בתשובה לfempocalypse, 03/06/19 4:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל תהיה כמו האסטרולוגים. אין להשיג קפיטליזם טהור, וכנראה גם לא יהיה1. בכלכלה לא ניתן בדרך כלל לבודד משתנה יחיד. אני טוען שקפיטליזם הוא לא שיטה יציבה. שהמחזור הכלכלי יגיע, כפי שכבר הגיע בעבר, לנקודות קיצון שיכולות לשבור את כל המערכת. ___________ 1 מאז שנוצרה הפונקציה של בנק מרכזי הריבית, שהיא מחיר המוצר הכי בסיסי במשק, לא נקבעת בתנאי שו"ח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה בעבר משהו דומה בארה"ב ובריטניה (הוצאות ממשלתיות = 3% מהתל"ג. זה הכי טהור שאפשר). הימים הטובים ההם... לגבי משבר 2008 - קל לראות ששום דבר קפיטליסטי לא היה מעורב במפולת. מציע לך לעיין ערך פרדי מק ופאני מיי, ותקנות AFFORDABLE HOUSING הממשלתיות החל משנות ה 90 בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמשבר של 1929-1937, המכונה השפל הגדול? קראת את "ענבי זעם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשבר של 29 היה יכול להיות אנחה קלה בבורסה, והפך תודות לבנק מרכזי (רגולציה) שלא מבצע את תפקידו וממשלה עם תקנות סוציאליסטיות (ה"ניו דיל" הידוע לשימצה) כמשבר על, שבקצהו גם דחף למעלה את אירופה המקצינה לנאציזם ולמלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניו דיל הגיע לאחר כמה שנים טובות של משבר שבהם הממשלה ניסתה לא להתערב הרבה. גרמניה הספיקה להעלות את היטלר לשלטון עוד לפני שרוזוולט נכנס לתפקידו (בתחילת מרץ 1933: יותר משבוע לאחר שריפת הרייכסטאג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי בהתחלה, לא רוצה לצלול עמוק מדי לויכוח שוק-חופשי VS שוק ריכוזי. אבל גיגול בסיסי על הסברי מילטון פרידמן לנושא (כולל ביוטיוב, יאיר לך זווית שונה לגמרי על הנושא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שצפריר אמר, וגם (אליבא ד' קיינס) נראה שעומק המשבר נבע דווקא מנסיון הממשלה לאזן את התקציב. כשההכנסות ירדו הממשלה קיצצה בהוצאות, מה שהעמיק את המיתון אף יותר ולהוריד עוד יותר את תקבולי המיסים. לטוב ולרע, אני לא רואה איך זה קשור לתקנות סוציאליסטיות. הניו דיל היה, למיטב ידיעתי, ניסיון לשבור את המעגל הזה. במקום סתם "להצניח כסף ממסוקים" כדרישת קיינס, הממשלה דוקא השקיעה בבניית תשתיות שקיימות עד היום. מותר לשאול למה אתה מכנה אותו "הידוע לשמצה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי בהתחלה, לא רוצה לצלול עמוק מדי לויכוח שוק-חופשי VS שוק ריכוזי. אבל גיגול בסיסי על הסברי מילטון פרידמן לנושא (כולל ביוטיוב, יאיר לך זווית שונה לגמרי על הנושא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, הלכתי לחפש. ומצאתי את מה שאמר פרידמן. הוא פחות או יותר אמר מה שאני ציינתי, ותולה את עומק המשבר בעיקר במדיניות הבנק הפדרלי בארבעת השנים שקדמו לניו דיל. ציטוט לעצלנים מושבעים: much of what Roosevelt did in the New Deal was unwise, but much of it was necessary you can't again give a black and white judgment
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנק הפדרלי הוא הבעיה העיקרית, בהחלט. הרגולטור ממש תפקד בצורה רעה, שהאריכה והעמיקה את המשבר. הוא כן תוקף את הניו דיל, אבל שם הוא זהיר יותר בכבודו של רוזוולט. שורה תחתונה: הבעיה ברגולטורים, לא בשוק. השוק יתנהג בהתאם לתנאי השפה שמכתיבים לו, והתערבויות לא במקום תמיד מוכיחות עצמן כהרסניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סכר הובר [ויקיפדיה], אחד ההישגים ההנדסיים הגדולים של המאה ה-20. נבנה ביוזמה ממשלתית בין 1931-1936. גשר שער הזהב [ויקיפדיה], עוד פלא הנדסי, נבנה בין 1933-37 תחת חסות של WPA, תוכנית של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ליצירת מקומות עבודה ציבוריים באמצעות כספי השלטון המרכזי ולהקלת השפעתו של השפל הכלכלי הגדול. הניו דיל [ויקיפדיה] הראשון לא היה כל כך נורא. האמת הוא היה פיצוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עבודות יזומות הן הישג, למה לא תשבח את בניית הנאציזם המפוארת? אין כמו הממשלה שמיטיבה עם האזרח בעבודות יזומות אחרי שרוששה אותו... הניו דיל היה עבדות מודרנית, עם הרבה חללים במהלך הבניה, ומונומנטים סוציאליסטיים אדירים בקצה. העיקר שאתה מתרשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמשפט הזה אמור להיות ניתוח מעמיק ו"צולל לעומק". כולו אידאולוגיה מבית מדרשה של איין ראנד והליברטיאנים. אלו כמו8בן אינן אידאולוגיות אלא חשיבה רציונלית. תפיסות סוציאליסטיות לגווניהן ותפיסת מדינת הרווחה הן אידאולוגיות "ידועות לשמצה" וכושלות. לידיעתך, מה ששימר את הקפיטליזם בעשרות השנים לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הסינתזה בין הקפיטליזם לרגולציה ומדינת הרווחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביצי שור טהורות! לא איין ראנד ולא בניה, אלא מחקר מעמיק של אחד הכלכלנים המוערכים יותר במאה הקודמת - יהודי חביב העונה לשם מילטון פרידמן. קפיטליזם הוא אידיאולוגיה שהוכחה אמפירית מאז תחילתה במאה ה 17. בבסיסה - מעורבות ממשלתית מינימלית, ועידוד האחריות האישית והשאיפה למצויינות. סוציאליזם - גם אידיאולוגיה. אמפירית הצלחתה מאז תחילתה במאה ה 20 לכל הפחות שנויה במחלוקת (אלא אם סופרים כהצלחה ערימת גוויות והתדרדרות קשה של מצב חירות הפרט ורווחתו במקומות בהם יושמה במינון משמעותי). במרכזה - הגברת המעורבות הממשלתית, קולקטיביזם, עידוד לבינוניות (כולם עובדים בשביל אותה משכורת ולא מתוגמלים על הישגים בולטים), והעברת האחריות האישית והמשפחתית מהפרט אל הכלל (המיוצג ע"י ממשלה במנגנון שהולך ותופח). אז איך אקזיביט בי שימר בדיוק את אקזיביט איי בשנים שלאחר מלחמת העולם? רק מישהו שלא מבחין בהבדלים הקלים שציינתי לעיל בין שתי השיטות יכול לטעון משהו בסגנון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביצי שור טמאות! תן לי בבקשה שמות של מדינות בהן היה סוציאליזם ומדינות בהן היה קפיטליזם-קפיטליזם בעל מעורבות ממשלתית מינימלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמאות בולטות של מעורבות ממשלתית נמוכה מאוד: בריטניה של המאה ה 18 עד לסוף המאה ה 19. ארה"ב של אותה תקופה. סינגפור - עד היום (קפיטליזם לא דמוקרטי). אבל בתשובה לשאלה שכמעט שאלת: גם אם בימינו נדיר שיתקיים קפיטליזם "טהור", אין ממש צורך בכך. די במינון משמעותי שלו כדי לייצר את הדרוש (וכן, הממשלה מפריעה לפעמים, אבל זה כנראה בלתי נמנע בשיטות הפוליטיות הקיימות). כמעט אין חולקים על כך שקפיטליזם (או בשמו הפחות טעון - שוק חופשי) הוא מנוע הצמיחה היעיל ביותר שמכירה האנושות: הגרף בקישור הבא https://theindependentwhig.com/2016/11/19/how-humans-... אמור להעיר את תשומת ליבך לעוד דבר שמנוע הצמיחה האדיר הזה עושה: רחוק מלהיות כח הרס, הוא הפותר הטבעי ביותר של בעיות העוני והמחסור האנושי, הרבה יותר מכל יוזמת או"ם או BAND AID כזה או אחר. כל מדינה שאימצה את עקרונותיו במינון משמעותי זוכה לגידול מרשים ברווחה ורמת החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שלך לא מועיל במיוחד. גם הגרף שבו לא תורם הרבה. מהן, לטעמך המדינות שמקיימות כיום יחסיות הכי הרבה את העקרונות האמורים? קשה לי להתייחס למדינות לפני מאה וחמישים שנים: רק גביית מסים יעילה כיום דורשת מכמעט כל מדינה המדינה להיות הרבה יותר ריכוזית מאשר המדינות הכי ריכוזיות לפני 200 שנים. וזה הרבה יותר זול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גביית מיסים יעילה אינה מדד לרווחת תושבי המדינה. ברוב המקרים זו אינדיקציה להיפך הגמור. דרך אגב, כל פעילויות הממשלה הן ריכוזיות באופיין. בד"כ הן יעילות יותר כשהן כאלה. הטענה של השוק החופשי (והניסיון האמפירי) גורסים שיש צורך להמעיט באלו, כי היעילות הריכוזית הממשלתית תמיד נמוכה משמעותית מהביזור הפרטי. קרי: תייצר ממשלה יעילה ורזה. היתר - הסקטור הפרטי - כבר ידאג לעצמו. לגבי המדינות בהן החופש הכלכלי הוא הגבוה ביותר - ראה את הקישור הבא: https://www.idi.org.il/policy/world-comparison/indexe... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גביית מיסים היא פעולה הכרחית. גם שוייץ של ימינו צריכה ויכולה להרשות לעצמה בקלות מנגנון הרבה יותר ריכוזי מצרפת הנפולאונית או כל דוגמה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ויכוח על עצם גביית המיסים, אלא על מידת הגבייה הרצויה, ובהעלאת ספק לגבי הקשר בין היקף ויעילות הגבייה לרווחת תושבי המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת הצמיחה הכלכלית הגדולה בארה"ב, המס השולי הגיע גם ל- 90%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הקשר בין מס וצמיחה: https://content.sciendo.com/view/journals/revecp/14/4... (וכן - הוא הפוך). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |