בתשובה לברקת, 29/06/04 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גילוי עריות היה ונישאר אחד מאיסורי בני נח, והללו הפקירו את בנותיהן ואת עצמם והפכו ל''רודפים'' אחרי כלל ישראל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת אינו נכון, כמובן. לא נעים לפרסם ברבים, אבל אצטט בכל זאת את לשון הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, מועתק מאתר "מכון ממרא": "גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו". אשמח לשמוע תירוצים מעניינים מפי סנגורי הדת על הלכה זו, אשר למסורתי כמוני נשמעת מחרידה ומזעזעת. לי אין תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההלכה הפסוקה על ידי הרמב"ם המתבססת (כנהוג: בסופה) על הפסוקים מפרשת החטאת בנות מדין את בני ישראל, היא: בהמה שגרמה למות אדם – דינה מיתה. ומדין זה, גם בנות מדין חייבות היו מיתה, כיוון שגרמו לבני ישראל תקלה שיש בה חיוב מיתה ("קנאים פוגעים בו") באותה העת. והוא שאמרתי בתגובה 229545. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי לרגע להיות איילמוני... אך לשווא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כדה"ב - כתובת דואל הושארה במתכוון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את זה הבנו. אכן, יש כאן שילוב מעניין ומאלף של היחס לאישה ולגויים, שמביא את האישה-הגויה לדרגת בהמה. מוסר אוניברסלי פנטסטי שמרחיב כל לב יהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שמחטיא אחרים הינו בדרגת נחיתות של בהמה. אישה שמפתה אדם לזנות עמה תוך כדי עבירה על חוקי דתו - דרגתה יכולה להיות נעלה רק בעיני הניהליסטים. זאת ועוד, המדיינים אינם כלל שבעים אומות העולם. יחסי מדין וישראל בתקופות המקרא ידועים כתקופות הרות אסון לאומי. על כן היחס כלפי נשות מדיין גרידא, הינו יחס בלתי-מתחסד ואסור שיהיה מתייפייף כשלך בעוד המוני בני עמך מתים המגיפה בעקבותיהן. ובמצב שכזה, כל המציל נפש אחת מישראל (פנחס) - כאילו הציל עולם מלא, אוניברסלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה כתוב שמדובר על אישה שפיתתה את היהודי, ולא להיפך? עפ"י הציטוט שהביא ידידיה, ולפי ההקבלה לגוי שבא על יהודיה אני לא מוצא תימוכין לגירסה הזאת, שהרי היהודיה *ודאי* שלא פיתתה את הגוי. בת ישראל היא. כמובן, גם אם מדובר בגויה שפיתתה יהודי, כשאתה הופך אותה לבהמה אתה מתבהם בעצמך, בעיני המיופיפות (כל עניין המדיינית לא ברור לי בכלל, הוא לא מופיע בציטוט. אבל זה לא באמת משנה). הדובדבן שבקצפת הוא משפט הסיום שלך. "כל המציל נפש אחת *מישראל* וגו' " - יותר אוניברסלי מזה אי אפשר להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפירוש הנכון של המשפט הוא כמובן "כל המציל נפש אחת *מפני* ישראל" וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להסתבך בתירוצים, הייתי מציע לך להשתמש בטענה הפשוטה שכתבת בדיון אחר לגבי אשת הכוהן שנאנסה ונאלצת להתגרש מבעלה. מה שאמרת היה שדיני הדת יכולים ליצור דברים שנראים לנו חוסר צדק ועוול, ותמיהה על כך משולה לשאלה מדוע ילד נפגע בתאונת דרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מה זה אומר על אותו תלמיד של ר' מאיר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להתפלסף יותר מדי, ראה תגובה 203182. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פניו ניתן להבין שהאישה הגויה נהרגת אפילו אם היהודי אנס אותה. (ואפילו אם מדובר ברצון, מהו רצון כשמדובר בבת שלוש) בכל אופן, ההלכה הזו הומצאה בידי הרמב''ם, ואין לה מקור קודם יותר, ואולי תתנחם בכך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |