או החזרה ישירה לרשויות המקומיות ללא צביעת מערכות תחזוקת המים? |
|
||||
|
||||
עלויות התאגידים עצמם תחליפיות לעלויות של המדינה (פעמים רבות עובדים בהם אותם אנשים, אך בתנאי העסקה מוכווני שורה תחתונה). שיפור התחזוקה יכול להעשות ע''י ממשלה או באופן פרטי. באופן פרטי הוא מבוצע בצורה טובה ויעילה יותר (כי המדד היחיד הוא עלות-תועלת). |
|
||||
|
||||
אין ויכוח על כך שעסקים ממשלתיים הם פחות יעילים מעסקים פרטיים ב 9 מ 10 מקרים. הויכוח הוא מתי כדאי להקריב את היעילות לטובת רווחת האזרחים או לטובת השגת יעדים לאומיים. תשתיות לאומיות הן הדוגמה הטובה ביותר. הממשלה יכולה להיות הבעלים של החברה (מקורות, חברת החשמל, רכבת ישראל, בעבר בזק) והיא יכולה ליזום את בניית התשתית עם ערבויות למפעיל בשיטת BOT (כביש 6, מפעלי התפלה) בכל מקרה הסכנות שבמסירת תשתיות לאומיות לחסדי השוק החפשי הן לדעתי גדולות מדי. סכנות של מחסור ושל תנודות מחיר גדולות. האינטרס של החברות צר מדי, ולא כולל שיקולים לאומיים של בטחון, אבטחת אספקה, יציבות מחירים, פיזור אוכלוסין וצמיחת המשק לטווח ארוך. יש הרבה פרוייקטים שלא ברור אם יהיו כלכליים או לא, אבל למדינה כדאי להריץ אותם בכל מקרה בזכות התועלת ההיקפית, ויזם פרטי לא היה לוקח את הסיכון. |
|
||||
|
||||
טוב, מיציתי. זה באמת צולל לחבטות הרגילות שקראתי וכתבתי בעבר, ומניסיוני לא מובילות לשום מקום פרודוקטיבי. אני יכול לפרט עד מחר את מצבה העגום של התשתית אצלנו, והכמות המחרידה של כסף שאנו משלמים עליה, ואת הדוגמה היפה של הפרטת בזק, ולמעשה כל דבר שעבר הפרטה (בשילוב עם דה-רגולציה מתבקשת), אבל איכשהו נראה לי שזה לא ישנה הרבה. אני יכול להציע, במקום, כאקט סיום, איזה סרטון "פשרה" שמאוד אהבתי, שעומד בבסיס התפיסות השונות בין תומכי לשוללי היתרונות של שוק החופשי, שמגיע דווקא מנקודת מבטו של הפסיכולוג החברתי הליברל האמריקני , ג'ונתן היידט. זה לא ארוך מדי, ולכל הפחות הייתי מציע להתחיל מהדקה ה 16 (למרות שלפני כן יש פתיח מרשים, כדרכו של המרצה): |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מסכים על המצב העגום של התשתית במדינה שלנו. בשביל זה צריך שהממשלה תעשה משהו. ראה תגובה 597033 אני לא מסכים על הדוגמה של הפרטת בזק. אולי תספק נתונים שיתמכו בדעה שלך? |
|
||||
|
||||
כנראה לא קראת את תגובותי הקודמות, ולא העפת מבט בסרטון, שמדברים על הבדלי התפיסות בינינו, ואולי על הדרך לגשר. המשפט שלך, כמסקנה לבעיות, הוא "כדאי שהממשלה תעשה משהו". המשפט שלי: "כדאי שהממשלה תפסיק לעשות משהו". לגבי בזק: לאורך כל שנותיה בציבוריות, היא לא התקרבה לביצועים של AT&T, למשל, מבחינת שירות ללקוח (כשהאחרונה הינה "מונופול טבעי" וצמחה בשל היותה הראשונה, וההשקעה האדירה בתשתיות על ידה). אז מה יש כאן להשוות? אילו עוד נימוקים אני צריך להביא? |
|
||||
|
||||
החברה הממשלתית בזק נדרשה לכסות את כל הארץ ועשתה כן. אחד הדברים האחרונים שהיא עשתה לפני המכירה היה שדרוג של כל המרכזיות לדיגיטליות בכל רחבי הארץ. חברת הכבלים הפרטית מחויבת לכסות את כל הארץ. אז מה? זה לא מספיק רווחי. בארצות הברית אזורים כפריים נמצאים במצב גרוע. יש הרבה מאוד אזורים שבהם יש רק ספק תשתית תקשורת אחד, ואז אין לו תמריץ לספק שירות יותר טוב. כמובן שאני לא משווה את ישראל לארצות הברית מבחינת הגודל (אין בארץ אזורים נידחים כמו שיש בארצות הברית). |
|
||||
|
||||
המרכזייה הפכה לדיגיטלית על חשבוני ועל חשבונך, כחלק מהפסדי הענק של החברה, וכדי להפוך את החברה לאטרקטיבית למכירה.. הכיסוי של אזורים נידחים בארץ הוא במסגרת הדירקטיבה הממשלתית הנכונה של ביטחון (בארצנו הקטנטונת לאחיזה בנקודה מסויימת יש משמעות ביטחונית) ולכן הממשלה יכולה לבחור לעשות זאת בין אם מדובר ברכש מחברה פרטית או בהנחיה לחברה ממשלתית, זו הוצאה לא רלוונטית. בארה"ב המצב בכלל לא כזה. אנשים בוחרים לשבת איפה שבא להם, לא מפני שהממשלה שמה אותם שם, אלא כי זה נראה להם אטרקטיבי מספיק. אם העדר תקשורת מספקת פוגע בהם במידה שמצדיקה זאת, הם יעברו מקום, ואף אחד לא נפגע. אני מעז לומר שאין כמעט מקומות כאלה בארה"ב, למעט מקומות בהם אנשים ממש בוחרים להתנתק מהציביליזציה. ואפילו במקום שכוח האל ביותר, תמיד אפשר לעשות רווח, ובצורה הרבה יותר יעילה וטובה מחברה ממשלתית. ראה, דרך אגב, כדוגמה, את הפרוייקט השאפתני הפרטי של אלון מאסק לכיסוי עולמי - STARLINK. |
|
||||
|
||||
חיבור אינטרנט הוא תשתית בסיסית מבחינתי. אבל אתה טוען שמדובר במיעוט קטן. מצאתי נתונים מלפני שנתיים (אמצע 2017) מתוך הדו״ח ששם, ר’ איור 4 בעמוד 6 (כלומר: עמוד 8 בקובץ ה־PDF). יש שם גרף שמראה לאיזה חלק חלק מהבתים יש גישה לכמה ספקים שמציעים לפחות רוחב פס נתון. צריך לקחת בחשבון ששתי העמודות הראשונות כוללות גם נתונים של חיבור לווייני, שלמיטב הבנתי הוא פחות איכותי ויותר יקר. אם משמיטים אותו, המצב גרוע עוד יותר: יש חלקים לא מבוטלים מהציבור האמריקאי שאין להם כלל אפשרות לקבל רוחב פס סביר או שיש להם, אבל רק מספק אחד. מחיפוש מהיר נראה שגם המחירים שם יקרים יותר מבארץ. |
|
||||
|
||||
זה כבר מאולץ. חיבור אינטרנט יכול להיות לווייני או סלולרי. לא חייב להיות קווי, כפי שמצויין בטבלה אליה הכוונת. למשל, במדינות כמו מונטנה או אלסקה, שלהביא לשם תשתית קווית זה יקר ולעיתים לא משתלם, הפיתרון הוא לווייני. דרך אגב - לווייני הוא לא תמיד הפיתרון הפחות טוב - ראה שכנינו העשירים מהאמירויות, שבנו לעצמם מערכת לוויינית סלולרית - טוראיה. |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שהממשלה או רגולציה ישפרו את המצב יותר מהר מהשוק החופשי? אני מנחש חזק שלא; ושגם אם כן, תוך חמש שנים הפתרון הממשלתי/רגולטורי יהיה נחות לעומת מה שהשוק הפרטי יכול. בתחום הגישה לאינטרנט הטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מהר ממהירות התגובה הרגולטורית. אם הניחוש שלך הפוך, אשמח לשמוע מה המודל הממשלתי/רגולטורי שאתה מציע. |
|
||||
|
||||
"הכיסוי של אזורים נידחים בארץ הוא במסגרת הדירקטיבה הממשלתית הנכונה של ביטחון (בארצנו הקטנטונת לאחיזה בנקודה מסויימת יש משמעות ביטחונית) ולכן הממשלה יכולה לבחור לעשות זאת בין אם מדובר ברכש מחברה פרטית או בהנחיה לחברה ממשלתית" אני מצפה ממך להצעה אחרת: אם יש אינטרס בטחוני בהתיישבות במקום עם נחיתות כלכלית (בתנאי שוק חופשי) אז שהממשלה תיתן קצבה מסוימת לתושבים שם, לכל צורך שעולה בדעתם, ומעבר לזה - שוק. |
|
||||
|
||||
זה מה שהתכוונתי (והייתי בטוח שרשמתי) - הממשלה רק מתקצבת, מישהו אחר מבצע. |
|
||||
|
||||
"הממשלה מתקצבת, מישהו אחר מבצע" יכול להתפרש בשלוש דרכים לפחות. חשבתי שהתכוונת שהממשלה תשלם לספקיות פרטיות שיספקו שם אינטרנט. אפילו עכשיו אני לא בטוח שאתה לא מתכוון לצעד אחד הלאה לשוק חופשי: הממשלה תיתן לכל תושב באזור הרצוי "שובר אינטרנט" שישתמש בו כרצונו בשוק החופשי. אני, להסיר ספק, מתכוון לצעד הנוסף: הממשלה תיתן לכל תושב באזור הרצוי קצבה מסוימת, שלא "צבועה" לאינטרנט בכלל. (ורק להסיר עוד ספק, יותר חשוב: כל האמור לעיל הוא תחת הסיוג "<קישור אם> הממשלה חושבת שהתיישבות בפריפריה הוא אינטרס לאומי שמצדיק עזרה לתושבים". אני מקפקפק מאוד ברישא.) |
|
||||
|
||||
טרם ראיתי את הסרטון. הדיון הזה חשוב בעיני ואני מצטער שאין לי עדיין את תשומת הלב הראויה להעלות את גישתי על הכתב. לענין בזק: חשבתי שיש לך נתונים להשוואה בין בזק הממשלתית לבזק הפרטית. זו לדעתי ההשוואה הנכונה. כמו שאמרתי, אם בזק היתה נשארת ממשלתית היתה לנו הרבה יותר השקעה בתשתיות וכבר היה לי סיב אופטי. בזק הפרטית נאלצה לקצץ בהשקעות כדי לשלם דיבידנדים למימון הרכישה הממונפת. בזק הפרטית הזרימה מיליארד ש"ח נוספים לבעל השליטה כשקנתה ממנו את אבן הריחיים המכונה "יס" בעסקה מפוקפקת. עוד מיליארד שלא ילכו לתשתיות. |
|
||||
|
||||
בזק נקנסה ע"י רשות התחרות ב 30 מיליון ש"ח בגין פגיעה בתחרות בתחום תשתית האינטרנט. בזק ניצלה את מעמדה המונופוליסטי לרעה ופגעה בתחרות. בזק מנעה מהמתחרות את הגישה למקטעים הסופיים של התשתית הפסיבית ודרשה מהמתחרות דרישות שמשיתות עליהן עלויות מופרזות. כך מנעה מהן בפועל חיבור לקוחות לרשת הסיבים של בזק כמתחייב מתנאי הרשיון שלה. בנוסף היא העבירה לרשות מידע מוטעה אודות אופן השחלת הסיבים בצינורות. זו התשובה לשאלה מדוע חיבור לתשתית אופטית היה רק ל 0.2% מהמנויים בישראל ב 2017 לעומת 20.1% ממוצע OECD וישירות לנושא הפתיל: ההשקעה הגולמית בישראל בתשתיות תקשורת ירדה מכ-4.1 מיליארד ש"ח בשנת 2002 לכ-2.6 מיליארד ש"ח בשנת 2015 במחירים שוטפים. |
|
||||
|
||||
בטח שקרתה. בצ'ילה הפריטו את החשמל ועכשיו החשמל שם יקר מאוד. |
|
||||
|
||||
כפי שציינתי בדיון עם הפונז (תגובה 707374 למשל), עליית מחירי החשמל לא נובעת מזה שמישהו עושה עליך קופה מאחר והוא קבלן פרטי, אלא דווקא מתהליך אחר הנובע מכך שההוצאות נעשות שקופות יותר: בעוד שקודם מחירי החשמל לא גילמו את כל העלויות הכרוכות בכך, תנאי ההפרטה יכולים להכריח את הבעלים החדש לגלם במחיר את אחזקת התשתית, אי סבסוד דלקים וכיו"ב. אולם זה בהכרח מייעל את ניהול משק החשמל, ומאפשר לממשלה (אם היא בוחרת בכך) להמשיך בייעול ע"י פתיחת המשק לתחרות (זה לא תמיד קורה), והפניית התקציבים שהתפנו (טיפול בתשתיות, רכש דלקים וכיו"ב) להורדת מיסים (במקרה הטוב והנדיר) או לכיסוי חובות של המערכות שטרם הופרטו (במקרה המצער והנפוץ יותר). |
|
||||
|
||||
יש לך מספרים שמגבים את מה שאמרת על מחירי החשמל בצ'ילה? את מה שאמרת קודם על בזק? את מה שאמרת על ההתפלה? נראה לי שאתה מנחש. "תנאי ההפרטה יכולים להכריח..." - יכולים? יש מקרה ספציפי שדנים בו. אתה רוצה לשתף אותנו בתנאי ההפרטה של משק החשמל בצ'ילה או שאתה רוצה שננחש ביחד מה היה שם? אתה תגיד ככה ואני אגיד ההיפך, סבאבה? |
|
||||
|
||||
תגובה 707508 |
|
||||
|
||||
לא ככה מגבים טענה במספרים. אתה טענת שבזק המופרטת מוצלחת יותר מבזק הממשלתית. מה המספרים שמגבים את הטענה הזו? |
|
||||
|
||||
גבה אתה את הטענה ההפוכה, ואמשיך להתאמץ עם שלי. אחרת החשש הכבד שלי שאני רק מבזבז את הזמן ימשיך להתאמת. |
|
||||
|
||||
זה לא עובד ככה. אתה טענת טענה, אני מבקש ממך לגבות את הטענה שלך במספרים. כתבת: "אני יכול לפרט עד מחר את מצבה העגום של התשתית אצלנו, והכמות המחרידה של כסף שאנו משלמים עליה, ואת הדוגמה היפה של הפרטת בזק..." אני כתבתי: "אני לא מסכים על הדוגמה של הפרטת בזק. אולי תספק נתונים שיתמכו בדעה שלך?" כתבת: "לגבי בזק: לאורך כל שנותיה בציבוריות, היא לא התקרבה לביצועים של AT&T, למשל, מבחינת שירות ללקוח (כשהאחרונה הינה "מונופול טבעי" וצמחה בשל היותה הראשונה, וההשקעה האדירה בתשתיות על ידה). אז מה יש כאן להשוות?" כתבתי: "לענין בזק: חשבתי שיש לך נתונים להשוואה בין בזק הממשלתית לבזק הפרטית. זו לדעתי ההשוואה הנכונה." כיוון שלא ענית כתבתי עוד: "יש לך מספרים שמגבים את מה שאמרת על מחירי החשמל בצ'ילה? את מה שאמרת קודם על בזק? את מה שאמרת על ההתפלה? נראה לי שאתה מנחש." בתגובה קישרת לתגובתך: "תמיד שולחים אותי לחפש. כאילו חובת ההוכחה לא מוטלת על מי שרוצה להצדיק את הבעלות הממשלתית על הכל, תמורת מיטב מיסינו." וקישרת לכתבה על תאגידי המים. כתבתי : "לא ככה מגבים טענה במספרים. אתה טענת שבזק המופרטת מוצלחת יותר מבזק הממשלתית. מה המספרים שמגבים את הטענה הזו?" ועל כך ענית עכשיו: "גבה אתה את הטענה ההפוכה, ואמשיך להתאמץ עם שלי. אחרת החשש הכבד שלי שאני רק מבזבז את הזמן ימשיך להתאמת." אז אני חוזר להתחלה: טענת טענה שהפרטת בזק היא דוגמה יפה (לא היית כל כך ברור דוגמה למה, אבל אני מנחש מההקשר שזה לכך שהציבור משלם פחות ומקבל שירותים טובים בעקבות ההפרטה). הטלתי ספק בטענה שלך, וביקשתי שתגבה אותה במספרים. אתה מבקש שאני אביא גיבוי לטענה ההפוכה כדי שאתה תתאמץ לגבות את הטענה שלך. זה לא נראה לך דבילי? הרי אם אני אגבה את הטענה ההפוכה כבר לא תצטרך לגבות את הטענה שלך כי המספרים לא תומכים בה. ואם אני לא אגבה את הטענה ההפוכה אתה מעדיף ששנינו נישאר בורים לגבי העובדות, אבל אתה תמשיך להטיף את הדעה שלך כאילו היא כן מגובה בעובדות. והרי לא סתם ביקשתי שתגבה את הטענה שלך. יש לי נתונים אנקדוטליים שגורמים לי לחשוב ההיפך: חשבון הטלפון שלי לבזק לא ירד משמעותית משנת 2005, שנת ההפרטה שלה, להיום. לעומתו חשבון הסלולר שלי, שהיה אז גבוה פי חמישה ויותר מחשבון הטלפון הקוי, היום נמוך יותר מחשבון הבזק. במקביל הבן שלי הראה לי לפני שנה שקצב הגלישה שלו בסלולרי בבית גבוה מקצב הגלישה הביתי. |
|
||||
|
||||
תודה על השיעור בהיסטוריה הקצרה של הדיון. מטבע הדברים, לי ולך לא נגישים כלל הנתונים, ואנחנו עוסקים בהבנת המציאות על פי הזמין. לכן, כשהפניתי אותך לאותה כתבה בדה מרקר, שטרחה לציין את העלויות הגבוהות הכרוכות בהחזרת ניהול משק המים למדינה, לרבות השבת כח אדם מהניהול הפרטי למדינה, הינחתי (בנאיביות כלשהי), שזה יראה לך שיש ממש בטענותי על מרכיבי עלות המים שקפצו. אם כל מה שזה עושה זה רק להוביל אותך לשאלה הבאה, יש לדעתי יסוד בחשש שלי שגם מציאת המסמך מהארכיון הממשלתי הסודי שיפרט את כל העלויות לא ישכנע אותך, כי אתה מוטה להישען על הממשל המיטב ויכולת הניהול המרשימה של פקידיו (כמו גם חריצותם, והמוטיבציה האינסופית שלהם לעסוק בנושא שאף פעם אינם נמדדים עליו - יעילות). |
|
||||
|
||||
שאלתי רק על הדוגמה של בזק. בזק חברה ציבורית ודוחותיה נגישים. אתה יכול לבדוק את רמת ההשקעה שלה בתשתיות כל שנה. אתה יכול לבנות איזה מדד שאתה רוצה (מספר התקלות בשנה, מהירות הגעת טכנאי, מהירות הגלישה בהשוואה בינלאומית, מחיר מנוי, מה שתגיד) ולנסות להוכיח לי באמצעותו שבזק של 2018 מוצלחת בהרבה מבזק של 2005. כשאני אמרתי שלשר התחבורה ישראל כץ יש דם על הידיים אני הבאתי מספרים. היו מי שהתווכחו איתי על משמעותם של המספרים, אבל המספרים היו שם כבסיס לדיון. בלי מספרים זה הניחוש שלך מול הניחוש שלי. אתה יכול לחזור בך ולהגיד שאולי בזק היא יוצאת דופן ונמשיך הלאה. אבל מה שאני לא אוהב זה שאני שואל על א' ועונים לי על ב'. תענה לי על בזק ואחר כך תגיד מה שתרצה על ניהול משק המים. כל עוד שאלתי על דוגמה שאתה הבאת ולא ענית זה מרגיש כמו התחמקות. |
|
||||
|
||||
בזק לא יוצאת דופן, וכל השאלה שלך שגויה מיסודה. בזק הוקמה ע"י הממשלה כצעד להפרטת מה שהיה עד אז שירות ממשלתי מלא (וכושל) ( https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3082892,00.h... )ככזו, המדינה היתה צריכה להוציא כסף רב להפוך אותה לאטרקטיבית למשקיעים. כמה כסף? לא אתה ולא אני נדע לעולם. אין דוחות כאלה (אתה גם מוזמן לחפש). הקישור לעיל צריך להדגים לך כמה רפורמות, הפרשות עובדים מוגני ועד עם הטבות מפליגות ושינויים מבניים היו צריכים לקרות כדי שמשקיעים יתחילו לחשוב על החברה כאופציה מסחרית (בהתחלה הם לא טרחו בכלל - וזו אינדיקציה מצויינת להראות כמה מהמיסים שלנו הלכו למימון הגאווה השלטונית הזו). גם ב 2005 כמובן לא תמו מסכת ייסורי החברה, שעדיין נאבקה בוועד נוקשה ובעיות מבניות. בזק של 2018 היא חברה הרבה יותר גדולה, רווחית, לא עולה שקל במיסים לך ולי, ומאפשרת למדינה לייצר תחרות על בסיס ההפרטה (ההפרטה הינה רק שלב ראשון בייעול התקציבים והניהול. התחרות והסרת הרגולציה הן אלו שמביאים את הערך המוסף הגבוה. אחד מהצעדים האלה מובא בקישור הבא - https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3...). |
|
||||
|
||||
התשובה שלך נכונה, אבל לא בשאלה ששאלתי. אני מזכיר לך שהתחלנו <בתגובה 707375> שבה אני מצהיר "אין ויכוח על כך שעסקים ממשלתיים הם פחות יעילים מעסקים פרטיים ב 9 מ 10 מקרים." אז על זה אני מסכים אתך ואין צורך להמשיך לשכנע אותי. הקביעות שלך יותר מדי חד משמעיות. בזק של 2018 היא לא חברה הרבה יותר גדולה מבזק של 2005 לדוגמה ההכנסות של בזק ב 2018 היו 9.3 מיליארד ש"ח לעומת 11.1 מיליארד ב 2005. |
|
||||
|
||||
גודל החברה אינו אינדיקציה. להיפך. צפוי שמייד לאחר ההפרטה, זו תהיה חברת ענק (כי היא מגלמת את כל הכח של המונופול הממשלתי, טרם יצירת התחרות, שהיא השלב הרצוי הבא לאחר ההפרטה). לבזק של היום יש יותר תחרות - הן מול הוט, והן מול חברות נוספות שמשתמשות בתשתית עליה נאלצה לוותר (כחלק מהתהליך הבריא של פירוק הבעלות הכוללת הממשלתית שהיתה גם על השירות וגם על תשתיות התקשורת). |
|
||||
|
||||
אחרי שבקשתי ממך להביא מספרים שיתמכו בטענה שלך בסוף אני מביא מספרים ואתה אומר לי שהם לא אינדיקציה. אז אני חוזר- תבחר איזה מדד שאתה רוצה כדי לתמוך בטענה שלך. |
|
||||
|
||||
התייחסתי לטענה האחרונה שהבאת. התייחסות ספציפית לטיעון ספציפי. ועכשיו אתה חוזר לטענת ''מספרים'' באופן כללי... הדיון הזה מתחיל להראות לי כמו הטרלה אחת ארוכה, אז אני מוותר (ולא, לא תעזור עוד סקירה היסטורית שלו...) |
|
||||
|
||||
ובהמשך לתגובתי הקודמת תשאל את עצמך את השאלה הבאה: מאיפה הגיעה הרווח העודף של בזק 2005 למול בזק 2018? ב 2005 פחות שירותי תקשורת נמכרו ללקוחות, והיו פחות לקוחות. גם לא הפרישו את כל העובדים שהיו מוגנים ע"י הוועדים החזקים עם תנאים מפליגים. מי בדיוק מימן את הרווח הזה? התשובה הברורה: מי שמימן אותו גם לפני ההפרטה - האזרח השבוי של המונופול הממשלתי. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על נתונים כמותיים מובהקים כאילו אתה יודע אותם. אולי תשתף כדי לשכנע אותי? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |