|
||||
|
||||
הקיבוצים התחילו מאוד קיצוני וכל הזמן ריככו את הקומוניזם. לא בגלל דלדול קיצוני אל משאבים ואוכלוסייה, ולא כל כך בגלל לחצים חיצוניים, אלא בעיקר בגלל היותם דמוקרטיים ומכאן, היענותם לרצונות פנימיים. גם בברית המועצות לא היתה "הקצנה כל הזמן". מבחינת שיטה כלכלית, אני חושב שאחרי ההתחלה הסוערת זה די התייצב; אולי אני טועה, אבל הקצנה בוודאי לא היתה בשנים שאחרי 1920. מבחינת דיכוי, היתה הקצנה מטורפת בשנות סטאלין ואחר כך התרככות מסוימת. מה, בעצם, הדוגמה שלך לנטייה להקצין כל הזמן? |
|
||||
|
||||
שתי הדוגמאות שנתת פחות מאפיינות, מאחר וכשאתה מתחיל מהכי קיצוני, אין לאן להקצין יותר. כשדיברתי על הקצנה התכוונתי לרעיונות רווחתיים שהולכים ונוגסים עם הזמן, ואם לא נזהרים - הופכים ל Full Blown Socialism/ |
|
||||
|
||||
האימה! |
|
||||
|
||||
לדוגמה? |
|
||||
|
||||
ואם נחזור לרוג'בה, לטוב ולרע אני לא רואה שם אפילו בדל של מדינת רווחה. אפשר אפילו לומר שיש שם שוק חופשי למהדרין: הממשלה (או בהכללה, האכיפה הכלכלית מצד בעלי הנשק) קטנה, המיסים נמוכים עד לא קיימים; ההתארגנויות בקואופרטיבים הן וולנטריות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |