|
||||
|
||||
לא יודע בקשר אליך, אבל אני נהגתי במשך חלקים נכבדים מלימודי התיכוניים לקום מוקדם בבוקר (ארבע-חמש בבוקר) ולעשות שיעורים. כנראה שזה די אינדבידואלי. היום קשה לי בכלל לקום לפני שמונה, אללי. |
|
||||
|
||||
ארבע-חמש? אלוהים ישמור, איך אתה מסוגל? אני זוכר טוב מאוד איך נהגתי לקלל ולקלס את שעות האפס שהיו לי. כמובן שזה לא שינה הרבה - עדיין אחרתי ללא בושה לאותם שיעורים. להישאר עד ארבע בבי"ס, לעומת זאת, הייתה לי פחות בעיה (לא שעשיתי גם את זה). העניין הוא, לדעתי, שהאדם קובע את שעות השינה שלו לפי המערכת. אם הלימודים בכל המוסדות יחלו בעשר, אני כמעט בטוח שאלך לישון כל ערב בשלוש, ולא לפני. זה לא שאני אשן יותר. לכן, גם ההרגל שלי לקום בשמונה בכל יום "עורער" ע"י אותן שעות אפס מקוללות, שמשמעותן הייתה שעת שינה אחת פחות, שכן גופי התרגל לX שעות. חוץ מזה, הכנת שיעורים בתיכון?!? |
|
||||
|
||||
אני דווקא מצאתי שמספר שעות השינה משמעותי פחות משעת ההתעוררות. מובן שמספר מינימלי מסוים של שעות שינה חייב להיות, אך אצלי לפחות תהיה תמיד במשך היום עייפות נוראה אם אתעורר בחמש ועירנות מופלאה אם אתעורר בתשע, כאמור -ללא תלות- במספר שעות השינה. זה לא מחקר מדעי, אבל ככה זה אצלי לפחות. |
|
||||
|
||||
כנ"ל גם אצלי. לא משנה באיזו שעה אלך לישון בלילה לפני, עד 10-11 בבוקר הראש שלי פשוט לא מתפקד. מצד שני, בשעות הערב/לילה הראש שלי בדרר כלל חד מאוד. אחותי בדיוק ההיפך ממני- בבוקר תמיד חדה, בערב תמיד מטושטשת. אמא שלי סיפרה לי שכאשר הגיע השלב של לוותר על הנקה אחת מהלילה, אני ויתרתי על ההנקה של שש בבוקר, ואילו אחותי ויתרה על ההנקה של חצות הלילה. מה שמרמז שאם זה לא ביולוגי, הדפוס הזה קיים אצלי שנים רבות מאוד. |
|
||||
|
||||
אוקיי, הנושא מוצה. אפשר לדבר על הנקות עכשיו? |
|
||||
|
||||
(אמרה הרווקה לעתיד הנראה לעין) |
|
||||
|
||||
מה, בגלל החופש הגדול?! זו לא סיבה טובה מספיק. אני ממליץ לך להתחתן ולהביא ילדים בהקדם האפשרי. לטיפולך המהיר אודה. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להתקשר והם ידברו איתך על הנקות כמה שרק תרצה. |
|
||||
|
||||
מאיפה בה השם שלהם, La Leche? באופן אירוני זה מזכיר את המילה Leech. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה הנקה בצרפתית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כנראה שבתקשורת ביניכם אין הזדמנות ששניכם ממש חדים. (: |
|
||||
|
||||
מי בכלל קמה לפני 11?? |
|
||||
|
||||
הממ.. אצלי דווקא השעה שבה אני הולך לישון היא החשובה מכל. כל עוד אני נרדם לפני חצות הליל, אני צלול, אפילו מהשעה 10 לפנות בוקר, ולא משנה כמה (לא) ישנתי. אם לא - אין לי סיכוי לתפקד לפני שעות הבוקר המאוחרות - 12, 1. לפחות אני זוכר שזה היה כך, כשעוד היו זמנים בהם הייתי הולך לישון לפני 1. |
|
||||
|
||||
(חזי, זה גם בשבילך) מסתבר שלא האדם קובע את שעות השינה שלו. מכתבה שקראתי השבוע ואני מצטט ממנה מהזיכרון בלבד מסתבר שאי-אפשר לשנות לגמרי את אורח החיים (ע"ע דונלד קנות' למי שמכיר) – בדקו את זה על עובדי משמרות וגילו שלמרות שלכאורה סדר היום שלהם התהפך על-פיו. איך יכולתי? הזדקקתי לפחות שעות שינה מסתבר – ארבע-חמש בלילה. היום, מאז שעברתי הרצאה של קצינת ספורט בצבא שהסבירה על ארבעה שלבי שינה של כשעה וחצי כל אחד, קשה לי לישון פחות משש. מה עשיתי בארבע בבוקר? קצת שיעורים (לא הרבה...) הקשבתי ל"ימי איציק" בגל"צ. שטויות כאלה. בקיצור, יחי האינדבידואום! |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש אנשים שכן מקבלים משהו מהשירות הצבאי שלהם... |
|
||||
|
||||
I've developed the tendency, towards the end of this semester, of having the following weekly schedule:
Sunday: Get to the technion (mostly by bus), go to lectures and excersizes, go home at around 17:00, sleep. Monday: Get up at around 2 or 3 in the morning, shower, do homework, go to the Technion. Pretty much standard from then on after. |
|
||||
|
||||
בואו נעשה סקר באייל על השאלה הזאת! אגיד לכם מה תהיה התשובה שלי: פוסעת, כסומאת בארובת-הליל (למרות שכבר קרוב לצהריים) אל תוך המטבח, כשבראשי המנגינה, "קפה... קפה... קפה עכשיו"... |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן כן, לקלל את שעות האפס אליהן נאלצתי להגיע - מתמטיקה, פיסיקה או מחשבים, ולקלס את השעות שבהן שובצו כמה מהמקצועות ה"מעניינים" יותר - חיבור או ספרות, אשר החשבתי עצמי כפטור מהן כתוצאה מהשעה המוזרה שנבחרה להן :-) מה בדיוק לא מובן? |
|
||||
|
||||
בקריאה חוזרת של תגובתי האחרונה, שמתי לב שבדיחות הדעת שהפגנתי בה עשויה שלא להיות מובנת. לקלס, אחת המילים היפות בשפה העברית, היא מילה דו-משמעית - בעלת משמעות חיובית ומשמעות שלילית. אני נוהג להשתמש בה רבות בשל כך :-) |
|
||||
|
||||
המשמעות הנניח-שלילית של ''לקלס'' היא ''ללעוג''. לא מכירה שום משמעות שלילית שעלולה להתאים לאופן תגובתך לשעת אפס. אם יש כזו- ספר לי (מטעמי עניין ולא נוקדנות דוקא). |
|
||||
|
||||
למילה "ללעוג" ולא לשום מילה אחרת. הביטוי "שם ללעג ולקלס" לא מוכר לך? |
|
||||
|
||||
(עם זאת, "לקלל ולקלס" מצלצל קצת פחות הגיוני). בכל אופן, הבנתי עכשיו. תודה! |
|
||||
|
||||
"ידיעות אחרונות", מוסף 7 לילות, 20.7.01, תשבץ תרתי-משמע: "ברגעיו האחרונים זכה המחזאי לדברי שבח וגנאי". מישהו רוצה לנסות לפתור? |
|
||||
|
||||
סופקלס. כמעט דחפת לנו את התשובה בכוח לגרון. |
|
||||
|
||||
נו טוב, אבל זה התקשר נחמד. סופוקלס, ד''א. |
|
||||
|
||||
והנה, כך נוצר היפוך המשמעות של "לקלס": במקרא, היה לשורש משמעות של גנאי "לעג וקלס". ביוונית עתיקה, לעומת זאת, המילה "קאלוס" פירושה יפה ("קאליגרפיה" - כתיבה יפה). אלו המתיוונים שהפכו את המשמעות! כל זאת ועוד, ברשימה מקסימה של רינה בן-שחר, שכל שוחר טריוויה ו/או שפה ימהר ויקרא, אודות השפעות יווניות על העברית: |
|
||||
|
||||
בן-שחר כותבת על מלים יווניות שבלעדיהם קשה לתאר את העברית. עד כמה שידוע לי, ישנה מלה יוונית אחת שבלעדיה קשה לתאר את הקבלה והיא - פרצוף, שבאה מהמליה היווניות פרסונה - מסכה, דמות או אדם (למשל, בשימוש אחד של האנגלית המודרנית). |
|
||||
|
||||
או, לחילופין, מתנגדי המתיוונים. למעשה, זה נראה הרבה יותר סביר. |
|
||||
|
||||
למה? |
|
||||
|
||||
חשוב רגע, לו היית מתיוון.. טוב, יותר הגיוני, נניח שאני מתיוון. שאלתי מלה מיוונית, לקלס. האם הייתי שואל אותה כמלת קללה או כמלת ברכה? אני מעריץ את תרבות יוון. ביוונית, המשמעות היא משמעות "ברכה." לכן, נראה לי סביר יותר שאשתמש במונח עם משמעות "ברכה." עכשיו, לו היית חשמונאי, שנאת מוות את היוונים, וידעת שהם משתמשים במונח כ"ברכה" - לא יותר סביר שאתה תהפוך את המשמעות מאשר המתיוון? |
|
||||
|
||||
אבל המשמעות היותר מוקדמת (ו"היותר מקורית") היא המשמעות התנ"כית, השלילית! ההיפוך הוא של מי שהתשמש בה לחיוב: כפי שאתה אומר, המתיוונים כנראה. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו. באיזה ספר תנ"כי מופיעה לראשונה המלה "לקלס?" לא אתחיל בספקולציות לגבי האם שכתבו את התנ"ך בשביל לקעקע כל זכר למתיוונים, כי ללא מקורות היסטוריים, זה חסר טעם. אגב, ליאור, בתוכנית של נתן זהבי אמר מומחה לארכיאו-בלשנות כי הא"ב ה"עברי" הוא בכלל פיניקי. (הא"ב הנוכחי, בו אנו משתמשים, הוא בכלל אשורי. לא רעה, התוכנית הזו.) בכל מקרה, העברים לא המציאו את הא"ב. כפי שכבר טענתי מקודם. אז נה. |
|
||||
|
||||
א. התכנית של נתן זהבי אינה מקור מוסמך לידיעות ארכיאו-בלשניות. המומחה כן, אבל אין שום סתירה בין שתי הטענות. קיים אלפבית A. אני אומר שהוא עברי B, המומחה אומר שהוא בכלל פניקי C. כלומר A=B מה שמביא אותנו למסקנה מרחיקת הלכת:A=C B=C כלומר שהאלפבית הפניקי הוא האלפבית העברי אז איך מבדילים בין הטענה "האלפבית העברי הוא פניקי" לבין הטענה "האלפבית הפניקי הוא עברי"? פשוט לפי עיקרון הקדימות - אין שום תעודה פניקית הכתובה באלפבית עברי לפני התנחלות בני ישראל בארץ כנען. גם הפריחה המסחרית הפניקית ומגעיה עם היוונים והרומאיים באו רק בהמשך. למותר לציין ש"פניקים" הוא הכינוי היווני שניתן לאותה אומה מסחרית קדמונית. באותה מידה אפשר לקרוא להם אופניקים, שקרניקים או נפתליים. |
|
||||
|
||||
הבנתי מדברי המומחה כי הכתב היה במקורו פיניקי, כלומר, כי הפיניקים השתמשו בו לפני העברים. |
|
||||
|
||||
טוב, הצטרפתי פעם לאיזו רשימת תפוצה על הפניקים, ושם סופר על אותו ספר עתיק מן המאה ה-14. אח"כ זרקו אותי משם כי הם היו אנטישמים נוצריים (לבנוניים) ואני הייתי יהודי (ישראלי). אח"כ אלי אשד רצה ורצה ולא מצא מקור קדום יותר. ובקיצור, הכה את המומחה. |
|
||||
|
||||
היתה להם הוכחה מוצקה לקיומו של הספר או לזמן שהם מיחסים לו? אני שואל את זה כי תנועות כאלה (תנועת הפניקים הלבנונית היא גרסתם לכנענים הישראלים) הן מגמתיות בדבריהן ומסמכות גם על דברים שלא היו ולא נבראו. (ע"ע האומה העברית של תנועת הכנענים.) |
|
||||
|
||||
יש כתבה בגליון דצמבר 1987 של הנשיונל ג'יאוגרפיק על הספינה מול חופי אשקלון בה נמצא הספר. אם לא 87' אז השנה שציינתי תחת המאמר של אלי. עיינתי בכתבה במו עיניי. אבל טוב שאתה שואל, כי תנועות כאלה הן באמת כל מה שאמרת. |
|
||||
|
||||
אני לא בקי בתאריכים, אבל למיטב ידיעתי במאה ה14 לפנה"ס לא היו קיימות הממלכות הפיניקיות צור וצידון וממילא אין על מה לדבר על פניקים. (יכול מאוד להיות שאני טועה, אבל התקופה מוקדמת מאוד.) |
|
||||
|
||||
צור הוקמה כמושבה מצרית בשנת 2750 לפנה"ס לערך. כוכבן המסחרי של צור וצידון דרך רק אחרי התנחלות בני ישראל. מתי בדיוק? שאלה מצוינת, תלוי את מי שואלים ולפי מה קובעים. אני לא זוכר מתי הוקמה קרתגו, אך אאל"ט הרומאים מקדימים את הקמת קרתגו ליסוד רומא - כלומר לפני המאה השמינית לפנה"ס. אבל אנחנו ממילא יודעים שחירם מלך צור כבר היה שאקל משמעותי בימי דוד (המאה ה-11 לפנה"ס), כך שאינפורמציה נוספת זו לא מחדשת דבר. |
|
||||
|
||||
חירם מלך צור היה מלך בימי שלמה. מכיון שהמחבר התנ''כי לא הכיר את המלך בימי דוד הוא קבע שחירם היה גם בימיו. |
|
||||
|
||||
ומכיוון שאתה דווקא כן היכרת את המלך בימי דוד, אתה יודע שהמחבר התנ''כי טעה. |
|
||||
|
||||
לא אני הכרתי את המלך. (שכחתי את שמו. משהו בנוסח עדרובעל.) חוקרי התקופה שיודעים מי מלך מתי, יודעים מי מלך בצור בימי דוד. (סיפור תולדות דוד נכתב בימי שלמה כאפולוגטיקה, וזה מסביר הרבה דברים לגביו.) |
|
||||
|
||||
הייתי נמנע מסיפורים מביכים כמו דוד ובת-שבע. בעצם, למה לי לספר על אהבתו את אבשלום ועל יתר בניו האהובים והמתים? לא יותר עדיף לספר כמה דוד אהב את שלמה, שמוצאו שמן זית זך? |
|
||||
|
||||
בתקופת שלמה ידעו על פרשת דוד ובת שבע ופריה - הולדת שלמה. לכן הציגו את הסיפור בצורה שתהיה טובה לשלמה - נתן הנביא (שהיה מתומכי שלמה למלוכה) כביכול מוכיח את דוד שמצטער על פשעו והבן הנולד כביכול מת ואילו שלמה נולד לאחר מכן. בספר דברי הימים, שגם הוא אפולוגטיקה לדוד וביתו, המקרה לא מסופר כלל כי הספר נכתב הרבה יותר מאוחר מהמאורעות המתוארים בו ומחברו לא ידע שיום אחד יכלל באותה אנתולוגיה עם ספרי שמואל ומלכים. כנ"ל לגבי הפרשיות האחרות - מכיוון שבתקופת הכתיבה הן היו ידועות, לא העלימו אותן אלא הציגו אותן בצורה שתהיה נוחה לדוד וביתו. לגבי זה מומלץ מאוד ספרו הסאטירי של סטיפן היים - דו"ח המלך דוד, שגם היה עליו מאמר כאן - דיון 247 . |
|
||||
|
||||
קצת מוזר שכל עם ישראל ואשתו יודעים על דוד ובת-שבע, אבל אף אחד לא יודע ששבט אפרים בכלל לא קשור לאפרים בן יוסף, והוא בכלל פלש לארץ בזמן אחר. תהי 1 ההיפותזה שספר יהושע דובר אמת, 2 ההיפותזה שספר יהושע שקרי ושבט אפרים הוא זר לישראל, 3 ההיפותזה שספר מלכים דובר אמת ו-4 ההיפותזה שספר מלכים שקרי ושלמה פברק את עלילות דוד, אז אתה דבק ב 2+4 ואילו אני דבק ב 1+3. אבל עליך להסביר מדוע הפיברוק 4 חסום ע"י האמת הידועה לעם, ואילו הפיברוק 2 לא חסום. |
|
||||
|
||||
שבט אפריים לא זר לישראל. הוא אחד ממרכיביו כמו שאר השבטים. ספר מלכים הוא לא שקרי אלא מוטה פוליטית. (בלשון ימינו היו אומרים שהוא בעל נראטיב מסוים.) המחקר המקראי בכללו לא מוכר לכלל האנשים, וחבל. כמובן שאין הסכמות בין החוקרים, אבל מי שמתענין וקורא בענין יכול להגיע לידיעות מאוד מענינות. יותר מרתק מספר בלשי. |
|
||||
|
||||
לא מדובר בספר מלכים אלא בסיפור מלוכת דוד שנמצא בספר שמואל. |
|
||||
|
||||
תן לי להבין - אתה אומר שיחוסו המשפחתי של שבט אפרים נכון, אך הם עלו ארצה לפני כולם? למה ואיך? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שמוצאו של שבט אפריים הוא מאחד, ישראל (שלא היה ולא נברא), אלא ששבט זה ושאר השבטים הידועים כשבטי ישראל הם מרכיביו של עם ישראל ולפיכך אינם זרים לו. |
|
||||
|
||||
אז אברהם, יצחק ויעקב לא היו ולא נבראו? |
|
||||
|
||||
ובהמשך לשאלתך (אם יורשה לי): איך? איך ארז יודע אם הם היו או לא? |
|
||||
|
||||
לליאור - נכון. לעדי - לך כבר עניתי על זה. תגובה 93560 (הערה-צריך להחליף בתגובה את המילה טיפולוגי במילה אטיולוגי.) |
|
||||
|
||||
ושוב - אם הכל עורבא פרח, למה לטרוח לציין שיעקב היה רמאי, שרבקה כמעט נאנסה וששרה היתה סקפטית? אי אפשר לעשות עוד טיפה מאמץ ולתת לכל שנים עשר השבטים מוצא מכובד יותר מבני שפחות ורוצחים נקמניים? זאת, נוסף על השאלה הקבועה לגבי המקור המהימן שידע לגלות לך את מה שנפלא מבינתם של כל בני ישראל לדורותיהם. |
|
||||
|
||||
תיאור ספרותי יפהפה של דמויות ספר בראשית. סיפור יעקב מסופר להצדקה על שליטת ישראל על אדום שכביכול ניתנה בברכת יצחק. (עשיו מבוגר יותר מיעקב כי ממלכת אדום ותיקה יותר מממלכת ישראל). רבקה כמעט נאנסת? איפה זה מסופר? סיפור הסקפטיות של שרה נועד להגביר את המתח לקראת הולדת יצחק שהוא יורש אברהם המועדף וכביכול אבי הישראלים. כלל הספר מראה על סיפורים אטיולוגים ה"מסבירים" את המצב הפוליטי בזמן כתיבתו. ("מעשה אבות סימן לבנים") להרחבה, שוב אני מפנה לספר "מי כתב את התנ"ך" מאת ריצ'ארד פרידמן. וכמו שאמרתי, כאשר מתענינים בחקר המקרא מגיעים לתוצאות מענינות. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם אם במקום התורה היו מקבצים את סיפור פשוט, בית מטבחיים 5, האקלברי פין, ספר הדקדוק הפנימי וחסמב"ה 42, עדיין היית טוען שמדובר בהסברים אטיולוגיים מאוחרים שבאים להצדיק את קיומו של עם ישראל. בקיצור, אני לא מצליח לחשוב על איזושהיא ראיה שהיתה מאפשרת להפריך את ההיפותזה שלך. אם התיזה שלך אינה ברת-הפרכה, היא אינה אלא אמונה. אם היא ברת-הפרכה, אשמח לשמוע מה היית מוכן לקבל כראיות להיותה מופרכת. כאמור, איני מבין מה יש לשבטי ישראל לחפש יחד אם אין להם מוצא משותף אי-שם בדרך ממצרים לא"י, המתבסס על מוצא משפחתי משותף גם. אבל לחקר המקרא פתרונים. |
|
||||
|
||||
כדי שטענתי תהיה ברת הפרכה ספר בראשית צריך להיראות כמו היסטוריה אמיתית ולא אוסף של סיפורים. קבלת הסיפורים כמו שהם היא היא האמונה ואכן, באותה מידה ניתן להאמין בקיומם האמיתי של מאורעות המסופרים בספרים בדיוניים. אף חוקר רציני לא יקבל את היווצרות מוצאו של עם ממשפחה אחת. לפי הידוע מהיווצרות עמים אחרים, תהליך ההיווצרות הוא אבולוציוני ונעשה מיסודות הזרים זה לזה. לכן אין שום דבר מוזר בהיווצרות עם ישראל משבטים זרים והחברה הכנענית.1 (וכפי שכבר אמרתי, בתנ"ך נותרו הדיי היריבות בין השבטים השונים.) 1 ושוב, בספר דברי הימים ניתן לאתר את מוצאם והרכבם של השבטים עפ"י מגילות היחס שמופיעים בו. זו החשיבות שלו לחקר המקרא. מבחינת סיפוריו המופיעים לאחר מכן הוא כמעט חסר ערך. |
|
||||
|
||||
למען האמת גם 'היסטוריה' של הרודטוס לא יתקבל בימינו כספר היסטוריה מהימן, אבל הרודטוס לפחות הצהיר על כוונתו: "שלא יאבד זכרם של מעשי בני-אדם עם הזמן, וכן שלא תאבד תהילתם של מפעלים גדולים ומופלאים, הן של יוונים והן של ברברים, ובמיוחד לא הסיבה שבגללה נלחמו אלה באלה." ספרי התנ"ך אינם ספרי היסטוריה, ואין כוונתם להנציח מפעלים גדולים או מופלאים. ככה זה. בינתיים אתה דורש מספר בראשית שלא יהיה ספר בראשית כדי שטענתך תהיה ברת הפרכה. כלומר, אם הבנתי נכון, טענתך אינה ברת הפרכה. אם כך, אין לנו על מה לדון - זו אמונתך ובה תחיה. |
|
||||
|
||||
הוא מתיימר לתאר את מוצא העולם, האנושות, עמי האיזור ועם ישראל. בעיני מחבריו וקוראיו עד העת המודרנית (ולמרבה הצער גם בעיני רבים אחריה) הוא תיאור היסטורי מדויק ומהימן. קבלת ספר אגדי ומיתולוגי כלשונו ללא הירהור ועירעור הוא אמונה. כך גם אם היו מקבלים את הירודוטוס כלשונו. זה נכון לכל מחקר היסטורי - אי אפשר לקבל את המקורות כלשונם ויש צורך לחקור ולבדוק. |
|
||||
|
||||
ספר בראשית הוא מה שהוא. אצלי כאמור נוצר הרושם שאתה תאמר שסיפורי האבות לא היו מעולם, גם אם במקומם הייתי שותל כל טקסט פרוזאי אחר. כלומר, שאתה שולל אותם פשוט כי בא לך, ממניעיך שלך, לשים את התנ''ך בסל אחד עם עלילות גלגמש ותעודות אוגרית. אין כאן עניין של חקירה ובדיקה כי אין לך שום מקורות המעידים על קיומם או אי-קיומם של האבות מלבד התנ''ך (והמטען הגנטי של עם ישראל, שאינו מעיד על שמות אבותיו). מכיוון שלא ניתן להפריך את טיעוניך, זה לא עניין של מדע מול דת, זה פשוט עניין של אמונה אחת (אתיאיזם) מול אחרת. אה, ולעניין רבקה - אברהם ויצחק איש איש בתורו מציגים את נשותיהם כאילו היו אחיותיהם כשהם מתארחים בממלכות זרות. בשני המקרים המלך מתפעל מיופיה של האשה (שרה או רבקה) וכמעט שוכב איתה, בלי לדעת שהיא אשת איש. |
|
||||
|
||||
פסקה שניה: אינך מדייק, אברהם עושה זאת פעמיים, אינני זוכר אם יצחק עושה זאת. פעמיים עושה זאת אברהם, פעמיים אלוהים עוצר את השליט לפני המעשה, פעמיים גוער השליט באברהם, נותן לו כסף ומקנה, ושולח אותו לדרכו. הכפילות הזו, שבה העקרון לכאורה נשמר אך הפרטים משתנים, מתאימה יותר לרעיון של אוסף סיפורי עמים מאשר היסטוריה רצינית, וזה חוזר לכל אורך הקטעים המיתולוגיים יותר של התנ"ך - יש כפילות כזו בסיפור של נוח, בסיפור הבריאה, וסיפור המלכת שאול מתעלה עליהם בכך שמובאים שלוש וריאציות שלו שם. |
|
||||
|
||||
כן, נזכרתי במה מדובר. הדמיון לסיפור אברהם, שרה ופרעה אומר דרשני ומחזק את הסברה שלפנינו אוסף אגדות. כמו כן, אבימלך מוצג כפלישתי וזה אנכרוניזם לתקופה המיוחסת לאבות. הפלישתים עדיין לא הגיעו אז לארץ. אנכרוניזם נוסף בספר בראשית הוא אזכרת הגמלים שגם הם לא היו בארץ בתקופה זו. לא ''בא לי'' לשלול את אמיתות התנ''ך ואין לי שום מניעים מלבד הרצון לדעת מה היה באמת. למרבה הצער באמת לא ניתן להצליב חלק גדול מהתנ''ך עם מקורות אחרים (חוץ ממימצאים ארכאולוגים) ואת המסקנות ניתן להסיק מהטקסט עצמו. ספר בראשית פותח באגדות מיתולוגיות (שכמובן לא מתישבות עם הממצאים המדעיים חוץ מבתיאוריות מסוימות שמנסות לשלב אותם בצורה מלאכותית, פשטנית ופלפלנית) וממשיך בסיפורים על ''אבות האומה'' בצורה של אגדות (בחלקן חוזרות על עצמן כמו שהראיתי למעלה) וגישה של ''מעשי אבות סימן לבנים'' (כמו ירידת אברהם מצרימה ושובו משם). לכן הוא נכלל ביחד עם עלילות גילגמש. באשר לתעודות אוגרית, יש שם חלקים סיפוריים מיתולוגים לצד מסמכים היסטורים, ממש כמו בתנ''ך. אמונה היא אך ורק קבלת התנ''ך כלשונו כי כך כתוב וכך כולם יודעים. דרך אגב, מבחינה ספרותית ספר בראשית הוא הספר היפה ביותר בתנ''ך וכולל את הסיפור היפה ביותר - יוסף ואחיו. |
|
||||
|
||||
קבלת התנ"ך כלשונו היא אמונה, וכך גם אי-קבלת התנ"ך כלשונו. שוב אינך מציע כל דרך להפריך את אמונתך, לכן לא תוכל לטעון שיש בה משום בירור האמת. אגב, על אבימלך בסה"כ נאמר שהוא מלך גרר. לפלשתים היו סרנים ולא מלכים, וודאי שלא שמות כמו אבימלך, לכן אין כל אנכרוניזם בסיפור בפרק כ'. בפסוקים לב' ולד' בפרק כא' נכתב: "ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וישובו אל ארץ פלשתים", "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים" כלומר אותו חבל ארץ הוא ארץ פלשתים, מכיוון שבזמן שנכתב התנ"ך ישבו שם פלשתים. אך לא נכתב כי בגרר ישבו גויי הים בימי אברהם. הפלשתים גם לא נזכרים בפרק טו' בין עשרת העמים שמבטיח ה' להוריש בפני זרעו של אברהם בברית בין הבתרים. והכותרת הלא חביבה מרמזת שאם באמת אנחנו מנהלים התנצחות בין אמונות בלתי ניתנות להפרכה, אנחנו יכולים באותה מידה לחדול. |
|
||||
|
||||
יש דרך להפרכת דבריי, אלא שסביר מאוד שהיא לא קיימת גם במידה שספר בראשית נכון - מציאת עדות חד משמעית על קיום לפחות דמות אחת מהספר. סביר מאוד שכשנאמר שאבימלך חוזר לארץ פלישתים הכוונה היא חזרה לארצו שבה יושב עמו המדובר ואחרת היה נאמר (נניח) ''ארץ אמורים''. ואכן, אנחנו ממשיכים לטחון מים ולחזור על אותם דברים. באופן כללי, דיון על התנ''ך ואמיתותו ההיסטורית הוא תמיד מענין. |
|
||||
|
||||
למעשה, ניתן תיאורטית לבדוק זאת, ע"י חפירה ארכיאולוגית מסודרת בחללים התת-קרקעיים מתחת למבנה הקיים במערת המכפלה - שהרי בה, לפי האמונה, קבורים רוב האבות והאימהות: שרה, אברהם, רבקה, יצחק, לאה ויעקב. לאחר ששת הימים, היו 3-2 פעמים בהם ירדו קומץ אנשים לחללים אלו, בהסתר כדי שלא לקומם את האוכלוסייה הפלסטינית, ולשעות מספר בלבד, וככל הנראה גרמו בעיקר נזק - אך בשובם העידו על קיום שרידים עתיקים, ייתכן מ"תקופת האבות". |
|
||||
|
||||
אבל זו לא הוכחה חד משמעית לקיומם של הדמויות המתוארות במקרא. יתכן מאוד שהמחבר התבסס על קבר קיים וקבע ששם נקברו האבות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהקבורים הם בהכרח לא יהודים, אלא שהם לא בהכרח האבות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בהמשך לתגובתי הקודמת, ניתן לקרוא כאן: המבנה המפורסם הוא ככל הנראה הרודיאני, והתנ"ך נחתם עוד קודם לכן. גם אם ייתכן שהחללים התת-קרקעיים לא יספקו הוכחה לקיום האבות, הם יכולים לספק קנה מידה טוב למידת קדמותו של הסיפור. אנו מדברים על מסורת שאמורה להיות בת כ-3800 שנים, ותועדה בספר המוכר לנו לפני כ-2500 שנים. בכל עם אחר, היו מתייחסים לכך במידה של יראת כבוד: מערת המכפלה, כמו הר הבית, היא ממקומות הפולחן הקדומים ביותר בעולם שממשיכים להיות מקודשים עד היום. גם אם עכשיו נוכיח באותות ובמופתים שלא היה אברהם אבינו, הדבר לא ישפיע על רוב המאמינים בשלוש הדתות שמוצאן בקדמת אסיה (שלא לומר "מונותואיסטיות"). במקום לשלוח לבדיקה ילדה צנומה וחסרת כל מושג בארכיאולוגיה כמתואר בקישור, אפשר לשלוח רובוט צילום כפי שנעשה בפירמידות, והבעיה המרכזית היא שהוואקף המוסלמי יתנגד לכל נסיון בדיקה - וייתכן בהחלט שגם במפלגות החרדיות יתנגדו למחקר כזה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ודאי שקבלת התנ''ך כלשונו מחייבת אמונה באלוהים, וקיומו של אלוהים אינו ניתן להפרכה, לכן הוא גם אינו ניתן להוכחה, לכן נטל ההוכחה אינו עלי. ושוב - גם האמונה שאין אלוהים אינה נתמכת ע''י ראיות הניתנות להפרכה. מי שאומר שסיפורי האבות הן בדיה (למשל ארז) אינו מסוגל להוכיח או להפריך את טענתו, כלומר הוא לא מאמין בסיפורי האבות בלי שום קשר לטענה (המופרכת) שנעשה כאן ניסיון מדעי לבירור האמת. בירור האמת בדיון האחרון הסתכם בציטוט פסוקים רלבנטיים מספר בראשית. היסטוריה היא דבר נחמד, וחקר המקרא חביב במיוחד, אבל לא צריך לקחת אותו ללב ולחשוב שלאיזה מאמין אתיאיסטי או אחר יש מתודה מדעית ביד. וזהו. |
|
||||
|
||||
א. קיומו של אלוהים ניתן להפרכה. ראה תגובה 63520 . ב. הטענה שלי על אי אמיתותו של ספר בראשית נובעת לא מאמונה אלא מסיגנונו ותוכנו - אגדות המסבירות על ראשית העולם והאנושות, מספרי שנים מופרזות בחיי אדם, סיפורים מגמתיים בעלי מסר של "מעשי אבות סימן לבנים" והסברים על המצב הפוליטי מדיני בזמן מאוחר יותר. כל זאת מצביע על ספר שנכתב למען מגמה מסוימת בזמן מאוחר ותיאר היווצרות עולם, אנושות ועם ע"י סיפורים מומצאים. אגדות על ראשית היווצרותם של עמים מוכרים גם מעמים אחרים. (ע"ע סיפור רמוס ורומולוס שמהם כביכול נוצר העם הרומי.) |
|
||||
|
||||
א. אתה החלטת כי עקרון הברירה הטבעית לא יאה לאלוהים. אני בניגוד לך לא מכיר אותו כ''כ טוב, ולכן לא שותף לתגליתך הסנסציונית כי קיומו של אלוהים ניתן להפרכה. די, הויכוח הזה נדוש וטחון לאבק - לא ניתן להוכיח או להפריך את קיומו של אלוהים. אל''פ, אבל אני בטוח שאלה שכן יכולים להסביר למה קיומו של אלוהים אינו ניתן להוכחה או להפרכה. ב. חשבתי שאמרת שלא ניתן להפריך את טענתך שספר בראשית הוא בדיה (אלא אם מוצאים ראיה לקיום האבות, אבל בדיקה גנטית שהיתה מוצאת זיקה בינם לבין העם היהודי זה לא מספיק טוב אם הבנתי אותך נכון) |
|
||||
|
||||
א. אם הטענה שאלוהים הוא "מהנדס על" שתיכנן וברא הכל, מדוע יש דפקטים ביצור ומדוע ניתן להתחקות על שלבים שונים ביצירה בניגוד לטענה הדתית שהכל נברא ביחד? טענה של "לא ניתן להוכיח ולא ניתן להפריך" היא אמונה ולא יכולה להתקבל ע"י שום גישה מדעית. ב. מעולם לא אמרתי שלא ניתן להפריך את טענתי, אלא שמאוד לא סביר שתימצא ההפרכה. כמו כן, הנימוקים שלי סבירים יותר מהבחינה הלוגית והרציונלית מנימוקי הטענה שספר בראשית אמיתי בתוכנו. |
|
||||
|
||||
א. ''לא ניתן להוכיח ולא להפריך'' הוא בדיוק ההגדרה של אמונה, להבדיל מהשערה. השערה ניתן להוכיח או להפריך, אם לא כרגע אז מתישהוא. אמונה לא ניתן להוכיח או להפריך לעולם מעצם טיבה. ניתן להוכיח יפה מאד שאין שדים ורוחות, דהיינו התערבות של כוחות על טבעיים בטבע. לא ניתן להוכיח או להפריך את קיומו של אל מטאפיסי, בורא שמיים וארץ. הרבה אתיאיסטים היו מאד מרוצים אילו ניתן היה להפריך, שלא לדבר על הכמרים שהיו מתים להביא הוכחה של ממש לקיומם של האב, הבן או רוח הקודש. ב. באותה מידה יכול אדם מאמין לטעון שהופעת העם היהודי מן המדבר והישרדותו עד לימינו אלה אינו סביר מהבחינה הלוגית והרציונלית אלא אם יש אלוהים. תער אוקהם אינו רלבנטי כשאנו דנים באמונות שאינן נוגעות למציאות הגשמית. אין ולא תיתכן הוכחה לכך שיש או אין אלוהים. |
|
||||
|
||||
מכיוון שכל הענין טוען על עצמו מלכתחילה שאין להרהר ולערער בו, הוא אינו יכול להיות קביל, ממש כמו אמונה בשדים ורוחות ואסטרולוגיה. |
|
||||
|
||||
לאתאיסטים כמו גם למונותאיסטים יש אינטרס ברור למצוא הוכחה (או הפרכה) למציאותו של האל. אי קיומה של זו הוא עובדה בסיסית כמו ההכרח לבסס את הגיאומטריה על אקסיומות או הכשל הבסיסי שמחייב משפט גדל בתוך כל מתימטיקה. המדע מתבסס על האקסיומה שיש מציאות אוביקטיבית, הדת על קיומו של האל והאתאיזם על אי קיומו של האל. לא המונותאיסטים טוענים על עצמם ולא האתאיסטים, ולכן הטענה האחרונה שלך ריקה מתוכן. אבל אולי כדאי להניח לאחד מפילוסופי החצר לתת את דעתו לעניין זה, כדי שלא יתקבל הרושם שאני מנסה למנוע ממך להוכיח שאין אלוהים. |
|
||||
|
||||
האם לא אתה אמרת שלא ניתן להוכיח או להפריך את קיומו של האל? ומכיוון שאתה מאמין באלוהים, לפחות אחד מהמונותאיסטים טוען כך ולכך מכוונת טענתי. |
|
||||
|
||||
טוב שאתה יודע לקרוא את מוחותיהם של אתאיסטים ומונותאיסטים. לאתאיסט הזה לא ישנה כל כך אם תמצא הוכחה או הפרכה למציאותו של האל המקראי - בכל מקרה האונטולוגיה שלי תקפה, ומן הבחינה האפיסטמולוגית, יש לי חילוקי דעות רציניים עם סוג המוסר והדעת שהאל המקראי לכאורה מייצג, ועם רעיון עבודת האל בכלל, ולכן ממילא אהפוך לאפיקורס. |
|
||||
|
||||
האמירה "לא ניתן להוכיח ולא להפריך" היא לא ההגדרה של אמונה. לא את כל ההשערות ניתן להוכיח או להפריך. ניתן להוכיח ולהפריך אמונות. ניתן להוכיח שאין שדים ורוחות? איך? אם אתה רוצה להיות עקבי כדאי שתסביר למה לדעתך אי אפשר להאמין בשדים ורוחות, כפי שמשתמע מהמשפט הראשון שלך. ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים (אם הוא קיים) ברגע שיתחשק לו, להפריך קצת יותר קשה גם אם הוא לא קיים (כמו עוד המון דברים אחרים, כמובן). משום מה השמטת את הרבנים שהיו מאוד שמחים להוכחה. כולם שמחים להוכחות של אמונותיהם. המשפט "לא ניתן להוכיח ולא להפריך" הוא מאוד תפל. משום מה הוא הפך לאקסיומה משתקת - היה הרבה יותר טוב אם אנשים לא היו מנפנפים בו אלא פשוט אומרים שאין להם עניין לדבר על זה (לפעמים בגלל שהם משוכנעים שאי אפשר יהיה לשכנע אותם. הם מאמינים וזהו זה). השובניזם שלך כלפי הנצרות לא מוצדק - ישנן כתות נוצריות שמפרידות בין הרצוי למצוי1 - בין המצוות (בטח יש להם שם אחר לזה) ובין התיאולוגיה, ולא עוסקות באלוהים, בנו, והחיים אחרי המוות, אלא רק בכתובים. 1 רואים שהרבה זמן לא ירדתי לעומק האייל - חסר לי המינוח המדויק יותר. אסתפק בזה. |
|
||||
|
||||
אין לנו שום תצפית נסיונית על איזושהיא מעורבות על טבעית במתרחש סביבנו. שדים ורוחות אמורים להיות מעורבים באופן על טבעי במתרחש סביבנו. מכאן שאין שדים ורוחות. כמובן שניתן לטעון שיש שדים ורוחות 'רדומים' שהיו יכולים להתערב בטבע אבל לא בא להם, אך תער אוקהם תקף כנגדם כשם שהוא תקף כנגד כל הסבר למתרחש בטבע. עם כל הכבוד, אני מבין בנוצריות (אם לא בדת הנוצרית) קצת יותר ממך, ובפרט אני יכול להעיד שגם הם מתעסקים בתיאולוגיה ולא רק בפרקטיקה. אבל אני באמת מציע שנחכה שיעבור כאן איזה סטודנט לפילוסופיה ויבהיר אם ניתן או לא ניתן להוכיח שיש אלוהים, ומה זה בכלל אמונה. |
|
||||
|
||||
כרגיל בחרת להתמקד במה שנוח לך. התעלמת משלושת רבעי תגובה, את העניין עם השדים מרחת, הכנסת לי עקיצה עם הנוצריות (והתעלמת מהמשמעות), ואז גם פנית מעל לראשי לפילוסוף. יפה מאוד1. עם כל הכבוד, אין לך שום דרך לדעת מה ההשכלה שלי ב"נוצריות". ישנם בפירוש פלגים כאלה. לינק אחד שניתן באייל שנוגע בעניין2: http://www.secweb.org/asset.asp?AssetID=192 . אין לי כוונה להמשיך ולנבור בזכרוני לאור העובדה שאתה אטום לחלוטין. רצוי להזכירך שחלק גדול מאמירותיך, כולל דברים שנאמרו בדיון זה, הם כפירה מוחלטת על פי היהדות. זה שלך יש קונוונציות פסאודו-פילוסופיות לעניין זה נחמד מאוד. אולי תפתח כת חדשה? 1 או לפחות אופייני. 2 אם הוא לא מספק אותך תעשה חיפוש לבד. |
|
||||
|
||||
מה זה כ"כ משנה אם יש פלגים בנצרות שמתרכזים בפרקטיקה ולא בתיאולוגיה? לקתולים יש תיאולוגיה מפותחת, גם לפרוטסטנטים יש, ומה זה בכלל משנה לסוגיית יכולת ההוכחה של קיומו של אלוהים? אני לא כ"כ יודע על מה אתה מדבר כשאתה טוען שאני משמיע כאן דברי כפירה. כל מאמין יגיד לך שיש אלוהים ללא כל ספק. כל אתאיסט יומר לך שאין אלוהים ללא כל ספק. מדען אמור לגלות גישה ספקנית-ביקורתית ולהפעיל את כליו הנסיוניים כדי לבצע תצפיות שיכריעו בסוגיה. אך זוהי סוגיה אמונית שאינה רלבנטית בכלל למדענים. וזהו. |
|
||||
|
||||
חבל שלא ענית על תגובה 114010. עכשיו תצטרך להמשיך להתגלגל במורד עם לנדוור, כי אני מושך ידי מהסיפור. אני לא יודע מה זה משנה, אתה הכנסת את הנצרות דרך הכמרים לסיפור. פסקתך השניה לא דורשת התייחסות של פילוסוף, וליתר דיוק היא לא דורשת התייחסות כלל. סתם טאוטולוגיה. |
|
||||
|
||||
סתם לפרוטוקול - לא ממש הסברת למה דבריי הם כפירה, טאוטולוגיה או גילוי של אטימות. באותה מידה יכולת לומר שאני אופה מנוצרים מצות. לילה טוב. |
|
||||
|
||||
ניקח לדוגמא את המשפט "לא ניתן להוכיח ולא להפריך את קיומו של אלוהים". הוא כפירה, כיוון שלמאמינים יש הוכחות לקיומו של אלוהים1, כמו למשל התנ"ך עצמו או כל מיני חלומות שהם חלמו. הוא טאוטולוגיה, כי עצם ההגדרה האישית שלך לאל דורשת שלא יהיה אפשר להוכיח ולהפריך את קיומו (זאת להבדיל מקיומם של שדונים שכמובן אפשר להוכיח או להפריך). ההגדרה הזו היא מלאכותית, והיא נתפרה במיוחד כדי להמנע מאמירה משמעותית - וכמובן שאינה תואמת את התנ"ך. אם אנחנו כבר מתעסקים בדברים שכן או לא הוסברו אולי תנסה להתייחס לתגובה 114010, ונסה להמנע מהטריקים הזולים והמעצבנים שבתגובה 114018, כפי שנמנו בראשית תגובה 114038? סתם בשביל הסימטריה. 1 ואפשר לא לקבל אותן (אם אתה כופר). |
|
||||
|
||||
גם מאמינים יכולים לומר לך שלא ניתן להוכיח או להפריך את קיומו של אלוהים, משום שעבורם קיומו הוא עובדה מוצקה ומוחלטת. זהו בדיוק מבחן האמונה - מי שאומר בעקבות מאורע כלשהוא (למשל השואה) שהפסיק להאמין באלוהים, משמע (לפחות אליבא דליבוביץ') שמלכתחילה לא באמת האמין באלוהים אלא באיזשהוא נותן שירותים כל יכול. זו לא טאוטולוגיה, מכיוון שהאמירה לא מתייחסת לעצמה. אקסיומת המקבילים אינה ניתנת להוכחה או להפרכה, האם היא טאוטולוגיה? למה עדיין לא התייחסתי ב114010? |
|
||||
|
||||
אני יודע שהם יכולים להגיד את זה, אז מה? המשפט השני שלך בכלל לא רלוונטי. טאוטולוגיה לא צריכה להתייחס לעצמה. גם מכונית אינה ניתנת להוכחה או להפרכה, האם היא טאוטולוגיה? -------------------- אין צורך בתשובה, לא למלבן הנוכחי ולא לראשון. |
|
||||
|
||||
כל אדם יכול להאמין באלוהים ללא כל צורך בהוכחה. את קיומו של אלוהים אי אפשר להפריך, לכן מי שטוען כי הפסיק להאמין באלוהים בגלל איזשהוא מאורע היסטורי לא כ''כ יודע על מה הוא מדבר. כלומר, מבחינה סיבתית יכול להיות שלפני המאורע הוא האמין ואח''כ לא, אבל 'קרה א' ולכן אין אלוהים' הוא לא נימוק לוגי תקף. אני לא מאמין במכוניות, אני יודע שהן קיימות. זאת משום שהנחתי (כאקסיומה) שקיימת מציאות אוביקטיבית הנמדדת ע''י החושים שלי, וחוש הראיה שלי רואה מכונית בחלון. אף אחד לא יודע אם אלוהים קיים, אבל חלק מאמינים באמונה שלמה שהוא באמת קיים. חלק מאמינים באמונה שלמה שהוא לא (ומיסטר נאורי אף מפליג וכופר באלוהים כזה גם אם הוא קיים). קיומו של אלוהים הוא בסה''כ עוד אקסיומה שאינה ניתנת להוכחה. את כל שאר ההערות הלא נחמדות שלך אתה מוזמן לנמק. |
|
||||
|
||||
אם כל העניין כל-כך אקסיומתי, וכל-כך אמוני, וכל-כך לא מושפע מן המציאות האונטולוגית, מדוע אנשים משנים את דעתם? מדוע ישנם חוזרים בתשובה, נוצרים שנולדו-מחדש, ולחילופין, כופרים וחוזרים בשאלה? מדוע לאירועים דרמטיים בחיי בני אדם יש אפקט של שינוי האמונה? |
|
||||
|
||||
שטף החוזרים בתשובה ובשאלה אינו עצום ורב. מי שמאמין מאמין, מי שלא לא, והרבה קולות צפים נעים לכאן ולכאן מדי פעם. זו גם לא בעיה של מידע מוחלט - אתה מתיימר להיות אתאיסט שקול ומחונן בכנות אינטלקטואלית כדבעי, אבל בעצם אתה לא מכיר את עיקרי האמונה ביהדות, או את פרקי אבות, או סוגיות יסודיות במשנה ובגמרא, ובעצם אין לך כ''כ מושג במה אתה לא מאמין. כך שבין החוזרים בתשובה אפשר למנות רבים שעשו זאת בשל שינוי במידע שהועמד לרשותם, משמע היו מאמינים מלכתחילה אילו היו יודעים מה שהם יודעים עתה. באותה מידה יש אנשים שעוברים מדי פעם מגיאומטריה אוקלידית ללא-אוקלידית כזו או אחרת, זה עדיין לא אומר שאקסיומת המקבילים אינה אקסיומה. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין פרקי אבות לבין אמונה בקיומו או אי-קיומו של אלוהים? |
|
||||
|
||||
אין קשר, מר גולגר הוא יודוצנטרי שוביניסט שחושב שכל עניין אמוני קשור לדת הקיקיונית הזו שנקראת יהדות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |