|
||||
|
||||
ימימה עברון, שחיברה את המאמר המצוטט שהופיע ב"הארץ" כותבת שחברי מליאת האקדמיה אינם מקבלים כסף על עבודתם. היא כמובן מתייחסת לכל הפרשה בבלוג שלה ב"רשימות": http://www.notes.co.il/yemima/6249.asp |
|
||||
|
||||
להלן הקישור לתגובות על מאמרה של אביבה עברון ב"הארץ": |
|
||||
|
||||
צודק, סליחה. עוד פליטת קולמוס מוטעית שלי. |
|
||||
|
||||
ועוד שתי תגובות מעניינות על מאמרה של ימימה עברון היום: |
|
||||
|
||||
לא מצאתי שם טענה מוצקה נגד אותה הצעה. תוספת הניקוד אינה פוגעת ביכולת הקריאה, כך שגם מי שיראה טקסט מנוקד עדיין יכול לקוראו. חוקרי העתיד לא יזדקקו למקבילה השמיעתית של אבן הרוזטה כמו שמפוליון כדי לדעת את ההגיה שכן יעמדו לרשותם הקלטות, מה שלא עומד לרשות החוקרים כיום. לשאלה השלישית שמעלה א"פ קודמת ההנחה שיש ערך אינהרנטי הנחלת הדקדוק הקלאסי להמונים - הנחה שהיא ערכית וסובייקטיבית. איני רואה פסול אובייקטיבי בכך שהדקדוק הקלאסי ישאר רק בין כתלי האוניברסיטאות, ואני גם מתנגד להתייחסות לתלמידי אשורולוגיה כתמהוניים. הכרתי תלמיד אשורולוגיה (שמו אפילו "אשר") והוא נורמלי לחלוטין, ואפילו אדם שומר מצוות. במכתב השני אין טענה נגד ההצעה אלא יותר נגד אדישות הצבור להצעה. אגב, א"פ שם, קרוב משפחה שלך? אם כן, אז יש מקום להצהרת גילוי נאות. |
|
||||
|
||||
אין שום קשר ביני לבין א"פ. בעצמי התפלאתי מי זה/ו. ואני הרי לא מתגורר בתל אביב, כידוע לך, אלא בעיירת חוף צפונית לה. וכמובן, את תגובתך הנוכחית אתה מוזמן לא-על-ידִי למייל לעיתון הארץ, כדי שיהיה להם מה לאכול מחר :-) |
|
||||
|
||||
כבר התפלאת בעצמך על ההיתחזויות הקודמות שלך בדיוק באותן המלים ובאותה הזריזות. |
|
||||
|
||||
תגיד, אתה באמת כה פתי לחשוב שאם כאן באייל אני מופיע, בניגוד להתחזויותיך שלך, בשמי ושם משפחתי המלא, אז שעל דפי הארץ אנהג אחרת? וכי למה לי? הרי כבר פרסמתי לא-מעט מכתבים בעיתון "הארץ", כולל במוסף הספרותי, בשמי ושם משפחתי המלא. |
|
||||
|
||||
http://www.haayal.co.il/help , שאלה 23 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כבר תפסו אותך על היתחזויות בשמות שונים |
|
||||
|
||||
כן, באמת? אפשר לינקים. |
|
||||
|
||||
בתגובה 215531, תגובה 215435, תגובה 215434, תגובה 215433, תגובה 215383, תגובה 215330 ותגובה 215214 התחפשת ל"סתם אחת", ובתגובה 215546 שיקרת והכחשת שעשית זאת. בתגובה 196075 (ועוד כמה) התחזית לעורך-דין חילוני. בסוף הודית בתגובה 198501 אבל רק אחרי שהפלת את עצמך בפח בתגובה 196141. בתגובה 210120 הגבת כאלמוני ואפילו לא טרחת להכחיש כשהשבתי לך בשמך. גם כאן הפלת עצמך בפח בתגובה 210123. והיה גם את "אריסטו ד"', שאין לי כבר כח לחפש. אתה מוזמן לשוב ולהכחיש ולהוסיף שקרים, אבל סתם תצטרך לעבוד קשה יותר ביום הכיפורים הקרוב. לא חבל? |
|
||||
|
||||
מה זה בדיוק משנה *מי* הוא הטוען, השאלה *מה* הוא אומר. מבחינתי, אין זה חשוב מי אתה, אלא מה יש לך לומר: דברים של טעם, עניין ואמת או דברים סרי-טעם מתוך בערות בנושא הנידון. ברור שיש מצבים ששמו של הטוען מעיד כבר על התוכן הקבוע של טיעוני תגובותיו ו/או מאמריו, ולא אנקוט בשמות-עט ידועים מן העיתונות הכללית, אך כאשר הטוען בוחר לו שם בדוי בדיון, מה זה בכלל משנה מי הוא? משנה מה הוא אומר, ואליהם יש להתייחס לגופו של עניין. במקום לעסוק בדקדוקי עניות קטנוניים ברמת גן. ובכלל, ממתי אסור להגיב בשמות בדויים באייל או על גלי הכפר הגלובלי בכלל? יש איזה חוק חדש בנושא שאני לא מכיר? |
|
||||
|
||||
באמת הגיע הזמן שינסחו את חוקי האתיקה של האייל. בינתיים, החוק קובע כדלקמן: "מותר לכל אייל להגיב בשמו האמיתי, בשמו הבדוי הקבוע, בשמו הבדוי הזמני, או באלמוניות מוחלטת. מותר לבחור בכל שם, פרט לזה האסור על-פי הוראות חוק, תקנה שברשומות, או הוראה אחרת. מותר גם להחליף שמות ולהגיד שזה לא אני, אבל בזה אסור להתפס". |
|
||||
|
||||
שומו שמים, למה אסור להיתפס על החלפת השמות בתגובות באייל? |
|
||||
|
||||
ובקיצור: לשקר. איך אומרים בארמית "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס"? |
|
||||
|
||||
תגובה 227714 |
|
||||
|
||||
"על חוש הומור, שמעת?" (אמנם יש לך תירוץ טוב, שבשום מקום בתגובה שלי לא מופיע הקוד ":)"). |
|
||||
|
||||
לא. מה זה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מי בכלל ביקש *ממך ומשכמותך* שכר?! ובהקשר להתנהגויותיך הצבועות באייל, יש לצטט את הקונטקסט המלא של המקור התלמודי: "אמר לה ינאי המלך לאשתו: אל תייראי מן הפרושים [=החרדים אל דבר השם] ולא ממי שאינם פרושים [=החופשיים מדבר השם], אלא מן *הצבועים* שדומים לפרושים, בכך שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס (סוטה כב, ע"ב). ורק אזכיר במאמר מוזגר למי ששכח את תלמודו, שזמרי בן סלוא היה גדול החוטאים שזנה אחרי המדיינית כזבי בת צור - ושניהם הוכו למוות בידי פנחס בן אלעזר הכהן בקנאותו הדתית - כשהחל העם הישראלי לזנות אל בנות מואב בהיצמדם לבעל פעור בשיטים. |
|
||||
|
||||
ומה אתה אומר על מעשהו של פנחס בן אלעזר הכהן שהיכה את שני החוטאים למוות בקנאותו הדתית - אתה מסכים עם התנהגותו זו? |
|
||||
|
||||
ולמה שלא ניתן לשוטה הכפר הגלובלי להחליט בנושא, להחליט אם הוא פנחס או זמרי (על פי מעשיהם, כמובן)? |
|
||||
|
||||
אינני מתעניין בשוטה הכפר הגלובלי. אני חוזר על שאלתי: מהי דעתך *שלך* על מעשהו של פנחס הכהן? ולהבהרת השאלה: האם אתה חושב שראוי להרוג נואפים (או נואפים עם גויות, אם הבנתי נכון)? |
|
||||
|
||||
אני? אני בכלל לא מתיימר להיות פנחס, כי אני לא במידת הנעליים הרוחניות שלו. ולא שאני מתיימר להיות זמרי, כן. ומאחר ושכ"ג הוא שהחליט שאני מתיימר להיות פנחס, חובת ההוכחה עליו. ואל דאגה, אתה לא צריך לטרוח ולפנות אליו, כי לא קוראים לו - הוא בא לבד. איזה בא, קופץ כמו פרפר (-: |
|
||||
|
||||
ידידי היקר, אינני שואל כלל וכלל אם אתה מתיימר להיות פנחס או לא, וגם אינני מתעניין במידת הנעליים שלך, הרוחניות או הפיסיות. אני שואל שאלה פשוטה למדי: האם אתה מסכים עם פנחס, בכך שיש להרוג אנשים החוטאים בזנות? הנה, ע"מ להוסיף פשטות על פשטות, אענה לך אני את דעתי על שאלתי: לא, אני סבור שאין להרוג את החוטאים הללו. מאחר ויהודים אנו, רחמנים בני רחמנים, הנני פונה אל מידת הרחמים שבך :-), ומבקש שתענה על שאלתי באחת משתי תשובות אפשריות: א. לא, אינני מסכים עם פנחס הכהן. ב. כן, אני מסכים עם פנחס הכהן. - זה הכל, מותר לבקש? |
|
||||
|
||||
תגיד, אני חיב לך שקל? ובכל אופן עניתי לך לפני שתי דקות, ואם לא היית נחפז היית חוסך מעצמך את בושת הפנים הזאת. |
|
||||
|
||||
תגובה 227886 |
|
||||
|
||||
תשובתי ובחירתי באופציה א'. כן, אני מסכים עם מעשה ההצלה של פנחס הכהן, במקרה שכזה. רק ברשותך, אסביר מדוע ולמה אני דווקא כן מסכים, בניגוד לך: מי ששואל את השאלה, מקבל את הסיפור המקראי כמות שהוא, לפחות לצורך הדיון. ובכן, בסיפור המקראי מסופר שהיה נגף (= מחלה הגורמת לחללים רבים) כתוצאה מן המעשה, ועשרות אלפים (!) מישראל מתו. במעשהו *הציל* פנחס הכהן את שאר העם החפים מפשע, כשברור שהגורם למגפה היה מעשהו של זמרי בן סלוא וחוסר התגובה מצד העם. וממילא ברור שזמרי בן סלוא היה לא סתם פצצה מתקתקת, אלא פצצה שכבר התפוצצה על ראשם של אלפים רבים (לא פיגוע שבו נהרגים כעשרים איש) ועדיין מוסיפה להתפוצץ. כעת תשאל: מה הקשר בין מעשה זמרי לנגף? אני יכול להסביר לך, אבל אתה הרי יונק את ידיעותיך אודות מעשה פנחס מהסיפור המקראי, ובכן שם מתואר שזה בדיוק מה שקרה: שהמעשה גרם לנגף. נקודה. ועובדה היא, שמיד אחר המעשה חדל הנגף. |
|
||||
|
||||
הנה הסיפור המלא, כפי שהוא מופיע בספר במדבר כ"א: וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב. ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל. [כלומר, בעת שבת ישראל בשיטים החל העם נוהה אחר בנות מואב ופולחן פעור. אלוהים מתעצבן] ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל. ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור. [כלומר, משה מורה, במצוות יהוה, לשופטים לחסל את חסידי פעור] והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אהל מועד. [כלומר, איש (זמרי בן סלוא) מסרב להפרד מהאשה המדינית שלו (כזבי בת צור) ולעיני משה לוקח אותה עמו, בעוד בני ישראל בוכים פתח אהל מועד (לא ברור אם על גזירת הפרידה או על משהו אחר)] וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה וידקור את שניהם את איש ישראל ואת האישה אל קובתה. [פנחס, נכד אהרן, הורג את זמרי וכזבי באהלם] ותעצר המגפה מעל בני ישראל. ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף. [כלומר, העונש של יהוה, שלא פורש קודם, היה מגיפה] וידבר יהוה אל משה לאמור: פנחס בן לעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלוהיו ויכפר על בני ישראל. [כלומר, כל הסיפור בא להסביר מדוע ניתנה הכהונה לבני אהרון] |
|
||||
|
||||
לא הבנתי למי בדיוק חסר תנ"ך בבית, אבל שיהיה "הסיפור המלא", שבכלל מלא בעיוותי פרשנות רדודה. עם ישראל אינו מתחיל סתם כך לזנות אחרי בנות מואב, שכן מדוע לא זנה אחרי בנות עמים אחרים שכבש (אמורי, למשל)? ואם זנה, מדוע לא נענש אז? אלא שבפרשה קודם לכן, פרשת בלק שקראנו השבת בבתי הכנסיות, בלעם הוא זה ששולח בסוף הפרשה את בנות מואב כדי שישראל יזנה אחרי גופן, ואחר כך - אחרי אמונתן. ואמנם, חלק מהעם נכשל בכך והחלק האחר מקונן על מר גורלה של המגיפה הפוקדת את העם (24 אלף מתים! בשל מעשי הזנות, תרתי משמע). ובכל זאת, לנוכח מראה המגיפה, זמרי בן סלוא מסרב להיפרד מהאישה המדינית כזבי בת צור, וזן אחרי גופה ואמונת בעל הפעור שלה. גילוי עריות ועבודה זרה ושפיכות דמים - אלו הם שלושה דברים שנאמר עליהם בתורה יהרג ובל יעבור. ולזמרי לא איכפת כבר מהתורה וממכת המגיפה הממיתה את עמו ואת בני ביתו, מצידו אין חם יותר מחיקה של כזבי ואין צודק כאמונתה הפולחנית. והפרשה מסתיימת בפעולה דרמטית והרואית של פנחס (נכדו של אהרן הכהן) המציל את העם. לו היית מכיר מעט יותר את התנ"ך, היית יודע בבירור שאין צורך בשום סיפור מיוחד בשביל שנדע שמעכשיו הכהונה תעבור לבני אהרן. וזאת משום שהכהונה עוברת רק בירושה מאב לבן, ומאחר ומשה ואהרן היו כהנים גדולים, כהונתם עוברת לבניהם בירושת אבות אוטומטית, ככתוב במפורש בתורה. ועל סיפור השתלשלות הפרשה המלאה הקודמת, ראו: |
|
||||
|
||||
עליך להבין שבימים עברו היה עונש מוות עונש מקובל, בטח ובטח עבור התנהגויות נלוזות כפי שפירטתי בתגובתי לליצן הגלובולארי. ברוך השם בימינו אין צורך לנקוט יד חמורה כזאת, כפי שהיטיב להסביר האדמו"ר מזננדאם (1910-1996) (הראי"ב) בספרו המפורסם "משיב הרוח", ספר שחזה רבות מהפורענויות שבאו על עמנו כמו מלחמת יום הכיפורים ומלחמת המפרץ הראשונה. אומר הראי"ב כי מאז שנסתלקה הנבואה מישראל, החוטאים יבואו על עונשם הסופי והמוחלט רק בידי שמיים, ואנו מנועים מלהטיל עונשים שאין מהם חזרה. וזאת תשובתי לשאלתך, אם נשאלתי ברצינות ולא ע"מ להקניטני: חוטאים מסוגו של רב"י ושכ"ג שאינן אלא צאצאי הערב רב שהסתפח לישראל ביציאת מצריים ושהיו נסקלים למוות בצדק בתקופת אבותינו,העונש הראוי להם בימינו הוא לא יותר מארבעים מלקות חסר אחת וקנס כספי גדול. על העונש הזה יש לחזור מדי יום ביומו עד שיחזרו בתשובה מלאה. |
|
||||
|
||||
איש טוב וצדיק אתה. אגב, איך בדיוק הוא חזה את מלחמת יום הכיפורים ומלחמת המפרץ אם נסתלקה הנבואה מישראל? |
|
||||
|
||||
דובי, אם לא עקבת אחרי מהלך הדיון, כדאי שתדע שלא אני כתבתי את התגובה הטפשית הזאת שאליה הגבת, אלא מישהו אחר שלאחרונה משתמש בשמי ובמיילי ללא רשות על מנת להקניטני. ולא פלא שתגובתך נמצאת כאן משעות אחר הצהריים, וכלל לא הגיעה אלי כל הודעה במייל מהאייל על קיומה. דעתי בנידון ראה בתגובה 228027. |
|
||||
|
||||
אם משתמשים במייל שלך, אתה לא אמור לקבל הודעה למייל שלך? |
|
||||
|
||||
לא, ההודעה נשלחת רק לבעלי חשבון משתמש, ונשלחת על פי הכתובת שהוזנה לחשבון המשתמש. |
|
||||
|
||||
לא. את ההודעות האלה מקבלים ישירות למייל שמשתמשים בו בהתאמה אישית. כך שאם כתבת תגובה והשארת בה מייל של מישהו אחר, זה לא ישנה כלום- אם כתבת מההתאמה האישית שלך, תקבל תגובה למייל שלך. |
|
||||
|
||||
אבל מה פשעה של המדיינית? היא לא נכחה במעמד הר סיני ולא לקחה על עצמה שום התחייבות לאלוהי העברים. |
|
||||
|
||||
לא יודע. מוות נשמע לי חמור מדי. |
|
||||
|
||||
ועם כל זאת, לדעתי, הצלת חיים של רבים - דוחה הריגת יחיד לשם כך. |
|
||||
|
||||
הריגת יחיד לשם הצלת חייהם של רבים? כלומר - אתה אומר שבגלל מעשהו של היחיד הביא האל את מותם של רבים באמצעות מחלת הנגף, ואילולא היה פנחס רוצח את אותו יחיד - עוד רבים היו מתים עקב מעשיו? אם כך, אני חושב שהדת מתארת את הבורא כדמות מפלצתית, ממש. אם האלוהים קיים (ויש לי ספק רב), אני מקווה שהוא רק מוגבל בכוחותיו, ולא הצליח לברוא עולם יותר טוב, ואני מקווה שהוא לא מרושע עד כדי כך. |
|
||||
|
||||
מה לא ברור? תאר לעצמך אדם שקודח בתוך ספינה מלאה באנשים שנמצאת באמצע האוקיינוס. האם לא יכול להיווצר מצב שבו יחיד מסכן רבים, ובהדחתו ינצלו חיי רבים? ומה היה בדיוק בקבר יוסף, כשהופקרו חייו של חייל בשדה קרב על מנת שלא יפגעו חיילים נוספים בשל הצלתו. וזוהי דילמה מוסרית שהאתיקה הצבאית מטפלת בה. ברור שישנה מערכת היגיונית של שכר ועונש, בהתאם לבחירתו החופשית של האדם. ומי שבוחר לחטוא ולהחטיא אחרים, "זוכה" במחלת הנגף ההיא (באותה השעה). |
|
||||
|
||||
כאשר אדם שוכב עם אשה נכריה מעשהו אינו מזיק לאיש והוא אינו קודח חור בספינה שבאמצע האוקיינוס. וכאשר המקרא מתאר המתת רבים בגלל סיבה שכזאת ואתה משווה את זה למה שהיה בקבר יוסף, אתה חוטא חטא בלתי נסלח, פראזיט שכמוך, בזילות כבודו של החייל שאיננו. אתה מוציא לדת שם כל כך נורא, שאם האל הטוב, רב החסד והרחמים, אכן קיים (ואינני חושב שהוא קיים), הוא בוודאי מסתכל מטה ואומר לעצמו: "וי לי, מה חטאתי שדווקא מר פז המחליא הוא זה שמינה את עצמו כסוכן שלי?" |
|
||||
|
||||
ודווקא לאלים הפגניים יש סוכנים (סוכנות?) לא רעים... |
|
||||
|
||||
אינני הסוכן של אף אחד ותפסיק עם זיבולי המוח שלך. אינני מייצג אלא את עצמי ואת דעתי בלבד. על מה שאני יודע לענות כי למדתי, אני עונה ועל מה שלא, אינני יודע לענות. ובכלל, במקום להשתמש באפולוגטיקה עיוורת, כדאי שתדבר לגופו של עניין. אני מבין שאתה מתיימר להוציא אותי מכליי ואז לרקוד על דמי, אבל לא יועיל לך מאומה. בשלב מסוים פשוט לא אתייחס אליך עוד ומצידי שתמות מצימאון בצומי שהינך כה צמא אליו. כמו כן, אינני פרזיט, שלא כמו אביב גפן (המותג החילוני של פני "הדור המ***ן") ויאיר לפיד (איך לא? גלי צה"ל, כי אביו עיתונאי בכיר) ושאר מובילי התרבות החילונית, שירתתי בצה"ל. ולגופו של עניין: אתה, מצידי, יכול לחשוב מה שאתה רוצה, מעשה משכב של יהודי עם נוכריה מזיק או לא. אבל אין זהו ההיגיון המקראי, פשוטו של מקרא. וכאשר מנסים להבין את משמעות הכתוב - מן הראוי לפחות לקבל את מה שכתוב כמות שהוא ולנסות להבין את משמעותו, להיות נאמן בפרשנות לתוכן הטקסט הכתוב, במקום לזבל את המוח בדעות אישיות ו/או חברתיות קדומות, הנוחות למצפונך המתירני. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין משהו, עיתון במחנה (שבו שירת יאיר לפיד) הוא לא חלק מצה"ל? |
|
||||
|
||||
בוודאי שעיתון "במחנה" הינו חלק מהמערך הצה"לי. העניין הוא שאם אתה ואני נתייצב ונבקש להתקבל לשרבט בעיתון הזה, ולצידנו יציע מועמדות בנו של טומיסלב לפיד – ההעדפה (הבלתי-מתקנת) בבן של איננה ישרה, כפי שאכן הייתה, אם להתבטא בעדינות. בקיצור, זה שיאיר לפיד הוא הבן של, אינו הופך אותו למתאים יותר ממני וממך, אתה לא חושב? |
|
||||
|
||||
1. יאיר לפיד הוא הבן של, מצד שני הוא גם כותב מוכשר יותר ממני. זו עובדה שהוא ממשיך לכתוב טור מצליח בעיתון מעריב ומגיש תוכנית בעלת ריטינג גבוה בטלויזיה. 2. יאיר לפיד קיבל צו גיוס, הגיע ללישכה שירת ביחידה שבה תרומתו הייתה מקסימלית מבחינת העדפות הצבא (למיטב ידיעתי הפרופיל שלו די נמוך) ושירת בה שירות מלא. הטענה שלך שהוא לא שירת בצה"ל היא שקר מכוער. |
|
||||
|
||||
1. לדעתי, יאיר לפיד כלל לא יותר מוכשר ממך או מרוב מגיבי האייל הקבועים. המוכשרים בכתיבה הם אולי אביו כעיתונאי ואימו כסופרת. מה גם שהטור המשמים שלו ערק ל"ידיעות אחרונות", מאז שאמנון דנקנר הצליף בדעותיו. 2. לא טענתי שיאיר לפיד לא שירת בצה"ל, אלא שלדעתי שירותו היה נגוע בפרוטקציות ניכרות לעין. תמים אתה רשאי להיות. אני - לא מוכן להיות סומא באפילה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יאיר לפיד, הלוחם "המהולל", יוצא יחידת שדה מובחרת שבסיסה בקריה בתל-אביב, בריא בגופו ובנפשו, קורא שלא לגייס את נערי הכיפות הסרוגות (או חלקם) לצה"ל. ברור מאליו שלא הוא עצמו, ולא חבריו הזמרים ובני הזמרים והידועים למיניהם, המשתמטים, ימלאו את השורות החסרות בסדיר ובמילואים – ביחידות הלוחמות ובקו הקדמי. מוטב לו ליאיר לפיד הג'ובניק מבחירה לסכור פיו בבואו לדון בהתנדבות למען המדינה ושירות צבאי בה. עו"ד מאיר הפלר ידיעות אחרונות, 21.8.05 |
|
||||
|
||||
למה? האם תעודת לוחם היא תנאי להשתתפות בדיון למי ראוי שהמדינה תיתן נשק? |
|
||||
|
||||
לא, אבל ג'ובניקים-פרזיטים מומזנים לא להטיף מוסר את מי יש לגייס לקרבי-מסוכן במקומם ובמקום עדיני-העור שכמותם מהברנז'ה הצפונית-יפית של סביבתם. |
|
||||
|
||||
אני מבין. ונהגי מוניות עטורי גורמטים ואוהדי בית"ר ירושלים מומזנים לא להטיף מוסר את מי יש לשלוח לייצג את המדינה בוושינגטון1. (אגב, אותם נהגי מוניות שאינם מסוגלים למסור פס למרחק 10 מ', או לעבור2 עמוד בכידרור, מומזנים לא להטיף מוסר את מי יש להציב בהרכבה של בית"ר). ___ 1 ואת המדינה מייצגים בוושינגטון לא רק השגריר, אלא גם שר החוץ וראש הממשלה. 2 "להעביר" בשפה המקובלת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לנהגי מוניות עטורי גורמטים ואוהדי בית''ר יש פחות השפעה מלבן של טומי לפיד. ולכן אם הם מדברים שטויות זה פחות נורא. |
|
||||
|
||||
לבעלי טורים בעיתון יש יותר השפעה מלנהגי מוניות עטורי גורמטים ואוהדי בית"ר בהגדרה. האם עקב כך צריך למנוע מהם להביע את דעתם (ואפילו היא מוטעית ושטותית)? |
|
||||
|
||||
אם תמנע מהם את זה הרי שלא תהיה להם יותר השפעה ולכן תצטרך להשיב להם את הזכות. בוחן פתע. |
|
||||
|
||||
מה הם תנאי ההשתתפות בדיון על תנאי ההשתתפות בדיון למי ראוי שהמדינה תיתן נשק? |
|
||||
|
||||
לטעמי, מן הראוי שלמשתתף בדיון תהיה דעה, והוא ידע לבטא אותה, אבל גם זה אינו סף חובה, אלא המלצה בלבד. |
|
||||
|
||||
אז הווה ונאפשר לנהג מונית להשתתף בדיון על צורת ניתוחי לב או ניתוחי מוח. למה לא? אין לך מושג כמה נהגי מוניות יודעים לבטא את דעתם יותר מהקרדיאולוגים או הנוירולוגים בהדסה. |
|
||||
|
||||
הווה נגילה, הווה. (יש משהו בדיונים על כושר ביטוי שמעודד תגובות כאלה) |
|
||||
|
||||
בדיון ציבורי פומבי? וודאי שנאפשר להם. בדיון פנימי של ארגון נהגי המוניות? קל וחומר. לדיון במחלקה הנוירוכירורגית כנראה שלא יזמינו את נהג המונית (אלא אם כן אחד המשתתפים יזדקק להסעה). |
|
||||
|
||||
לשיטתך, היו צריכים להזמין גם את נהגי המוניות לדיונים הפנימיים במחלקה הנוירוכירורגית. ומשברור גם לך כשמש שהדבר לא יעלה על הדעת -- ירית לעצמך ברגל. |
|
||||
|
||||
לשיטתך, דיון מעל דפי העיתון את מי ראוי לגייס לצה''ל, שקול לדיונים הפנימיים במחלקה הנוירוכירורגית. לפי אותו הגיון כנראה שהדיונים המתקיימים באכ''א בנושא, הם לשיטתך שקולים לדיון ציבורי פומבי, שם היה על מר לפיד להשמיע את דבריו (או אולי, בבחינת קל וחומר, הדיונים המתקיימים באכ''א בנושא הם באחריותו הבלעדית של המלמ''ב). בראיה מן ההגיון הצולע שלך - לא אני הוא שירה לעצמו ברגל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה בדיוק חלק מהפואנטה של העו''ד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
1. טור במעריב (בינתיים הוא עבר לידיעות, אבל זה היינו הך) זה עוד לא ערובה לכישרון. הוא כותב שטויות על ימין ועל שמאל, אם כי יהונתן גפן עולה עליו בזה. |
|
||||
|
||||
נסי גם את לכתוב טור בידיעות, במעריב או באצבעוני. |
|
||||
|
||||
באייל זרמו כבר פתילים רבים שעסקו בהגדרות, אך לא זכור לי פתיל שעסק ברצינות (מבלי לדבר על פתילים הומוריסטיים) בנסיון להגדיר ולהגיע לדעה מוסכמת בשאלת מהן "שטויות". האם תוכלי להסביר בקצרה (או לא בקצרה אלא בפירוט, אין לי כל התנגדות לכך) מהן "שטויות" בעינייך? האם תוכלי להביא מספר דוגמאות ל"שטויות" שכתבו יהונתן גפן ויאיר לפיד? (הבקשה היא ל*מספר* דוגמאות, ולא רק לאחת של זה ואחת של השני. זאת היות ואת אומרת - "שטויות *על ימין ועל שמאל*", והרי שטות *אחת* יכולה להיפלט בטעות גם אצל מישהו שאינו דובר שטויות בד"כ) |
|
||||
|
||||
http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE_IN_ARTS.showPa... (לא קריא ב-firefox) |
|
||||
|
||||
הרשימה אינה עולה אצלי, אבל לא בכך הבעיה. השאלה אינה נוגעת לרשימת מאמריו, המוכרים לי - השאלה היא בעניין ה''שטויות על ימין ועל שמאל'', ובהנחה שהכותבת התכוונה לא לענייני סגנון ולהתחכמויות סגנוניות, לשוניות ו''טרנדיות'' (גם עלי לא תמיד חביב סגנונם של השניים - ושל כמה אחרים), אלא למהות, תוכן, דעות ומחשבות. |
|
||||
|
||||
היא עולה רק באקספלורר. חמשת המאמרים הראשונים ברשימה: "על רצח הקנגורית בלה ועל פשעים אחרים" http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/000/310.html "סופה ושמה עוף" http://www.nrg.co.il/online/1/ART/998/000.html "גן העדן האבוד" http://www.nrg.co.il/online/1/ART/995/993.html "אנשי השנה" http://www.nrg.co.il/online/1/ART/993/809.html "קולות החיילים" http://www.nrg.co.il/online/1/ART/987/807.html אני חושב שבקריאת המאמרים השטויות פשוט צפות מעליהן, אבל אולי כדאי שניתנת לכותבת להגן על עצמה. |
|
||||
|
||||
אכן צפות מאליהן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה זה, המילים האלה שהוא כתב? (אליו עצמו אני לא פונה, ההתנהגות שלו מעוררת בי סלידה) |
|
||||
|
||||
משהו כמו "שוטה בעולם סָתוּם". אני חושב שזה איזה משחקון מלים על הניק שלי. |
|
||||
|
||||
בררתי פה אצל החבר'ה הרוסים (אורי ר, שים לב!), וזה באמת בערך הפרוש. אבל אמרו לי פה שתרגום מוצלח יותר הוא וְסֶמִירְנֵיי דֶרֶוֶנְסְקֵיי דוּרָק. אין אחריות על הניקוד - אני לא נקדן. מה שכן, סימני הניקוד באדיבות המקלדת הווירטואלית של יובל: http://keyboard.lab.co.il |
|
||||
|
||||
אביב גפן עבר ניתוח קשה בגבו ולכן לא גויס. |
|
||||
|
||||
ניתוח פלסטי גם אני מוכן הייתי לעבור על מנת שלא להתגייס לצה''ל. |
|
||||
|
||||
ולמה לא עברת את הניתוח הפלסטי הזה? |
|
||||
|
||||
הוא עבר ניתוח עקב עקמת (סקוליוזיס בלע''ז), ועדיין יש מתכות בגבו בעקבות הניתוח ההוא. |
|
||||
|
||||
באמת שלא ידעתי ולתומי חשבתי שאתה מספר פה בדיחה שגרתית. אז, טוב לדעת להבא ותודה על החשיפה הבלעדית. |
|
||||
|
||||
אביב גפן שם על עטיפת אלבומו ''חלולים'' תמונת רנטגן שלו (ושל הו אילנה) שבה רואים את השלד שלו עם כל הפלטינה שהכניסו לו שם. הוא כמובן טרח לידע את כולם על זה כחלק מיחסי הציבור שליוו את הוצאת האלבום. |
|
||||
|
||||
מאחר והמוזיקה שלו לא מעניינת אותי בכלל, לא ידעתי. תודה לך על העדכון. |
|
||||
|
||||
קצת מופרך להשוות את כזבי בת צור לזונה מפתה בשולי הכביש. ספר במדבר מצהיר ברורות מי היא היתה ומה מוצאה: "ושׁם האשׁה המכה המדינית כזבי בת-צור ראשׁ אמות בית-אב במדין הוא" (כ"ה, ט"ו). אבא שלה היה שופט, ראש שבט ואיש מכובד. כזבי היתה למעשה בת לאחת ממשפחות האצולה במדין. תומתן של נשים במזרח התיכון הקדום, במיוחד למשפחות מיוחסות, היתה ללא רבב, אחרת האבא המכובד שלהן כבר היה הורג אותן בעצמו ולא מחכה לזמרי בן סלוא. כזבי הוצאה להורג בגלל עצם היותה נכריה וככזאת בלתי ראויה להיות אשת איש יהודי, לא בגלל שהיתה מופקרת. |
|
||||
|
||||
גילוי עריות היה ונישאר אחד מאיסורי בני נח, והללו הפקירו את בנותיהן ואת עצמם והפכו ל''רודפים'' אחרי כלל ישראל. |
|
||||
|
||||
מה שכתבת אינו נכון, כמובן. לא נעים לפרסם ברבים, אבל אצטט בכל זאת את לשון הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, מועתק מאתר "מכון ממרא": "גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו". אשמח לשמוע תירוצים מעניינים מפי סנגורי הדת על הלכה זו, אשר למסורתי כמוני נשמעת מחרידה ומזעזעת. לי אין תשובה. |
|
||||
|
||||
ההלכה הפסוקה על ידי הרמב"ם המתבססת (כנהוג: בסופה) על הפסוקים מפרשת החטאת בנות מדין את בני ישראל, היא: בהמה שגרמה למות אדם – דינה מיתה. ומדין זה, גם בנות מדין חייבות היו מיתה, כיוון שגרמו לבני ישראל תקלה שיש בה חיוב מיתה ("קנאים פוגעים בו") באותה העת. והוא שאמרתי בתגובה 229545. |
|
||||
|
||||
חשבתי לרגע להיות איילמוני... אך לשווא. |
|
||||
|
||||
1 כדה"ב - כתובת דואל הושארה במתכוון |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |