בתשובה לברקת, 25/04/04 15:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זוכרים את הג'ינגל של מועצת הירקות לבננה מלפני שנה או שנתיים? "בננה - פצצת אנרגיה צהובה". ובהמשך נאמר שהיא "דלת קלוריות". אז איך משיגים אנרגיה בלי קלוריות? כנראה בכל זאת הג'אולים האלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בטח התכוונו לפצצות האנרגיה מהאתר בננות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שאמרו גם "דלת קלוריות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא שום ספק. הייתי ממתין לכך כדי להסב את תשומת לב הנוכחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד אי התאמה משעשעת: הם אומרים שבבננה יש 70 קלוריות בממוצע ובטבלה מופיע 105 קלוריות. אולי יש "קלוריות בינוניות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה לא קלוריות בינוניות, אלא בנניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומברכים עליה בורא פרי האדמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? איפה כתוב שפירות גדלים (רק) על עצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הלהבדיל מ"ירק" אתה הוספת. אני דיברתי רק על פרי. הורדים אצלי בגינה (אלו שגומרים לפרוח על השיח, ולא מוצאים את דרכם לאגרטל) הופכים לפירות (אבל זאת לא חוכמה, הם קרובים של האפרסק). במלפפון ("ירק") אוכלים את הפרי (להבדיל מצנון, "ירק" אף הוא, שבו אוכלים את השורש, או מה"ירק" חסה, שבו נהוג לאכול את העלה). ואילו קרובי משפחתו של המלפפון, האבטיח והמלון, הם "פירות" או "ירקות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את חלקי הצומח אני מכיר (עלים, פירות, וכו'). אבל אני לא מבין לאיזה פירות אתה קורא ''פרי'' ולאיזה ''ירק'' (אם יש כאלה בכלל). לפי ה''הגדרה'' שלי, על אבטיח ומלון מברכים בורא פרי האדמה, והם לכן ירקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וענבים, שכידוע אין מברכים עליהם בורא פרי העץ, אינם פירות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ענבים (לא סחוטים) מברכים בורא פרי העץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פשוט. יכולתי להעתיק את התשובה, אבל משהו בצבע הזה זועק לקישור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא לתת את הטקסט מעיקרו? בין כל מיני פסיקות שונות ומשונות בין ברכות מזון לאוכלים לאט ושבעים מפירות בלבד וביזאריות של פרשנויות לזוטות גמורות הנה הטקסט הרלוונטי: *ברכה על סברס* סברס - כתוב במנהגי ירושלים שהוא גדל רק בתקופת בין המצרים ולכן כולו קוצים. ומה ברכתו? פעם אמרו - שברכתו "אדמה". כי הפרי לא עולה מענף אלא מהעלה. והיו שאמרו שברכתו "שהכל". כיון שלא זורעים אותו לפרי לאכול, אלא לגדר. אבל למעשה אנו מברכים עליו "העץ" וכיום אין על זה מחלוקת. ומקור הענין דברי האר"י שאמר שעל בלוט מברך "העץ" אע"פ שהוא מעץ סרק. ואף על פי שהרבה פוסקים שעל פרי של אילן סרק מברך שהכל. וכל שכן שעל סברס יברך "העץ" ואפילו "שהחיינו". וכיום צריך להזהר בסברס הקנוים בחניות מערלה. וצריך עליהם בירור והשגחה מיוחדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל-האצבע שאני משתמש בו הוא "מבחן הסלט": האם סביר יותר להוסיף את זה לסלט ירקות או לסלט פירות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגע הפכת את האבוקדו ואת הזיתים לירקות. (ואולי גם את הדגמלוח ואת הגבינה המלוחה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אולי בגלל זה אני לא שם זיתים ולא אבוקדו בסלטים שלי (או במערכת העיכול שלי באופן כללי). בכולופן, זה רק כלל אצבע, לא שיטת סיווג מוחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מעדיף את כלל האצבע הזה, למרות (ואולי אף בגלל) חוסר תקפותו המדעית. אבטיח ומלון לפי הגדרה זאת נופלים בתחום הפירות, אבל כבר נפגשתי בתפוח עץ (פרי בהגדרה) בסלט פירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כבר נפגשתי בתפוח עץ (פרי בהגדרה) בסלט פירות"...? בטח התכוונת לסלט ירקות, שם אפשר לפגוש בקלות גם אגסים ואולי גם תותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אכן, למרות שתות (שדה) הוא ירק לפי ההגדרה ה''שמרנית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אם כך, ההיפך: תותים הם ללא ספק אורחים רצויים בסלטי פירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אורחים, הם בעלי הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעצם מה שמכיל אחוז גבוה של סוכר (ובעברית פשוטה: מתוק) הוא פרי, וכל השאר זה ירקות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מנסים להתחמק מהגדרות מדעיות, ואת כופה אותן עלינו? קנה סוכר אינו נחשב (בעיני) פרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כופה ולא קופה... סתם תוהה. קנה סוכר אפשר לאכול סתם ככה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שאפשר. יש לי זיכרון ילדות מתוק של אכילת קנה סוכר, ככה סתם, בסיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ללעוס את זה כמו מסטיק, ובסוף לירוק את הסיבים העציים. זכור לי משום מה כעסק דביק, מהסוג שילדים מתלהבים ממנו ומבוגרים הרבה פחות. בשביל המתקדמים המציאו את הבילטונג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהיה זה אבשלום קור התייחס לשאלה הזאת פעם: מה הוא פרי ומהו ירק. אאל"ט, התשובה היתה שירק היא הגדרה קולינארית ופרי היא הגדרה בוטנית ואנחנו פשוט עושים כאן סלט פרות (או ירקות) כשאנחנו משחקים מצא את ההבדל/דמיון בין פרות לירקות. נראה שאם נקרא למומחה הוא יוכל לתת הגדרה פורמאלית לפרי (=החלק שמכיל את הזרעים?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבלימון אין הרבה סוכר (אולי אני טועה, אבל הוא בטח לא מתוק), והוא פרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלימון יש המון סוכר. כמו בתפוז. הוא פשוט חמוץ, אז לא מרגישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל האנשים יש קרחת, אבל אצל חלקם השערות מסתירות אותה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל האנשים יש שיער על הראש, אבל אצל רבים הוא ממוקם במימד אחר בזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, אצל לא מעטים הוא צומח באיזור הרבה יותר פרוזאי - על הגב והכתפיים, כאן ועכשיו. והרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אנחנו לא קצת גולשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב נותרו בחוץ האבוקדו והזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נגד. תותים יכולים ללכת עם פרי אחד נוסף, בננות (כמובן) או תפוזים או מנגו. אבל בסלט פירות מגוון ומאוזן (למשל: פילטים של פומלה, פילטים של תפוז, בננה ו/או מנגו ו/או אננס ו/או אפרסק בשל ומקולף, קיווי, תמרים לחים, דובדבנים טריים או משומרים בלי גרעין, מיץ לימון ותפוז, סוכר, שנאפס או ליקר פירות, נענע; אגוזים אולי; בשום אופן לא תפוחים, אגסים, ותפוזים עם קליפה פנימית) הם נוטים לבדלנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה "מגוון ומאוזן"? אני חייבת לחלוק עליך. תיארת פצצת סוכר מתוקה אפילו יותר מסלט פירות משומר, לטעמי. סלט הפירות האידיאלי מורכב מתפוז, תפוח (אדום), בננה, תותים, אפרסמון, קיוי וחבריהם - בלי שום סוכר, מקסימום קצת מיץ. השילוב המושלם נוצר מצירוף של פירות נימוחים ופירות פריכים (אולי גם אגוזים), מצירוף המתיקות והחמיצות. אגב, כל הוויטמינים נמצאים בקליפה, כפי שוודאי העירה לך אמא לא פעם, ואתה מתעקש להמשיך לצער אותה. לא יפה! :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פצצת סוכר"? אני?? [תראי, עכשיו גרמת לי לקבל לראשונה את הודעת המתלהם! עכשיו, מה אכפת לי - !!] יכולתי לכתוב "סוכר לפי הטעם", אבל מהנסיון שלי הסלט שלי בלי סוכר הוא ממש חמוץ. זה כמובן תלוי כמה שמים מארבעת הפירות שחיברתי ב-ו/או; הם היחידים הבאמת מתוקים. התמר עוד יותר, כמובן; אבל שמים מעט ממנו. לעומתם, גם התפוז, גם הלימון וגם הדובדבן חמצמצים. אצלך, בוודאי שלא צריך סוכר: חוץ מתפוז, הכל מתוק ממש (הקיוי - תלוי בבשלות. עדיף לא בשל עד הסוף, גם כדי שישמור על הצורה). כמובן שצריך ניגוד של מתוקים וחמוצים, וגם של מרקמים חלקים (אפרסק בשל, מנגו) עם פריכים - הפריכות שאני אוהב היא של הפומלה, או האננס, או בלית ברירה, אפרסק קשה. הפריכות צריכה להיות חלקה; תפוח, לא כל שכן אדום, הוא בעייתי בגלל המרקם המחוספס. וגם חשוב שיהיה מגוון צבעים: הרוב מן הסתם יהיה כתום-צהוב, ולכן צריך לנקד אותו באדום (דובדבנים), חום (תמרים) וירוק (קיוי, נענע). כן, אמא אמרה לי שהויטמינים בקליפה. עד שלב מאוחר מדי בחיי, אחרי שהייתי מקלף תפוז - רגע, בימינו הסיפור הזה כבר לא ברור. היום כשמקלפים תפוז, יורדת כל הקליפה העבה, ונשארים פלחים די נקיים. פעם היינו מורידים את הקליפה החיצונית, ואז היתה נשארת הרבה קליפה לבנה. היו שהיו מקלפים גם אותה באדיקות וברוב עמל, והיו שהיו אוכלים את התפוז איתה. אני הייתי מקלף אותה באדיקות וברוב עמל - ואז אוכל אותה, בשביל הויטמינים, וכדי שאני ארגיש שהרווחתי את החלק הטעים של התפוז. אז עד היום יש לי דחף פסיכולוגי, כשאני מקלף את האפרסק לסלט פירות, לאכול מייד את הקליפה. אבל אם לעזוב את הפסיכוזות שלי בצד - מי שאוכל סלט פירות כל יום, שישאיר את הקליפה. מה שאני תיארתי הוא ממילא מפרך מדי להכנה שלא לאירועים חגיגיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יורדת כל הקליפה הלבנה? מה פתאום? הרי נהיר ובהיר שהחלק _הכי מוצלח בתפוז_ זה הלבן שלו! __________ העלמה עפרונית, לא נפרדת מאגוזים בסלט פירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי התפוז והקיווי נותנים חמיצות. אבל נראה לי שההבדל בין שני הסלטים הוא, שאתה רואה את סלט הפירות כקינוח מתוק, ואני רואה אותו כמנה בפני עצמה (בין הארוחות, לא אחרי ארוחה), שכייף ללעוס ולפצפץ, ואין צורך שתהיה נימוחה. אולי לכן גם לא מפריעות לי קליפות התפוח למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על זנגוויל בסלט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, וואלה: וזנגביל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגם התפוחים הכי בדלנים, אם תקצצם קטן-קטן, יהפכו למשתלבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סלט אמריקאי שמכיל סלרי ותפוחים (בלבד). האם זה סלט פירות או סלט ירקות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל סלט הוא אחד משני הסוגים האלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבננה במקור הייתה פרי, אבל המגדלים של הבננה מורידים את התפרחת הזיכרית שיושבת בהמשך של התפרחת הנקבית ובכך מאפשרים התפתחות של פרי מרביית בתולין שהוא נטול זרע. מי שרוצה לקרוא הסבר יותר מלא שיתן הצצה כאן http://aggie-horticulture.tamu.edu/plantanswers/frui... (סעיף 2) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו - איזה נשכחות מצחיקות הזכרת לי ! בילדותי קראתי בטעות את ספרי פון-דניקן (סליחה ומחילה, כבר מזמן חזרתי בתשובה, היום רק קרל סייגן) והוא טען שהיותה של הבננה חסרת זרעים 1 - מעידה כי היא מזון שהאלים מהחלל החיצון הביאו עימם (ושכחו כאן, או העניקו לנו ברוב חסדם, זרח מפירחוני מה מהשניים). עוד הוכחות - היא עטופה היטב בקליפה עבה (נו, שתגן עליה במסעה בחלל), יש בה המון אנרגיה (מין חטיף בריאות, יו נואו), קליפתה נקלפת בקלות בעזרת חריצים המוטבעים בה. או כמו שאומרים המחב"תים - אם מצאת שעון בשדה חייב להיות שען שיצר אותו. 1 כשקראתי את זה אי-אז תהיתי למה באמת לבננה אין זרעים. ההסבר שקיבלתי אז קישר זאת לחד-שנתיות, ועם זה חייתי לתומי עד שנתקלתי בהסברך המלומד לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מצאת שעון בשדה חייב להיות אדם שאבד אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי בדיון הזה משום מה עכשיו. תזכורת לכך שיש מי שלא לומדים: ואם אני כבר כאן, הנה אתר סאטירי נחמד1, מבית היוצר של The Onion1. ר' דף לדוגמה. 1 הטענה יכולה להיות נכונה. או שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדורון פישלר היה מה להגיד בדיוק בנושא: האם הבננה היא הוכחה לקיומו של אלוהים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האתר רציונלויקי לא מציאה גדולה. לרדת על בריאתנות מצידו של האתר - זו לא חוכמה גדולה, כי הבריאתנות טיפשית בעליל. אבל יש עניינים קשים יותר להכרעה (מאמיתות הבריאתנות) , שם לא הייתי סומך על רציונלוויקי. מכיוון שאני מתעצל לקרוא את התיאוריה על היות הבננה הוכחה לבריאתנות, אולי תספק את סקרנותי באופן נקודתי (אם אתה יודע): מה הנימוק הבריאתני לכך שהבננה מכופפת ? כמובן, אינך חייב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע בקשר לבריאתני, אבל יש לי נימוק אבולוציוני - זה מגדיל את האטרקטיביות הכלכלית שלה בשווקים. שכן זה מאפשר למוכרים בשוק להכריז 'כל בננה מלמיליאן' ובכך להעניק לה קונוטציות חיוביות המקשרות אותה לבעיטות הקרן המכופפות האגדיות ההן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באינטרנט הרבה אתרים מטופשים. לא חכמה לרדת עליהם (אבל לפעמים זה נחמד). גם אני לא טרחתי לבדוק. בינתיים אני מניח שזה בשביל שיהיה לאריק על מה לשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזכות הכיפוף שלה זכינו בשיר נהדר, ובזכות השיר זכינו בקליפ הנפשה נהדר. יש אלוהים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני זוכר הוא נוסח אחר קצת, שמשמר בדיוק את הבדיחה שאתה מדבר עליה, אולי אפילו קצת יותר בחן: "בננה - פצצת אנרגיה צהובה, ויש בה רק X קלוריות" (תשעים ומשהו?). אני אפילו זוכר זאת בבטחון, אלא שבעקבות כמה פתילים באייל לאחרונה, הבטחון שלי ב"זוכר בבטחון" שלי התערער קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשעים ושתיים. למה אני זוכרת את השטות הזו? לנוירונים פתרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי פעם מישהו ששם משפחתו "רון". לפני הולדת בנו, או בתו, לא זוכר, הוא הזמין רעיונות לשמות בקרב האובער-חוכעמים שעבדו איתנו (זה היה בצבא), וזכה לשלל הצעות המשעשעות בייחוד את מי שהציע אותן. הצעה אחת היתה "פיתה", ואילו אני הצעתי "נוי" (שם יפה, לא?). (סליחה, סליחה, תחזרו לבננות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הפתרון של שני שמות פרטיים (נורית-גל) הציעו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל אם הוא היה בחיל האויר בטח ההצעה הפופולרית ביותר היתה אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודרך אגב, איזה שם היא קיבלה בסוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל בוא הנה, איזה פתיל יצא פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, נכון, מדובר על משפחת רון, לא קופטר. __ ותודה על ההרמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד שמות בני הברה אחת. למשל, אה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד שמות שקשה לבטא. כמו אייקווקוקיוקיוטיקיווטי. ובחיי שאני לא ממציאה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, במקור זה שם של אלה אצטקית. מכרה אמריקאית שלי קראה ככה לבת שלה. (כמובן שקוראים לילדה אייקו בקיצור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם בעד שמות כאלה. אבל בשביל הגירסה הישראלית החמה והעצבנית, הייתי מוצא שם יותר קצר, כמו ''קחיאותישה'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, בני הברה אחת, אבל למה לא שמות מוסיקליים, כמו דו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ששמה כישה (Kisha). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אחרי נחצ'ה זה כבר קצת נדוש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מופתע שלא הצעת לו לקרוא לה אוקטהד או דודקהד או אפילו איקוסהד. ואם רוצים שני שמות אפשר גם איקוסי-דודקהד על שם הגוף האהוב עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה אתה יודע איך היא נראית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אמר נחמיה הירש: "לכל דבר מתרגלים, אפילו לגחלים לוחשות בין הבהונות שלך." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והציטוט שהבאת, קשה לי להאמין שהדברים נאמרו מתוך נסיון אישי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה נחמיה הירש? מי ציטט אותו אומר את זה ואיפה? (חוץ ממני וכאן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 154708, תגובה 154749 אתה יכול להרחיב קצת, גם לגבי נחמיה הירש וגם לגבי פריצת הדיסק (זה עוד כואב? סליחה על החיטוט)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמיה הירש והציטוט הנ''ל (שהוא הציטוט היחידי שלו) הופיעו בספר וכנראה שגם בעיתון. נאמרו עליו עוד דברים, למשל, שהוא היה בשבי הטורקים. לגבי פריצת הדיסק - זה לא כואב כשלא עושים שטויות. עם הזמן והגיל לומדים אילו תנועות לא כדאי לעשות ומה לא מומלץ לסחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת סתום: נחמיה הירש הופיע בספר של *אלבר קאמי*? (לפי הקישור לאביב י., וכן אני מודה, לא קראתי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עד כמה שידוע לי. (לא קראתי את קאמי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מופיע גם כתוצאה יחידה בחיפוש גוגל (מתוך הדיון באייל), וזהו. האם מדובר בכותב "הלוחש לגחלים"? ושמא בבן דוד של נחמן פרקש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא. גם אמרו עליו שהוא קצת משוגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב. יש לך אולי משהו שיתאים לועקנין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה לא בטוח במשהו - קצת מדע. המדד הגליאוקמי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |