 |
לא הבנתי למי בדיוק חסר תנ"ך בבית, אבל שיהיה "הסיפור המלא", שבכלל מלא בעיוותי פרשנות רדודה.
עם ישראל אינו מתחיל סתם כך לזנות אחרי בנות מואב, שכן מדוע לא זנה אחרי בנות עמים אחרים שכבש (אמורי, למשל)? ואם זנה, מדוע לא נענש אז? אלא שבפרשה קודם לכן, פרשת בלק שקראנו השבת בבתי הכנסיות, בלעם הוא זה ששולח בסוף הפרשה את בנות מואב כדי שישראל יזנה אחרי גופן, ואחר כך - אחרי אמונתן. ואמנם, חלק מהעם נכשל בכך והחלק האחר מקונן על מר גורלה של המגיפה הפוקדת את העם (24 אלף מתים! בשל מעשי הזנות, תרתי משמע). ובכל זאת, לנוכח מראה המגיפה, זמרי בן סלוא מסרב להיפרד מהאישה המדינית כזבי בת צור, וזן אחרי גופה ואמונת בעל הפעור שלה. גילוי עריות ועבודה זרה ושפיכות דמים - אלו הם שלושה דברים שנאמר עליהם בתורה יהרג ובל יעבור. ולזמרי לא איכפת כבר מהתורה וממכת המגיפה הממיתה את עמו ואת בני ביתו, מצידו אין חם יותר מחיקה של כזבי ואין צודק כאמונתה הפולחנית. והפרשה מסתיימת בפעולה דרמטית והרואית של פנחס (נכדו של אהרן הכהן) המציל את העם.
לו היית מכיר מעט יותר את התנ"ך, היית יודע בבירור שאין צורך בשום סיפור מיוחד בשביל שנדע שמעכשיו הכהונה תעבור לבני אהרן. וזאת משום שהכהונה עוברת רק בירושה מאב לבן, ומאחר ומשה ואהרן היו כהנים גדולים, כהונתם עוברת לבניהם בירושת אבות אוטומטית, ככתוב במפורש בתורה.
ועל סיפור השתלשלות הפרשה המלאה הקודמת, ראו:
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש