|
||||
|
||||
1. פלורליזם? הצחקת את סטימצקי. *אין* שם פלורליזם, פשוט בגלל שמה שיש שם הוא *רק* מה שצפוי להיות. מבחר של 20-30 ספרים בתחום הסיפורת, *אפס* שירה, *מעט מאוד* מחזות, תסריטים וכד', *כמעט אפס* ספרי עיון רציניים. מה יש? ספרי מתנה, דיאטה, בישול, ניו-אייג' ושטויות של מפורסמים. זה *לא פלורליזם, תסלח לי מאוד. 2. סטימצקי וההוצאות: סטימצקי דורשת מהוצאות סכומי כסף נוספים כדי לקבל את הספרים. האם זה בעיניך לגיטימי? באם כך, אני מניח שאתה קפיטליסט, שעבורו כל דבר לגיטימי אם זה מרוויח כסף. בעיני לא. |
|
||||
|
||||
1. פלורליזם אמרתי! 2. אם יש להן אינטרס כזה, שהוצאות הספרים תחרמנה את סטימצקי. לי אין אינטרס כזה. החרמה ומקח שכאלו לגיטימיים לדידי משני הצדדים. רצויים אפילו. |
|
||||
|
||||
אלא שמול ההוצאות סטימצקי היא מונופול (בגלל כמות הקונים הגדולה בה) ולהוצאות אין כוח כלכלי להחרים אותה (אם כי היו נסיונות). לי יש אינטרס לחזק את ההוצאות במאבקן ולכן לא אקנה בסטימצקי. |
|
||||
|
||||
"מבחר של 20-30 ספרים בתחום הסיפורת" – נשמע כאילו אתה מתבונן רק על שולחנות הספרים שבמרכז החנות, ולא על המדפים... לא זכור לי סניף של סטימצקי שיש בו פחות מכמה מאות ספרי סיפורת. כמובן שלא כולם זוכים להדר וליוקרה של מיקום מרכזי, שלא לדבר על חלון הראווה, ועדיין. (אגב, מישהו כאן התלונן על חנויות הראווה המציגות רק ספר אחד. גם אני לא אוהב את זה, אבל למען ההגינות יש לציין שזו לא המצאה של סטימצקי, השיטה הזו נפוצה מאוד בחנויות ספרים בחו"ל. כנראה שזה עובד, sales-wise). |
|
||||
|
||||
גם *אפס* שירה נשמע לי די קלוש. ככלל, לא ברור באיזה חנויות סטימצקי מבקרים המבקרים. הייתי בדי הרבה חנויות סטימצקי בחיפה ולמרות שחסרים בהם כמה דברים שהייתי שמח לראות, את הבסיס שאפשר לצפות לו יש גם יש (אולי מישהו יביא שם של ספר "קנוני" שאי אפשר למצוא בסטימצקי? ויגדיל לעשות מי שיביא ספר "קנוני" שאי אפשר גם *להזמין* בסטימצקי אבל יש בכל חנות ספרים "משפחתית" ממוצעת). |
|
||||
|
||||
אכן, קצת הגזמתי, אבל קחו בחשבון שבחלק מחנויות סטימצקי המצב יותר טוב ובחלקן יותר גרוע. באף חנות של סטימצקי לא ראיתי יותר מחצי מדף של שירה (לעומת שישה מדפים בדיונון, שלושה בתולעת ספרים וכן הלאה). גם מדפי הסיפורת מצומצמים מאוד. נכון שכמעט הכל אפשר להזמין (ספרים של רסלינג אני לא בטוח) אבל כל העניין הוא שמה שאני רוצה בחנות ספרים זה לחוש את תרבות הספר בחנות עצמה, ולא בקטלוג (אם הקטלוג הוא העניין, עדיף כבר לקנות באינטרנט). |
|
||||
|
||||
באיזה חו"ל נפוצים חלונות ראווה חד-ספריים? ובכל מקרה, זה ממש דוחה. |
|
||||
|
||||
אישית נתקלתי בתופעה בבריטניה, גרמניה, נורבגיה וספרד. לא ב*כל* החנויות, כמובן, ובטח שלא בחנויות יד שניה, אבל כן בחנויות הגדולות (המקבילות המקומיות ל"סטימצקי", אני מניח, למעט אולי נתוני פלח השוק). כמו בסטימצקי בארץ, זה לא תמיד *חד*-ספרי, אבל מספר זעום של ספרים, עם עשרות עותקים מכל אחד. |
|
||||
|
||||
מדכא ביותר. אני משוכנעת שבצרפת זה איננו. וכמעט משוכנעת שגם באיטליה זה לא קיים. אגב, יש לך איזו השערה למה זה "מוכר"? |
|
||||
|
||||
"אם חוזרים על משהו מספיק פעמים, הוא ייתפס כנכון" – ומכאן אולי "אם מוכרים ממשהו המון עותקים, הוא בטח טוב"? (וכמובן, "אם יש הרבה עותקים בחלון הראווה, הם בטח מוכרים המון מזה"?) סתם השערה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה פשוט מושך יותר תשומת לב, בפרט אצל אנשים שלא מתבוננים בכל הספרים בחלון הראווה. |
|
||||
|
||||
איך זה יכול למשוך יותר תשומת לב? נשמע קצת מוזר. |
|
||||
|
||||
אם אתה מסתכל בחלון ראווה ורואה בו 20 ספרים, ייתכן מאוד שלא תשים לב ל"עלילות ביש גדא" שנמצא למטה מימין. לעומת זאת, אם כל 20 הספרים הם "עלילות ביש גדא", קשה יהיה לפספס אותו. כמובן שלא מדובר כאן על יותר משיכת תשומת לב של אדם אקראי שהולך ברחוב כדי לגרום לו להסתכל *מלכתחילה* בחלון הראווה, אבל אני לא בטוח שאין גם אפקט כזה: יש משהו באחידות שמושך את העין, לדעתי. |
|
||||
|
||||
ראשית, אם אינני טועה, מטרתן של חנויות הספרים למכור כמה שיותר ספרים, לא? ולא רק ספר אחד... שנית, גם אם הם מאוד רוצים למכור דווקא את "ביש גדא בארץ הפילים הסגולים", אין כל סיבה להציג אותו למטה מימין גם בחלון ראווה כללי יותר. קל מאוד לשים אותו בנקודה מרכזית ובולטת ולדאוג שאותו יראו ראשון. שלישית, אות ךבאמת מושכים יותר חלונות ראווה אחידים? |
|
||||
|
||||
ראשית, כבר דיברו על הנקודה הזו. אני לא בטוח שיש תשובה אחידה לכאן או לכאן - זה תלוי מה בעצם ההשפעה של חלון ראווה. ייתכן מאוד שבום שיווקי של ספר אחד (בפרט רב מכר זמני, שעוד חצי שנה אף אחד לא יתעניין בו) רווחי יותר מאשר מתן פרסום לכמה ספרים בו זמנית. שנית, למרות שאולי אפשר להגיד מהו "מקום מרכזי" (מהו?) זה עדיין לא אומר שהצגת 20 עותקים של אותו הספר לא מרכזת בו את תשומת הלב הרבה יותר מאשר המקום המרכזי. שלישית, כן, כשהכוונה היא "צדים את העין" ולא "גורמים לך לרצות לעמוד ולהביט בהם הרבה זמן". |
|
||||
|
||||
טוב. ראשית, אולי. שנית, המקום המרכזי הוא במרכז. ומהספר הספציפי הזה אפשר לשים עוד שני עותקים וגם לסדר אותם בצורה מעניינת. שלישית, מוזר מאוד. לגבי, לפחות, זה עובד הפוך. אני אפילו לא מתקרבת מספיר לראות באיזה ספר מדובר. |
|
||||
|
||||
גם אני לא אתקרב כדי לראות באיזה ספר מדובר, אבל זה כי אני ''אנטי'' הפרסום המעצבן הזה. זה לא משנה את העובדה שאת העין שלי זה תפס, ושאם לא הייתי ''אנטי'' ייתכן מאוד שהייתי מתקרב וקורא. |
|
||||
|
||||
על האפקטיביות שלו, להבדיל כשיופלה התחילו להיות משווקים, הם מילאו לחלוטין את אגף היוגורטים בסופרמרקטים המראה שנגלה היה מדף אדום לחלוטין מהמוצרים. |
|
||||
|
||||
מה שהיה מוטעה. אני, למשל, מקשרת אדום עם תות. אני לא אוהבת יוגורט תות. ואין לי כוח להתחיל להסתכל מקרוב מה כל תות אומר, ושאולי התות הוא לא תות אלא ''אגס שובב'' או ''אפרסק נדיב''. |
|
||||
|
||||
זה אפשרי, אבל אז זה טוב בעיקר למחבר. לא כל כך לחנות, לא? החנות אמורה למכור קצת יותר מספר אחד... |
|
||||
|
||||
אני מנחש שמנחה את החנויות השערה דומה לאחת הבאה: יש שני סוגים עיקריים של לקוחות פוטנציאליים. יש את אלו שקוראים הרבה. הם יודעים מה הם מחפשים (שמעו מחברים, קראו ביקורת וכו') כשהם נכנסים לחנות, או שהם נכנסו כדי להעביר זמן בשיטוט, וישקלו ברצינות לקנות משהו שהם יתקלו בו לראשונה רק (בערך) אם הוא של מישהו שהם מכירים. ויש את אלו שקוראים ספר פעם בחמש שנים, או מחפשים מתנה. חלון הראווה מיועד למשוך את הקוראים מהסוג השני. על אלו מהסוג הראשון אין לו השפעה. |
|
||||
|
||||
כשקראתי את הודעתך ניסיתי לחשוב מה היחס בין מבט בחלון ראווה של חנות ספרים לבין קנייה בה, אצלי. וראיתי שאין יחס קבוע כזה בכלל. זה גם מאו' תלוי אם מדובר בחנות קבועה שלי או חנות מזדמנת, ואם באתי אליה במיוחד כדי לקנות ספר מסוים או סתם עברתי בסביבה. הדבר היחידי העקבי שאני רואה הוא, שלחנות שחלון הראווה שלה מציג רק ספר אחד, לעולם לא אכנס באופן מקרי. הסיכוי היחידי שאקנה בה הוא רק אם באותו רגע אני מחפשת ספר ספציפי כלשהו. |
|
||||
|
||||
מצטערת לאכזב- אני נתקלתי בתופעה גם בצרפת. |
|
||||
|
||||
זה אכן מאכזב ביותר. מה הטפיש אותם עד כדי? |
|
||||
|
||||
מההודעה שלך אפשר לחשוב שלכל אזרח צרפתי יש לפחות שני פרסי נובל לספרות מתחת לכל זרוע, מלבד שני גברים ואישה אחת ממחוז בורגונדי (ולא שלא הגיע להם. זה הכל פוליטיקה בפרסים האלו, אתה יודע). |
|
||||
|
||||
תראה, יש עניין של מנטליות של עם ויחסו לדברים שונים, כולל יחסו לספרים. למיטב הבנתי, הצרפתים מתייחסים לספרות, כמו גם לשפה, ביראת כבוד יחסית. ולי אישית נראה שחלונות ראווה ''חד ספריים'' מצביעים על זלזול ניכר בספרים ובקוראיהם. מכאן תגובתי. |
|
||||
|
||||
לדעתי זה אמור לתת הרגשה חגיגית של אירוע ("יצא החדש של עמוס עוז!"). |
|
||||
|
||||
''יצא החודש ספר של רות סירקיס''. הרבה יותר סביר. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איפה להדביק את זה בדיוק, אבל מתבקש להזכיר כמשקל נגד לתופעות שצוינו לעיל את כל העניין של The Long Tail: http://www.wired.com/wired/archive/12.10/tail.html |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה כאן משקל הנגד. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להדביק את זה כאן תגובה 255003. |
|
||||
|
||||
או, תודה! אני כמובן התכוונתי לכך שסטימצקי (עפ"ז) מתנהגים כמו Barns & Noble בכך שהם מגבילים את המלאי שלהם בחנויות, וכך מפספסים את "הזנב הארוך". עם זאת, נדמה לי שדווקא באתר האינטרנט שלהם אפשר למצוא ספרים שאי אפשר למצוא באתרי הספרים האחרים. אולי יש להם מחסנים גדולים של כל הספרים שלא נמכרו. |
|
||||
|
||||
Barnes & Noble "מגבילים את המלאי בחנויות"? לא לכל חנות ספרים יש שטח המדף של ספריית הקונגרס. מה הם יכולים לעשות? |
|
||||
|
||||
הכוונה לחנות הרשת של B&N (מחזיקים רק 130K הכותרים הפופולריים ביותר, לעומת אמזון שמחזיקים הכל), לא לחנויות. |
|
||||
|
||||
מזמני המשלוח השונים של אמאזון לספרים שונים, מהעיכובים הלא צפויים לפעמים ומהעובדה שבאתר שלהם רשומים גם ספרים שיצאו מהמלאי והופסקה הדפסתם, אני מסיק שהם לא מחזיקים את הכל, אלא מזמינים במיוחד. ברנס אנד נובל לא עושים את זה? |
|
||||
|
||||
לא. B&N מגבילים את המצאי באתר ל-130K כותרים (זה מה שאני זוכר מהדוגמה במאמר על הזנב הארוך). |
|
||||
|
||||
מה הם יכולים להרוויח מהגבלת המצאי ב*אתר*? שיקנו עוד דיסק. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי אם נכונה הטענה שאתר האינטרנט מגביל את מספר הכותרים שניתן להזמין ממנו, אך הדבר נשמע לי קצת לא הגיוני מכיוון שבחנויות עצמן יכולים להזמין לך כל ספר שנמצא בהדפסה אך אינו בחנות, והגדילו לאחרונה ושכללו את המערכת כך שיכולים לחפש לך עותקי יד שניה לספרים שגם אינם בהדפסה, דרך הסכמים עם חנויות יד שניה שונות ברחבי ארה''ב שהתחברו למאגר הממוחשב של הרשת. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהם עשו זאת בדיוק בגלל הביקרת עליהם במאמר על "הזנב הארוך"? |
|
||||
|
||||
זה תלוי ממתי המאמר. התכנה שודרגה וקיבלה את התוספת הזו בערך בתחילת 2005. בכל אופן, לא נראה לי שהציפיה מחנות של ספרים חדשים שתהיה מסוגלת להשיג לך גם ספרים שיצאו מהדפסה כל כך טריוויאלית. |
|
||||
|
||||
המאמר אכן פורסם קודם :) |
|
||||
|
||||
הצצתי עכשיו במאמר, וראיתי שהוא מהאוקטובר 2004. חודשיים בכל זאת נראה לי כמו פרק זמן קצר מכדי להשפיע על המהדורה החדשה של BookMaster שיוצאת בערך פעם בשנה. בכל אופן, לינקקתי את המאמר לחברי מהחנות ואראה אם מישהו מהם יודע יותר ממני על הנושא. |
|
||||
|
||||
לפי מה שהוא אומר, אתה ככל הנראה צודק. הנה חלק מהתשובה הארוכה שכתב: Thanks for sharing this. Fascinating article.
I don't remember the timeline Out of Print was implemented. However, it's not too hard to implement it if you think about it. The OP search provides very little information and is more title based than ISBN based. For example, when you use the OP search it returns both hardcover and paper options for the same title. No description other than what shape the book is in and the cost, which is why most customers I do OP searches for don't follow through and make a purchase. The main reason it's simple to implement is that all the info comes from what was probably an existing database: Alibris. Long before the Alibris search in Bookmaster, BN.Com offered used book options online by partnering with various used bookstores (not just Alibris). However, I think this came after amazon.com's similar offering of used books being sold by any Joe/Jane. When I'm unable to find a used book for a customer in Bookmaster I always make sure to point the customer to bn.com where there are more options. |
|
||||
|
||||
האסוציאציה שלי לחלונות כאלה היא "חגיגה": הוצאתו לאור של הספר החדש היא מאורע שמצדיק את מילוי כל חלון הראווה בעותקים שלו. דרך פחות נחמדה לחשוב על זה היא שהצגה של הספר בחלון פעמים רבות מגדירה מה צריך לקרוא היום כדי להיות בעניינים. זאת חלק ממתקפת יחסי-ציבור (וזה הרי תפקידם של פרסומות וחלונות ראווה בחנויות אופנה). |
|
||||
|
||||
האם זו אסוציאציה ממשית? למשל, כזו שתגרום לך לקנות את הספר, או לפחות להיכנס במיוחד לחנות כדי לדפדף בו? |
|
||||
|
||||
היא לא תגרום לי לקנות את הספר או לדפדף בו (הספרים בחלונות הראווה בד''כ אינם לטעמי), אבל היא כן יכולה למשוך אותי פנימה בגלל התחושה ש''קורה שם משהו''. אני קונה ספרים בקצב מהיר יותר מהקצב שבו אני קורא אותם, כך שלכאורה אין טעם שאכנס לחנות ואקנה עוד ספרים. אבל התחושה שיש ''התרחשות'' היא תחושה שקשה לי לעמוד בפניה. |
|
||||
|
||||
אהמ... זו בעצם הייתה הטענה של ברקת, אבל מצידה זה נשמע לי כמו רעיון תיאורטי יותר. אם אתה אומר שזה עובד בפועל, אז יש בזה הסבר מסוים... במחשבה שנייה, ייתכן שגם עליי זה היה יכול לעבוד באופן דומה לולא הסידור המאוד מעוצב של העותקים. כלומר, לו הם היו מונחים, נניח, במין ערימות זרוקות כאלה - מעין ''זה עתה הגיע'', יכול להיות זה היה מושך. אולי. |
|
||||
|
||||
הייתי היום בחנות "סטימצקי" בקניון עזריאלי. מצאתי שם הרבה יותר מ*אפס* שירה - לפחות שלושה מדפים מלאים (לא התעמקתי אם יש יותר שפספסתי, וכנראה שיש). אז נכון שלא חוכמה שיהיה לך את וולך ועמיחי, אבל היה שם (למשל) גם את ייטס ורמבו. גם במחזות היו לא מעט דברים (למרות ששוב - להציף בחנוך לוין זו לא חוכמה, אבל הוא לא היה בודד שם). לא חיפשתי ספרי עיון (הייתי שם בקושי דקה) אבל אני מנחש שיש שם יותר מאשר כמעט אפס. אני חושב שאתה, ועוד כמה מהמתדיינים בדיון הזה, מגזימים בצורה דרסטית בביקורת שלכם על סטימצקי. נכון, יש להם לא מעט בעיות ואני מעדיף את "צומת ספרים", אבל אתם מציגים אותם בצורה כמעט דמונית בכל הנוגע למכירת ספרים, עד כדי כך שיש כאלו שמייחלים שהם לא יהיו קיימים אפילו אם לא יהיה אף אחד אחר במקומם. אני חושב שזה מוגזם ביותר. יש להם הרבה יותר מאשר 20-30 ספרים "קנוניים" בתחום הסיפורת (מלחמה ושלום, יוליסס וכו') וגם באגף הנוער יש להם המון ספרים נהדרים (וגם אגף המד"ב והפנטזיה לרוב מכיל את כל הספרים הקנוניים הבסיסיים, אבל לא זו לא ספרות יפה, מה?) |
|
||||
|
||||
מזכיר לי שכל פעם שאני נכנסת לחנות ספרים לא מוכרת ושואלת אם יש להם מד"ב, עונים לי "יש - הנה, הארי פוטר שם". אגב, את זה אתם מכירים? http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=32789 |
|
||||
|
||||
במדפי המד"ב והפנטזיה של סטימצקי (לפחות אלו שבהם אני הייתי) נפקד מקומם של ספרי הארי פוטר, שהיו בד"כ במדף של ספרות נוער או בדוכנים של הספרים האולטרה פופולריים. אהבתי את "אני קורא רק ספרי מתמטיקה" (מי אומר דברים כאלו?) ו"יש הרבה יותר ספרים ממה שחשבתי" (מתקשר להודעה הקודמת שלי). |
|
||||
|
||||
למה ללכת לבלוגים של זבני סטימצקי אלמוניים, כשיש לנו זבנית סטימצקי משלנו? |
|
||||
|
||||
לא שמת לב שאני נמנעת מלהתערב? |
|
||||
|
||||
זהו, ששמתי. |
|
||||
|
||||
אז יש לי הרבה טענות לרשת סטימצקי, שנובעות מהשנים בהן עבדתי בחנויות של הרשת, וגם מסיפורים ששמעתי מקולגות בהשתלמות מנהלים שעשיתי לא מזמן. מאחר ואני לא עובדת בחנות של הרשת, אלא של זכיין, כל השטויות האלו לא קשורות אלי. אין לי גם תחושת נאמנות לרשת (לחנות שלי כן, אבל לא לרשת). עם זאת, אני חושבת שהטענות שנטענו כאן אינן נכונות ככלל, ובודאי שאם נמצא בהן גרעין של אמת (ונמצא) הן מוגזמות בצורה מגמתית. אבל אני הרי עובדת בסטימצקי, כך שממילא טענות הנגד שלי לא יתקבלו ברוח הוגנת. יתכבד נא ערי סטימצקי ויבוא להגן בעצמו על כבודו. ודבר אחד אני כן אגיד - כל חנות מחזיקה מלאי לפי הדרישה בסביבה. אני למשל מקבלת את כל ספרי ההוצאות רסלינג, בבל, ינשוף, עברית, אנדלוס וכדומה. כי הם נמכרים אצלי. ספר שלא נמכר (אם הפצרותי והמלצותי לא עוזרות) תופס מקום מדף לספר אחר. יש המון המון ספרים נפלאים בעולם, שאנשים צריכים לקרוא, ושאני יודעת שאם יחשפו אליהם יאהבו אותם, ויש מעט מעט מקום על המדפים. כל ספר שלא ימכר (ואני יודעת בד''כ מה ימכר כי אני מכירה את הלקוחות שלי) תופס את מקומו של אחר שיש לו סיכוי. כל זה לא אומר שספרים מסוימים לא יהיו על המדף בין אם יקנו אותם ובין אם לא - קלסיקות למשל, שפשוט חנות ספרים אינה ראויה לשמה אם הם לא נמצאים על מדפיה. ולפעמים קונים גם אותם. |
|
||||
|
||||
אכן טבעי שבמתחם שלנו אנשים יחפשו את הוצאת אנדלוס (או יידעו שהיא בכלל קיימת). מה שכן, בבואי לקנות ספר אני תמיד מתלבטת אם להיכנס לחנות העצמאית הקטנה שנמצאת 50 מטר מכם, שהיא קצת אינטימית-מדי לטעמי, ולהסתכן בכך שלא יהיה לה והיא תציע להזמין, ואולי לא בא לי לחכות... או לגשת אליכם ולהעשיר את ערי. בפעם שעברה דווקא ניגשתי אליכם (את לא היית!) ונפלתי על מבצע של "3 חינם" או משהו, לאוחזי כרטיס ויזה או משהו, כך שזה השתלם. |
|
||||
|
||||
במובן הזה אין ממש הבדל, כי גם אנחנו וגם היא קונים את הספרים מסטימצקי, כך שערי מקבל את הנתח שלו בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
רצינית? אנא הסבירי. |
|
||||
|
||||
מה יש להסביר? סטימצקי הוא גם המפיץ הגדול ביותר של ספרים בארץ, כלומר מי שיוצר את הקשר בין הוצאות הספרים לחנויות הספרים (בעל המשאיות, במילים אחרות) להוצאות הגדולות מאד יש מערך הפצה משלהן, אבל רוב הקטנות והבינוניות משתמשות בשרותיו של מפיץ. |
|
||||
|
||||
את זה לא ידעתי. |
|
||||
|
||||
כל הספרים על הערי. |
|
||||
|
||||
איפה החנות שלך? |
|
||||
|
||||
במכנסים. |
|
||||
|
||||
וואללה איזה חכם אתה. עכשיו אני כבר לא יקבל תשובה בגלל שאתה נדחף כל הזמן עם החוכמות המטופשות האלה |
|
||||
|
||||
שינקין. |
|
||||
|
||||
אתה שופט אותי לא נכון - אני דווקא מאוד אוהב מד"ב, ובחנויות החביבות עלי יש לא מעט מד"ב (קפוץ ל'קדמת עדן' בתל אביב, או ל'פרוזה מודן', ואני אמבטיח לך שלא יפנו אותך להארי פוטר בענייני מד"ב. שנית, החנויות של סטימצקי שונות זו מזו בגודלן. זו בעזריאלי היא אחת הגדולות. בחנות בקניון רמת אביב, למשל, כמעט ואין סיפורת/שירה (וגם לא מד"ב). באחוזים, ספרי הבישול/מתנות ממלאים גם את החנויות הגדולות של סטימצקי, וכנ"ל מבחינת ההבלטה. אולי הסיבה שלקחתי את התגובות לקיצוניות היא שבעיני, המינון הנכון בחנות ספרים הוא משהו כמו 50% סיפורת ושירה, 40% עיון, ו-10% בישול ופנאי. המינון בסטימצקי, ורמת ההבלטה, כל-כך שונה, שהדבר פשוט מרגיז. |
|
||||
|
||||
אני מכיר את ''קדמת עדן''. כן ירבו. לא הייתי בחנות בקניון רמת אביב כבר הרבה זמן, אבל הייתי במספר חנויות סטימצקי בקניונים בחיפה והמצב לא כל כך שונה. אגב, יש גם הרבה חנויות של צומת ספרים (אני חושב שעל כל אחת של סטימצקי שאני מוצא, יש גם אחת של צומת ספרים שאני מוצא) מה שקצת פוגע בטיעון המונופול, אבל מילא. לי אין מושג מה ''המינון הנכון'' בחנות ספרים צריך להיות. אם היית מבסס אותו על הטעם שלי היה כנראה אחוז גבוה בהרבה של פרוזה לעומת שירה, יותר מד''ב וספרות מתורגמת ופחות פרוזה מקומית. קשה לי להגיד שזה ''נכון'' - ברור שזה שונה עבור אנשים שונים. אני בהחלט יכול להבין איך המינון של סטימצקי התקבל דווקא כי הוא המינון הנכון עבור קהל היעד של החנות - ובטענות אני אבוא רק לקהל היעד. טעם רע בספרות לא נוצר בגלל חנויות הספרים, למרות שאני משער שזו טענה שחלק מהמתדיינים כאן לא יסכימו איתי עליה. לא ברור לי מה זו ''רמת ההבלטה'' - בכל פעם שאני בסטימצקי אני שם לב בעיקר לספרי פרוזה, ואולי פה ושם ספר ''עזרה עצמית''. |
|
||||
|
||||
אני רק הערה: אתה לא חייב להאשים את בעלי החנות עצמם, כדי לנמק את החרם על החנות. השאלה אם הטעם הרע נוצר בגלל חנויות הספרים או בגלל הקהל, לא ממש רלבנטית. רודי סולד מתרבות הספר (הלקויה לדעתו) שמייצרת ו/או משתתפת בה סטימצקי כמכלול (שזה כולל את צרכני סטימצקי ואת רשת החנויות כאחד). רודי (כנראה) מעדיף להשתתף ולתמוך במסיבה אחרת (ולא חשוב אם המסיבה גרועה בגלל המוזמנים, המארגנים או ה-DJ). |
|
||||
|
||||
חרם על חנות איננו הוגן אם האשמים בו אינם בעליה. |
|
||||
|
||||
הייתי מנגן על הכינור הקטן בעולם לכבוד בעלי סטימצקי, אבל אף אחד לא חייב לבעל החנות שקל (אלא אם הוא קונה אצלו ספר). |
|
||||
|
||||
אתה מנגן בכינור? |
|
||||
|
||||
לא כרגע. |
|
||||
|
||||
מתי אמרתי שמישהו צריך לנמק את החרם על החנות? אנחנו חברה חופשית, ואם מישהו לא רוצה לקנות משהו במקום כלשהו, בין אם בגלל שאותו המקום מבסס תרבות צריכה גרועה ובין אם בגלל שהמוכר הוא אשכנזי והוא שונא אשכנזים, זו זכותו המלאה לא לקנות שם. |
|
||||
|
||||
מתי אמרתי שאמרת? |
|
||||
|
||||
דווקא אגף המד''ב שלהם איום ונורא. אותם הספרים בכל החנויות כל הזמן, והרבה יותר מחצי מהם הם זבלונים סדרתיים (ספרים שמבוססים על משחקי מחשב או סדרות טלוויזיה וסדרות ספרים שנכתבות על פי הזמנה). זה לפחות המצב באגף האנגלית. אני מניח שבמתורגמים המצב קצת פחות רע - את הזבלונים הנמוכים ביותר לא מתרגמים, וההוצאות הקטנות שלנו בטח דואגות לתחלופה מינימלית של הספרים כשהן מוציאות תרגומים חדשים ושולחות לפנסיה ספרים שהשוק כבר רווה מהן. |
|
||||
|
||||
כנראה שאנחנו לא מבקרים באותן החנויות, או שאני לא צרכן מד"ב/פנטזיה רציני כל כך. מה שראיתי במדפים שלהם (גם ואולי בעיקר באנגלית) נראה לי בהחלט סביר (אם כי היצע רחב של פראצ'ט הוא תמיד דרך נוחה לשחד אותי). |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שמוציאים ספרים לפנסיה. מנסים למכור אותם כל עוד יש עותקים, ואם השוק רווה לא מוציאים הדפסה נוספת. |
|
||||
|
||||
לא מדויק יש ספרים שנגרסים. |
|
||||
|
||||
ספרים? נגרסים? למה? ההדפסה עולה המון! לא חבל? _______ "במקום בו נגרסים ספרים יגרסו גם אנשים". |
|
||||
|
||||
גם הנייר עולה לא מעט. וגם האחסון. ספרים שנראה שלא יימכרו תופסים יותר מדי מקום... |
|
||||
|
||||
כמו שכתב האלמוני מעלי, ספרים תופסים מקום, מקום עולה כסף. הפתרון של לחלקם בחינם, או אפילו למכרם במחיר סמלי (לספריות, בתי ספר, מועדוניות וכו') הוא פשוט בניגוד לעיקרי אמונתן של הוצאות הספרים. |
|
||||
|
||||
מזכיר את חנויות הפרחים, שמשמידות פרחים לקראת שעת הסגירה, כדי שאף אחד לא יתרגל לבוא מאוחר ולקנות פרחים נבולים בזול. |
|
||||
|
||||
זהו, שספרים לא נובלים מעצמם. __ למרות שיש פרס נובל לספרות ואין לפרחנות. |
|
||||
|
||||
הפרס הזה כבר נובל שנים, ותודה לאל, לא משמידים אותו. |
|
||||
|
||||
יש מכירה של ספרים בבית ציוני אמריקה בתל אביב. כל יום מ-10 עד 22, כולל שבת. שישי וערבי חג עד 16:00. עד ה-24.10. המחירים נעים בין 5 ל-30 ש"ח (ויש עוד סטנד עם ספרים ב-50% ממחירם הקטלוגי). הוצאות משתתפות: הקיבוץ המאוחד-ספרית הפועלים-יבנה-יסוד-כרמל-רסלינג (מי התלונן שבסטימצקי אין? הנה פה יש)-שופרא-ביתן-מסדה-תמוז-סיטרא אחרא-תמר-המעורר-טפר-ליברוס-נהר. הנה דבר מבורך שעושים עם עודפים ופגומים. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לספרים שמפסיקים להדפיס. בגלל שהשוק כאן קטן, ניחשתי שזה קורה לעיתים יותר תכופות (אני מדבר על התרגומים ביחס לספרים המקוריים, שלרוב נבחרים לתרגום בגלל שהם מוכרים יפה מאוד באנגלית, וממשיכים להדפיס אותם באנגלית עוד הרבה זמן). את המקוריים אפשר להמשיך לייבא בכמויות קטנות ממקומות שבהם הם מודפסים ונמכרים בכמויות רווחיות יותר, בזמן שבארץ התרגומים נעלמים מהמדפים לגמרי כשהמכירות שלהם צונחות מספיק נמוך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |